כלכלת טאיוואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלכלת טאיוואן
קו הרקיע של טאיפיי
קו הרקיע של טאיפיי
דירוג עולמי 23
מטבע דולר טאיוואני חדש
סטטיסטיקה
תמ"ג 1.175 טריליון דולר (2017)
תמ"ג לנפש 49,000 (דירוג: 31)
צמיחה כלכלית 2% (דירוג: 185; הערכה לשנת 2015)
תמ"ג לפי מגזר חקלאות: 1.8%, תעשייה:36%, שירותים: 62.1% (2017)
אינפלציה (מה"ל) 1% (2017)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 1.5% מהתושבים (2012)
מדד ג'יני 33.6 (2014) (דירוג: 103; 2014)
כוח עבודה 11.78 מיליון (הערכה לשנת 2015)
כוח עבודה לפי מקצוע חקלאות: 4.9%, תעשייה: 35.9%, שירותים: 59.2% (2016)
אבטלה 3.8% מהתושבים (2017)
קשרי מסחר
יצוא 344.6 מיליארד (2017)
יצוא מוצרים מוליכים למחצה, פטרוכימיה, רכב / חלקי רכב, ספינות, ציוד תקשורת אלחוטית, מציג שטוח, פלדה, אלקטרוניקה, פלסטיק, מחשבים
יבוא 272.6 מיליארד
יבוא מוצרים נפט, גז טבעי, פחם, פלדה, מחשבים, ציוד תקשורת אלחוטית, כלי רכב, כימיקלים עדינים, טקסטיל
חוב חיצוני 204.7 מיליארד
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת

כלכלת טאיוואן היא כלכלה קפיטליסטית וחזקה, אשר נשענת בעיקר על תעשייה ועל מגזר השירותים.

נכון לשנת 2017, טאיוואן היא הכלכלה ה-23 בעולם במונחי תמ"ג[1].

הבידוד הדיפלומטי, שיעור הילודה הנמוך, הזדקנות האוכלוסייה והתחרות מצד שווקים אחרים באסיה יקשו על כלכלת טאיוואן לטווח הארוך[1].

עד לשנת 2025 צפוי אחוז בני ה-65 ומעלה לעבור את ה-20%, מה שיקטין משמעותית את כוח העבודה במדינה.

לטאיוואן עתודות מטבע חוץ גבוהים, והיא ניצבת במקום החמישי בעולם בעתודות המט"ח, כשלפניה סין, יפן, ערב הסעודית ושווייץ[1].

טאיוואן קידמה את הסכם New Southbound, הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין 18 מדינות מזרח אסיה ואוסטרליה. הסכם זה פיתח את כלכלת טאיוואן[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת טאיוואן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]