מאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאני וסול מאת לורנז פרליך (1895)

מאני (נורדית עתיקה: Máni "ירח") הוא האנשת הירח במיתולוגיה הנורדית. על מאני יש עדות באדה הפואטית, שליקטה במאה ה-13 מקורות יותר מוקדמים, ובאדה פרוזאית, שנכתבה במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון. שני המקורות כותבים שמאני הוא אחיה של האנשת השמש, סול, ושהוא הבן של מונדילפארי, ועוד האדה הפרוזאית מוסיפה שבניו יוקי וביל רוכבים בעקבותיו בשמיים. כשם עצם פרטי, מאני מופיע ברחבי הספרות הנורדית העתיקה. חוקרים הציעו תאוריות ששורשיו של מאני הם אולי בדמות האנושית בירח שנראיתה על ידי הצפון אירופאים, ושאולי יש רמיזה למאני בסיפור אחר שיש לו מקור אחד.

עדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הזאבים רודפים אחרי סול ומאני" מאת ג'יי סי דולמאן (1909)

אדה פואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר "חזון הנבואה" (Völuspá) ולוה מתה (völva - נביאה ומוטיב חוזר במיתולוגיה הנורדית) מספרת על ההיסטוריה של היקום ומנבאת את העתיד לאל המוסווה אודין. חלק ממה שהיא מספרת הוא על הימים המוקדמים של היקום:

וְשֶׁמֶשׁ דָּרוֹם / נִלְוֶה אֶל יָרֵחַ,

נָגַע בִּימִינֵהוּ / בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם;

לֹא יָדַע הַשֶּׁמֶשׁ / אֵיפֹה זְבוּל לוֹ,

לֹא יָדַע יָרֵחַ / מַה כֹּחוֹ וְאוֹנוֹ.

לֹא יָדְעוּ הַכּוֹכָבִים / מְקוֹמָם אַיּוֹ.[1]

בסטנזה ה-23 של "הבלדה של ואפת'רודניר" (Vafþrúðnismá) האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר (Gagnráðr), שואל את היוטון (או ענק - ישות מסוימת ששונה מישיות אחרות כגון אלפים או גמדים) Vafþrúðnir שאלה על מקור השמש והירח, שאותם הוא מתאר כמשוטטים מעל האנושות. Vafþrúðnir עונה לו שמונדילפארי הוא האב של סול ומאני, ושהם חייבים לחצות השמיים כל יום בשביל לספור את השנים בשביל האנושות:

מונדילפארי הוא / זה שהוליד הירח

ושהוליד את השמש הבוערת;

הסיבוב סביב הרקיע / כל יום הם רצים

כדי לספר לאנשים על הזמן[2]

בסטנזה ה-39 של השיר "הבלדה של גרימניר" (Grímnismál), אודין, המוסווה כגרימניר (Grímnir) אומר שגם הירח וגם השמש נרדפים ברחבי השמיים על ידי זאבים; השמש, שמצוינת כ"אלה הזורחת" נרדפת על ידי סקול אל ה"יערות המגנים", ועוד הירח נרדף על ידי האטי. בסטנזה ה-13 של השיר דברי החכם מכול (Alvíssmál), האל ת'ור מתשאל את הגמד אלביס על הירח, ושואל אותו איך הירח נקרא בכל אחד מהעולמות. אלביס משיב בכך שהאנושות קוראת לו "ירח", האלים קוראים לו "האחד הלוהט", בהל שמו הוא "הגלגל המסתובב", הענקים קוראים לו "המזרז", הגמדים קוראים לו "הזוהר", והאלפים קוראים לו "סופר השנים".

אדה פרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הרחק מכאן ולפני זמן רב" (1920) מאת וילי פוגאני

בספר מן האדה הפרוזאית "תרמיתו של גילפי" (Gylfaginning), למאני יש התייחסות בשלושה פרקים. בפרק השמיני, דמות מומלכת בשם האר מצטטת את הסטנזה החמישית של חזון הנבואה, ודמות מומלכת אחרת מוסיפה שכל זה קרה לפני שכדור הארץ נוצר. בפרק ה-11 של תרמיתו של גילפי, האר אומר שמאני ואחותו סול הם הילדים של אדם בשם מונדילפארי. הילדים היו כל כך יפים שהוא קרא להם "שמש" ו"ירח". האלים קיבלו זו כיהירות וזעמו עד כדי כך שהם הציבו את האח והאחות ברקיע. שם, מאני "שולט על דעיכתו ועל גדילתו של הירח".


בנוסף, מאני נרדף ברחבי הרקיע על ידי האח והאחות יוקי וביל "כפי שניתן לראות מהארץ", שאותם לקח מהארץ כאשר הם לקחו מים מבאר. בפרק ה-51, האר מנבא את אירועי ראגנאנוק, הכוללים את זה שמאני יאכל על ידי אחד משני הזאבים הרודפים אחרי הגופים השמימיים.

בספר "שפת השירה" (Skáldskaparmál) מן האדה הפרוזאית מתייחסים לסול בפרק ה-26 כ"אחותו של מאני". בפרק ה-56 ניתנים שמות למאני - "חצי סהר", "מגדיל (הירח)", "דועך (הירח)", "סופר השנים", "הפוזל", "המבריק" ו"הזוהר".

תאוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור מהמאה ה-19 של דמות האדם בירח המצוייה במסורות סיפורי העם באירופה הגרמאנית

בקורפוס של ענקיות נקבות סקאלדי נמצאים צירופים כבולים (לדוגמה - "האשה הנחשקת על ידי מאני" - ששומש על ידי סקאלד במאה ה-10) שזוהו ככאלה שאולי מצביעים על חתונה (או ברית מינית כלשהי) בין מאני לבין ויטון נקבה. ג'ון לינדואו מציין שאם היה קיים סיפור שכזה, "אין לו עדות באף מקור אחר". רודולף זימק מציין שבשני צירופים כבולים סקאלדיים "מסתבר שמאני הוא ישות עצומה שחוץ מבמקור הזה אנחנו לא יודעים עליה כלום".

ג'ון לינואו מעלה תאוריה על דינו של מאני באירועי ראגנארוק ש"כחלק מיצירת האייסיר, דהיינו, היקום, מאני חייב להיות מושמד בראגנארוק, אך לא מוצהר על כך מפורשות, חוץ מאולי סנורי, שמספר על האטי שיבלע דמות שמימית שהיא אולי הירח".

רודולף זימק מחבר בין העדות על מאני ועל יוקי וביל, (הכוללים, כמו שזמיק מצהיר, "גבר עם מוט ואישה עם בוּשל") הנמאים בפרק ה-11 של תרמיתו של גילפי לבין הסיפורים של דמות אדם הנראה בירח שנמצא בסיפורים עממיים מודרניים באנגליה, סקנדינביה וצפון גרמניה. זימק מוסיף שסטנזה שמופיעה מוקדם בשיר "חזון הנבואה" מצהירה שהאייסיר סידר את הירח ככה ש"יוכל לאמוד מה השנה", שזימק מקשר לכך שלוח השנה הגרמאני היה מבוסס על מחזורי הירח (בדומה ללוח השנה המוסלמי), ושבילו פחות זמן בלילה מאשר ביום.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתרגומו של שאול טשרניחובסקי
  2. ^ התרגום לעברית מבוסס על תרגום לאנגלית אותו ניתן לראות כאן