מגפת הקורונה בחברה החרדית – הבדלי גרסאות
כשיוחזר למרחב הערכים, יתחדש הדיון תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חובב המכוניות (שיחה | תרומות) ←התייחסות ההנהגה הרוחנית להנחיות הבריאות: תיקון פירשונים |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
דעה דומה הייתה למנהיג הציבור ה[[חרדי ליטאי]] הרב [[גרשון אדלשטיין]], הוא החל למסור את שיעוריו בשידור חי ב[[וידאו]] ובהם הורה בתקיפות לשמור על כלל ההנחיות{{הערה|שם=עציון|{{קישור כללי|כתובת=https://www.etzion.org.il/he/RML-corona|הכותב=debra@haretzion.org.il|כותרת=הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה|אתר=www.etzion.org.il|תאריך=27 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-05-12|archive-date=2020-05-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20200530022849/https://www.etzion.org.il/he/RML-corona|dead-url=yes}}}} |
דעה דומה הייתה למנהיג הציבור ה[[חרדי ליטאי]] הרב [[גרשון אדלשטיין]], הוא החל למסור את שיעוריו בשידור חי ב[[וידאו]] ובהם הורה בתקיפות לשמור על כלל ההנחיות{{הערה|שם=עציון|{{קישור כללי|כתובת=https://www.etzion.org.il/he/RML-corona|הכותב=debra@haretzion.org.il|כותרת=הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה|אתר=www.etzion.org.il|תאריך=27 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-05-12|archive-date=2020-05-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20200530022849/https://www.etzion.org.il/he/RML-corona|dead-url=yes}}}} |
||
[[הפלג הירושלמי]] |
[[הפלג הירושלמי]] [[נטורי קרתא|והקנאים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3349242|כותרת=בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק|תאריך_וידוא=2020-05-13|archive-date=2020-03-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20200329190633/https://news.walla.co.il/item/3349242|dead-url=yes}}}}לא נשמעו כלל להנחיות משרד הבריאות. |
||
== התמודדות הלכתית וחברתית == |
== התמודדות הלכתית וחברתית == |
||
גרסה מ־22:34, 30 בינואר 2021
מגפת הקורונה, שלה השפעות רבות על כלל תחומי החיים, השפיעה רבות גם על החברה החרדית.
מאפיינים ייחודיים
- הציבור החרדי מחולק לשלושה זרמים עיקריים; ספרדים ליטאים חסידים, ולמאות תתי זרמים שכל רב או אדמו"ר מקבל החלטה המחייבת את מאמיניו. ומרבית הציבור רואה עצמו מחויב להוראות הרבנים, לפני הנחיות החוק.
- מערכת החינוך לבנים מהווה ערך עליון בשל חשיבות לימוד התורה, האמונה כי לימוד התורה הוא הזכות הקיומית של עם ישראל והחשש שללא מסגרות לימוד תחול הידרדרות רוחנית.
- צפיפות גבוהה בדיור.
התפשטות המגפה בחברה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בעולם
בישראל
השפעה על תחומי החיים של החברה החרדית
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
נשירת בני נוער
צמצום ההוצאות על חתונות
צריכת האינטרנט
התייחסות ההנהגה הרוחנית להנחיות הבריאות
ההנהגה החרדית נחלקה בשאלת ההתייחסות למגפה. האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר, (שנציגו בכנסת יעקב ליצמן שימש בעת ההיא כשר הבריאות) נקט את הקו המחמיר ביותר בזהירות במגפה, עוד לפני חג פורים הוא ביטל את כלל האירועים שתוכננו. הוא הכריז על סגירת בתי הכנסת שבועיים לפני שהממשלה החליטה על כך. וכן הורה לחסידיו על בידוד שני, שמשמעותו איסור על כניסה למוסדות החינוך לבני משפחה של "חייבי בידוד" הוראה שלא נתנה בשום שלב על ידי מערכת הבריאות.
דעה דומה הייתה למנהיג הציבור החרדי ליטאי הרב גרשון אדלשטיין, הוא החל למסור את שיעוריו בשידור חי בוידאו ובהם הורה בתקיפות לשמור על כלל ההנחיות[1]
הפלג הירושלמי והקנאים[2]לא נשמעו כלל להנחיות משרד הבריאות.
