מלחמה ושלום (סרט, 1968)
![]() | |
| פוסטר הסרט | |
| מבוסס על |
מלחמה ושלום |
|---|---|
| בימוי |
סרגיי בונדרצ'וק |
| תסריט |
סרגיי בונדרצ'וק ואסילי סולוביוב מבוסס על הרומן "מלחמה ושלום" מאת לב טולסטוי |
| שחקנים ראשיים |
לודמילה סאבליבה ויאצ'סלב טיכונוב סרגיי בונדרצ'וק |
| מוזיקה |
Vyacheslav Ovchinnikov |
| צילום |
Iolanda Chen |
| מדינה |
ברית המועצות |
| חברת הפקה |
מוספילם |
| חברה מפיצה | מוספילם |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 19 ביולי 1965 |
| משך הקרנה | 484 דקות |
| שפת הסרט | רוסית וצרפתית |
| סוגה |
סרט מלחמה, סרט היסטורי, סרט אפי, סרט דרמה, סרט רומנטי |
| מקום התרחשות |
האימפריה הרוסית |
| תקציב | 8,291,712 רובל סובייטי |
| פרסים |
פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
מלחמה ושלום (ברוסית: Война и мир) הוא סרט קולנוע סובייטי שהפקתו הסתיימה בשנת 1967 בהתבסס על הרומן מלחמה ושלום מאת לב טולסטוי. הסרט בוים על ידי סרגיי בונדרצ'וק אשר שיחק בו בתפקיד פייר, וזכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ל-1968.
הסרט הופק במשך שש שנים, בעלות של 8,291,712 רובל, כפי שנמסר בדו"חות הכספיים הסופיים באוגוסט 1967. בהמרה לדולרים ובחישוב אינפלציה מקורב, מחירו היום היה שווה ערך ל-70 מיליון דולר אמריקני, אף כי דוברים סובייטים הפיצו בשעתו שמועות לפיהן עלותו הייתה גבוהה בהרבה, כ-100 מיליון דולר ב-1967. הוא יצא לאקרנים בסדרה בת ארבעה חלקים; הקרנת הבכורה של הראשון והשני נערכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה, ב-19 ביולי 1965. ההפצה המסחרית של הארבעה בברית המועצות הייתה, בהתאמה, ב-14 במרץ וב-20 ביולי 1966, וב-21 ביולי וב-4 בנובמבר 1967.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמה ושלום
חלק 1: אנדריי בולקונסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת 1805 בסנקט פטרבורג. בנו הלא לגיטימי של אציל עשיר מוצג בפני החברה הגבוהה. ידידו, הנסיך אנדריי בולקונסקי מצטרף לצבא הקיסרות כעוזרו של הגנרל מיכאיל קוטוזוב במלחמת הקואליציה השלישית נגד נפוליאון. כשאביו של פייר מזהה אותו, פייר מושך את תשומת לבה של הלן קוראגין ונישא לה, רק כדי לגלות משמועות שהיא הייתה לא נאמנה ושכבה עם פיודור דולוחוב, חברו של אחיה של הלן, אנאטול. בינתיים אנדריי משתתף במבצע כושל באוסטריה, היכן שהוא משתתף בקרב שינגראברן ובקרב אוסטרליץ. הוא נפצע קשה ונחשב למת. הוא חוזר לנחלת אביו בזמן כדי לראות את ליזה רעייתו מתה בעת לידת בנם.
חלק 2: נטשה רוסטובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוף שנת 1809. נטשה, בתו הצעירה של רוזן, משתתפת בנשף הראשון שלה. אנדריי נתאהב בה ונחוש להינשא לה, אך אביו דורש ממנו להמתין. אנדריי יוצא לטייל בארצות ניכר ונטשה מתגעגעת אליו. אך כשהיא פוגשת את אנאטול קוראגין היא מחליטה להעדיפו על פני אנדריי. ברגע האחרון היא מתחרטת וזונחת את תוכניותיה להתחתן עם אנטול. ברם, אנדריי שמה על תוכניותיה ומכריז כי הקשר ביניהם הסתיים. פייר מנסה להרגיעה ומכריז לפתע על אהבתו כלפיה.
חלק 3: שנת 1812
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת 1812. צבאו של נפוליאון פולש לרוסיה. הגנרל קוטוזוב מבקש מאנדריי להצטרף אליו כקצין מטה. פייר יוצא לצפות בהתנגשות בין הצבאות, אך בקרב בורודינו הוא מתנדב לסייע לסוללת הארטילריה. יחידתו של אנדריי ממתינה ככוח עתודה, אך מותקפת ואנאטול, שנמצא שם, נפצע קשות. הצבא הצרפתי יוצא כשידו על העליונה ומתקדם אל מוסקבה.
