סוסיא (כפר פלסטיני) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:11, 9 באפריל 2017

סוסיא או ח'ירבת סוסיא או כפי שמכונה לעתים בעיתונות^[1] ובבלוגים 'סוסיא הפלסטינית' הוא כפר פלסטיני בדרום הר חברון, סמוך ליטא ולהתנחלות סוסיא. נגד כלל המבנים בכפר הוצאו צווי הריסה, מכיוון שהן נבנו ללא היתר מהמנהל האזרחי, ובג"ץ פסק שאין מניעה מקיום הצווים.^[2]^[3]^[4]

מקורו של השם סוסיא הוא ככל הנראה ביישוב היהודי העתיק בשם זה שפרח במקום בתקופה הביזנטית, בין המאות ה-3 ל-9 לספירה. יומני מסע מהמאה ה-19 מזכירים את סוסיא כחורבות בלבד ואינם מזכירים שם תושבים.^[5]^[6]

היסטוריה

תושבי הכפר הם חלק מיושבי המערות של דרום הר חברון. חלק מתושבי הכפר חי גם היום במערות שבאזור בעוד אחרים שוכנים במבנים שונים שכנגדם עומדים צווי הריסה. מרבית התושבים עוסקים בחקלאות.

בסקר הכפרים שנערך על ידי ממשלת המנדט הבריטי בשנת 1945, אין אזכור לשם סוסיא בנפת חברון.^[^{דרוש מקור]} בשנת 1982 דיווחה פליאה אלבק על הימצאות הכפר סביב חורבות בית הכנסת העתיק וכי "על אדמת חירבת סוסיא יש רישום במרשם המקרקעין לפיהן אדמה זאת, בשטח של כשלושת אלפים דונם היא בבעלות פרטית של בעלים ערבים רבים".^[7] יעקב חבקוק כותב בספרו חיים במערות הר חברון (1984), בטקסט לתמונה של שרידי התאר הקדום ח'רבת סוסיא: "רועים ופלאחים פוקדים את הח'ירבה עם גשם ראשון, ומשתכנים במערות שבמקום עד האביב". מאידך, יעקב ארליך, מודד ושמאי מקרקעין שסימן את אדמות האתר הארכאולוגי, העיד כי השטח לא היה מיושב בקיץ 1984: "כמודד במקצועי, סימנתי בקיץ 1984 את אזור האתר הארכיאולוגי בסוסיא לצורך הכרזתו כאדמת מדינה. ביכולתי להעיד שבזמן סימון השטח לא גרו בו ערבים כלל -לא בבתים, לא בשוחות, ולא במערות".^[8]

בכתבה מאת עמיחי אתאלי בשנת 2011 נכתב^[9]: ”אלה שיחליטו להגיע לכפר יאלצו להתרגל לתנאים איתם מתמודדים התושבים המקומיים: בתי המגורים הם לא יותר מאוהלים וסוכות, במבנים אין חשמל והמים נשאבים מבארות. היוזמה הייחודית היא חלק מניסיון של תושבי הכפר להעלות את המודעות למצבם ולעודד את השימוש בשפתם. "כל אחד שמגיע אלינו פשוט חי איתנו וככה לומד הכי טוב את השפה", אומר עאבד, ממנהלי מרכז סוסיא ללימוד ערבית”.

פעילות תושבי המקום וארגונים פרו-פלסטיניים להסדרת מעמד הכפר

הסרט "הטורבינה האנושית" ששודר לראשונה בערוץ 8 עוסק בקושי של המתיישבים לשרוד תחת האילוצים הקשים.^[10] הסרט הישראלי הדוקומנטרי "סוסיא", המספר על ביקורם של אב פלסטיני ובנו, בכפר שנאלץ האב לנטוש לפני כ-50 שנה ^{[דרושה הבהרה]}, התקבל לתחרות הסרטים הקצרים הרשמית של פסטיבל ברלין.^[11]

