לאבלייס (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאבלייס
Lovelace
פוסטר הסרט בעברית
פוסטר הסרט בעברית
בימוי רוב אפשטיין, ג'פרי פרידמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אנדי בלין עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה רוברט דלבה עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אמנדה סייפריד (לינדה לאבלייס)
האנק עזריה (ג'ררד דמיאנו)
אדם ברודי (הארי רימס)
ג'יימס פרנקו (יו הפנר)
Cory Hardrict (פרנקי קרוקר)
פיטר סארסגארד (Chuck Traynor)
דבי מזר
אריק רוברטס
קלואי סביני
בובי קנאבלי
וס בנטלי
כריס נות'
ג'ונו טמפל
דון מקמנוס
שרון סטון
רוברט פטריק
סנדי מרטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה סטפן טראסק עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אריק אלן אדוארדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי מילניום עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Nu Image, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 22 בינואר 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 92 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו lovelace
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"לאבלייס" הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2013, מסוגת הדרמה הביוגרפית העוסק בחייה של לינדה לאבלייס, שכיכבה בסרט הפורנוגרפי "גרון עמוק" משנת 1972, שנחשב לזה שהחל את תור הזהב של תעשיית הסרטים הפורנוגרפיים, ובסרטים פורנוגרפיים נוספים. הסרט מתאר את חייה של לאבלייס מגיל 20 ועד גיל 32.[1]

את הסרט ביימו צמד הבמאים זוכי האוסקר רוב אפשטיין וג'פרי פרידמן, על פי תסריט מאת אנדי בלין. בסרט מככבים אמנדה סייפריד, פיטר סארסגארד, שרון סטון, אדם ברודי, ג'יימס פרנקו, קלואי סביני וג'ונו טמפל.

הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה ב-22 בינואר 2013, במסגרת פסטיבל הסרטים סאנדנס.[2] ולאחר מכן הוקרן הסרט בבתי הקולנוע בארצות הברית בתפוצה מוגבלת החל מ-9 באוגוסט של אותה השנה.[3]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מוצגת בסרט פעמיים. בפעם הראשונה מוצג סיפורה של לאבלייס באופן חיובי, כמי שעלתה לגדולה והפכה לכוכבת מצליחה ומאושרת. בפעם השנייה מוצג סיפורה של לאבלייס מזווית שונה, המראה את מסכת ההתעללות, האונס והמניפולציות שעברה מצד בעלה וגורמים אחרים שניצלו אותה למטרותיהם.

השנה היא 1970 ולינדה סוזן בורמן מתגוררת עם הוריה בפלורידה, אליה עברו מניו יורק.

באחד הלילות, בזמן שהיא וחברתה הטובה ביותר, פטסי, רוקדות במועדון, לינדה מושכת את תשומת לבו של אדם בשם צ'אק טריינור, והשניים מתחילים לנהל מערכת יחסים. לינדה, שמצבה הנפשי פגיע, מתוודה בפני צ'אק שמערכת היחסים שלה עם הוריה מתוחה לאחר שנכנסה להריון מחוץ לנישואין וילדה בן, שאותו מסרה לאימוץ בלחץ אמה.

צ'אק, המבוגר מלינדה, מלמד אותה לבצע אקטים מיניים שונים, מה שגורם לה בתחילה לריגוש. באחד הלילות מגלה דורותי, אמה של לינדה, שלינדה יצאה ללא רשות ונוזפת בה בחריפות, מה שמאלץ את לינדה לעזוב את הבית ולעבור לגור עם צ'אק, ובהמשך להינשא לו. במהלך אחת המסיבות בהן משתתפים השניים, צופה לינדה לראשונה בסרטי פורנו ביתיים שצ'אק צילם, ואומרת לצ'אק שילדות טובות לא עושות דברים מהסוג הזה.

שישה חודשים לאחר מכן משחררת לינדה את צ'אק מהכלא בערבות, לאחר שהואשם בשידול לזנות, למרות טענותיו שלא היה לו מושג מה מתרחש מאחורי הפאב שלו. מאחר שהשניים מחוסרי אמצעים ונואשים, צ'אק משכנע את לינדה לשחק בסרטי פורנו. ב-1972 לינדה משחקת בסרט הפורנו "גרון עמוק", שבו היא עושה שימוש בשם הבמה החדש שלה, לינדה לאבלייס.

