ימים ואוקיינוסים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מקרי הגדרה תרבותית או פוליטית: הגהה |
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== מקרי הגדרה תרבותית או פוליטית == |
== מקרי הגדרה תרבותית או פוליטית == |
||
בחלק מהמקרים הסיבה ששם מסוים היכה שורש היא בעיקרה תרבותית: [[הים האגאי]] למשל, נקרא בפי ה[[האימפריה העות'מאנית|עותימנים]] על בסיס שמות מ[[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]]. [[הים הערבי]] מציין את השליטה ה[[ערבים|ערבית]] הממושכת בסחר דרכו. באופן דומה השתמר שם של ימות (ה[[ים כנרת|כינרת]], [[ים המלח]], [[הים הכספי]] ועוד) בתור ים - תרבות אחת או יותר בעבר התייחסה לגוף המים בתור ים, והשם היכה שורש. דוגמה לוויכוח פוליטי דומה שקיים בימינו היא הקרב שמנהלות חלק מ[[ארצות ערב|מדינות ערב]] כנגד השם "[[המפרץ הפרסי]]". בתרבות הערבית הוא מוכר בתור "המפרץ הערבי" וכמובן שיש לשם משמעות פוליטית. |
בחלק מהמקרים הסיבה ששם מסוים היכה שורש היא בעיקרה תרבותית: [[הים האגאי]] למשל, נקרא בפי ה[[האימפריה העות'מאנית|עותימנים]] על בסיס שמות מ[[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]]. [[הים הערבי]] מציין את השליטה ה[[ערבים|ערבית]] הממושכת בסחר דרכו. באופן דומה השתמר שם של ימות (ה[[ים כנרת|כינרת]], [[ים המלח]], [[הים הכספי]] ועוד) בתור ים - תרבות אחת או יותר בעבר התייחסה לגוף המים בתור ים, והשם היכה שורש. דוגמה לוויכוח פוליטי דומה שקיים בימינו היא הקרב שמנהלות חלק מ[[ארצות ערב|מדינות ערב]] כנגד השם "[[המפרץ הפרסי]]". בתרבות הערבית הוא מוכר בתור "המפרץ הערבי" וכמובן שיש לשם משמעות פוליטית. |
||
דוגמה דומה היא [[ים סרגסו]], שהוא אזור בלב האוקיינוס האטלנטי שמאופיין באוכלוסיית [[אצות]] עשירה ואינו עונה להגדרה המקובלת של ים. |
|||
==ימים שאינם מקושרים לאוקיינוס== |
==ימים שאינם מקושרים לאוקיינוס== |
||
גרסה מ־00:02, 8 בנובמבר 2017
ים הוא גוף גדול של מים מלוחים, המופרד מן האוקיינוס ביבשת, אי או ארכיפלג, אך עדיין מקושר אליו.
- אם מקווה מים גדול סגור מכל צדדיו ביבשה, אזי הוא נקרא "ימה" ולא ים, אם כי ישנן מספר ימות אשר נהוג לקרוא להן בשם "ים", כמו למשל ים המלח, ים כנרת והים הכספי.
- ישנם ימים אשר מוקפים ביבשה מ-3 צידיהם, ולפיכך עונים גם להגדרת מפרץ. במקרים אלו ההחלטה לכנותם "ים" ולא "מפרץ" נובעת בדרך כלל מהיותם גדולים יותר (ים אוחוצק, הים האגאי) ו/או סגורים יותר (הים האדום, הים השחור). עם זאת, כללים אלו אינם חד-משמעיים, ולעתים ההחלטה אם לקרוא לגוף מים "ים" או "מפרץ" היא שרירותית. דוגמאות למקרים שסותרים את הכללים הם המפרץ הפרסי (למרות היותו כמעט לגמרי סגור), מפרץ מקסיקו ומפרץ הדסון (למרות שהם גדולים מרוב הימים המוכרים).
- ימים מובדלים מאוקיינוסים בגודלם הקטן יותר. במקרה זה, בשונה משתי הדוגמאות הקודמות, אין בלבול בין שני המושגים, שכן רשימת האוקיינוסים קצרה במיוחד וכוללת רק את (מסודרים לפי הגודל) האוקיינוס השקט, האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס ההודי, ואוקיינוס הקרח הצפוני (ארגון ההידרוגרפיה הבינלאומי דן גם בהגדרת האוקיינוס הדרומי, אולם נכון ל-2017 טרם התקבלה החלטה סופית בנושא).
מקרי הגדרה תרבותית או פוליטית
בחלק מהמקרים הסיבה ששם מסוים היכה שורש היא בעיקרה תרבותית: הים האגאי למשל, נקרא בפי העותימנים על בסיס שמות מהמיתולוגיה היוונית. הים הערבי מציין את השליטה הערבית הממושכת בסחר דרכו. באופן דומה השתמר שם של ימות (הכינרת, ים המלח, הים הכספי ועוד) בתור ים - תרבות אחת או יותר בעבר התייחסה לגוף המים בתור ים, והשם היכה שורש. דוגמה לוויכוח פוליטי דומה שקיים בימינו היא הקרב שמנהלות חלק ממדינות ערב כנגד השם "המפרץ הפרסי". בתרבות הערבית הוא מוכר בתור "המפרץ הערבי" וכמובן שיש לשם משמעות פוליטית.
דוגמה דומה היא ים סרגסו, שהוא אזור בלב האוקיינוס האטלנטי שמאופיין באוכלוסיית אצות עשירה ואינו עונה להגדרה המקובלת של ים.
ימים שאינם מקושרים לאוקיינוס
- הימים של הים התיכון
ראו גם
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא ימים ואוקיינוסים בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.