בשנת 2010 נפתח בכפר מרכז יצירה ולמידה, שמטרתו לחזק את הכפר כקהילה ולשפר את הקשרים בין פלסטינים, ישראלים ותיירים המבקרים בו מחו"ל. מאחורי הקמת המרכז עומד חזון שעיקרו לאפשר במת יצירה לתושבים, על מנת לפתח יצירתיות והתמודדות עם שלטונה של מדינת ישראל בשטח (שבעבר היה בשליטת ירדן), ועם בעיות חברתיות מקומיות. המרכז מקיים סדנאות אמנות, שיעורי ריקוד דבקה, שיעורים ללימוד השפה העברית, שיעורים ללימוד השפה הערבית, המשלבים, כחלק בלתי נפרד מהלימוד עצמו, גם אירוח אצל כמה ממשפחות הכפר.

ביולי 2015 קראו שרי החוץ של האיחוד האירופי לעצור את ה"טרנספר" במקום. מחלקת המדינה של ארצות הברית הפצירה בישראל שלא להרוס את הכפר או חלקים ממנו.^[12] בישראל חתמו 200 סופרים אמנים אנשי רוח ומדענים על עצומה נגד הפינוי.

סטטוס משפטי

תושבי המקום מנהלים מאבק לקידום תוכנית מתאר וקבלת אישורי בנייה לבתים שנבנו. מאז שנות השמונים, עם התחלת החפירות הארכאולוגיות באזור, מנהלים תושבי הכפר במאבקים משפטיים על שאלת זכותם לישיבה במקום, לשימור ולהקמת מבנים, למקורות מים ולעיבוד אדמותיהם.^[13] חלק מן המשפחות המקוריות עזבו את הכפר, ונכון ל-2004 יושבים בו כ-300 איש^[^{דרוש מקור]}, חלקם בני המשפחות הוותיקות וצאצאיהם.^[14] לדברי תנועת רגבים, לכל תושבי הכפר יש גם בתים בכפרים הסמוכים.^[15]

על פי הממשלה ומערכת הביטחון, מעולם לא היה קיים כפר ערבי בשם סוסיא.^[16] פלסטינים בנו במקום מבנים ללא היתר, ואלה נהרסו במהלך השנים 2001-1995. הבנייה הבלתי חוקית המשיכה והוצאו נגדה צווי הריסה. במאי 2015 דחה בג"ץ עתירה של הפלסטינים להוצאת צו ביניים נגד הריסת המבנים.^[17]

לקריאה נוספת

יעקב חבקוק, חיים במערות הר חברון, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1985

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוסיא בוויקישיתוף

בג"ץ אסר לגרש את דרי המערות בדרום הר חברון, כתבה באתר 'וואלה', 2004
סדרת תמונות של יושבי המערות מדרום הר חברון, באתר Rotter
פסק-דין של הנשיאה ד' ביניש בבג"ץ 6675/07

הערות שוליים

^ דוגמה אחת מבין רבות לכך שהיישוב מכונה 'סוסיא הפלסטינית': גדעון לוי, מיקי קרצמן, מבצע טרנזיט, באתר הארץ, 3 במרץ 2011
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חופי עמוס, העליון קבע: ייהרסו מבנים לא חוקיים בכפר סוסיא, באתר nrg
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:ערוץ7
פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים ניר הר זהב, [1], באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2015
^ בצעד יוצא דופן מאפשר בג״ץ את הריסת הכפר סוסיא ואת גירוש תושביו לשטח A רבנים למען זכויות אדם, מאי 2015
^ הנרי בייקר טריסטראם, The Land of Israel: A Journal of Travels Through Palestine, London: Society for Promoting Christian Knowledge, 1865, p.387
^ הקרן לחקר ארץ ישראל, Survey of Western Palestine עמוד 414
^ פליאה אלבק, איתור אדמות סוסיה, משרד המשפטים, 10 ביוני 1982, נזכר כאן.
^ מקור ראשון, אוגוסט 2015
^ עמיחי אתאלי, תוכנית ללימודי ערבית: "סאמר סקול" פלסטיני, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2011
^ "הטורבינה האנושית", בימוי ותסריט: דני ורטה
^ נירית אנדרמן, הסרט הישראלי הדוקומנטרי "סוסיא" התקבל לתחרות הסרטים הקצרים הרשמית של פסטיבל ברלין, באתר הארץ, 18 בינואר 2011
^ סוכנויות הידיעות‏, ארה"ב לישראל: להריסת כפר סוסיא יהיו השפעות נרחבות, באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2015
^ ראו לדוגמה, בג"ץ 7530/01, 6675/07, 2577/01, 834/78.
^ עיתון הארץ באנגלית
^ בצלאל סמוטריץ', אל תתנו לעובדות לבלבל את השמאל, באתר ynet, 2 ביולי 2012
^ עמרי נחמיאס, שליח וואלה! NEWS לוושינגטון‏, "אין כפר כזה, זה מחטף של השמאל": סערה בכנסת בדיון על הרס סוסיא, באתר וואלה!‏, 22 ביולי 2015
^ שמעון כהן, 'בחפירות סוסיא מצאו בית כנסת ולא מסגד', באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2015