הסרט הופך ללהיט ענק ומרוויח למעלה מ-30,000 דולר כבר בשבוע הראשון. כשהסרט הופך לתופעה בין-לאומית, לינדה מוזמנת לראיונות ברדיו, בעיתונות, והופכת למוקד בתוכניות לייט-נייט. חייה מוצגים כמרגשים וזוהרים, היא מדגמנת בעירום ומוזמנת למסיבות מדי שבוע.

במהלך הקרנה פרטית בלוס אנג'לס, משכנע יו הפנר, מייסד הירחון פלייבוי, את לינדה שיש לה פוטנציאל להיות יותר משחקנית פורנו. טבעו האכזרי והאלים של צ'אק נחשף בהדרגה, ומתברר שהתמונה שהוצגה לנו על חייה הזוהרים והמרגשים של לינדה אינה מציאותית. צ'אק חונק את לינדה במהלך קיום יחסי מין, אך מסרב לעצור כשהיא מבקשת זאת, ובהמשך הוא אף מאלץ אותה באיומי אקדח לעסוק בזנות.

לינדה המוכה הולכת לבקר את הוריה ומבקשת מהם לחזור הביתה. על אף שהיא מספרת להם את האמת על חייה ועל האלימות והשליטה שהיא חווה מצד בעלה, דורותי מעודדת את לינדה לחזור אליו ולהמשיך את חייהם המשותפים מאחר שהדת אוסרת על גירושים. צ'אק מגלה שלינדה דנה עם ג'ררד דמיאנו, במאי "גרון עמוק", על שכרה מבלי להודיע לו על כך, ומעניש אותה בכך שהוא מכריח אותה להתקלח במים קרים כקרח.

שנים אחרי ההצלחה של "גרון עמוק" צ'אק מנסה לשכנע את לינדה לככב בסרט פורנו נוסף. לינדה מסרבת, וצ'אק, שכעת מתברר כסאדיסט, מכריח את לינדה להשתתף באקט של גאנג באנג. נסיונותיה לברוח מסתיימים בכך שצ'אק ישן על לינדה, כמעט חונק אותה תוך כדי.

יום לאחר מכן נפגשת לינדה בחשאי עם מפיק "גרון עמוק", אנתוני רומנו, ומספרת לו שהיא מבקשת לצאת מעולם הפורנו. היא מגלה לרומנו על ההתעללות שהיא עוברת בביתה. רומנו, איש העולם התחתון, מזועזע. הוא מכניס את לינדה למלון והוא ושומרי ראשו תוקפים את צ'אק הן כנקמה על ההתעללות בלינדה, והן בשל 25,000 דולר שהוא חב להם.

שש שנים לאחר מכן, לינדה נשואה ללארי מרציאנו, מתגוררת בלונג איילנד, ואם לבן. לינדה עוברת בדיקת פוליגרף לפני שהיא מפרסמת את הביוגרפיה שלה, "Ordeal", המפרטת את קורותיה בשנים בהן עברה התעללות מידיו של צ'אק, שגנב את כל הכסף שהרוויחה מההופעה ב"גרון עמוק". לינדה מתארחת בתוכנית האירוח של פיל דונהיו, והוריה מתמוטטים בבכי כשהם צופים בראיון. כמה ימים לאחר מכן מגיעים לינדה, בעלה ובנם לפלורידה במטרה להתפייס עם הוריה של לינדה.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ינואר 2011 הוצע התפקיד של לינדה לאבלייס לשחקנית קייט הדסון, שהייתה אז בהריון. השחקן ג'יימס פרנקו יועד באותה העת לגלם את תפקיד בעלה הראשון, צ'אק טריינור.[4] על פי התכנון הפקת הסרט תוכננה להתחיל לאחר שהדסון תלד. נכון לאפריל 2011, הדסון עדיין הייתה מעורבת בפרויקט.[5] ב-1 בנובמבר 2011 פורסם שההפקה דנה עם אמנדה סייפריד ופיטר סארסגארד באפשרות לפיה יגלמו את דמויותיהם של לאבלייס וטריינור.[6] ב-16 בנובמבר 2011 הודיעה השחקנית שרון סטון כי נבחרה לגלם את דמותה של דורותי בורמן, אמה של לאבלייס.[7] בדצמבר 2011 לוהקו ג'ונו טמפל ווס בנטלי לתפקיד חברתה הטובה ביותר ובעלה השני של לאבלייס, בהתאמה.[8]

