ישועה בן-שושן
 | |
| הרב בן שושן, 2010 | |
| לידה |
26 בדצמבר 1945 כ"ב בטבת ה'תש"ו ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 2018 (בגיל 72) כ"ז באלול ה'תשע"ח |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | חבר המחתרת היהודית |
| רבותיו | הרב מרדכי עטיה, הרב דוד ציון לניאדו והרב מרדכי שרעבי |
  | |
הרב ישועה בן שושן (כ"ב בטבת ה'תש"ו, 26 בדצמבר 1945 - כ"ז באלול ה'תשע"ח, 7 בספטמבר 2018) היה מקובל ירושלמי, מחברי המחתרת היהודית.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב בן שושן נולד בירושלים דור שמיני בירושלים מצד אביו[1]. בגיל צעיר התחיל ללמוד קבלה אצל הרב מרדכי עטיה, הרב דוד ציון לניאדו והרב מרדכי שרעבי. למד גם עם הרב דוד בצרי והרב יעקב משה הלל.
שנה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים התנדב לסיירת שקד בפיקודו של בנימין בן אליעזר, שם שירת כלוחם וכקצין. הוא השתחרר משירות בצבא הקבע מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים והלך ללמוד בישיבת הרב ניסים בירושלים[1]. במלחמת יום הכיפורים שירת כמפקד פלוגה בגדוד צנחנים. בעת שהוביל קבוצה של 400 שבויים מצריים ממתחם של קומנדו מצרי ממערב לתעלת סואץ, הוא גילה שאין בין השבויים אף קצין, ומתחקור השבויים התברר שאלו ברחו ומסתתרים באחד הבונקרים. הרב ישועה החליט למצוא גם את הקצינים ובמהלך השתלטות על בונקר בו התחבאו הקצינים נפצע קשה בקרב פנים אל פנים והמשיך להלחם בעודו פצוע. הוא היה מאושפז במשך מספר חודשים בבית חולים ובבית הבראה. לאחר מכן שוחרר וחזר לישיבה[1]. לאחר המלחמה שירת כקצין הגמ"ר ביהודה ושומרון. ביולי 1974 השתתף בעלייה של גרעין אלון מורה לשכם. על השתתפותו בעלייה אמר: "רעיון ההתיישבות בשטחים המשוחררים ממלא אותי מימי נעורי. אני זוכר איך עמדתי על הגלבוע, בטיול בית־הספר, והשקפתי על עמקי השומרון והלב נצבט שאינם בידינו. לאחר ששת הימים קמה רוח התעוררות גדולה, אך גדולה ממנה הייתה הפליאה על מדיניותה ההתיישבותית של הממשלה, שכל כולה היסוס וחשש — מה יגידו אומות העולם. תופעה זו, אין לה אחיזה בחזון הציוני, ובכל דרכנו בארץ ישראל."[1]
היה חבר במחתרת היהודית בשנות השמונים. מביתו יצאו מבצעי הירי במכללה האיסלמית[2]. יחד עם יהודה עציון ומנחם לבני תכנן לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית. הרב ישועה בן שושן האמין כי "השליטה המוסלמית בהר הבית היא שורש הקלקולים בעם ישראל, ושליטה זו מקנה לאסלאם מקור יניקה רוחני, שממנו שואבים מאמיניו את כוח חיותם בארץ"[דרוש מקור]. הוא העריך כי הסרת ה"שיקוץ" מהר הבית ופיצוץ המסגדים תביא לעצירת הנסיגה מסיני. בסופו של דבר נגנזה התוכנית ודבר קיומה נחשף רק בחקירות המשטרה לאחר חשיפת המחתרת. במשפט טען שהובטח לו תמורת החשיפה שהמעורבים בתכנון לא יועמדו לדין[3]. הוא הורשע ונידון לארבע וחצי שנות מאסר. אחד השופטים במשפטו הגדיר אותו כ"ספרא וסייפא, גיבור מערכות ישראל". הרב ישועה בן שושן השתחרר מהכלא במאי 1986 לאחר שיתרת מאסרו הומרה על ידי נשיא המדינה למאסר על תנאי[4].
שימש גם כמוהל.
נישא בשנת ה'תשל"ב ליעל פרייהן, ולהם עשרה ילדים. מרבית בניו הם בוגרי ישיבת מרכז הרב. בנו הרב חיים בן שושן הוא ר"מ בישיבת "רועה ישראל" ביצהר[5] וחתנו של הרב חיים אביהוא שוורץ. בן נוסף, הרב שלום, מלמד בת"ת ביישוב נריה, גם הוא חתן של הרב שוורץ.
הרב בן שושן היה מקורב לרב מרדכי אליהו[6]. הם הקימו "בית דין גאולה" עם רבנים נוספים שלא פורסמו שמותיהם[7][8].
חכם ישועה בן שושן נפטר בכ"ז באלול ה'תשע"ח.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב ישועה בן שושן בקבר יוסף בשכם
- נדב שרגאי, יש לנו אפשרות למחוק את זה, מה דעת הרב?, באתר הארץ, 31 במאי 2007
- קובי נחשוני, מה הרב אליהו לקח איתו לקבר?, באתר ynet, 22 ביולי 2010
- גיא עזרא, איש המחתרת והמקובל הרב ישועה בן שושן הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 7 בספטמבר 2018
- דביר עמר, בציפייה לישועה, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2018
- יואל אליצור, לוחם, חבר, חסיד, באתר ערוץ 7, ח' בתשרי תשע"ט
- חכם ישועה בן שושן, שיעור לל"ג בעומר, יוטיוב
- אזכרת השלושים בבית הכנסת "היכל יעקב" - חלק ב, יוטיוב
- כנס לזכרו של חכם ישועה בן שושן זצ"ל - דברים מפי בנו הרב חיים בן שושן, יוטיוב, ז' תשרי ה'תשע"ט
- שלושים לכחם ישועה בן שושן בישיבת ניר עם בניו, חלק א' חלק ב'
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 אהרן דולב, ההולכים להתישב בשכם האסורה - ישועה מהר הצופים, מעריב, 14 ביוני 1974
- ^ "שרבף ירה לעבר שניים - והם התמוטטו ארצה", מעריב, 6 ביוני 1985
- ^ השב"כ: לא הובטחה חסינות למתכנני הפיגוע בהר־הבית, מעריב, 26 באוקטובר 1984
ייתכן שהנאשם ניר אמר שהכוונה לעשות רעש ולא שהמטענים יתפוצצו, מעריב, 1 בנובמבר 1984 - ^ תלמה פרויד וברוך מאירי, "אני עצוב" אמר גלעד פלאי בצאתו מן הכלא, מעריב, 15 במאי 1986
- ^ ישיבה חדשה ביצהר שבשומרון, באתר ערוץ 7
- ^ סרטון על ההיכרות האישית ביניהם
- ^ מה הרב אליהו לקח איתו לקבר באתר ynet
- ^ נחשף-הדף-איתו-נקבר-הרב-אליהו באתר כיכר השבת
