חשוון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:32, 31 ביולי 2018

►►

חשוון

◄◄

ה'תשפ"ב
ה'תשפ"ג
ה'תשפ"ד
ה'תשפ"ה
ה'תשפ"ו

חשוון ה'תשפ"ב
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
				א'	ב'	ג'
ד'	ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'
י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז
י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד
כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ב אין ל' בחשוון

חשוון ה'תשפ"ג
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

חשוון ה'תשפ"ד
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'
ז'	ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג
י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'
כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז
כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בחשוון

חשוון ה'תשפ"ה
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						א'
ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו
ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב
כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט
ל'

חשוון ה'תשפ"ו
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
				א'	ב'	ג'
ד'	ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'
י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז
י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד
כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ו אין ל' בחשוון

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת. בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.

שם החודש

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".

מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"^[1]. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.

ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”^[2]).

ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”^[3]. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול.

מהתקופה של המבול, היה יורד כל שנה 40 ימים ברצף גשם זכר למבול, ומאחרי שנבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך, הופסק לרדם הגשם ברצף ולכן החודש שונה מ ירח-מבול ל ירח-בול (ילקוט שמעוני)

אירועים

בימים שני שלאחר ראש חודש, חמישי ושני שאחריו - ימי צום כחלק מתענית בה"ב
ז' בחשוון - מתחילים בארץ ישראל לבקש גשמים בברכת השנים שבתפילת שמונה עשרה
י"א בחשוון - מצוין יום פטירתה של רחל אימנו
י"ב בחשוון - חל יום הזיכרון ליצחק רבין
י"ז בחשוון - על פי המסורת החל המבול
כ"ט בחשוון - חמישים יום בדיוק מיום כיפור - חוגגים היהודים חברי ביתא ישראל את חג הסיגד (מעין "חג משיח"). לפני עלייתם ארצה היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח. הטקס העיקרי נערך בטיילת ארמון הנציב בירושלים, המקום שלפי המסורת ממנו ראה אברהם אבינו לראשונה את הר המוריה.

קישורים חיצוניים

ש"ז כהנא, מר חשוון
מר-חשוון במסורת ישראל, שמואל חגי
חודש מרחשוון בספר התודעה, אליהו כי טוב
תכנים לחודש חשוון במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה.
חשוון ומרחשוון, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?, אילון גלעד

הערות שוליים

[1] תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב' (דף ו, עמוד א).

[2] ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק ט"ו.

[3] ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לוח חודשי עברי בחמש שנים|2}}
-'''חשוון''', או '''מרחשוון''', הוא ה[[חודש]] הנמצא בין החודשים [[תשרי]] ו[[כסלו]] ב[[הלוח העברי|לוח השנה העברי]]. חשוון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה מ[[תשרי]], ו'''החודש השמיני''' לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש [[ניסן]]. אורכו של חודש חשוון משתנה. ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "חסרה"]] וב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "כסדרה"]] אורכו 29 יום, ואילו ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "שלמה"]] אורכו 30 יום.
-[[א' בחשוון]] יכול לחול בימים [[יום שני|שני]], [[יום רביעי|רביעי]], [[יום חמישי|חמישי]] [[יום השבת|ושבת]].
 [[קובץ:Stamp of Israel - Zodiac I - 0.18IL.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.]]
 [[קובץ:ScorpioZippori.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חודש מרחשוון, [[מזל עקרב]], פרט מ[[פסיפס]] של [[גלגל המזלות]] בבית הכנסת העתיק ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]]]
+'''חשוון''' או '''מרחשוון''' הוא [[חודש]] ב{{ה|לוח העברי}}, השמיני במספר לפי המסורת ה[[מקרא]]ית והשני לפי המסורת ה[[חז"ל]]ית. חודש זה חל ב[[סתיו]].
-ב[[ילקוט שמעוני]] מצוין [[גלגל המזלות|מזלו]] של חודש חשוון - [[מזל עקרב|עקרב]].
+אורכו של חודש חשוון משתנה. ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "חסרה"]] וב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "כסדרה"]] אורכו 29 יום, ואילו ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "שלמה"]] אורכו 30 יום. [[א' בחשוון]] יכול לחול בימים [[יום שני|שני]], [[יום רביעי|רביעי]], [[יום חמישי|חמישי]] [[יום השבת|ושבת]]. ב[[ילקוט שמעוני]] מצוין [[גלגל המזלות|מזלו]] של חודש חשוון - [[מזל עקרב|עקרב]].
 ==שם החודש==

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חשון
ערך מילוני בוויקימילון: מרחשון