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] דוגמה אחת מבין רבות לכך שהיישוב מכונה 'סוסיא הפלסטינית': גדעון לוי, מיקי קרצמן, מבצע טרנזיט, באתר הארץ, 3 במרץ 2011

[2] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חופי עמוס, העליון קבע: ייהרסו מבנים לא חוקיים בכפר סוסיא, באתר nrg

[3] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:ערוץ7
פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים ניר הר זהב, [1], באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2015

[4] בצעד יוצא דופן מאפשר בג״ץ את הריסת הכפר סוסיא ואת גירוש תושביו לשטח A רבנים למען זכויות אדם, מאי 2015

[5] הנרי בייקר טריסטראם, The Land of Israel: A Journal of Travels Through Palestine, London: Society for Promoting Christian Knowledge, 1865, p.387

[6] הקרן לחקר ארץ ישראל, Survey of Western Palestine עמוד 414

[7] פליאה אלבק, איתור אדמות סוסיה, משרד המשפטים, 10 ביוני 1982, נזכר כאן.

[8] מקור ראשון, אוגוסט 2015

[9] עמיחי אתאלי, תוכנית ללימודי ערבית: "סאמר סקול" פלסטיני, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2011

[10] "הטורבינה האנושית", בימוי ותסריט: דני ורטה

[11] נירית אנדרמן, הסרט הישראלי הדוקומנטרי "סוסיא" התקבל לתחרות הסרטים הקצרים הרשמית של פסטיבל ברלין, באתר הארץ, 18 בינואר 2011

[12] סוכנויות הידיעות‏, ארה"ב לישראל: להריסת כפר סוסיא יהיו השפעות נרחבות, באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2015

[13] ראו לדוגמה, בג"ץ 7530/01, 6675/07, 2577/01, 834/78.

[14] עיתון הארץ באנגלית

[15] בצלאל סמוטריץ', אל תתנו לעובדות לבלבל את השמאל, באתר ynet, 2 ביולי 2012

[16] עמרי נחמיאס, שליח וואלה! NEWS לוושינגטון‏, "אין כפר כזה, זה מחטף של השמאל": סערה בכנסת בדיון על הרס סוסיא, באתר וואלה!‏, 22 ביולי 2015

