שני (צבע) – הבדלי גרסאות
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
===מקור הצבע=== |
===מקור הצבע=== |
||
השם 'תולעת שני' מורה כי הצבע הופק ממין שרץ, בדומה לתכלת שהופקה מחילזון{{הערה|כך סוברים רבים ביניהם ה[[נודע ביהודה]] בתשובה שהוכיח מכך היתר ל}}.<br> |
השם 'תולעת שני' מורה כי הצבע הופק ממין שרץ, בדומה לתכלת שהופקה מחילזון{{הערה|כך סוברים רבים ביניהם ה[[נודע ביהודה]] בתשובה שהוכיח מכך היתר ל}}.<br> |
||
מפירוש ה[[רמב"ם]] נראה שלא נעשה מיצור חי, אלא מגרגירי פרי אדום {{הערה|פ"ג מהל' פרה אדומה '''גרגרים אדומים דומים לגרעיני ה[[חרוב|חרובים]] והן כמו ה[[אוג]], ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן'''}}, בחלקיקי הצבען נראים כעין נקודות כמראה תולעים, ולכן נקרא תולע. כעין זה כתב [[רש"י]]{{הערה|ישעיהו א יח}} "תולע: צבע שצובעים בו אדום, גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד" [[ |
מפירוש ה[[רמב"ם]] נראה שלא נעשה מיצור חי, אלא מגרגירי פרי אדום {{הערה|פ"ג מהל' פרה אדומה '''גרגרים אדומים דומים לגרעיני ה[[חרוב|חרובים]] והן כמו ה[[אוג]], ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן'''}}, בחלקיקי הצבען נראים כעין נקודות כמראה תולעים, ולכן נקרא תולע. כעין זה כתב [[רש"י]]{{הערה|ישעיהו א יח}} "תולע: צבע שצובעים בו אדום, גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד" [[רבנו בחיי (אבן פקודה)|רבינו בחיי]]{{הערה|פרשת תרומה}}כותב שנעשה מגרגרים שהתולעת בתוכם ולא מגופה. ה[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]]{{הערה|בהקדמתו לסדר מועד, 'כללי בגדי קודש'}} טוען שלא מסתבר שצבעו בגדי כהונה בדבר שאסור באכילה (תולעת - [[איסור אכילת תולעים|שרץ]]){{הערה|אך מיישב קצת שיתכן שבצבע שאינו ראוי כלל לאכילה אין בעיה}} אך מביא גם פירוש שנעשה הצבע מביצי תולעים שנמצאים בעלים של עץ הנקרא שְטֶכפַּלמֶה (שטאכלפלמע). |
||
===מחקרים=== |
===מחקרים=== |
||
גרסה מ־21:15, 12 בנובמבר 2018
שני הוא צבען אדום, ששימש בעולם העתיק לצביעת בדים.
השימוש בצבע
בכמה ממצוות התורה נדרשת תולעת השני, ביריעות המשכן, בבגדי כהונה, במצוות טהרת המצורע, ובהכנת אפר פרה אדומה, כמו כן חכמים דרשו מהפסוקים לקשור לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והיא רצועת צמר צבועה בשני, שהיתה מלבינה בדרך נס כסימן לכפרת החטאים.[1].
כמו התכלת והארגמן (ואף יותר מהם) היה השָׁנִי אחד הצבעים הנפוצים לצביעת צמר,
בספר בראשית, בלידת תמר אשת יהודה תאומים, הבן שהוציא את ידו ונקשר עליה חוט שני, נקרא זרח כזריחת צבע השני [דרוש מקור]
רחב נדרשה ע"י המרגלים לקשור את "תקוות חוט השני" בחלון כסימן היכר.
הצבע וזיהויו
אטימולוגיה
השמות במקרא "תולעת שָנִי", או "תולע" או "שְנִי תולעת", הפכו לשמות נרדפים לצבע עצמו. אך שני תולעת הכוונה לצמר הצבוע באדום מסוג 'תולע'[2](וצמר הצבוע אדום נקרא ארגמן) דעת האבן עזרא היא שהכוונה לבד המשי, אך שיטתו מוקשית מאוד שכן מפורש בתוספתא שבגדי כהונה היו מצמר ופשתים בלבד.
השָׁנִי נקרא גם כרמיל [3] הפרשנים זיהו עם המילה הפרסית תבנית:יוניקוד (קִרְמִז) – מתולע. גם במקרא נקראו כך לובשי הבגד הצבוע אדום, -אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים (נחום ב).
בלשון המשנה הצבע נקרא זהורית (לשון של זהורית)
יש הסבורים [4]שמשמעות השם שני, מהצורך לצבוע פעם שניה על מנת שיהיה זוהר. וכן ביוונית נקרא 'דיבא פַן' שמשמעו צבוע פעמיים[5].