התמודדות הלכתית וחברתית
המשבר גרם לדילמות חסרות תקדים בעולם הדתי. בתי כנסת ומרכזי לימוד תורה, שמעצם הגדרתם הם מרכזים קהילתיים, נאלצו להיסגר בכל העולם כולו. ברית מילה ושמחות שנערכות בדרך כלל בציבור גדול הפכו לאירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עם תחילת המשבר, בעוד היקף ההדבקה לא ידוע דיו, חל חג הפורים, והתכנסות בבתי הכנסת לשם קריאת המגילה ובבתים לסעודת הפורים סייעה אף היא להדבקה המונית. הדבר תרם לתחושת הבלבול בציבור הדתי-חרדי ביחס לתגובות למשבר. היו שסברו כי הקורונה משנה למעשה את כל העולם הדתי, שהיה מבוסס על שיתוף ציבורי כגון תפילה במניין ולימוד בחברותא, ואימצו גישה שמקבלת את השינוי, דוגלת בשמירת מצוות של הפרט ולא ברשות הרבים תוך שינוי ביודעין מסדרי ההלכה הישנים.[1]
לקראת ליל הסדר תש"פ עלו דיונים הלכתיים האם לאשר את המדיה הדיגיטלית שימוש ב"זום" משפחתי לטובת הבודדים שאולצו לחגוג את ליל הסדר לבדם.[3] ברם רוב פוסקי ההלכה סברו כי יש לנסות ולשמר את הסדרים הישנים כגון תפילה במניין תוך איזונם מול עיקרון פיקוח נפש, עם היצמדות לתקנות משרד הבריאות. בציבור החרדי היו גם גישות שניסו להתעמת עם התקנות ולשמור על תפילה במניין ועל הסדרים הישנים בכל מחיר, וכך נערכו לוויות המוניות בניגוד להוראות. בימים הנוראים, שבמקביל אליהם עלתה התחלואה, נסגרו בתי הכנסת והציבור עבר להתפלל במניינים באוויר הפתוח, כשהחום וקושי צום היום הכיפורים במקום שאינו ממוזג מקשים על הציבור. בסוכות, חג שמתאפיין בשמחות בית השואבה ובהתגודדות חברתית, היה סגר. במשך הזמן, ועם התפשטותן של הפרות הסגר בציבור החרדי, הופיעו בצורה רשמית דעות שלפיהן דרך ההתמודדות הראויה היא להמשיך בקיום מצוות כבכל שנה. מאידך, היו גישות שקראו לקצר את התפילה ואף פורסמו הנחיות מיוחדות לתפילות הימים הנוראים בשנה זו כך שתינתן משמעות אלטרנטיבית ליום הכיפורים כשהציבור לא יכול להיות רוב היום בבתי הכנסת.[4]
בהתאם, עלתה שאלה מהי המשמעות הדתית של תופעת הקורונה.[5] ביולי, לראשונה במגזר החרדי, הוציא רב העיר אלעד פסק הלכה שקורא לפרסם בכל בית מגורים מי חלה בנגיף.[6]
היחס להוראות משרד הבריאות
בעניין זה היה הבדל בין הגל הראשון לגל השני. בגל הראשון נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות לסגור את מוסדות החינוך לבין הנחיות חלק מהרבנים, כגון של הרב חיים קניבסקי.[7] בניגוד לכך, רבנים אחרים הורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון הרב גרשון אדלשטיין והאדמו"ר מקרלין,[8]
יהודה משי זהב, יושב ראש ארגון זק"א, התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת, וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.
ב-27 במרץ פורסם מכתב של רופאים בכירים לציבור החרדי בקריאה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כי מדובר בפיקוח נפש.[9] יומיים אחר כך, ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב חיים קניבסקי שיש להתפלל ביחידות ולא במניין.[10] גם רבני הפלג הירושלמי[11] ורבני העדה החרדית[12] הורו להישמע להוראות משרד הבריאות, אך חלקם הדגישו כי הכוונה היא להישמע להוראות הבריאותיות המחייבות שמירת מרחק והיגיינה, ולא לאיסורים על תפילה במניין, שהיא – לדעתם – הוראת השלטונות ולא הוראות הבריאות. בעקבות זאת, במקומות רבים התקיימו תפילות במניינים ברחובות ובחניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים לאכוף את שמירת ההנחיות.
על פי תיעודים שפורסמו בתקשורת, בביתו של הרב קנייבסקי התקיימה תפילה במניין, בניגוד לתקנות לשעת חירום שאסרו זאת.[13] כמו כן, קבוצות מתפללים קטנות המשיכו להתפלל במניין במקומות סגורים בניגוד להוראות,[14] וספגו ביקורת קשה מתוך העולם החרדי.[15]
עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קנייבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב גרשון אדלשטיין שדגל בציות להוראות.[16] בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין.[17]
בגל השני, בתחילה היו חסידויות מסוימות שהפרו את ההנחיות.[18] אחרות קיימו.[19] קיימו גם רוב חרדים ספרדים.
