ישועה בן-שושן
 | |
| הרב בן שושן, 2010 | |
| לידה |
26 בדצמבר 1945 כ"ב בטבת ה'תש"ו ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 2018 (בגיל 72) כ"ז באלול ה'תשע"ח בית החולים "שערי צדק", ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 7 בספטמבר 2018 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | חבר המחתרת היהודית |
| רבותיו | הרב שלום יעיש, הרב מרדכי עטיה, הרב דוד ציון לניאדו, הרב מרדכי שרעבי, הרב מאיר יהודה גץ |
  | |
הרב ישועה בן-שושן (כ"ב בטבת ה'תש"ו, 26 בדצמבר 1945 - כ"ז באלול ה'תשע"ח, 7 בספטמבר 2018) היה קצין, מקובל ירושלמי, ומחברי "המחתרת היהודית".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן שושן נולד בירושלים לאביו, יעקב, ולאמו, אורה לבית יעיש. מצד אביו היה דור שמיני בירושלים. סבו מצד אימו היה המקובל רבי שלמא יעיש. סבו מצד אביו היה המקובל ר' מרדכי בן שושן, מזכיר ישיבת המקובלים בית אל.[1] אביו למד בישיבת פורת יוסף והיה חברותא של הרב עובדיה יוסף. ישועה היה הבן הבכור משבעה אחים, שאחד מהם - אחיו השני, שלום - נפטר כתינוק. למד בממ"ד מוריה ואחר כך בבית הספר דורש ציון, בתיכון הימלפרב ולאחר מכן בסמינר ליפשיץ למורים. לאחר שירותו הצבאי למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת פורת יוסף.
בגיל צעיר התחיל ללמוד קבלה אצל סבו הרב מרדכי בן שושן, סבו השני ר' שלמא יעיש[2], הרב מרדכי עטיה, הרב דוד ציון לניאדו הרב מאיר יהודה גץ והרב מרדכי שרעבי. למד גם עם הרב דוד בצרי והרב יעקב משה הלל. שימש כמוהל. נישא בשנת ה'תשל"ב ליעל פרייהן, ולהם עשרה ילדים. מרבית בניו הם בוגרי ישיבת מרכז הרב. בנו הרב חיים בן שושן הוא ר"מ בישיבת "רועה ישראל" ביצהר[3] וחתנו של הרב חיים אביהוא שוורץ. בן נוסף, הרב שלום, מלמד בת"ת ביישוב נריה, גם הוא חתן של הרב שוורץ.
שרותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים התנדב לסיירת שקד בפיקודו של בנימין בן אליעזר, שם שירת כלוחם וכקצין. השתחרר משירות בצבא הקבע מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים, והחל ללמוד בישיבת הרב ניסים בירושלים.[1] במלחמת יום הכיפורים שירת כמפקד פלוגה בגדוד צנחנים. בעת שהוביל קבוצה של 400 שבויים מצריים ממתחם של קומנדו מצרי ממערב לתעלת סואץ גילה שאין בין השבויים אף קצין, ומתחקור השבויים התברר שאלו ברחו ומסתתרים באחד הבונקרים. בן שושן החליט למצוא גם את הקצינים ובמהלך השתלטות על בונקר בו התחבאו אותם קצינים נפצע קשה בקרב פנים אל פנים אך המשיך להילחם בעודו פצוע. הוא היה מאושפז במשך מספר חודשים בבית חולים ובבית הבראה. לאחר מכן שוחרר וחזר לישיבה.[1]
לאחר המלחמה גויס שוב לשירות קבע ושירת כקצין הגנה מרחבית (הגמ"ר) ביהודה ושומרון. ביולי 1974 השתתף בעלייה של גרעין אלון מורה לשכם. על השתתפותו בעלייה אמר: "רעיון ההתיישבות בשטחים המשוחררים ממלא אותי מימי נעורי. אני זוכר איך עמדתי על הגלבוע, בטיול בית הספר, והשקפתי על עמקי השומרון והלב נצבט שאינם בידינו. לאחר ששת הימים קמה רוח התעוררות גדולה, אך גדולה ממנה הייתה הפליאה על מדיניותה ההתיישבותית של הממשלה, שכל כולה היסוס וחשש — מה יגידו אומות העולם. תופעה זו, אין לה אחיזה בחזון הציוני, ובכל דרכנו בארץ ישראל."[1]
במחתרת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה חבר במחתרת היהודית בשנות השמונים. מביתו יצאו מבצעי הירי במכללה האיסלמית[4]. יחד עם יהודה עציון ומנחם לבני תכנן לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית. הרב בן שושן האמין כי "השליטה המוסלמית בהר הבית היא שורש הקלקולים בעם ישראל, ושליטה זו מקנה לאסלאם מקור יניקה רוחני, שממנו שואבים מאמיניו את כוח חיותם בארץ"[5]. הוא העריך כי הסרת ה"שיקוץ" מהר הבית ופיצוץ המסגדים תביא לעצירת הנסיגה מסיני. בסופו של דבר נגנזה התוכנית ודבר קיומה נחשף רק בחקירות המשטרה לאחר חשיפת המחתרת. במשפט טען שהובטח לו תמורת החשיפה שהמעורבים בתכנון לא יועמדו לדין[6]. הוא הורשע ונידון לארבע וחצי שנות מאסר. אחד השופטים במשפטו הגדיר אותו כ"ספרא וסייפא, גיבור מערכות ישראל". הרב בן שושן השתחרר מהכלא במאי 1986 לאחר שיתרת מאסרו הומרה על ידי נשיא המדינה למאסר על תנאי[7].
הנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהגו היה לקיים תפילות ברחבי הארץ לשלמות ארץ ישראל והצלת ישראל מיד צר. בין תפילותיו העיקריות היו שבעת כורתי ברית ופיטום הקטורת עם כוונות. את התפילות היה מקיים במקומות סגוליים כגון: הכותל, מערת המכפלה, קבר יוסף, עשרת הרוגי מלכות, קבר רשב"י, קבר האר"י ונבי מוסא.
לפני פינוי גוש קטיף נודע בשל תפילותיו ברוב עם בכיכר ציון ובדרך לגוש קטיף.[8][9]
הקים עם יעקב נוביק ארגון לחילוץ בנות מכפרים ערבים בשם: ׳אחותנו׳.
הרב בן שושן היה מקורב לרב מרדכי אליהו[10]. הם הקימו "בית דין גאולה" עם רבנים נוספים שלא פורסמו שמותיהם.[11][12]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חגי סגל, אחים יקרים, הוצאת כתר[דרושה הבהרה]
- נדב שרגאי, הר המריבה, הוצאת כתר[דרושה הבהרה]
- מצפה לישועה חוברת זיכרון בהוצאת המשפחה.
- ישועה לעמך בהוצאת עמותת צל"ש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב ישועה בן שושן בקבר יוסף בשכם
- נדב שרגאי, יש לנו אפשרות למחוק את זה, מה דעת הרב?, באתר הארץ, 31 במאי 2007
- קובי נחשוני, מה הרב אליהו לקח איתו לקבר?, באתר ynet, 22 ביולי 2010
- גיא עזרא, איש המחתרת והמקובל הרב ישועה בן שושן הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 7 בספטמבר 2018
- דביר עמר, בציפייה לישועה, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2018
- יואל אליצור, לוחם, חבר, חסיד, באתר ערוץ 7, ח' בתשרי תשע"ט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 אהרן דולב, ההולכים להתישב בשכם האסורה - ישועה מהר הצופים, מעריב, 14 ביוני 1974
- ^ משמרת שלום, עמ' לח
- ^ ישיבה חדשה ביצהר שבשומרון, באתר ערוץ 7
- ^ "שרבף ירה לעבר שניים - והם התמוטטו ארצה", מעריב, 6 ביוני 1985
- ^ אחים יקרים, עמ' 53
- ^ השב"כ: לא הובטחה חסינות למתכנני הפיגוע בהר־הבית, מעריב, 26 באוקטובר 1984
ייתכן שהנאשם ניר אמר שהכוונה לעשות רעש ולא שהמטענים יתפוצצו, מעריב, 1 בנובמבר 1984 - ^ תלמה פרויד וברוך מאירי, "אני עצוב" אמר גלעד פלאי בצאתו מן הכלא, מעריב, 15 במאי 1986
- ^ תפילה על גוש קטיף במסוק
- ^ הספד במלאת שנה
- ^ סרטון על ההיכרות האישית ביניהם
- ^ מה הרב אליהו לקח איתו לקבר באתר ynet
- ^ נחשף-הדף-איתו-נקבר-הרב-אליהו באתר כיכר השבת