בדצמבר 2011 לוהק ג'יימס פרנקו לתפקיד של יו הפנר.[9] רוברט פטריק, האנק עזריה, כריס נות' ובובי קנאבלי קיבלו את התפקידים של ג'ון בורמן (אביה של לאבלייס), גרי דמיאנו, אנתוני רומנו ובוטשי פריאנו בהתאמה.[10] בינואר 2012 לוהקו אדם ברודי ואריק רוברטס לתפקידים של הארי רימס ונאט לאורנדי, ודמי מור אישרה הופעת קמע בתפקיד העיתונאית גלוריה סטיינם.[11] מספר שבועות לאחר מכן החליטה מור לפרוש מהסרט עקב נסיבות אישיות,[12] והוחלפה על ידי השחקנית שרה ג'סיקה פרקר.[13] הסצנה בהשתתפותה של פרקר נמחקה בסופו של דבר. קורי הרדריקט ודבי מזר מגלמים את פרנקי קרוקר ודולי שארפ.[14] קלואי סביני מגלמת עיתונאית פמיניסטית.[15]

על מנת להכין את עצמה לתפקיד קראה סייפריד את ספריה של לאבלייס, וצפתה בסרטים בהם הופיעה על מנת ללמוד לדבר כמוה.[16] סייפריד צפתה בסרט "גרון עמוק" ועברה אימונים במטרה ללמוד לדבר במבטא ניו-יורקרי.[16] לדברי סייפריד לאבלייס ”הייתה אדם שונה מכפי שהיינו מצפים. זה סיפור טוב לספר, ואני ממש ממש מתרגשת לגבי זה”.[17] ברודי התכונן לתפקיד של רימס בצפייה בראיונות עמו.[18] הוא סיפר שמעצרו והרשעתו של רימס בעוון קשירת קשר להפיץ דברי תועבה בתחומי המדינה אינם מופיעים בסרט.[18] הוא תיאר את מערכת היחסים בין רימס ללאבלייס על הסט כיחסים בין אחים, והוסיף שרימס היה אנטיתזה לבעלה של לאבלייס, טריינור.[18]

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילמנו סצנה שבה אני אמורה לרדת לפיטר סארסגארד. השתמשנו בשלגון, והידיים שלי כיסו אותו. זה אמור להיות הצילום שהוא מציג לבחור מ"גרון עמוק" כדי שהיא תיכנס לסרט, כדי שילהקו אותה. צחקתי בהיסטריה לכל אורך הצילום. לא הצלחתי להפסיק לצחוק.

—סייפריד על צילום סצנת הסקס[19]

ב-13 בינואר 2012 דיווח ה"הוליווד ריפורטר" שהצילומים החלו בלוקשיינים בלוס אנג'לס.[20] כמה ימים לאחר מכן פורסמו צילומים של סייפריד מהסט.[21] חלק מהסצנות צולמו בגלנדייל, קליפורניה.[22] הצילומים הסתיימו בפברואר 2012.[23][24]

אפשטיין בחר להשתמש בסרט צילום 16 מילימטר שמתאפיין במרקם "גרעיני" כמחווה לסרטי שנות ה-70 שעליהם מדברת העלילה.[25] במהלך הצילומים היה שיתוף הפעולה בין סייפריד לסארסגארד מוצלח כל כך שסייגפריד כינתה אותו בראיון "השחקן הטוב ביותר שיצא לי לעבוד איתו".[16]

