מבצע השאהיד סולימאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע השאהיד סולימאני
عملیات شهید سردار سپهپد سلیمانی
תוצאות המתקפה בבסיס חיל האוויר אל-אסאד תוצאות המתקפה בבסיס חיל האוויר אל-אסאד
תוצאות המתקפה בבסיס חיל האוויר אל-אסאד
סוג תקיפה אווירית, תקיפה באמצעות טילים
מקום עיראק
תאריך 8 בינואר 2020
תוקף משמרות המהפכה האסלאמיתמשמרות המהפכה האסלאמית חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית
יעדים

בסיס אל אסאד (ארצות הברית) (אנ')

שדה תעופה ארביל (אנ')
תוצאות פגיעה במבנים בבסיסים האמריקאים
אבדות כ-100 חיילים אמריקאים פצועים

מבצע השאהיד סולימאניפרסית: عملیات شهید سردار سپهپد سلیمانی) הוא מבצע תקיפה של משמרות המהפכה האסלאמית באיראן כנגד בסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק ב-8 בינואר 2020. המבצע היה התגובה האיראנית להריגת קאסם סולימאני על ידי ארצות הברית ב-3 בינואר 2020, וקרוי על שמו.[1]

רקע לתקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התקיפה בנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד (2020)

באיראן גברו הקריאות לנקום את הריגת סולימאני המוערך וחמינאי הבטיח "נקמה עוצמתית", שבשונה מאירועים קודמים תבוצע ישירות על ידי כוחות איראניים ולא על ידי ארגונים כגון חזבאללה או החות'ים.[2]

בעקבות כך הזהיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את איראן שנקמה להריגת סולימאני תתקבל בתגובה משמעותית.[2]

פרטי התקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בינואר 2020 בשעה 01:30,[א] באותה שעה בה חוסל סולימאני חמישה ימים קודם, שיגרו משמרות המהפכה 11 טילים לעבר בסיס חיל האוויר האמריקאי בעין אל-אסד, וטיל נוסף לעבר בסיס בארביל. ארבעה טילים נוספים פספסו את מטרותיהם ופגעו בשטחים פתוחים בעיראק. סה"כ שוגרו על ידי משמרות המהפכה 16 טילים.[1][3] הטילים ששוגרו היו מסוג קיאם וזולפיקאר.[2] הטילים הראשונים פגעו ב-01:34, ואחרים המשיכו 3 מטחים נוספים, במרווחי תקיפה של יותר מ-15 דקות בין מטח למטח.[4]

ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, עודכן לפני המתקפה על ידי משמרות המהפכה באיראן והובטח כי איראן תתקיף רק מקומות בהם "יש נוכחות אמריקאית".[5] על פי דיווחים בארצות הברית, אל-מהדי העביר את העדכון לכוחות האמריקאים.[4]

הכוחות האמריקאים ששהו בבסיסים קיבלו התראה מוקדמת על התקיפה ערב לפי ועדכונים בזמן אמת על שיגורי הטילים, פינו את ההאנגרים מכלי טיס בלתי מאוישים ומסוקים, והסתתרו במקלטים ארעיים שעתיים לפני המתקפה. חלק מהכוחות האמריקאים יצאו מהמקלטים לחפש פצועים בין המטחים ונקלעו בחוץ במטח הטילים.[4]

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים הראשונים אחרי המתקפה טענו בצבא האמריקאי כי "יש מעט מאוד נפגעים, אם בכלל", במקביל, התרברבו באיראן כי בתקיפה נהרגו 80 חיילים, וגורמי ביטחון בעיראק דיווחו על מטוס אמריקאי שנפגע בתקיפה.[1] אך מספר חודשים אחריה דווחו כי כ-100 חיילים אמריקאים חוו פגיעות מוח קשות בתקיפה,[6][7] ביניהם חיילים ששהו בעמדות שמירה בזמן המתקפה והועפו מהעמדות. כ-15 חיילים פונו מיד אחרי המתקפה לבתי חולים בעיראק.[8] במאי, 4 חודשים אחרי המתקפה, 29 חיילים אמריקאים קיבלו את עיטור לב הארגמן, עיטור המוענק לחיילים שנפצעים בקרב.[9]

על פי הערכות צבא ארצות הברית, הטילים ששוגרו כנגד הבסיס היו טילים מדויקים בעלי הנחיה, שכוונו כנגד האנגרים של כלי טיס בבסיסים.[4] לפי הערכות במערב, האיראנים השתמשו בטילים אלו בכוונה כדי למנוע פגיעה משמעותית בכוחות האמריקאים כדי למנוע הידרדרות למלחמה.[10]

