שור הבר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מנורי (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
{{מיון
{{מיון
|שם=מיני שור אדום ארוך קרניים אולטרה פלוס
|שם=שור הבר
|תמונה=[[קובץ:Aurochs bull.jpg|230px|]]
|תמונה=[[קובץ:Aurochs bull.jpg|230px|]]
[[קובץ:Aurochs liferestoration.jpg|230px|השוואה של שור הבר לפרה ולאדם]]
[[קובץ:Aurochs liferestoration.jpg|230px|השוואה של שור הבר לפרה ולאדם]]
|כיתוב=השוואה של שור הבר לפרה ולאדם
|כיתוב=ממש כמו פריפ המלך
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]

גרסה מ־13:48, 16 במאי 2018

קריאת טבלת מיוןמיני שור אדום ארוך קרניים אולטרה פלוס

השוואה של שור הבר לפרה ולאדם

ממש כמו פריפ המלך
מצב שימור
נכחדנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
נכחד
נכחד (EX)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
סוג: פר
מין: שור הבר
שם מדעי
Bos primigenius
בויאנוס, 1827
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שור הבר או בקר בר (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם. אורכו היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן. לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי השור התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל. הוא נכחד כליל בשנת 1627 בפולין. האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות.

משמש ומופיע בסמל מולדובה ובסמלה של נסיכות מולדובה לשעבר.

זיהוי מקראי

קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"[2]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו). אך לפי שעה יש רק ממצא יחיד של שור הבר בתקופת המקרא, בתל חשבון שבעבר הירדן[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שור הבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מיני שור אדום ארוך קרניים אולטרה פלוס באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977
  3. ^ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 54-33.
ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים פרה-היסטוריים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.