גונבי האופניים

גונבי האופניים
Ladri di biciclette
בימוי	ויטוריו דה סיקה
הופק בידי	ג'וספה אמטו
תסריט	ויטוריו דה סיקה, צ'זרה דזבטיני, סוזו צ'קי ד'אמיקו, ג'רארדו גריירי, צ'זארה זאוואטיני (סיפור), לואיג'י ברטוליני (רומן)
עריכה	ארלדו דה רומא
שחקנים ראשיים	למברטו מג'וראני, אנצו סטאיולה
מוזיקה	אלסנדרו צ'יקוניני
צילום	קרלו מונטואורי
מדינה	איטליה
חברה מפיצה	Ente Nazionale Industrie Cinematografiche, Arthur Mayer & Joseph Burstyn
הקרנת בכורה	24 בנובמבר 1948 בבריטניה, 12 בדצמבר 1949 בארצות הברית
משך הקרנה	90 דק'
שפת הסרט	איטלקית
סוגה	סרט דרמה, סרט אמנותי
הכנסות באתר מוג'ו	bicyclethief
פרסים	מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר; פרס מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית לסרט הטוב ביותר ;
	דף הסרט ב־IMDb

גונבי האופניים (באיטלקית: Ladri di biciclette) הוא סרט נאו ריאליסטי איטלקי משנת 1948 שביים ויטוריו דה סיקה. הסרט הופץ תחת הכותר "גונב האופניים" בארצות הברית וכ"גונבי האופניים" באנגליה. הוא מספר את סיפורו של איש עני התר ברחובות רומא אחר אופניו הגנובים, שלהם הוא זקוק לצורכי עבודתו. הסרט מבוסס על רומן באותו שם, פרי עטו של לואיג'י ברטוליני. בסרט מככבים למברטו מג'וראני כאב ואנצו סטיולה כבן.

הכותרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכותרת האיטלקית המקורית מתורגמת מילולית לאנגלית כ"גונבי האופניים" - Bicycle Thieves, אולם הסרט הופץ בארצות הברית כ"גונב האופניים" - Bicycle Thief. על פי מבקר הקולנוע פיליפ פרנץ', מהעיתון "האובזרבר", מוליכה הכותרת האחרת שולל, מכיוון שהגיבור הנואש נעשה לבסוף גנב אופניים בעצמו.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מספר את סיפורו של אנטוניו ריצ'י, עובד מובטל המשיג עבודה בהדבקת מודעות. התקופה היא עיצומו של השפל הכלכלי הגדול שאליו נקלעה כלכלת איטליה בתום מלחמת העולם השנייה. כדי לשמור על עבודתו עליו להחזיק אופניים, ולכן ממשכנת אשתו מריה את מצעי חתונתם כדי להשיג את הכסף הדרוש לפדיית אופניו הממושכנים.

בשלב מוקדם של הסרט נגנבים האופניים, וביתר הסרט עוסקים אנטוניו ובנו ברונו בחיפוש אחריהם. לאחר מאמצים רבים עולה בידו של אנטוניו לאתר את הגנב (שהספיק בינתיים למכור את האופניים) ומזמינים את המשטרה. ברם, מאחר שאין בידם כל הוכחה, ובנוסף לכך נאותים שכני הגנב להעניק לו אליבי מופרך, הוא נוטש את משימתו זו.

בסיום הסרט, אנטוניו, ששואף נואשות להחזיק בעבודתו, מנסה לגנוב אופניים בעצמו. הוא נתפס ומושפל לנגד עיניו של בנו, אולם בעל האופניים מסרב להגיש תלונה נגדו, בהבינו כי ההשפלה היא עונש חמור דיו. אנטוניו ובני משפחתו ניצבים בפני עתיד עגום כשמסתיים הסרט, ולכך מתווספת הבנתו של אנטוניו כי הוא אינו עליון מוסרית על הגנב.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גונבי האופניים נודע ביותר בשל היותו סרט נאו-ריאליזם איטלקי, תנועה שתחילתה בסרט "אובססיה" של לוקינו ויסקונטי משנת 1943, וניסתה להעלות את סף המציאותיות של הקולנוע. בהולכו אחרי תפישות אלו של התנועה, צילם דה סיקה אך ורק באתר ברומא, ובמקום להשתמש בשחקנים מקצועיים, הוא נעזר באנשים רגילים בלי שום ניסיון במשחק; לדוגמה, השחקן הראשי למברטו מג'וראני היה פועל בבית חרושת. המצלמה שצילמה בסגנון תיעודי עזרה להעביר את התחושה כי הסרט הוא אכן על אנשים אמיתיים.

הכרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפרס אוסקר לשם כבוד כסרט הטוב ביותר בשפה זרה שהופץ בארצות הברית באותה שנה (קטגוריית הסרט בשפה הזרה צורפה לאוסקר רק ב-1957), בפרס באפט"א לסרט הטוב ביותר בכל שפה שהיא לשנת 1950 ובפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר. הסינדיקט האיטלקי הלאומי לעיתונאי הקולנוע העניק לסרט פרסים רבים והוא נחשב לסרט קלאסי. הסרט זכה גם בפרס לסרט הטוב ביותר בשפה זרה מטעם מבקרי הקולנוע של ניו יורק לשנת 1949.

דווקא באיטליה נתקבל הסרט בביקורות לא אוהדות. חוץ מהמפלגה הקומוניסטית האיטלקית שתמכה בסרט, גונו הסרט ויוצריו על ידי העיתונות המקומית כמי שמשחירים את תדמיתה של איטליה ויש שאף ביקשו להחרימו.^[1]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי זוהר העיד שזהו אחד מהסרטים הבודדים שיצא ממנו בסיום עם דמעות. על השפעת הסרט עליו אמר: "הבנתי שמי שמבין ויודע קולנוע, עושה את זה בסמטה. עם אבן. עם דלת של בית. עם צריף. עם בן אדם. שניים."^[2]
הבמאי האיטלקי אטורה סקולה בסרטו C'ervamo tanto amati מ-1974 (אהבנו כל כך) משתמש ב"גונבי האופניים" כנקודה עיקרית להערצה כמו גם לביקורת. ניקו, אחד הדמויות, נעשה אובססיבי לגבי הסרט. סרטו של סקולה מוקדש לדה סיקה.
הסרט העלילתי "Pee-wee's Big Adventure" משנת 1985, המציג את Pee-Wee Herman, המנסה לאתר את אופניו הגנובים, הוא עיבוד חופשי של "גונבי האופניים".
בשנת 1989 הפיק הבמאי האיטלקי מאוריציו ניקטי (אנ') את "גונבי הסבונים" (אנ'), פרודיה על הקולנוע האיטלקי הנאו ריאליסטי.
הסרט הסאטירי ההוליוודי "השחקן" (1992), שאותו ביים רוברט אלטמן, משתמש ב"גונבי האופניים" כסמל לסרט מושלם שאינו הוליוודי, בעל סיום נוגה ומהסוג שאינו מבוים בהוליווד.
בפרק מתוך הסדרה "אלה הם חיי" מנסה אנג'לה ליזום את הדייט הראשון שלה עם ג'ורדן בצפייה ב"גונבי האופניים". בריאן לועג לתוכניותיה ושואל: "האם את חושבת כי ג'ורדן קטלאנו יבין מילה אחת מ'גונבי האופניים'? את מבינה את זה רק כיוון שאני מסביר לך".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא גונבי האופניים בוויקישיתוף

"גונבי האופניים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"גונבי האופניים", באתר נטפליקס
"גונבי האופניים", באתר AllMovie (באנגלית)
"גונבי האופניים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"גונבי האופניים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"גונבי האופניים", באתר אידיבי
"גונבי האופניים: פסגת הקולנוע הנאו-ריאליסטי": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
"גונבי האופניים" ברשימת Art & Faith Top100 Spiritually Significant Films list
"גונבי האופניים", סקירה ב-Rome File
ראיון עם סוזו צ'קי ד'אמיקו - אודות כתיבת "גונבי האופניים" וסרטים אחרים
Criterion Collection essay by Godfrey Chesmire

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "קריה נאמנה" פאר הסרטים הישראליים, דבר, 6 ביוני 1952
^ אבנר שביט‏, ספר הזוהר: "אורי זוהר חוזר" הוא סרט מאלף, מאיר עיניים ומרגש, באתר וואלה!‏, 30 באוקטובר 2018

[1] "קריה נאמנה" פאר הסרטים הישראליים, דבר, 6 ביוני 1952

[2] אבנר שביט‏, ספר הזוהר: "אורי זוהר חוזר" הוא סרט מאלף, מאיר עיניים ומרגש, באתר וואלה!‏, 30 באוקטובר 2018

[1]

[2]