פוסט-פרודקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה בה השתתפה שרה ג'סיקה פרקר לא הגיעה לגרסה הסופית של הסרט, מאחר שהוחלט שהסרט יסתיים ב-1980, ולא ב-1984 כפי שתוכנן מראש. עקב כך, תפקידה של גלוריה סטיינם הפך ללא רלוונטי.[26]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מעורבות. באתר "רוטן טומטוז" קיבל הסרט ביקורות חיוביות מ-53% מהמבקרים, על בסיס 129 חוות דעת, ובציון ממוצע של 5.68/10. הקונצנזוס בין המבקרים באתר קבע ש"אמנדה סייפריד ופיטר סארסגארד עושים את המיטב עם החומר שקיבלו, אבל "לאבלייס" חסר עומק ולא מספיק משכנע כדי לעשות צדק עם נושאו המרתק".[27] האתר "מטאקריטיק" נתן לסרט ציון של 51 מתוך 100 על בסיס 37 ביקורות, המעיד על "ביקורות מעורבות או ממוצעות".[28] טוד מקארתי מה"הוליווד ריפורטר" כתב שהסרט "נעשה בצורה חכמה". ריצ'רד רופר נתן לסרט ציון B+ וכתב שהסרט "אף פעם לא מגיע לניצחון גדול או מעורר השראה. הוא עשוי טוב ומשוחק טוב, אבל הסרט הוא תזכורת לכף שכוכבת הפורנו המפורסמת ביותר מסרט הפורנו המפורסם ביותר שנעשה אי פעם, הייתה קורבן לפני ולפנים".[29] רוב נלסון מהמגזין "וראייטי" טען שהסיפור האמיתי עליו מבוסס הסרט עבר רידוד ל"סדרה של וינייטות בסגנון סרטים מצוירים".[30] אמנדה מיי מיינקה כתבה שהאופן שבו גילמה סייפריד את לאבלייס היה "מצוין" אבל מסרה שהסרט כולו היה "בינוני".[31]

מספר ספקות הועלו כלפי רמת הדיוק ההיסטורי של הסרט.[32] ג'ררד דמיאנו ג'וניור, בנו של במאי "גרון עמוק", ואריק דנוויל שהיה הביוגרף של לאבלייס, סיפרו ל"ריאלטו ריפורט" שהתסריט ערבב בין התעללות בתוך מערכת זוגית לבין היחס לו זכו השחקנים בתעשיית סרטי הפורנו.[33]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הפסקול של "לאבלייס" יצא לאור ב-9 בספטמבר 2013.

