חיילונגג'יאנג – הבדלי גרסאות
Luckas-bot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: sco:Heilongjiang |
מ r2.6.4) (בוט משנה: hi:हेइलोंगजियांग |
||
שורה 86: | שורה 86: | ||
[[gv:Heilongjiang]] |
[[gv:Heilongjiang]] |
||
[[hak:Het-liùng-kông]] |
[[hak:Het-liùng-kông]] |
||
[[hi:हेइलोंगजियांग]] |
|||
[[hi:हिलोंग्जियांग]] |
|||
[[hr:Heilongjiang]] |
[[hr:Heilongjiang]] |
||
[[hu:Hejlungcsiang]] |
[[hu:Hejlungcsiang]] |
גרסה מ־14:42, 27 בפברואר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ מחוז, שנת צפיפות, נפה, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מדינה / טריטוריה | הרפובליקה העממית של סין |
---|---|
מושל | Liang Huiling |
נציבויות במחוז | 13 |
בירת המחוז | חַאָרְבּין |
תאריך ייסוד | 1954 |
שטח | 460,000 קמ"ר |
‑ הנקודה הגבוהה | Datudingzi Shan |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 3,817,000 (1 בנובמבר 2020) |
‑ צפיפות | 83 נפש לקמ"ר |
קואורדינטות | 48°N 129°E / 48°N 129°E |
אזור זמן | UTC +8 |
http://www.hlj.gov.cn | |
חֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג (黑龙江/Hēilóngjiāng) הוא מחוז בצפון מזרח סין. שטחו כ-460,000 קמ"ר, אוכלוסייתו מונה כ-38.2 מיליון נפש ובירתו העיר חַארְבּין (哈尔滨/Hāĕrbīn). המחוז נחשב חלק ממנצ'וריה ההיסטורית.
בתקופת שושלת צ'ינג (1644-1911), המנצ'ורית במקור, היה המחוז מחולק למעשה לשני חלקים ונמתח עמוק לתוך רוסיה של ימינו עד הרי סטנובוי עם גישה לים היפני. באותה עת גם נאסרה הגירה של בני האן למחוז. אולם ב-1858 וב-1860 מסרה סין לרוסיה את כל השטחים שמצפון לנהר אמור ונהר אוסורי בהגדירם את תוואי הגבול שקיים עד היום. בו בעת התירה שושלת צ'ינג לראשונה לבני האן להגר למחוז, כך שבתחילת המאה ה-20 כבר היו לרוב במחוז. ב-1932 הפכה חיילונגג'יאנג לחלק ממנצ'וקוו, ממשלת בובות בחסות יפנית. עם כניעת יפן ב-1945 העבירו הסובייטים את המחוז לידי המפלגה הקומוניסטית הסינית, והמחוז שימש כבסיס ראשון של הקומוניסטים בזמן מלחמת האזרחים הסינית.
זהו המחוז הקר בסין עם אקלים סובארקטי. החורפים ארוכים וקרים עם טווח טמפרטורות ממוצעות של 15°c- עד 31°c- בינואר, וקייצים קצרים וקרירים עם טווח טמפרוטורות של 18°c עד 23°c ביולי. מדי חורף מתקיים בחארבין פסטיבל הקרח והשלג הבינלאומי המתאפיין באינספור פסלי קרח ו"פנסי קרח" ומושך אליו תיירים מרחבי סין והעולם.
למרות היותו חלק ממנצ'וריה מהווים כיום המנצ'ורים רק 3% מהאוכלוסייה, בעוד שבני האן מהווים 95% מההרכב הדמוגרפי שלה. מיעוטים נוספים במחוז הם קוריאנים, מונגולים, חווי וכן מעט דאור אורוצ'ין חֶגֶ'ן ואף רוסים.
במחוז עצמו השפעות רוסיות ובינלאומיות ניכרות, ובמיוחד הבירה חארבין המשובצת כנסיות אורתודוקסיות, קתוליות ופרוטסטנטיות. לרוסים השפעה גם על המטבח המקומי, בנוסף להשפעות יפניות, מנצ'וריות וקוריאניות.
בספטמבר 2010 חתמו סגן שר החוץ הישראלי דני אילון וסגן מושל המחוז הסכם לשיתוף פעולה חקלאי בין ישראל וחיילונגג'יאנג.[1]
הערות שוליים
- ^ הסכם שיתוף פעולה חקלאי בין ישראל ופרובינציית הילוג'יאנג בסין נחתם היום, ידיעה באתר משרד החוץ הישראלי.
קישורים חיצוניים
- פסטיבל הקרח והשלג בחארבין (בסינית)
מחוזות הרפובליקה העממית של סין | ||
---|---|---|
מחוזות | אַנְחְװֵי • גַאנְסוּ • גֶ'גְ'יַאנְג • גְװַאנְגְדונְג • גווֵיְג'וֹאוּ • גְ'יַאנְגְסוּ • גְ'יַאנְגְשִׂי • גִ'ילִין • הַאיְנַאן • חֶבּיי • חֶנַאן • חוּבּײ • חוּנַאן • חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג • יוּנַּאן • לְיַאונִינְג • סצ'ואן • פֿוּגְ'ייֵן • צִ'ינְגְהַאי • שַאַנשִׂי • שַאנְדונְג • שַאנְשׂי | |
מחוזות אוטונומיים | גְװַאנְגְשִׂי • טיבט • מונגוליה הפנימית • נינְגְשְׂיַה • שׂינגְ'יַאנְג | |
מחוזות עירוניים | בּייְגִ'ינְג • צ'וּנְגְצִ'ינְג • שאנגחאי • טייֵנְגִ'ין | |
אזורים מנהליים מיוחדים | הונג קונג • מקאו | |
ראו גם | הסטטוס הפוליטי של טאיוואן |