חלק 4: פייר בזוחוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשמוסקבה ניטשת על ידי הכוחות הרוסיים, בני משפחת רוסטוב עוזבים את אחוזתם, כשהם לוקחים איתם חיילים פצועים ומבלי לדעת שביניהם נמצא גם אנדריי. פייר, לבוש כחקלאי, מנסה להתנקש בנפוליאון אך נבלם ונלקח בשבי. כשהצרפתים נאלצים לסגת, הוא צועד במשך חודשים עם הצבא הצרפתי עד שהוא משוחרר על ידי פרטיזנים רוסים. הצרפתים מובסים על ידי הגנרל קוטוזוב בקרב קראסנוי. אנדריי מזוהה על ידי מכריו והוא מובא לאחוזתו. הוא מוחל לנטשה בעודו על ערש דוויי. נטשה מתאחדת עם פייר כשמוסקבה משוקמת ונבנית מחדש.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לודמילה סאבליבה - נטשה רוסטובה
- ויאצ'סלב טיכונוב - אנדריי בולקונסקי
- סרגיי בונדרצ'וק - פייר בזוחוב
- אולג טבקוב - ניקולאי רוסטוב
- אירינה סקובצובה - הלן קוראגין
- וסילי לנובוי - אנאטול קוראגין
- אנסטסיה ורטינסקאיה - ליזה בולקונסקי, אשתו של אנדריי
- אולג יפרמוב - פיודור דולוחוב
- בוריס זחבה - מיכאיל קוטוזוב
- מיכאיל פוגורז'לסקי - מיכאיל ברקלאי דה טולי
- ניקולאי ריבניקוב - וסילי דניסוב, מפקד הפרטיזנים
- ניקולאי בובנוב - קרל מאק פון לייבריך
- הרברט זומרס - לוין אוגוסט פון בניגסן
- ולדיסלב סטרז'לצ'יק - נפוליאון בונפרטה
- בוריס מולצ'נוב - לואי ניקולא דאבו
הפקת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודות ההכנה עבור צילומי הסרט החלו באולפני מוספילם בשנת 1961 והצילומים החלו בשנת 1963. סצנת קרב בורודינו כללה כ-12,000 ניצבים, לדבריו של בונדרצ'וק, אף כי ספר השיאים של גינס נקב במשך מספר שנים במספר גדול פי עשרה וטען כי מדובר בסצנה בה מספר הניצבים הגדול ביותר. הסרט היה אחד הסרטים הראשונים בברית המועצות שצולמו במצלמת 70 מ"מ. הסרט צולם עם 6 ערוצי שמע סטראופונים.
הקרנת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הופץ לאקרנים בברית המועצות בארבעה חלקים בשל אורכו (484 דקות):
- אנדרי בולקונסקי - יצא לאקרנים ב-1965.
- נטשה רסטובה - יצא לאקרנים ב-1965.
- 1812 - יצא לאקרנים ב-1967.
- פייר בזוחוב - יצא לאקרנים ב-1967.
בעת הפצתו בארצות הברית קוצר הסרט בשעה והוקרן בשני חלקים, כאשר כל חלק הוקרן כשני פרקים וכך נשמר המבנה של ארבעה פרקים (שמות הפרקים היו: נטשה ואנדרי, קרב אוסטרליץ, נטשה ופייר, ושריפת מוסקבה). אורכו של החלק הראשון היה שלוש וחצי שעות, ואורך החלק השני היה שלוש שעות.
בישראל הגישה פורום פילם בקשה להפצת הסרט, ולאחר שזו לא קיבלה אישור, ייבוא והפצת הסרט הועברו לידי דוד אבידן - המאה השלושים, שקיבל היתר להפצת הסרט. הסרט היה הסרט הסובייטי הראשון שהותרה הפצתו לאחר מלחמת ששת הימים.[1]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1969.
- פרס גלובוס הזהב עבור הסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1969.
- פרס מעגל מבקרי הסרטים של ניו יורק לשנת 1968.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלחמה ושלום - סרט משנת 1956 בבימויו של קינג וידור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מלחמה ושלום", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מלחמה ושלום", באתר נטפליקס
"מלחמה ושלום", באתר AllMovie (באנגלית)
"מלחמה ושלום", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "מלחמה ושלום", באתר אידיבי
"מלחמה ושלום", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
"מלחמה ושלום", סרטונים בערוץ היוטיוב
