גלעד קמחי
 | |
| לידה | 27 באוקטובר 1982 (בן 40) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| פרסים והוקרה |
פרס התיאטרון הישראלי |
  | |
גלעד קמחי (נולד ב-27 באוקטובר 1982) הוא במאי, כוריאוגרף ושחקן ישראלי. מכהן כמנהל אמנותי של התיאטרון הקאמרי בתל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלעד קמחי נולד בראשון לציון ולו שתי אחיות גדולות ממנו. אמו שושנה עלתה מטורקיה וניהלה את לשכת סגן ראש עיריית ראשון לציון. אביו נסים, הגיע לישראל מבולגריה, היה בעל סוכנות פזגז בראשון לציון וכיום עוסק בגביית ארנונה.
מאז שהיה בן חמש קמחי השתתף בחוגי דרמה, שר ורקד. בגיל שלוש עשרה התקבל ללהקה הייצוגית של ראשון לציון "קול ראשון", שהציגה מחזות של שייקספיר, מולייר ומחזות זמר שונים. מגיל שלוש עשרה החל לטוס ללונדון לצפות בהצגות. בצה"ל שירת בלהקת הבקו"ם.
קמחי למד בבית צבי והוא בוגר מחזור מ"ב, שנת 2004. אחרי שגרי בילו ראה הופעה שלו במסיבת סיום של שנה א' הציע לו לביים, והוא ביים את "על גג העולם" מחזמר של אנדרו לויד ובר, בו לקחו חלק 30 תלמידים ובוגרים של בית צבי ותזמורת ניגנה בו על הבמה. הוא ביים והשתתף במחזמר "גריז" שעלה בתיאטרון הספרייה והציג 150 פעמים[1].
בבית צבי, קמחי החל ליצור ביחד עם חברו לספסל הלימודים דניאל אפרת ומאז ועד היום הוא שותפו לדרך לרוב הדברים המשמעותיים שעשה. הם יצרו ביחד מופע בשם "אצל הרננדו במרתף", שהוצג בצוותא, קמחי ביים ואפרת כתב, ערך ושיחק.
ב-2007 השתתף בתוכנית המציאות "גריז", התחרה על תפקיד דני זוקו והגיע למקום השלישי. ציפי פינס ששפטה בתוכנית התרשמה ממנו והזמינה אותו לביים את מופע הפתיחה לפסטיבל "פותחים במה" בתיאטרון בית ליסין. הוא ביים מופע ששמו "ברודוויי פינת פרישמן", אותו כתב אפרת. המופע זכה בכמה פרסים: הבמאי המצטיין, אהוב הקהל, התלבושות ונכנס לרפרטואר תיאטרון בית ליסין[2].
בתחילת 2009, בעקבות הצלחת המופע "ברודוויי פינת פרישמן", החליטו בתיאטרון בית ליסין לאמץ את שחקני המופע דקלה הדר, שחר ישי, רויטל זלצמן, יוסי טולדו, הילה זיתון, ידידיה ויטל, יניב לוי וטל-יה יהלומי לוי כקבוצת הצעירים של תיאטרון בית ליסין, את גלעד קמחי כמנהל האמנותי של הקבוצה ואת דניאל אפרת ככותב ומתרגם[3]. חלק מההפקות בתיאטרון בית ליסין הן משותפות לקבוצת הצעירים ולשחקנים הבוגרים וחלק מיועדות באופן בלעדי לקבוצה, כמו "מנדרגולה" (2011)[4], "חלום של לילה בלב קיץ" וכמה הצגות ילדים.
ב–2016 הצגה שביים, "המוגבלים", הייתה ההצגה הנצפית ביותר בישראל[5], וזכתה לשבחי הביקורת[6]. באותה שנה גם מונה לבמאי הבית של תיאטרון בית לסין[7].
ב-2017 ביים את המחזה "ציד המכשפות" מאת ארתור מילר ותרגם אותו מחדש יחד עם גור קורן[8]. בדצמבר 2017 מונה לבמאי הבית של התיאטרון הקאמרי[9], ובנובמבר 2018 מונה למנהל האמנותי של התיאטרון הקאמרי[10].
בשנת 2019 ביים בתיאטרון הקאמרי את המחזמר "שיגעון המוזיקה", על פי הסרט באותו השם, וזכה שוב בהערכת המבקרים והקהל[11]. ובאותה שנה נכנס לתפקידו כמנהל האמנותי של התיאטרון.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2014 - פרס התיאטרון הישראלי לבמאי הטוב של השנה, עבור ההצגה "סיראנו דה ברז'ראק"[12].
