כלכלת סוריה
 | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 157; תמ"ג לנפש: 212 |
|---|---|
| מטבע |
לירה סורית  |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 8,980 |
| תמ"ג לנפש | 359 |
| צמיחה כלכלית | -9.90% (דירוג: 219; הערכה לשנת 2015) |
| כוח עבודה | 3,798,000 (הערכה לשנת 2015) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
  | |
כלכלת סוריה מחולקת למספר ענפים עיקריים: כ-67% מהמועסקים בסוריה עובדים במגזר השירותים, 17% מועסקים בחקלאות ו-16% בתעשייה. חלק מרכזי מהיצוא מתבסס על נפט.
טרם מלחמת האזרחים בסוריה, התמ"ג בסוריה עמד בשנת 2010 על כ-59 מיליארד דולר, קרי כ-5000 דולר לנפש[דרוש מקור], תוצר נמוך גם ביחס למדינות אחרות במזרח התיכון. לפי הממשלה הסורית אחוז האבטלה עמד בשנת 2010 על 8.3%, אך לפי מקורות דיפלומטיים זרים אחוזי האבטלה כפולים מכך, לכל הפחות.
מלחמת האזרחים שפרצה בשנת 2011 גרמה נזקים אדירים לכלכלה הסורית, ובין השאר גרמה להתרסקות של המטבע המקומי, עלייה רבה ביוקר המחיה, עלייה בתופעות כלכליות-חברתיות כמו קיבוץ נדבות וזנות, הימלטות של חלקים משמעותיים ממעמד הביניים ושל רבים מהיצרנים המקומיים, ועליה בהשפעתה של השחיתות בהנהגה על הכלכלה וניצולה[1]. התמ"ג ירד בשנת 2015 ל-50 מיליארד דולר ו-2,090 דולר לנפש[2].
אל נזקי המלחמה בכלכלה הצטרפו בסוף העשור גם סנקציות שהטילה ארצות הברית על סוריה, השפעות קשות מהמשבר הכלכלי של לבנון בשנת 2019 ועצירת הכלכלה עם התחלתו של סגר בתקופת התפרצות מגפת הקורונה. רצף מאורעות אלו הקצין את נזקי המלחמה, הקשה על ההנהגה הסורית לספק תנאי מחיה נאותים גם לקבוצות באוכלוסייה התומכות בהנהגה ושזכו בדרך כלל ליחס מועדף, ויצר מצב שבו באמצע שנת 2020 מתקשים רבים בסוריה להשיג מוצרים בסיסיים כמו מזון מגוון, דלק או גז בישול.
בשנת 2022 הצטרפה סוריה ליוזמת החגורה והדרך של סין, במטרה לביא השקעות למדינה ולעקוף את הסנקציות של ארצות הברית[3][4]. אולם עד 2023, לא נעשו שום השקעות סיניות בסוריה[5].
חקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצרי ענף החקלאות כוללים חיטה, שעורה, כותנה, זיתים, עדשים, אפונה, סוכר, ביצים, חלב ומשק חי. במישור החוף, בעמק הנהר עאצי ובאגן דמשק מגדלים פירות וירקות, אך הגידולים העיקריים הם גידולי שדה. גידול החיטה תופס את השטח הגדול ביותר ואחריו גידולי השעורה והסורגום. מוצר היצוא העיקרי של סוריה בתחום החקלאות הוא הכותנה.
בשנות ה-70 הוקם בסוריה סכר על מנת להגדיל את שטחי השלחין. ובדרך זו נוספו שטחי עיבוד גדולים בצפון-מזרח סוריה אך יחד עם זאת פחתה כמות המים בהמשכו של הנהר ובעקבות כך נוצר סכסוך עם עיראק.
כ-44% משטחי המדינה הם שטחי מרעה. ב-2016 מנו עדרי הצאן כ-22.8 מיליון בעלי חיים ועדרי הבקר מנו כ-1,000,000 בעלי חיים[6]. בשנה זו ייצרה סוריה למעלה ממיליון טון חלב וכן גם חמאה, גבינה, דבש, ביצים ועוד.
תעשייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצרי התעשייה כוללים נפט, טקסטיל, תעשיית מזון, שתייה, טבק, פוספט, מלט, זכוכית ודשן. התעשייה בסוריה אינה מפותחת, והיא כוללת בעיקר תעשייה קלה או ייצור מוצרי צריכה כגון כלי ארד ונחושת, עבודות עור, בגדים, גפרורים ושמנים צמחיים.
מעל מיליון פועלים סורים עובדים בלבנון. השליטה בלבנון הייתה, עד ליציאתה של סוריה ממדינה זו, בין הגורמים העיקריים למניעת קריסתה של הכלכלה הסורית.
אנרגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1968 החלו לשאוב כמויות נפט ניכרות בצפון-מזרח סוריה. הנפט מובל בצינורות לבתי זיקוק בעיר חומס ומשם לנמל טרטוס, מכיוון שרק חלק מהנפט דרוש לצרכים מקומיים והשאר נועד ליצוא. הנפט נחשב לאחד מהגורמים המונעים את התמוטטותה של כלכלת סוריה. בשנת 1991 יצרה סוריה 25 מיליון טון נפט. כיום הנפט הוא 65% מהיצוא כאשר AFPC היא החברה הגדולה בסוריה ליצור נפט. בסוריה עוברים גם צינורות נפט מעיראק ומערב הסעודית לנמלים בים התיכון.