אחרי חגי תשרי, הורה הרב חיים קנייבסקי לפתוח את מערכת החינוך החרדי בניגוד להוראות. הוראה זו באה בעקבות כישלון בניסיונות להגיע להסכם פתיחה מפוקח ומוסדר, בין נציגי משרדי הבריאות והממשלה לבין רבנים ועסקנים במגזר.[20]
בעקבות האמור נמתחה ביקורת על התנהלות הציבור החרדי[21] וההנהגה שלו מתוכו ומחוץ לו.[22] בנוסף, התברר כי המשבר גרם לעלייה גדולה במידת ההזדהות של הציבור החרדי עם המדינה,[23] אמון שנפגע עם התקדמות המגפה וההגבלות שהוטלו בגל השני.
האמון במערכת הבריאות
במהלך תקופת הקורונה נוצר שבר עמוק באמון הציבור החרדי במערכת הבריאות, שכן בשל הטלת הסגרים החלו להימנע מלהיבדק.
באוקטובר פרסם ביטאון חסידות בעלזא "המחנה החרדי" בכותרת הראשית: רוצחים בחלוק לבן כתבה שעסקה בטענות לפיהן צוותי הרפואה גורמים למותם של מאושפזים בשל בצע כסף.
באוקטובר, התגלה מערך חשאי לאשפוז ביתי של חולי קורונה חרדים בשם "חסדי עמרם" שמקורו מאה שערים, שהוביל לדיון במערכת הבריאות.
הכשל בהסברה למגזר
יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.
כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, קבר רחל וקבר הרשב"י נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו לכותל המערבי הותרה כניסת תושבי העיר העתיקה בלבד. מערת המכפלה הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳.[24]
אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.[25][26]
בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.[27][28]
ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.[29]
הערות שוליים
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית debra@haretzion.org.il, הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה, באתר www.etzion.org.il, 27 במרץ 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק (ארכיון) - ^ הרב עידו פכטר, הלכה בימי קורונה, דעות גיליון 93, 2020
- ^ רבני בית הלל, מן המצר - מקורות ללימוד ביתי ליום הכיפורים תשפ"א, באתר בית הלל
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב ראובן לויכטר, מהותה של מגפה: מבט-על, ח' ניסן תש"פ (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עקיבא ווייס, דיווח, באתר Twitter (ארכיון) - ^
אלי ביתאן, הפקרות או אחריות: הרב קנייבסקי נגד משרד הבריאות, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית האדמו"ר מקרלין הורה: "על כל החסידים להתפלל בביתם - אין לארגן מניינים", באתר JDN - חדשות, 20 במרץ 2020 (ארכיון). ראו גם:
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב אשר וייס, מנחת אשר: לקט שיעורים ותשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה, באתר ערוץ בינינו, ניסן תש"פ (ארכיון) - ^ קריאת הרופאים, באתר כיפה
- ^ דוד הכהן, מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש", באתר כיכר השבת, 29 במרץ 2020
- ^ מחלוקת בין האחים: "אסור" להתפלל במניין, באתר כיכר השבת (הקישור אינו פעיל, 13 במאי 2020)
- ^ 'העדה': "חטא גדול לזלזל בהוראות רופאים", באתר כיכר השבת
- ^ בניגוד להנחיות: לפחות 10 מתפללים בביתו של הרב קנייבסקי, באתר וואלה
- ^ השוטרים התחזו לחרדים וחשפו מניין בניגוד לחוק, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2020
- ^ הרב יצחק יוסף נגד מנייני התפילה: "ידכם דמים מלאו" - חדשות בארץ, באתר ערוץ 7
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב קנייבסקי הורה לחזור לישיבות, יתד נאמן' סירב לפרסם, באתר כיפה, 21 באפריל 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גדולי ישראל החליטו: ה'זמן' יתחיל - מהבית, באתר כיכר השבת (ארכיון) - ^ האדמו"ר מבעלזא לחסידיו: להמשיך בחיי שגרה למרות ההנחיות והסגר - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-10-11
- ^ כך חסידי צאנז בנתניה ניצחו את הקורונה, באתר mako, 2020-10-11
- ^ אבי רבינא, דרמה: הגר"ח הורה לפתוח את החיידרים - בניגוד להנחיות, באתר כיכר השבת, 17.10.20
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לעמוד על נפשנו, באתר צריך עיון (ארכיון) - ^ גרינצייג, אבישי (2020-03-17). "דעה: כשמצוות פיקוח נפש הופכת להמלצה בלבד, אבישי גרינצייג, דעות". Globes. נבדק ב-2020-10-20.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תחושת שייכות למדינה במגזר החרדי: מ-68.5% לפני שנה ל-93.5%, באתר חרדים10, 27 באפריל 2020 (ארכיון) - ^ החרגת מערת המכפלה, באתר בחדרי
- ^ דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
- ^ ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
- ^ ynet, עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020
- ^ "עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר מאקו
- ^ גד פרץ, שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה, באתר גלובס, 16 באפריל 2020