- 2011 - פרס התיאטרון הישראלי לעבודת הכוריאוגרפיה הטובה של השנה, עבור ההצגה "מנדרגולה".
- 2010 - פרס התיאטרון הישראלי לעבודת הכוריאוגרפיה הטובה של השנה, עבור המחזמר "אביב מתעורר".
- 2009 - פרס היוצר המצטיין בפסטיבל "פותחים במה" של תיאטרון בית ליסין על הפקת מופע הפתיחה של הפסטיבל "תמונות יפואיות".
- 2008 - פרס הבמאי והכוריאוגרף בפסטיבל "פותחים במה" של תיאטרון בית ליסין עבור ההצגה "ברודוויי פינת פרישמן".
- 2008 - פרס הכוריאוגרף להצגות ילדים ונוער עבור ההצגה "נולדתי לחלום".
- 2007/8 - פרס לשחקן השנה במסגרת פרסי הבמה לילדים ונוער על משחקו בהצגה "נולדתי לחלום", קופרודוקציה של תיאטראות נאוה הפקות ותיאטרון ארצי לנוער.
הצגות שביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצגות למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הצגה | תיאטרון | מחזאי | שנה |
|---|---|---|---|
| מלאכים באמריקה | התיאטרון הקאמרי | טוני קושנר | 2023 |
| החבדניקים | התיאטרון הקאמרי | אודי גוטשלק | 2022 |
| הבן | התיאטרון הקאמרי | פלוריאן ז'לר | 2020 |
| לילה בפריז | התיאטרון הקאמרי | 2019 | |
| לא לריב | התיאטרון הקאמרי | גור קורן | 2019 |
| שגעון המוזיקה | התיאטרון הקאמרי | לפי הסרט Saturday Night Fever - מוזיקה של להקת בי ג'יס - רוברט סטיגווד בעזרתו של ביל אוקס על פי הסיפור של ניק כהן | 2019 |
| רומיאו ואמא | התיאטרון הקאמרי | גור קורן וגלעד קמחי | 2018 |
| ציד המכשפות[13] | התיאטרון הקאמרי | ארתור מילר | 2017 |
| הקומה השלישית (ליווי אמנותי) | בית ליסין | דפנה אנגל-מחרז על פי סיפור של אשכול נבו | 2017 (בימוי: מאיה ניצן ואלה ניקוליבסקי) |
| תמונות מחיי הנישואין[14] | התיאטרון הקאמרי ותיאטרון גשר | אינגמר ברגמן | 2017 |
| אהבת מוות[15] | בית ליסין | ענת גוב | 2016 |
| השחקנית[16] | בית ליסין | גור קורן | 2016 |
| ביבר הזכוכית[17] | בית ליסין | טנסי ויליאמס | 2015 |
| אופרה בגרוש[18] | הקאמרי | ברטולט ברכט | 2015 |
| חתולה על גג פח לוהט[19] | בית ליסין | טנסי ויליאמס | 2015 |
| המוגבלים | בית ליסין | גור קורן | 2014 |
| המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה[20] | בית ליסין | עיבוד של סימון סטיבנס לספרו של מרק האדון | 2014 |
| סירנו דה ברז'רק[21] | הקאמרי | אדמון רוסטאן | 2013 |
| והילד הזה הוא אני | תיאטרון ארצי לילדים ולנוער | שירילי דשא על פי ספרו של יהודה אטלס | 2013 |
| חברות הכי טובות[22] | קופרודוקציה בין בית ליסין לתיאטרון הקאמרי | ענת גוב | הצגת בכורה: 16 במרץ 2013 |
| משאלה אחת ימינה[23] | בית ליסין | עיבוד של דפנה אנגל לספרו של אשכול נבו | 2012 |
| אחים בדם[24] | בית ליסין | ווילי ראסל | 2011 |
| מנדרגולה | בית ליסין | יעקב שבתאי על פי מקיאוולי | 19 בינואר 2011 |
| אביב מתעורר[25] | בית ליסין | מחזה ופזמונים של סטיבר סייטר, על פי מחזה מאת פרנק ודקינד | 22 באפריל 2010 |
| אמא מאוהבת[26] | בית ליסין | גורן אגמון | 2010 |
| חלום של לילה בלב קיץ[27] | בית ליסין | ויליאם שייקספיר | 23 במרץ 2009 |
| ברודוויי פינת פרישמן | בית ליסין | דניאל אפרת כתב וערך | 2008 |
| אצל הרננדו במרתף | אנסמבל הרננדו / צוותא | דניאל אפרת כתב וערך |
בתיאטראות לילדים ולנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הצגה | תיאטרון | מחזאי | שנה |
|---|---|---|---|
| הקוסם מארץ עוץ | בית ליסין/המדיטק | על פי ספרו של פרנק באום, שירים: דניאל אפרת, מוזיקה: אמיר לקנר. עיבוד: דניאל אפרת ביחד עם גלעד קמחי | יוני 2011 |
| בגדי המלך | מדיטק | מחזה של דניאל אפרת לפי הנס כריסטיאן אנדרסן | |
| חלום בקצות האצבעות | תיאטרון השעה הישראלי | דניאל אפרת, יערה דולב וחגי שלומוב | |
