הים הנורווגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הים הנורווגי
Norskehavet
Vågakaillen nattlys.JPG
שטח 1,380,000 קמ"ר
עומק ממוצע 1600 - 1750 מטרים
עומק מרבי 3,970 מטרים
נפח 2,400,000 קילומטר מעוקב
מליחות 3.5%
מדינות באגן הניקוז נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 69°N 0°E / 69°N 0°E / 69; 0 קואורדינטות: 69°N 0°E / 69°N 0°E / 69; 0 
Norwegian Sea map he.svg
מפת הים הנורווגי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הים הנורווגינורווגית: Norskehavet) הוא ים שולי בצפון האוקיינוס האטלנטי או בדרום האוקיינוס הארקטי. הים ממוקם צפונית מערבית לנורווגיה בין הים הצפוני לבין ים גרינלנד, ממזרח לים איסלנד ודרומית מערבית לים ברנץ. רכס תת-מימי הנמצא בין איסלנד לאיי פארו מפריד בין הים הנורווגי לבין האוקיינוס האטלנטי. רכס יאן מאיין מפריד את הים הנורווגי מהאוקיינוס הארקטי.

זרמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הקור הרב באזור הים הנורווגי, מימי הים הנורווגי וים גרינלנד נוטים לרדת מפני הים לעומק של שנים - שלושה קילומטרים. זרם אנכי זה מביא לכך שמימי האוקיינוס באזור זה רוויים בחמצן, וכך נוצרים למעשה זרם חם בגובה פני הים וזרם עומק קר בעומק פני הים, לאורך חופיה המערביים של נורווגיה.

זרם מזרח איסלנד מעביר מים קרים לכיוון דרום מהים הנורווגי, בעוד שזרם נורווגיה - המהווה חלק מזרם הגולף מעביר מים חמים בגובה פני השטח לעבר ים נורווגיה. בעטיו של זרם חם זה, ובשל המליחות הנמוכה של הים הנורווגי, במרבית שטחו של הים הנורווגי אין קרחונים, ומעבר ספינות מתאפשר במשך מרבית ימות השנה. בשל המליחות הנמוכה והחמצן הרב, הדגה באזור רבה ביותר. להקות המליחים, הבקלה, הסרדינים והאנשובי הרבות הביאו לכך שהים הנורווגי הוא אתר דיג בעל חשיבות כלכלית רבה לנורווגיה. סיבה נוספת לחשיבות כלכלית זו היא גילויים של מרבצי נפט וגז טבעי גדולים, שהפקתם המסחרית על ידי נורווגיה החלה בשנת 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הים הנורווגי בוויקישיתוף