זוכי פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר
1947‏-1960	שנות חיינו היפות ביותר (1947) • המלט (סרט, 1948) (1948) • גונבי האופניים (1949) • הכל אודות חוה (1950) • במעגל (1951) • פורץ השחקים (1952) • משחקים אסורים (1953) • שכר האימה (1954) • ריצ'רד השלישי (1955) • ז'רבז (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • מקום בצמרת (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980	אדי פלסון/בלדה לחייל (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • דוקטור סטריינג'לאב (1964) • גבירתי הנאווה (1965) • מי מפחד מווירג'יניה וולף? (1966) • אדם לכל עת (1967) • הבוגר (1968) • קאובוי של חצות (1969) • קיד וקסידי (1970) • יום ראשון הארור (1971) • קברט (1972) • לילה אמריקאי (1973) • לקומב לוסיין (1974) • אליס לא גרה כאן יותר (1975) • קן הקוקייה (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • ג'וליה (1978) • מנהטן (1979) • איש הפיל (1980)
1981‏-2000	מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • לחנך את ריטה (1983) • דמעות של שתיקה (1984) • שושנת קהיר הסגולה (1985) • זיכרונות אהבה מפירנצה (1986) • ז'אן דה פלורט (1987) • הקיסר האחרון (1988) • ללכת שבי אחריו (1989) • החבר'ה הטובים (1990) • הקומיטמנטס (1991) • זיכרונות מאחוזת הווארד (1992) • רשימת שינדלר (1993) • ארבע חתונות ולוויה אחת (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001-היום	שר הטבעות: אחוות הטבעת (2001) • הפסנתרן (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • הטייס (2004) • הר ברוקבק (2005) המלכה (2006) • כפרה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • התבגרות (2014) • האיש שנולד מחדש (2015) • לה לה לנד (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • רומא (2018) • 1917 (2019) • ארץ נוודים (2020)

פרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר
1947‏-1955 (לשם כבוד)	מצחצחי הנעליים (1947) • מר וינסנט (1948) • גונבי האופניים (1949) • מעבר לחומות (1950) • רשומון (1951) • משחקים אסורים (1952) • (לא הוענק פרס) (1953) • השער לגיהנום (1954) • מיאמוטו מוסאשי (1955)
1956‏-1960	• לה סטרדה (1956) • לילות כביריה (1957) • זה הדוד שלי (1958) • אורפאו נגרו (1959) • מעיין הבתולים (1960)
1961‏-1980	מבעד לזכוכית האפלה (1961) • רק בימי ראשון (1962) • שמונה וחצי (1963) • אתמול היום ומחר (1964) • החנות ברחוב הראשי (1965) • גבר ואישה (1966) • רכבות נשמרות היטב (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • חקירתו של אזרח העומד מעל לכל חשד (1970) • הגן של פינצי קונטיני (1971) • סוד הקסם הבורגני (1972) • לילה אמריקאי (1973) • זיכרונות (1974) • שומר היערות (1975) • שחור ולבן בצבעים (1976) • כל החיים לפניו (1977) • הכינו את הממחטות (1978) • תוף הפח (1979) • מוסקבה אינה מאמינה בדמעות (1980)
1981‏-2000	מפיסטו (1981) • לאהוב מחדש (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • מהלכים מסוכנים (1984) • הסיפור האמיתי (1985) • התנקשות (1986) • החגיגה של באבט (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • מסע של תקווה (1990) • מדיטראנו (1991) • הודו-סין (1992) • הפיתוי היפה ביותר של חיי (1993) • שמש בוגדנית (1994) • שושלת אנטוניה (1995) • קוליה (1996) • שאלה של אופי (1997) • החיים יפים (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001-היום	שטח הפקר (2001) • אי שם באפריקה (2002) • שיחות נפש (2003) • הים שבפנים (2004) • צוצי (2005) • חיים של אחרים (2006) • הזייפנים (2007) • פרידות (2008) • הסוד שבעיניים (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • אידה (2014) • הבן של שאול (2015) • הסוכן (2016) • אישה פנטסטית (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • עוד סיבוב (2020)