| רוקדים ברחוב | תיאטרון השעה הישראלי | דניאל אפרת | |
| מועדון ויואלדי | תיאטרון השעה הישראלי | דניאל אפרת | |
| גיבורים קטנים | תיאטרון השעה הישראלי | דניאל אפרת וקובי ברכה | |
| משחק ילדים | בית ליסין | אפרים סידון | 10 בנובמבר 2009 |
| וגר זאב עם כבש | תיאטרון ארצי לנוער | חמוטל בן זאב-עפרון | |
| סוד הגן הנעלם | מדיטק | עיבוד של גורן אגמון לספרה של פרנסיס הודגסון ברנט | 2007 |
| פינוקיו | תיאטרון בית לסין | עיבוד של דניאל אפרת וגלעד קמחי על פי ספרו של קרלו קולודי | 2013 |
| פיטר פן | תיאטרון הקאמרי בשיתוף תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער | עיבוד של שירילי דשא ורועי שגב על פי ספרו של ג׳יימס מתיו ברי | 2021 |
בתיאטראות הספרייה ובית צבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הצגה | תיאטרון | מחזאי | שנה |
|---|---|---|---|
| גריז | תיאטרון בית צבי | ג'ים ג'ייקובס / וורן קייסי | 30 בנובמבר 2006 |
| גריז | תיאטרון בית צבי | ג'ים ג'ייקובס / וורן קייסי | 25 במאי 2006 |
| גריז (חידוש) | תיאטרון הספרייה | ג'ים ג'ייקובס / וורן קייסי | 30 בנובמבר 2004 |
| גריז | תיאטרון הספרייה | ג'ים ג'ייקובס / וורן קייסי | 17 ביולי 2004 |
| גריז | תיאטרון בית צבי | ג'ים ג'ייקובס / וורן קייסי | 17 ביוני 2004 |
| על גג העולם | קופרודוקציה בין תיאטרון הספרייה לבית האופרה | אנדרו לויד ובר | 16 במאי 2004 |
| שיר בלתי צפוי | תיאטרון בית צבי | אנדרו לויד ובר |
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמחי הוא בן-זוגו של השחקן גיא רוזן והשניים הם הורים לתאומות[28].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלעד קמחי, ברשת החברתית פייסבוק- גלעד קמחי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ענת מוניץ, ריאיון: הכוכב החדש של בית ליסין, באתר הבמה, 29 בנובמבר 2009
- ליאת רון, גלעד קמחי - במאי, באתר גלובס, 14 בינואר 2010
- טל לוין, עכבר העיר, העולם שייך לצעירים: הדור הבא של התיאטרון הישראלי, באתר הארץ, 19 באפריל 2010
- יערה רובינזון, ילד של התיאטרון: ריאיון עם גלעד קמחי, באתר nrg, 12 באוגוסט 2010
- אור בר שלום, עכבר העיר, גלעד קמחי: "אני נמצא איפה שאני בזכות הריאליטי", באתר הארץ, 19 באוגוסט 2012
יאיר אשכנזי, דרכו של גלעד קמחי אל צמרת הניהול של תיאטרון הקאמרי. פרופיל, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2018- עמרי ניצן, גלעד קמחי // הדור החדש בתיאטרון - מגזין ליברל, באתר מגזין ליברל, 6 בספטמבר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכאל הנדלזלץ, יופי של נוסטלגיה תמימה, באתר הארץ, 25 ביולי 2004
- ^ ציפי שוחט, הוכרזו הזוכים בפסטיבל פותחים במה, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2008
- ^ ציפי שוחט, קבוצת צעירים חדשה בבית לסין, באתר הארץ, 9 במרץ 2009
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "מנדרגולה" מוציאה את המיטב מקבוצת הצעירים של התיאטרון בהנהגת גלעד קמחי, באתר הארץ, 15 בפברואר 2011
- ^ יאיר אשכנזי, "המוגבלים" היא ההצגה הנצפית ביותר ב–2016; מספר מנויי הבימה זינק באופן תמוה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2017
- ^ ביקורות:
רון שוורץ, בלי מגבלות, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2014 מיכאל הנדלזלץ, "המוגבלים": כנגד כל הסיכויים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2014
- ^ מנחה נופה, עכבר העיר, גלעד קמחי מונה לבמאי הבית של בית לסין, באתר הארץ, 13 במרץ 2016
- ^ ביקורות:
רון שוורץ, תיאטרון | "ציד המכשפות" מטיפני, צעקני וחוזר על עצמו, באתר גלובס, 11 בפברואר 2018 איתן בלום, "ציד המכשפות" בקאמרי: בעידן הפייק ניוז, אפשר להוריד את הכפפות, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
