כלכלת אוקראינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כלכלת אוקראינה
Ukraine economy.jpg
מפת כלכלת אוקראינה
דירוג עולמי 42
מטבע הריבניה
ארגוני סחר ארגון הסחר העולמי,מועצת אירופה
סטטיסטיקה
תמ"ג 175 מיליארד $ (2013)
תמ"ג לנפש 7400 $ (2013)
צמיחה כלכלית 0% (2013) (דירוג: 220; הערכה לשנת 2015)
אינפלציה (מה"ל) 0.5% (2013)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 24.1% (2013)
מדד ג'יני 24.6 (דירוג: 144; 2013)
כוח עבודה 22.1 מיליון (2013) (הערכה לשנת 2015)
אבטלה 8% (2013)
קשרי מסחר
יצוא 71.2 מיליארד $ (2013)
מדינות עיקריות רוסיה (25%), טורקיה (5%), איטליה (4.5%)
יבוא 87.3 מיליארד $ (2013)
מדינות עיקריות רוסיה (32%), סין (9%), גרמניה (8%)
חוב חיצוני 138.3 מיליארד $ (2013)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת

כלכלת אוקראינה היא כלכלת שוק חופשי מתפתחת המנסה לייצב עצמה מאז התפרקות ברית המועצות. לפני הפירוק, הייתה אוקראינה הסובייטית הרפובליקה המתועשת ביותר בברית המועצות, יחד עם רוסיה הסובייטית. לאחריו, הצטמקה כלכלתה של אוקראינה בחצי. הפגיעה הקשה ביותר הייתה בענפי התעשייה הכבדה.

לאורך שנות ה-90 נרשמה צמיחה שלילית ומחסור בחומרי גלם ובמוצרי צריכה. בשנים הראשונות התבצעה הפרטה מהירה, ומדיניות מוניטרית חסרת אחריות הובילה להיפראינפלציה בשנים 19931995. מאז שנת 2000 ישנה צמיחה חיובית הודות לרפורמות ממשלתיות, הגדלת הצריכה וריבוי בהשקעות זרות.

בשנת 2018 אוקראינה הפכה למדינה הענייה באירופה[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי השלטון הסובייטי הייתה אוקראינה לאחת המדינות המתועשות. היא ירשה מברית המועצות תשתית תעשייתית ותחבורתית מפותחת. עם כינון אוקראינה העצמאית כל המשק הולאם עקב המורשת הסובייטית של כלכלה מתוכננת. נשיאה הראשון, ליאוניד קרבצ'וק פתח בתוכנית של הפרטה והסרת הפיקוח על המחירים. ההפרטה הייתה נגועה בשחיתות שלטונית עמוקה וחסרת שקיפות. הזעזוע עקב המעבר המהיר לכלכלת שוק גרם לירידה חדה בתקבולי הממשלה. כדי לפתור בעיה זו החלו רשויות אוקראינה באימוץ מדיניות מוניטרית חסרת אחריות והבנק הלאומי של אוקראינה החל להדפיס כסף בכמויות גדולות. מדיניות הרסנית זו הובילה להיפר-אינפלציה שהגיעה לאלפי אחוזים.

צמיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור צמיחת התמ"ג הריאלי באוקראינה לפי שנים

לאחר הכרזת העצמאות ב-1991 חוותה כלכלת אוקראינה שיעורי צמיחה שליליים וכלכלתה הצטמקה בכ-60%.

לאחר שנת 2000 חלה צמיחה חיובית והחוב הציבורי התייצב על כ-15 מיליארד דולר.

בסוף שנת 2006 העריך ראש ממשלת אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ', כי הכלכלה גדלה בשנה זאת בכ-7% ריאלית. המשכורת הממוצעת לשכיר הייתה כ-250 דולרים[2].

בשנת 2009 בעקבות המשבר הכלכלי העולמי הצטמקה כלכלת המדינה ביותר מ-15%. יחד עם זאת, כבר בשנת 2010 הורגשה צמיחה והיא חזרה להיקף שהיה לפני המשבר.

בשנת 2013 הגיעה כלכלת אוקראינה לכ-70% מגודלה בשנת 1990.

לקראת שנת 2014 החוב הציבורי תפח לכ-74 מיליארד דולר, פי חמש יותר מאשר בתחילת המילניום. בעקבות הלחימה במזרח המדינה במהלך שנת 2014 התמ"ג קטן בכ-7% ובשנת 2015 הייתה הקטנה נוספת. בשנת 2016 לראשונה מאז 2010 נרשם גידול, אשר עמד על כ-2%.

משק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקראינה מייצאת חשמל למדינות השכנות: הונגריה, פולין, סלובקיה, מולדובה ורומניה. כמחצית ממנו מיוצר בתחנות כוח גרעיניות שנבנו בתקופת ברית המועצות. באוקראינה ארבע תחנות כוח גרעיניות: תחנת הכוח הגרעינית רובנו, תחנת הכוח הגרעינית זפורוז'יה, תחנת הכוח הגרעינית הדרום אוקראינית ותחנת כוח הגרעינית חמלניצקי.

בנוסף לכך פועלת תחנת כוח הידרואלקטרית גדולה בשם דנייפרוגס על נהר דנייפר, ומספר תחנות כוח קיטוריות. בחצי האי קרים ובאזור אודסה הוקמו גם תחנות כוח סולאריות.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית התיירות באוקראינה לא נחשבת למפותחת, אך היא מספקת תמיכה מכרעת לכלכלת אוקראינה. בשנת 2012 הייתה אוקראינה יעד התיירות השמיני בגודלו באירופה, עם 23 מיליון מבקרים. באותה שנה תרומת התיירות לתוצר הסתכמה ב-28.8 מיליארד דולר, שהם 2.2% מהתמ"ג, ותמכה במישרין ב-351,500 משרות (1.7% מכלל המועסקים).

יעד ידוע בבירה קייב הוא לאוורת קייב-פצ'רסק, מתחם של מנזרים וכנסיות היסטורי שהיה מקום קבורה לשליטי רוס של קייב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת אוקראינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד בקר, ‏"אוקראינה הפכה ב-2018 למדינה הענייה באירופה", באתר ישראל היום, 29 בינואר 2019 18:47
  2. ^ מדדים עיקריים, באתר הבנק הלאומי של אוקראינה