בנוסף לתקיפת הטילים ציפו האמריקאים לתקיפה קרקעית כנגד הבסיס מיד אחרי התקיפה האווירית, שלא קרתה.[4] בזמן התקיפה לא היו בבסיסים מערכות להגנה אווירית.[7]

תגובות לתקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקיפה התקבלה בחגיגות באיראן. בטלוויזיה האיראנית הוצגו איראנים חוגגים וצוהלים והכריזו: "הנקמה על מותו ננקטה, וכעת הוא יכול לנוח בשלום".[1] עלי חמינאי התייחס למתקפה וכינה אותה "סטירת לחי בפני ארצות הברית", חזר על הטענה כי ארצות הברית היא המקור למתיחות במזרח התיכון ודרש את פינוי צבאה מהאזור.[2]

יום למחרת התקיפה בוצעה איראן תקיפה נוספת באמצעות רקטות קטיושה על מתחם בעיראק בו שכנה השגרירות האמריקאית; ללא נפגעים בתקיפה.[3]

הפלת המטוס האוקראיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס
הריסות המטוס באתר ההתרסקות

מיד לאחר המתקפה הכריזה ארצות הברית על אזור אסור לטיסה מעל עיראק, איראן והמפרץ הפרסי.[11] מספר מדינות נוספות הסיטו טיסותיהם מהאזור מחשש לביטחונן.[12]

במקביל, הוגברה דריכות במערכות ההגנה האיראניות כציפייה לתגובה אמריקאית. בבוקר 8 בינואר 2020 בשעה 03:38,[א] דקות אחדות לאחר המראתה מנמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני בטהראן, ושעתיים לאחר המתקפה, הופל מטוס הבואינג 737 של חברת "יוקריין אינטרנשיונל איירליינס" על ידי טיל קרקע-אוויר איראני ששוגר מסוללה שחשבה שמדובר בתגובה אמריקאית. על סיפון המטוס היו 176 נוסעים ואנשי צוות, שנספו כולם.

בהתחלה טענו באיראן כי ההתרסקות נגרמה בעקבות תקלה טכנית במטוס, ואף סירבו למסור את הקופסה השחורה של המטוס. רשת CNN דיווחה בערב 8 בינואר 2020 כי המודיעין האמריקאי פתח בבדיקת נסיבות ההתרסקות.[13][14] ב-11 בינואר הודתה איראן שהמטוס הופל בטעות עקב המתיחות שגרם העימות בין ארצות הברית לאיראן.[15] בהמשך לכך הכריז המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, כי על חקירת ההתרסקות להיות פומבית.[16]

בעיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, קרא לכל הצדדים המעורבים לשמור על איפוק ולהימנע מתגובות והמשך דרדור המצב למלחמה כוללת, בנוסף לכיבוד המדינה העיראקית וגבולותיה. אזרחים ועיתונאים בעיראק, שיעים בעיקר, הביעו את כעסם על ארצות הברית, שלראייתם גרמה למתקפה וגוררת את עיראק למלחמה נוספת ודרשו את פינוי כוחותיה הצבאיים. במקביל דרשו אזרחים עיראקיים סוניים את הישארותה של ארצות הברית במדינה כדי לעזור להגן כנגד איראן. במקביל לוויכוח, הביעו מנהיגי האזור האוטונומי של כורדיסטן העיראקית את רצונם שהכוחות האמריקאים יישארו באזור.[5]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שלא נמסרה תגובה ישראלית רשמית לתקיפה, בבוקר שלאחריה התראיין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ואמר כי "מי שיתקוף את ישראל יספוג מכה מוחצת".[2] עוד שיבח ראש הממשלה את הנשיא טראמפ ואת הסנקציות הכלכליות שהטיל על איראן בעקבות המתקפה.[3]

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא טראמפ גינה את המתקפה והכריז על סנקציות כלכליות חדשות על איראן.[17] על 8 מבכירי המשטר באיראן הוטלו סנקציות אישיות והופסק סיוע כלכלי לתעשיות באיראן. עם זאת אותתו בארצות הברית כי המדינה תסתפק בצעד זה כתגובה למתקפה.[3] צבא ארצות הברית, שהיה בתהליך פינוי כוחותיו משטח עיראק בחודשים לפני המתקפה, החליט בעקבותיה להשאיר חיילים בשטח המדינה כדי לשמור על היציבות אל מול המתיחות עם איראן.[7]