- ^ מיה אשרי, גלעד קמחי מונה לבמאי הבית של תיאטרון הקאמרי, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2017
- ^ מיה אשרי, גלעד קמחי מונה למנהל האמנותי של התיאטרון הקאמרי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2018
- ^ ביקורות: ננו שבתאי, המחזמר "שיגעון המוזיקה" עושה חשק לקום ולרקוד, באתר הארץ, 8 בינואר 2019
אורין ויינברג, "שיגעון המוזיקה": שלוש שעות של כיף, באתר ynet, 8 בינואר 2019 - ^ טל לוין, עכבר העיר, טקס פרסי התיאטרון: הניצחון של הקאמרי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2014
- ^ סוניה מרמרי, הדבר הכי מפחיד זה לפעול כמו עדר ואת זה רואים גם אצל חילונים, באתר גלובס, 8 במרץ 2018
- ^ רון שוורץ, עכברי המעבדה של ברגמן, באתר גלובס, 20 באפריל 2017
- ^ ביקורות: מיכאל הנדלזלץ, "אהבת מוות": הספוילר של החיים, באתר הארץ, 1 בפברואר 2017 מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "אהבת מוות": סיטקום בינוני למדי, באתר הארץ, 25 בינואר 2017
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "השחקנית": קומיקס ציוני על הבמה, באתר הארץ, 30 ביוני 2016
- ^ ביקורות: מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "ביבר הזכוכית": דרמה אנושית ושברירית, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2015
רון שוורץ, שביל הבריחה, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2015 - ^ ביקורות: מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, אופרה בגרוש: לאן נעלמה האפלה?, באתר הארץ, 16 ביולי 2015
רון שוורץ, ברכט, גרסת הקומיקס, באתר גלובס, 23 ביולי 2015 שי הרלב, מהפכה חברתית בגרוש: רק בהצגות אפשר להילחם בבנקים, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2015
- ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, חתולה על גג פח לוהט: סוג של התגלות נדירה, באתר הארץ, 29 באפריל 2015
- ^ רון שוורץ, על תבונה ורגישות, באתר גלובס, 12 בפברואר 2015
- ^ ביקורות: מיכאל הנדלזלץ, "סירנו דה ברז'רק": מדהים, כל הזמן, את כולם, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2013
רון שוורץ, חוויית תיאטרון מעולה, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2013 - ^ ביקורות: טל לוין, עכבר העיר, "חברות הכי טובות": הכל נפתח, והדמעות שקולות לצחוק, באתר הארץ, 3 במאי 2013 מיכאל הנדלזלץ, "חברות הכי טובות", בנעורים ובגיל ארבעים, באתר הארץ, 29 באפריל 2013
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "משאלה אחת ימינה", הצגה של גברים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2012
- ^ ביקורות:
טל לוין, עכבר העיר, "אחים בדם": דרושה תעוזה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011
יובל בן-עמי, עכבר העיר, "אחים בדם": המחזמר שהורס את עצמו, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2011טל פרי, "מעולם לא התיימרתי להיות 'רק' מצחיקה", באתר גלובס, 23 בנובמבר 2011 - ^ מיכאל הנדלזלץ, אביב מתעורר: כאב ההתבגרות המר, באתר הארץ, 26 במאי 2010
- ^ ביקורות:
רון שוורץ, אין קץ לילדות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2010
מיכאל הנדלזלץ, "אמא מאוהבת": בזבוז של ערב בתיאטרון, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2010 - ^ ביקורות:
תמרה שרייבר, רק היום: שייקספיר בטעם בזוקה, באתר גלובס, 1 באפריל 2009
מיכאל הנדלזלץ, "חלום של לילה בלב קיץ": מותק של קומדיה, באתר הארץ, 20 במאי 2009
- ^ יאיר אשכנזי, דרכו של גלעד קמחי אל צמרת הניהול של תיאטרון הקאמרי. פרופיל, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2018