גאנג באנג
גאנג באנג (באנגלית: Gang bang) היא פעילות מינית בה מספר אנשים, פעמים רבות יותר משלושה, עוסקים בפעילות מינית גופנית עם אדם אחד ברצף או במקביל. אותו אדם ספציפי היא המוקד של הפעילות המינית.[1] המונח נקשר לתעשיית הפורנו, ולרוב מציג אירוע מבוים בו אישה עם מספר גברים, או גבר עם מספר נשים (Reverse gang bang), המקיימים יחסי מין ברצף עם הדמות המרכזית. הפעילות נעשית בהסכמה מראש מצד משתתפיה. הבוקקה הוא סוג של גאנג באנג שמקורו ביפן, והוא לרוב מתמקד באישה המקבלת שפיכות רבות ובזמן קצר, ממספר רב של גברים, על פניה.
עיסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדרך כלל, הגאנג באנג הגדול ביותר ממומן ומצולם על ידי חברות סרטי פורנוגרפיה. עם זאת, הגאנג באנג אינו דבר יוצא דופן בקהילת הסווינגינג (בעברית: חילופי זוגות). המשתתפים בגאנג באנג עשויים להיות מכל מגדר ונטייה מינית.[2][3]
הגאנג באנג אינה מוגדרת לפי מספר המשתתפים המדויק, אך בדרך כלל מעורבים יותר משלושה אנשים. הגאנג באנג מאורגן במיוחד כדי להגיע לשיאו עם מקסימום של שפיכות סדרתיות ומהירות (כמעט) בו-זמנית של כל המשתתפים הגברים. מכאן, ניתן להתייחס לפעילות המינית על ידי המונח היפני בוקקה.[1]
לעומת זאת, בדרך כלל שלושה אנשים העוסקים במין מכונים שלישייה, וארבעה אנשים מכונים בדרך כלל רביעייה. הגאנג באנג נבדל גם ממין קבוצתי, כגון שלישייה ורביעייה, בכך שרוב (אם לא כל) המעשים המיניים במהלך הגאנג באנג מתרכזים או מתבצעים רק עם האדם המרכזי. אף על פי שמשתתפי הגאנג באנג עשויים להכיר זה את זה, הספונטניות והאלמוניות של המשתתפים הם לעיתים קרובות חלק מהמשיכה. בנוסף, המשתתפים האחרים בדרך כלל אינם מבצעים יחסי מין זה עם זה, אך הם עשויים לעמוד בקרבת מקום ולאונן בזמן שהם ממתינים להזדמנות לעסוק בפעילות מינית.[דרוש מקור]
פורנוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שהיו סרטי פורנוגרפיה רבים שעוסקים בגאנג באנג מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, הם היו מעורבים בדרך כלל לא יותר מ-6–12 גברים. עם זאת, החל מהסרט World's Biggest Gang Bang (אנ') (1995) בכיכובה של אנבל צ'ונג (אנ'), התעשייה הפורנוגרפית החלה לייצר סדרה של סרטים שלכאורה קבעה שיאי גאנג באנג לרוב מעשי המין הרצופים של אדם אחד בתקופה קצרה.[4]
סרטים מסוג זה זכו להצלחה כלכלית וזכו בפרסי AVN (אנ') לסרטי הפורנוגרפיה הנמכרים ביותר בשנה שלהם; עם זאת, האירועים לא היו רשמיים ולמעשה הטענות שוברות השיאים מטעות לעיתים קרובות.[5] יסמין סיינט קלייר (אנ') תיארה את "השיא" שלה, שנקבע כביכול עם 300 גברים בסרט World's Biggest Gang Bang 2, כ-"בין הכשלונות הגדולים ביותר שנרשמו אי פעם בעסקי הפורנו", כשרק 30 איש היו "ממוקמים ומצולמים אסטרטגית", רק עשרה מהם באמת הצליחו לתפקד מינית מול המצלמה.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Katherine Frank (2013). Plays Well in Groups: A Journey Through the World of Group Sex. Rowman & Littlefield Publishers, Incorporated. p. 8. ISBN 978-1-4422-1868-0.
- David McCracken (12 ביולי 2016). Chuck Palahniuk, Parodist: Postmodern Irony in Six Transgressive Novels. McFarland. p. 48. ISBN 978-0-7864-7929-0.
{{cite book}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 The New Partridge Dictionary of Slang and Unconventional English. 2005. pp. 327, 995. ISBN 0415212588.
- ^ Daniel Stern (2013). Swingland: Between the Sheets of the Secretive, Sometimes Messy, but Always Adventurous Swinging Lifestyle. p. 296. ISBN 1476732531.
- ^ Donald F. Reuter (2006). Gay-2-Zee: A Dictionary of Sex, Subtext, and the Sublime. p. 86. ISBN 0312354274.
- ^ "The gang's all here (Hope flickers at the World's Biggest Gangbang)" (אורכב 11.10.2009 בארכיון Wayback Machine), Kevin Bisch, Salon Magazine, August 31, 1999, Retrieved June 22, 2007
- ^ "The ABCs of Porn", Tristan Taormino, The Village Voice, January 19–25, 2000, Retrieved June 22, 2007 (אורכב 08.08.2007 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "What The Hell Was I Thinking?!!" - Confessions of the World's Most Controversial Sex Symbol, Jasmin St. Claire & Jake Brown, BearManor Media, 2010, P. 131–32