שר החוץ האמריקאי, מייק פומפיאו, ציין בראיון לאחר המתקפה כי לארצות הברית היה מודיעין מקדים על פרטי המתקפה וכי לאיראן הייתה כוונה "לפגוע בחיילים אמריקאים",[3] למרות זאת, לא הוצבו בבסיסים מערכות הגנה אווירית, בארצות הברית נמתחה ביקורת על מנהיגי הצבא שהעריכו שלא יצטרכו מערכות אלו לפני התקיפה, ותעדפו למקמם באזורים אחרים בעולם בהם תקיפות טילים היו סבירות יותר, במיוחד לאור פגיעות הבסיסים שהותקפו והיעדר אמצעי המיגון המתאימים בהם.[4] רק באפריל 2020, מספר חודשים לאחר התקיפה, הוצבו בבסיסים האמריקאים מערכות הגנה אווירית כגון סוללות MIM-104 פטריוט, במקביל למחאות בעיראק על המשך נוכחות כוחות צבאיים אמריקאים במדינה.[7]

באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי האיחוד האירופי פנו לטראמפ בבקשה שלא יגיב למתקפה במטרה למנוע פריצת מלחמה.[18] במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת רומניה, טען מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, כי מערכות ההגנה סיפקו מידע על המטרות למרות המרחק הרב.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 דניאל סלאמה וסוכנויות הידיעות, "הנקמה החלה": מתקפת טילים מאיראן על בסיסים אמריקניים בעיראק, באתר ynet, 8 בינואר 2020
  2. ^ 1 2 3 4 5 גיא אלסטר‏, בתגובה לחיסול סולימאני: איראן שיגרה טילים לעבר בסיסים אמריקניים בעיראק, באתר וואלה!‏, 8 בינואר 2020
  3. ^ 1 2 3 4 5 רויטרס וטל שלו‏, לאחר המתקפות בעיראק: ארה"ב הטילה סנקציות על בכירים איראנים, באתר וואלה!‏, 10 בינואר 2020
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 תמרה קיבלאווי, ארווה דיימון וברייס ליין, US troops sheltered in Saddam-era bunkers during Iran missile attack,‏ CNN,‏ 14 בינואר 2020 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 אחמד אבולניין, ‏Iraqi leader faces tricky balancing act as main allies confront one another, רויטרס, 8 בינואר 2020 (באנגלית)
  6. ^ נטע בר, ‏עיראק: שני אמריקאים ובריטי נהרגו במתקפת טילים, באתר ישראל היום, 11 במרץ 2020
  7. ^ 1 2 3 4 לוליטה סי. בלדור, Patriot missile defense systems now active in Iraq, say US officials,‏ Defense News,‏ 13 באפריל 2020 (באנגלית)
  8. ^ Number of US troops wounded in Iran attack now at 110: Pentagon,‏ France 24,‏ 22 בפברואר 2020 (באנגלית)
  9. ^ אליזבת מקלוכלין ולואיס מרטינז, 29 soldiers receive Purple Hearts following Iran missile attack,‏ ABC News,‏ 5 במאי 2020 (באנגלית)
  10. ^ Iran launches missiles at Iraq airbases hosting US and coalition troops,‏ The Guardian (באנגלית)
  11. ^ US bans airlines from flying over Iraq and Iran after attacks on military,‏ The Guardian,‏ 7 בינואר 2020 (באנגלית)
  12. ^ קיונגהי פארק, Singapore Air, Qantas Avoid Flights Over Iran After Attacks, בלומברג, 8 בינואר 2020 (באנגלית)
  13. ^ "מטוס נוסעים אוקראיני התרסק ליד טהרן" ישראל היום, אילן גטניו, שמעון יעיש, 8 בינואר 2020
  14. ^ Jessie Yeung and Tara John, Iran plane crash: Ukrainian plane crashes in Tehran - Live updates, CNN, ‏8 בינואר 2020 (באנגלית)
  15. ^ באיראן מודים: המטוס האוקראיני הופל בגלל "טעות אנוש", באתר מעריב אונליין, 11 בינואר 2020
  16. ^ חמינאי: חקירת הפלת המטוס האוקראיני צריכה להיות פומבית, באתר ynet, 11 בינואר 2020
  17. ^ 1 2 אברהם תמקר, מערכת ההגנה מפני טילים של נאט"ו ברומניה עקבה אחר התקיפה האיראנית, באתר נציב.נט, 12 בינואר 2020
  18. ^ EU leaders relieved as Trump steps away from Iran conflict,‏ The Guardian,‏ 8 בינואר 2020 (באנגלית)

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 על פי שעון איראן.