מוטי קרפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מוטי קרפל (נולד ב-1953) הוא אידאולוג, עיתונאי ופוליטיקאי ימני ישראלי, ממקימי תנועת "מנהיגות יהודית".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרפל נולד בחיפה בשנת 1953, למד בבית הספר הריאלי ושירת בצה"ל כקצין בסיירת אגוז. את שירותו הצבאי סיים כקצין שריון בסיני. למד פילוסופיה באוניברסיטת חיפה ובגיל 27 חזר בתשובה ולמד במכון מאיר ומרכז הרב. במהלך פעילות פוליטית נגד פינוי סיני, הכיר את אשתו אביבה. בשנת 1993, בתקופת הסכמי אוסלו, היה קרפל לסרבן הגיוס הראשון בישראל שסירב להתגייס לשירות מילואים בשל מדיניותה של ממשלת ישראל בראשותו של יצחק רבין למסור חלקים מארץ ישראל, לשיטתו.[1] באמצע שנות התשעים הקים מוטי קרפל את תנועת "חי וקיים" יחד עם יהודה עציון. התנועה עסקה, בין היתר בהגדרה חדשה של הציונות ושל ההתיישבות, לאור תורת הרב קוק. בנובמבר 1995 הקים יחד עם משה פייגלין ושמואל סקט את תנועת מנהיגות יהודית, ובשנת 1999 התמודד במסגרתה כמועמד יחיד בבחירות לכנסת ה-15 תחת רשימה בשם "מנהיגות יהודית לישראל"[2], אך פרש מהמירוץ לפני הבחירות. בין השנים 2010-2004 ערך את כתב העת "נקודה".

קרפל מתגורר ביישוב בת עין שבגוש עציון, נשוי ואב לשמונה.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטי קרפל הוא אידאולוג בזרם האמוני של הציונות הדתית. הגותו מושפעת בעיקר מהגותו של הפילוסוף שבתי בן-דב. בספר של קרפל "המהפכה האמונית", הוא מתאר את שקיעת הציונות הקלאסית והתנוונותה לתרבות הדוניסטית חסרת שורשים המגובה על ידי קבוצות פוליטיות אינטרסנטיות. מנגד הוא מתאר את עליית הכוחות האמוניים, שהם בעיקר קבוצות בתוך הציבור הדתי הלאומי שמקורבות לאידאולוגיה של הרב צבי יהודה קוק שלטענתו, יחליפו את הציונות הקלאסית המתפוררת.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המהפכה האמונית, לכתחילה, ירושלים, תשס"ג, 2003.
  • על ציר הזמן, לכתחילה, ירושלים, תשס"ו, 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רחל גיני, "קרע את המרקם", נקודה, גיליון 171, ספטמבר 1993
  2. ^ "רשימות המועמדים לכנסת החמש עשרה", בילקוט הפרסומים
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.