[17] שמעון כהן, 'בחפירות סוסיא מצאו בית כנסת ולא מסגד', באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 תושבי הכפר הם חלק מ[[יושבי המערות]] של דרום הר חברון. חלק מתושבי הכפר חי גם היום במערות שבאזור בעוד אחרים שוכנים במבנים שונים שכנגדם עומדים צווי הריסה. מרבית התושבים עוסקים בחקלאות.
-ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים]] שנערך על ידי ממשלת [[המנדט הבריטי]] בשנת [[1945]], אין אזכור לשם סוסיא בנפת חברון.{{הערה|1=[http://www.archive.org/stream/surveyofwesternp03conduoft#page/414/mode/2up הדף בסקר העוסק בנפת חברון]}} בשנת 1982 דיווחה [[פליאה אלבק]] על הימצאות הכפר סביב [[סוסיא (יישוב עתיק)|חורבות בית הכנסת העתיק]] וכי "על אדמת חירבת סוסיא יש רישום ב[[מרשם המקרקעין]] לפיהן אדמה זאת, בשטח של כשלושת אלפים [[דונם]] היא בבעלות פרטית של בעלים ערבים רבים".{{הערה|פליאה אלבק, איתור אדמות סוסיה, משרד המשפטים, 10 ביוני 1982, [http://rhr.org.il/heb/2012/06/7634/ נזכר כאן].}} יעקב חבקוק כותב בספרו '''חיים במערות הר חברון''' (1984), בטקסט לתמונה של שרידי התאר הקדום ח'רבת סוסיא: "רועים ופלאחים פוקדים את הח'ירבה עם גשם ראשון, ומשתכנים במערות שבמקום עד האביב". מאידך, יעקב ארליך, מודד ו[[שמאי מקרקעין]] שסימן את אדמות האתר הארכאולוגי, העיד כי השטח לא היה מיושב בקיץ 1984: "כמודד במקצועי, סימנתי בקיץ 1984 את אזור האתר הארכיאולוגי בסוסיא לצורך הכרזתו כאדמת מדינה. ביכולתי להעיד שבזמן סימון השטח לא גרו בו ערבים כלל -לא בבתים, לא בשוחות, ולא במערות".{{הערה|מקור ראשון, אוגוסט 2015}}
+ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים]] שנערך על ידי ממשלת [[המנדט הבריטי]] בשנת [[1945]], אין אזכור לשם סוסיא בנפת חברון.{{מקור}} בשנת 1982 דיווחה [[פליאה אלבק]] על הימצאות הכפר סביב [[סוסיא (יישוב עתיק)|חורבות בית הכנסת העתיק]] וכי "על אדמת חירבת סוסיא יש רישום ב[[מרשם המקרקעין]] לפיהן אדמה זאת, בשטח של כשלושת אלפים [[דונם]] היא בבעלות פרטית של בעלים ערבים רבים".{{הערה|פליאה אלבק, איתור אדמות סוסיה, משרד המשפטים, 10 ביוני 1982, [http://rhr.org.il/heb/2012/06/7634/ נזכר כאן].}} יעקב חבקוק כותב בספרו '''חיים במערות הר חברון''' (1984), בטקסט לתמונה של שרידי התאר הקדום ח'רבת סוסיא: "רועים ופלאחים פוקדים את הח'ירבה עם גשם ראשון, ומשתכנים במערות שבמקום עד האביב". מאידך, יעקב ארליך, מודד ו[[שמאי מקרקעין]] שסימן את אדמות האתר הארכאולוגי, העיד כי השטח לא היה מיושב בקיץ 1984: "כמודד במקצועי, סימנתי בקיץ 1984 את אזור האתר הארכיאולוגי בסוסיא לצורך הכרזתו כאדמת מדינה. ביכולתי להעיד שבזמן סימון השטח לא גרו בו ערבים כלל -לא בבתים, לא בשוחות, ולא במערות".{{הערה|מקור ראשון, אוגוסט 2015}}
 בכתבה מאת [[עמיחי אתאלי]] בשנת 2011 נכתב{{הערה|{{nrg|עמיחי אתאלי|תוכנית ללימודי ערבית: "סאמר סקול" פלסטיני|207/751|3 בפברואר 2011|}}}}: {{ציטוטון|אלה שיחליטו להגיע לכפר יאלצו להתרגל לתנאים איתם מתמודדים התושבים המקומיים: בתי המגורים הם לא יותר מאוהלים וסוכות, במבנים אין חשמל והמים נשאבים מבארות. היוזמה הייחודית היא חלק מניסיון של תושבי הכפר להעלות את המודעות למצבם ולעודד את השימוש בשפתם. "כל אחד שמגיע אלינו פשוט חי איתנו וככה לומד הכי טוב את השפה", אומר עאבד, ממנהלי מרכז סוסיא ללימוד ערבית}}.