ישועה בן-שושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חכם ישועה בן שושן
ישועה בן-שושן.JPG
הרב בן שושן, 2010
לידה 26 בדצמבר 1945
כ"ב בטבת ה'תש"ו
ירושלים
פטירה 7 בספטמבר 2018 (בגיל 72)
כ"ז באלול ה'תשע"ח
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים חבר המחתרת היהודית
רבותיו הרב מרדכי עטיה, הרב דוד ציון לניאדו והרב מרדכי שרעבי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב ישועה בן שושן (כ"ב בטבת ה'תש"ו, 26 בדצמבר 1945 - כ"ז באלול ה'תשע"ח, 7 בספטמבר 2018) היה מקובל ירושלמי, מחברי המחתרת היהודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בן שושן נולד בירושלים דור שמיני בירושלים מצד אביו[1]. בגיל צעיר התחיל ללמוד קבלה אצל הרב מרדכי עטיה, הרב דוד ציון לניאדו והרב מרדכי שרעבי. למד גם עם הרב דוד בצרי והרב יעקב משה הלל.

שנה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים התנדב לסיירת שקד בפיקודו של בנימין בן אליעזר, שם שירת כלוחם וכקצין. הוא השתחרר משירות בצבא הקבע מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים והלך ללמוד בישיבת הרב ניסים בירושלים[1]. במלחמת יום הכיפורים שירת כמפקד פלוגה בגדוד צנחנים. בעת שהוביל קבוצה של 400 שבויים מצריים ממתחם של קומנדו מצרי ממערב לתעלת סואץ, הוא גילה שאין בין השבויים אף קצין, ומתחקור השבויים התברר שאלו ברחו ומסתתרים באחד הבונקרים. הרב ישועה החליט למצוא גם את הקצינים ובמהלך השתלטות על בונקר בו התחבאו הקצינים נפצע קשה בקרב פנים אל פנים והמשיך להלחם בעודו פצוע. הוא היה מאושפז במשך מספר חודשים בבית חולים ובבית הבראה. לאחר מכן שוחרר וחזר לישיבה[1]. לאחר המלחמה שירת כקצין הגמ"ר ביהודה ושומרון. ביולי 1974 השתתף בעלייה של גרעין אלון מורה לשכם. על השתתפותו בעלייה אמר: "רעיון ההתיישבות בשטחים המשוחררים ממלא אותי מימי נעורי. אני זוכר איך עמדתי על הגלבוע, בטיול בית־הספר, והשקפתי על עמקי השומרון והלב נצבט שאינם בידינו. לאחר ששת הימים קמה רוח התעוררות גדולה, אך גדולה ממנה הייתה הפליאה על מדיניותה ההתיישבותית של הממשלה, שכל כולה היסוס וחשש — מה יגידו אומות העולם. תופעה זו, אין לה אחיזה בחזון הציוני, ובכל דרכנו בארץ ישראל."[1]

היה חבר במחתרת היהודית בשנות השמונים. מביתו יצאו מבצעי הירי במכללה האיסלמית[2]. יחד עם יהודה עציון ומנחם לבני תכנן לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית. הרב ישועה בן שושן האמין כי "השליטה המוסלמית בהר הבית היא שורש הקלקולים בעם ישראל, ושליטה זו מקנה לאסלאם מקור יניקה רוחני, שממנו שואבים מאמיניו את כוח חיותם בארץ"[דרוש מקור]. הוא העריך כי הסרת ה"שיקוץ" מהר הבית ופיצוץ המסגדים תביא לעצירת הנסיגה מסיני. בסופו של דבר נגנזה התוכנית ודבר קיומה נחשף רק בחקירות המשטרה לאחר חשיפת המחתרת. במשפט טען שהובטח לו תמורת החשיפה שהמעורבים בתכנון לא יועמדו לדין[3]. הוא הורשע ונידון לארבע וחצי שנות מאסר. אחד השופטים במשפטו הגדיר אותו כ"ספרא וסייפא, גיבור מערכות ישראל". הרב ישועה בן שושן השתחרר מהכלא במאי 1986 לאחר שיתרת מאסרו הומרה על ידי נשיא המדינה למאסר על תנאי[4].

שימש גם כמוהל.

נישא בשנת ה'תשל"ב ליעל פרייהן, ולהם עשרה ילדים. מרבית בניו הם בוגרי ישיבת מרכז הרב. בנו הרב חיים בן שושן הוא ר"מ בישיבת "רועה ישראל" ביצהר[5] וחתנו של הרב חיים אביהוא שוורץ. בן נוסף, הרב שלום, מלמד בת"ת ביישוב נריה, גם הוא חתן של הרב שוורץ.

הרב בן שושן היה מקורב לרב מרדכי אליהו[6]. הם הקימו "בית דין גאולה" עם רבנים נוספים שלא פורסמו שמותיהם[7][8].

חכם ישועה בן שושן נפטר בכ"ז באלול ה'תשע"ח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חגי סגל, אחים יקרים, הוצאת כתר[דרושה הבהרה]
  • נדב שרגאי, הר המריבה, הוצאת כתר[דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]