פרס אוסקר לשם כבוד
1928–1950	האחים וורנר / צ'ארלי צ'פלין (1928) • וולט דיסני (1932) • שירלי טמפל (1934) • ד. וו. גריפית' (1935) • סדרת הסרטים March of Time / הווארד גרין והרולד רוסון (1936) • אדגר ברגן / הווארד גרין / המוזיאון לאמנות מודרנית / מאק סנט (1937) • ארתור בול / וולט דיסני / דינה דורבין ומיקי רוני / גורדון ג'נינגס, יאן דומלה, דברו ג'נינגס, אירמין רוברטס, ארט סמית', פרסיוט אדוארט, לויאל גריגס, לורן ריידר, הארי מילס, לואיס מסנקופ, וולטר אוברסט / אוליבר מארש ואלן דייבי / הארי וורנר (1938) • דאגלס פיירבנקס / ג'ודי גרלנד / ויליאם קמרון מנזיס / הקרן לקולנוע וטלוויזיה (ז'אן הרשולט, ראלף מורגן, ראלף בלוק, קונרד נגל)/ חברת טכניקולור (1939) • בוב הופ / ניית'ן לוינסון (1940) • וולט דיסני, וויליאם גארטי, ג'ון נ. א. הוקינס וחברת RCA / לאופולד סטוקובסקי ושותפיו / ריי סקוט / משרד המודיעין הבריטי (1941) • שארל בואייה / נואל קאוורד / מטרו גולדווין מאייר (1942) • ג'ורג' פאל (1943) • בוב הופ / מרגרט אובראיין (1944) • אולפני רפבליק ודניאל בלומברג / וולטר וגנר / הבית בו אני גר / פגי אן גארנר (1945) • הרולד ראסל / לורנס אוליבייה / ארנסט לוביטש / קלוד ג'רמן ג'וניור (1946) • ג'יימס באסקט / תומאס ארמט / ויליאם ניקולס זליג / אלברט סמית' / ג'ורג' קירק ספור / מצחצחי הנעליים (1947) • וולטר וגנר / הסרט‏ Monsieur Vincent / סיד גראומן / אדולף צוקור (1948) • ז'אן הרשולט / פרד אסטר / ססיל ב. דה-מיל / גונבי האופניים (1949) • לואי ב. מאייר / ג'ורג' מרפי / הסרט‏ Le mura di Malapaga (1950)
1951–1975	ג'ין קלי / רשומון (1951) • מריאן קופר / בוב הופ / הרולד לויד / ג'ורג' מיצ'ל / ג'וזף שנק (1952) • אולפני המאה ה-20 / חברת Bell & Howell / ג'וזף ברין / פיט סמית' (1953) • חברת Bausch & Lomb / דני קיי / קמפ ניבר / גרטה גרבו / ג'ון וייטלי / וינסנט וינטר / הסרט Jigokumon ‏(1954) • הסרט Miyamoto Musashi‏ (1955) • אדי קנטור (1956) • איגוד מהנדסי הקולנוע והטלוויזיה / ברונקו בילי אנדרסון / צ'ארלס בראקט / בי. בי. קהן (1957) • מוריס שבלייה (1958) • באסטר קיטון / לי דה פורסט (1959) • גרי קופר / סטן לורל / היילי מילס (1960) • ויליאם הנדריקס / פרד מטזלר / ג'רום רובינס (1961) • ויליאם טאטל (1964) • בוב הופ (1965) • יאקימה קאנוט / פרנק פרימן (1966) • ארתור פריד (1967) • ג'ון צ'יימברס / אונה וייט (1968) • קרי גרנט (1969) • ליליאן גיש / אורסון ולס (1970) • צ'ארלי צ'פלין (1971) • צ'ארלס בורן / אדוארד ג'י רובינסון (1972) • הנרי לנגוליס / גראוצ'ו מרקס (1973) • הווארד הוקס / ז'אן רנואר (1974) • מרי פיקפורד (1975)
1976–2000	מרגרט בות' (1977) • וולטר לאנץ / לורנס אוליבייה / קינג וידור / המוזיאון לאמנות מודרנית (1978) • האל אליאס / אלק גינס (1979) • הנרי פונדה (1980) • ברברה סטנוויק (1981) • מיקי רוני (1982) • האל רוץ' (1983)צ • ג'יימס סטיוארט / הקרן הלאומית לאמנויות (1984) • פול ניומן / אלכס נורת' (1985) • ראלף בלאמי (1986) • חברת קודאק / הועד הלאומי לסרטים בקנדה (1988) • אקירה קורוסאווה (1989) • סופיה לורן / מירנה לוי (1990) • סטיאג'יט ריי (1991) • פדריקו פליני (1992) • דברה קר (1993) • מיכלאנג'לו אנטוניוני (1994) • קירק דאגלס / צ'אק ג'ונס (1995) • מייקל קיד (1996) • סטנלי דונן (1997) • איליה קאזאן (1998) • אנדז'יי ויידה (1999) • ג'ק קארדיף / ארנסט להמן (2000)
2001–הווה	סידני פואטייה / רוברט רדפורד (2001) • פיטר או'טול (2002) • בלייק אדוארדס (2003) • סידני לומט (2004) • רוברט אלטמן (2005) • אניו מוריקונה (2006) • רוברט בויל (2007) • לורן באקול / רוג'ר קורמן / גורדון וויליס (2009) • קווין בראונלו / ז'אן-לוק גודאר / אלי וולך (2010) • ג'יימס ארל ג'ונס / דיק סמית' (2011) • ד. א. פניבייקר / האל נידהם / ג'ורג' סטיבנס ג'וניור (2012) • אנג'לה לאנסברי / סטיב מרטין / פיירו טוסי (2013) • ז'אן-קלוד קרייר / הייאו מיאזאקי / מורין או'הרה (2014) • ספייק לי / ג'ינה רולנדס (2015) • ג'קי צ'אן / לין סטלמאסטר / אן וי. קואטס / פרדריק ווייזמן (2016) • צ'ארלס ברנט / אוון רויזמן / דונלד סאת'רלנד / אנייס ורדה (2017) • מרווין לוי / לאלו שיפרין / סיסלי טייסון (2018) • דייוויד לינץ' / וס סטודי / לינה ורטמילר (2019) • סמואל ל. ג'קסון / איליין מאי / ליב אולמן (2021)