יום הזיכרון ליצחק רבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק רבין
קברם של יצחק רבין ולאה רבין

יום הזיכרון ליצחק רבין נקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין, התשנ"ז-1997. הוא חל בי"ב בחשוון, יום הירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לפי הלוח העברי. יום זה אינו חל בשבת, אך אם הוא חל ביום שישי, מועד יום הזיכרון מוקדם ליום חמישי (י"א בחשוון). יש המציינים את יום הירצחו של יצחק רבין לפי הלוח הלועזי, ב-4 בנובמבר 1995.

לאחר רצח רבין הועלתה דרישה ציבורית לציין את הירצחו באופן שנתי. הצעה לציין את צום גדליה כיום הזיכרון לרבין, בשל הקשר בין הרצח הפוליטי של גדליה בן אחיקם ובין הרצח הפוליטי של יצחק רבין, נדחתה עד מהרה. חקיקת החוק התעכבה בצורה משמעותית בשל קשיים פוליטיים לגבי החוק הנוסף העוסק בהנצחתו של רבין, חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, התשנ"ז-1997 (ובמיוחד לגבי תקצובו של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל) והושלמה רק לקראת יום השנה השני.

יום הזיכרון מצוין בטקסים ממלכתיים, בהר הרצל (שם קבור רבין), בכיכר רבין (שם נרצח) וברחבי ישראל. דגלי המדינה מורדים לחצי התורן בכל המוסדות הממלכתיים. בחוק נקבע כי

"בבתי הספר יצוין יום הזיכרון -
(1) בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין;
(2) בפעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה".

מיד לאחר קביעת היום הציעו רבנים רפורמים בולטים לקיים מנהגי אבלות ויום צום ביום הזיכרון, קריאה שלא זכתה להיענות בקרב הציבור הרפורמי. מספר שנים לאחר מכן החלה קבוצת אזרחים קטנה לצום ביום רבין ולעודד אחרים לעשות כן.[1] אולם גם קבוצה זו לא הצליחה להנחיל את היום כיום צום.

יום הזיכרון מצוין בבתי המדרש הפלורליסטיים בערבי לימוד, בהם נלמדים המקורות היהודיים העוסקים בהתמודדות עם מצבים של מחלוקת וחוסר הסכמה, תוך שימת דגש על מקורות יהודיים המעודדים סובלנות דתית.

בנוסף ליום זיכרון זה, נערכת מדי שנה עצרת הזיכרון המרכזית לרבין, שאינה ממלכתית, במוצאי שבת הקרובים ל-י"ב בחשוון, בכיכר רבין בתל אביב. בעצרת נואמים אנשי רוח ופוליטיקה, ומופיעים אמנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]