מס' שםאמן מבצע משך
1. I've Got to Use My Imagination גלדיס נייט והפיפס(אנ') 3:30
2. Gimme Little Sign ברנטון ווד(אנ') 2:20
3. Fooled Around and Fell in Love אלווין בישופ(אנ') 4:36
4. Funky Funky Way of Makin' Love ג'ון אליסון(אנ') וששת אחי הנשמה 3:25
5. If You Ain't Gettin' Your Thing אל. ג'יי וייטרס והאלקטריפיירס 3:21
6. Shotgun Shuffle קיי. סי. ותזמורת הזריחה(אנ') 2:45
7. Oh How I Love It פיפל'ס צ'ויס(אנ') 3:05
8. Keep On Truckin' אדי קנדריקס(אנ') 8:00
9. Let It Ride באקמן-טרנר אוברדרייב 3:30
10. Rock Your Baby ג׳ורג׳ מקריי(אנ') 6:25
11. 'Tain't Nobody's Business if I Do סופיה קרסטנס(אנ') 3:42
12. You Made Me Beautiful סטפן טרסק(אנ') 2:09
13. Spirit in the Sky נורמן גרינבאום(אנ') 4:01
משך כולל:
 50:49[34]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nepales, Ruben (16 בפברואר 2012). "From porn star to waif". Philippine Daily Inquirer. נבדק ב-20 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Breznican, Anthony (3 בדצמבר 2012). "Sundance to premiere 'Lovelace' and Ashton Kutcher's Steve Jobs biopic". Entertainment Weekly. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "'Lovelace': Aug. 9". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-3 במאי 2013. נבדק ב-11 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Jagernauth, Kevin (25 בינואר 2011). "James Franco In Talks, Offer Out To Kate Hudson For Linda Lovelace Biopic". IndieWire. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2014. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Kate Hudson – Pregnant Kate Hudson Still Onboard Linda Lovelace Movie". Contactmusic.com. 19 באפריל 2011. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Sneider, Jeff (1 בנובמבר 2011). "Amanda Seyfried to play Linda Lovelace". Variety. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Cohen, Sandy (16 בנובמבר 2011). "Sharon Stone announces 2 new roles". Yahoo! News. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Sneider, Jeff (6 בדצמבר 2011). "Temple, Bentley in 'Lovelace'". Variety. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ McNary, Dave; Sneider, Jeff (20 בדצמבר 2011). "Franco to cameo in 'Lovelace'". Variety. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Carlson, Erin (20 בדצמבר 2011). "'Lovelace' Cast Adds Hank Azaria, Chris Noth and Bobby Cannavale". The Hollywood Reporter. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Sneider, Jeff (2 בינואר 2012). "Demi Moore set for 'Lovelace' cameo". Variety. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Carlson, Eric (25 בינואר 2012). "Demi Moore Drops Out of 'Lovelace'". The Hollywood Reporter. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Breznican, Anthony (27 בינואר 2012). "Sarah Jessica Parker replaces Demi Moore in 'Lovelace' – EXCLUSIVE". Entertainment Weekly. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Nededog, Jethro (11 בינואר 2012). "'Lovelace' Adds Debi Mazar and Cory Hardrict". The Hollywood Reporter. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ McNary, Dave (25 בינואר 2012). "Chloe Sevigny set for 'Lovelace'". נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 3 "Amanda Seyfried is going, going, gone". Gethampshire.co.uk. אורכב מ-המקור ב-4 באוגוסט 2012. נבדק ב-19 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Marikar, Sheila (7 בדצמבר 2011). "Amanda Seyfried Says Playing Linda Lovelace Will Be 'Terrifying'". ABC News. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 3 Vineyard, Jennifer (20 באפריל 2012). "Adam Brody talks "Lovelace" biopic and not being a "complete" prude". IFC. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ King, Steve (20 בנובמבר 2012). "Amanda for This Season". Vanity Fair. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Kit, Borys (2 בינואר 2012). "Demi Moore to Play Feminist Activist Gloria Steinem in Linda Lovelace Movie". The Hollywood Reporter. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Amanda Seyfried Goes Dark to Play 'Lovelace'". נבדק ב-2 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Kellam, Mark (27 בינואר 2012). "'Deep Throat' in Glendale? No, just filming Linda Lovelace biopic". Los Angeles Times. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "#Lovelace officially wrapped ..." Twitter.com. 3 בפברואר 2012. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Blay, Zeba (5 בפברואר 2012). "Amanda Seyfried 'Lovelace' biopic wraps". דיגיטל ספיי. נבדק ב-13 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Staff, NPR (2013-08-10). "'Lovelace': A Sex Superstar's Struggle To Show Herself". KERA News (באנגלית). נבדק ב-2022-03-17.
  26. ^ Breznican, Anthony (16 בינואר 2013). "'Lovelace': Sarah Jessica Parker cut from porn drama – EXCLUSIVE". Entertainment Weekly. נבדק ב-12 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Lovelace (2013)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Lovelace Reviews". Metacritic. CBS Interactive. נבדק ב-23 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Roeper, Richard (9 באוגוסט 2013). "Lovelace Review". Reelz. נבדק ב-23 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Nelson, Rob. "Review: Review Lovelace'". Variety. נבדק ב-23 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Meyncke, Amanda Mae. "Sundance Review: 'Lovelace'". Film.com. נבדק ב-23 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ “Lovelace” – by Gerard Damiano Jr., The Rialto Report, August 13, 2013
  33. ^ Deep Throat: Damiano, Lovelace.. and “Lovelace”, The Rialto Report, September 8, 2013
  34. ^ Lovelace Soundtrack AllMUSIC. Retrieved January 8, 2014
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לאבלייס_(סרט)&oldid=36837142"