כלכלת קפריסין
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 106; תמ"ג לנפש: 60 |
|---|---|
| מטבע |
אירו  |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 28,439 |
| תמ"ג לנפש | 22,457 |
| צמיחה כלכלית | 1.60% (דירוג: 150; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 34.8 (דירוג: 95; הערכה לשנת 2014) |
| כוח עבודה | 349,700 (הערכה לשנת 2014) |
| אבטלה |
16 אחוז (נכון ל־2014) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
  | |
כלכלת קפריסין היא כלכלה מודרנית הנשענת על תיירות, מסחר, שירותי בנקאות מפותחים ונדל"ן. קפריסין הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2003, ועברה לאירו בתחילת 2008. מספר התושבים הקטן באי נעזר בכמות רבה של עובדים מקצועיים זרים הנהנים מרמת חיים גבוהה ומהטבות רבות. לקפריסין בורסה קטנה הנמצאת בניקוסיה, ומשמשת בעיקר חברות מקומיות.
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חופיה של קפריסין, הנמתחים לאורך של כ-730 ק"מ, מהווים אבן שואבת לתיירים מכל העולם.
מספר התיירים המגיע בשנה לקפריסין נאמד בכ-2.5 מיליון, ומהווה מקור הכנסה עיקרי להמוני המסעדות ובתי המלון המפוזרים לאורך החופים. אף על פי כן, בשנים שבין 2002 ל-2007 חלה ירידה ניכרת בכמות התיירים, עקב תחרות מאתרי נופש אחרים באזור, כגון טורקיה, וחלקה של התיירות בתמ"ג ירדה מ 20% לכ 12%. דבר זה גרם לעודף של חדרי מלון, ובעידוד השלטונות קיימת מגמה של הפיכת בתי מלון לדירות.
ממשלת קפריסין פועלת לקידום נושא התיירות, ובאי מתוכננות לקום 4 מרינות חדשות. כמו כן, טרמינל חדש ומודרני הופעל בשדה התעופה של לרנקה, וכך איפשר להעלות את נפח הטיסות לאי.
המסורת הבריטית המושרשת באי, נסיעה בצד שמאל, ובקיאות בשפה האנגלית, משמשות מקור משיכה חזק לתיירים בריטים. את האי פוקדים גם תיירים ישראלים רבים, בעיקר בשל קרבתו הרבה של האי לישראל (35 דקות טיסה). כמו כן, זוגות ישראלים רבים, החפצים להתחתן בנישואים אזרחיים, ואשר אפשרות זו נמנעת מהם בישראל, נוסעים לקפריסין לצורך נישואין. נישואין אלו מוכרים לאחר מכן לכל דבר ועניין על ידי משרד הפנים בישראל.
נדל"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקומה הטוב של קפריסין, ומזג האוויר הנעים שלה, הפך את קפריסין למקום הפרישה המועדף על הגמלאים הבריטיים (בדומה לפלורידה עבור האמריקאים). הצטרפות קפריסין לאיחוד האירופי הקלה מאוד על המחסומים הבירוקרטיים, וכיום יותר מ 120,000 דירות נמכרו לאזרחים אירופאים. מאז כניסת קפריסין לאיחוד, החלה באי תנופת בנייה גדולה, ופרויקטי נדל"ן מוקמים בכל חלקי האי. מקומם של היזמים הישראלים לא נפקד, וניתן לראות יזמים ישראלים בונים בקפריסין, החל מקניונים ועד לפרויקטי משרדים ודיור.
בשנים 1995 ועד היום, עלו מחירי הקרקעות והנדל"ן באחוזים רבים, וגרמו להתעשרות מהירה של רבים מתושבי קפריסין, אשר החזיקו בקרקעות במשך דורות. כיום, קיימת מצוקה של קרקעות פנויות באזורים המבוקשים, כגון ניקוסיה ולימסול. אזור איה נאפה התרחב מאוד, וניתן לראות פרויקטי בנייה גם בהמשך החוף, מאיה נאפה דרך פרוטאראס ועד לפאמאגוסטה.
שירותים פיננסיים ומיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס החברות הנמוך בקפריסין (12.5% נכון ל-2022), מהווה אבן שואבת לחברות בינלאומיות רבות, אשר קובעות בקפריסין את מושבן. המיסוי האישי לתושבי האי נמוך מאוד, כאשר 100,000 ש"ח ראשונים פטורים ממס הכנסה לחלוטין. תושבי חוץ מקבלים הטבות רבות המושכות אותם להשקיע באי. העיר המובילה כמרכז עסקי ופיננסי היא לימסול, ורוב החברות הגדולות קובעות בה את משכנן. בעיר ניתן למצוא אף שלוחות של חברות ישראליות, כגון אמדוקס.
לקפריסין מערכת בנקאות מתקדמת. באי ניתן למצוא בנקים מקומיים וכמו כן, נציגויות של בנקים מהעולם. הקמת חברות היא הליך פשוט, והחזקת חברה אפשרית לאזרחי חוץ.
משבר כלכלי 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענף הבנקאות המפותח בקפריסין, היווה במשך שנים אבן שואבת למשקיעים מכל רחבי העולם. הקרבה בין קפריסין לבין יוון, הביאה את הבנקים הקפריסאים, להשקיע חלק ניכר מייתרות המטבע שלהם באיגרות חוב יווניות. עם פרוץ משבר החוב של יוון, ערך איגרות החוב היווניות נפל באופן חד מאוד, והדבר גרם להפסדים ניכרים לבנקים הקפריסאים. בשנת 2012 הגיעו חלק מהבנקים לסף חדלות פרעון, ונוצר הצורך לחלץ אותם על ידי הלוואות מהאיחוד האירופי, בדומה להלוואות שקיבלו בנקים בספרד וביוון.
ביולי 2012 אירע פיצוץ בבסיס הימי אוונגלוס פלורקיס אשר פגע קשות בתחנת הכוח וסיליקוס הסמוכה שסיפקה קרוב למחצית מאספקת החשמל למדינה. לפי הערכות של האיחוד האירופי שווי הנזקים לכלכלת האי הגיעו ל 2.83 מיליארד דולר.
תוכנית החילוץ האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש מרץ 2013, לאחר מרתון דיונים בין ממשלת קפריסין לבין האיחוד האירופאי, סוכם על תוכנית חילוץ בת 15.8 מיליארד ארו. זאת כאשר האיחוד מלווה לקפריסין 10 מיליארד ארו, וממשלת קפריסין מגייסת 5.8 מיליארד ארו נוספים, על ידי הטלת מס על הפיקדונות שבבנקים. הדבר עורר מהומה גדולה, ובעלי פיקדונות צבאו על הבנקים במטרה להוציא את כספם. כתוצאה מכך, יצאה הוראה לסגור את הבנקים עד להודעה חדשה. במרץ 2013 הצביע הפרלמנט הקפריסאי נגד המס. האיחוד האירופי מנגד, עמד על דעתו שממשלת קפריסין צריכה לגייס את הסכום. ניסיונות לגייס כספים ברוסיה, בתמורה לזיכיונות גז עתידיים לא צלחו, וסוכנויות הדירוג הורידו את דירוג קפריסין לרמה הנמוכה של CCC. באפריל אישר הפרלמנט את התוכנית ברוב של שני קולות.[1]
תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ענפים עיקריים
- תיירות
- שירותים פיננסיים
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Helena Smith, "Cyprus parliament votes to accept controversial €10bn EU-IMF bailout", The Guardian, April 30 2013