היקף ייצור הנפט הצפוי ירד בשנים הקרובות בסוריה לאחר שב-1996 היקף הייצור היה 604,000 חביות ליום וב-1948 553,000 חביות ליום. ההערכות הן כי רזרבות הנפט הצפויות של סוריה מספיקות לתשע או לעשר שנים הבאות. הריבוי הטבעי הוא 2.54% אחוז לשנה ולכן סוריה צפויה להיהפך ליבואנית נפט בעשור הבא. על כן המחקר בנפט וגז טבעי הוא בעדיפות ראשונה בסוריה.
זיקוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוריה שני מפעלי זיקוק, אחד בחומס והשני בבניאס. היצור הכולל במפעלים אלו עומד על 240,000 חביות ליום. כמו כן, סוריה מתכננת בית זיקוק חדש בדיר אזור.
גז טבעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עתודות הגז הטבעי בסוריה בשנת 1999 הוערכו ב-8.5 מיליון רגל מעוקב לעומת שנת 1997, 145 מיליון רגל מעוקב. סוריה מתכוונת להגדיל את התעסוקות ולהשקיע גם במערכות לזיקוק גזים.
חשמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997, תפוקת החשמל בסוריה עמדה על 5200 מגהואט. תפוקת החשמל נראית מספקת כיום אך רשת החלוקה של החשמל פגומה. נכון לשנת 2009 רשת החשמל הסורית יכולה לספק 7188 מגה ואט, אך מכיוון שהרשת מיושנת, בביקושי שיא נאלצת חברת החשמל לבצע הפסקות חשמל יזומות בדמשק. ב-1999 התחיל פרויקט המקשר את תפוקות החשמל של סוריה, טורקיה, מצרים, ירדן ועיראק. בפברואר 1998, סוריה ורוסיה חתמו על הסכם בניצול בדרכי שלום של אנרגיה גרעינית.
קשרים כלכליים בינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסוריה חובות חיצוניים כבדים בסך 20 מיליארד דולר. ארצות הברית אינה מסייעת לסוריה כיוון שהיא משתייכת לארצות התומכות בטרור. בעבר, סוריה קיבלה סיוע כלכלי מערב הסעודית, עיראק, כווית, יפן וגרמניה. כיום המסייעות הראשיות של סוריה הן רוסיה ואיראן. סוריה החליטה באמצע שנת 1997 לשאת ולתת עם השוק האירופי. הסכם כזה ייקח מספר שנים לחייב את סוריה לשינויים כלכליים.
בין סוריה ועיראק התחדשו הקשרים בשנת 1998 מתוך מגמה להעביר צינורות נפט מעיראק לחוף הסורי.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוריה, המשופעת באתרי תיירות מעולים התחילה להשקיע החל מהמאה ה-21 מאמץ ניכר בפיתוח ענף זה. הענף צמח בהתמדה עד שבשנת 2010 כמעט רבע מהמט"ח שהגיע לסוריה מקורו בתיירות[7].
בורסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2009 יוסדה הבורסה של דמשק (DSE), בורסה לניירות ערך, שכללה עם הקמתה 6 ניירות ערך של חברות סוריות בתחום הבנקאות, התחבורה והפרסום. הבורסה פעלה בתחילה כיומיים בשבוע. ב-2011 היו רשומות בבורסה הסורית כ-20 חברות. המסחר מתקיים בימים ראשון עד חמישי. בעקבות האירועים האלימים שפרצו בסוריה ב-2011 קרסה הבורסה ב-49% באותה שנה, והמשיכה להתדרדר לאורך מלחמת האזרחים.
נתונים סטטיסטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המטבע בה משתמשים בסוריה היא הלירה סורית
- סוריה מייצאת בשנה מוצרים בשווי 4.2 מיליארד דולר:
- סוריה מייצאת למדינות הבאות:
- סוריה מייבאת בשנה מוצרים בשווי 5.7 מיליארד דולר:
- סוריה מייבאת מהמדינות הבאות:
- אוקראינה - 14%
- איטליה - 7%
- גרמניה - 6%
- טורקיה - 5%
- צרפת - 4%
- קוריאה הדרומית - 4%
- יפן - 4%
- ארצות הברית - 3%
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "לכלכלת סוריה ייקח 30 שנה להתאושש", באתר Time, אפריל 2014
- ההתמוטטות הכלכלית הסורית בצל "חוק קיסר", הפורום לחשיבה אזורית, 29.6.2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ההתמוטטות הכלכלית הסורית בצל "חוק קיסר", באתר הפורום לחשיבה אזורית
- ^ {{{מחבר}}}, Syria, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2024-01-09
- ^ China's 'Belt and Road' Risk in Syria May Reap Big Rewards, Voice of America, 2022-01-27 (באנגלית)
- ^ Syria Officially Joins China's Belt and Road, Seeking Lifeline to Defy U.S. Sanctions, web.archive.org, 2022-09-21
- ^ PeaceRep, In China, Syria's Assad gets political fanfare, but no funding commitments, PeaceRep, 2023-10-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^ FAOSTAT, www.fao.org
- ^ דורון פסקין, סוריה מייצאת סקאדים אבל גם מושכת תיירים, באתר ynet, 15 באפריל 2010