הגוון
זיהויו כצבע אדום עולה בבירור מהפסוקים: אם יהי חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע – כצמר יהיו[6]. כחוט השני שפתותיך[7]. אמנם לא סביר שהיה שווה לצבע הארגמן שהרי נמנים תמיד כשלשה צבעים "תכלת וארגמן ותולעת שני".
יש פרשנים שכתבו שצבעו צבע "אורנג'"[8], במדרש[9] מתואר צבע הארגמן כאדום לעומת תולעת השני שאינו לא אדום ולא ירוק[10] וכך יש הסבורים שהצבע הוא נוטה לכתום, הרב יוסף קאפח [11] מזהה את המילה 'כרמז' (כרמיל) המובאת בראשונים, עם צבע 'אדום דהה', שאינו עז. יוספוס פלביוס מתאר את הצבע כגוון האש, מרד"ק [12] נראה שהצבע היה אדום, לעומת הארגמן שהיה אדום נוטה לסגול.
מקור הצבע
השם 'תולעת שני' מורה כי הצבע הופק ממין שרץ, בדומה לתכלת שהופקה מחילזון[13].
מפירוש הרמב"ם נראה שלא נעשה מיצור חי, אלא מגרגירי פרי אדום [14], בחלקיקי הצבען נראים כעין נקודות כמראה תולעים, ולכן נקרא תולע. כעין זה כתב רש"י[15] "תולע: צבע שצובעים בו אדום, גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד" רבינו בחיי[16]כותב שנעשה מגרגרים שהתולעת בתוכם ולא מגופה. התפארת ישראל[17] טוען שלא מסתבר שצבעו בגדי כהונה בדבר שאסור באכילה (תולעת - שרץ)[18] אך מביא גם פירוש שנעשה הצבע מביצי תולעים שנמצאים בעלים של עץ הנקרא שְטֶכפַּלמֶה (שטאכלפלמע).
מחקרים
לטענת פרופסור זהר עמר, "תולעת השני", ממנה הפיקו את צבע השני, היא כנימה ממשפחת הכרמילים. צבע זה שימש בתקופת המקרא ובימי הבית השני למטרות קודש וחול. מכל המקורות שנבדקו עולה כי מדובר בצבען מוכר, יקר ערך ונחשב מאוד בעיני הבריות בעת ההיא[19]. הוא הצליח לאתר את הכנימה -לאחר שזו נעלמה מנופי ארצינו כמעט כליל- בעצי אלון בגולן, ולהפיק ממנה את הצבען.
קישורים חיצוניים
- [כרמיל הקוצים] באתר פורטל הדף היומי
- התגלתה תולעת השני באתר סיינטיפיק אמריקן ישראל
- גילוי: כנימת האלון היא "תולעת השני", באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2002
- יום ליקוט 'תולעת שני' בנחלת אפריים באתר מכון המקדש
- זהר עמר, תקוות השני: תולעת השני של ארץ ישראל, בגיליון 247 של עת-מול
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת יומא ו',ו'. בבלי, מסכת ראש השנה, ל"א, ב'.
- ^ רמב"ם פ"ח מכלי המקדש
- ^ דברי הימים ב' פ"ב יג
- ^ התפארת ישראל בהקדמתו לסדר מועד מביא בשם הרמב"ם פיה"מ פרה פ"ג (ובדבריו לא נמצא)
- ^ תפארת ישראל שם
- ^ ישעיה א יח
- ^ שיר השירים ד
- ^ בתורה שלמה מילואים לפר' כי תשא הביא כך בשם רד"ק ורד"ל
- ^ פסיקתא רבתי פיסקה כ'
- ^ ירוק בלשון חז"ל הוא בין צבע הביצה לצבע הזהב ועד צבע ירוק בהיר
- ^ פירושו לרמב"ם כלאיים פ"ט
- ^ דברי הימים ב פ"ב ו', וראה בישעיהו שכתב שארגמן-אדום ותולע-כרמי (כרמז?)
- ^ כך סוברים רבים ביניהם הנודע ביהודה בתשובה שהוכיח מכך היתר ל
- ^ פ"ג מהל' פרה אדומה גרגרים אדומים דומים לגרעיני החרובים והן כמו האוג, ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן
- ^ ישעיהו א יח
- ^ פרשת תרומה
- ^ בהקדמתו לסדר מועד, 'כללי בגדי קודש'
- ^ אך מיישב קצת שיתכן שבצבע שאינו ראוי כלל לאכילה אין בעיה
- ^ להרחבה: זהר עמר, בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים, תשס"ז
| צבעים וייצוגם במחשב | ||
|---|---|---|
| גוני אפור | לבן • כסף • אפור • שחור | 
|
| צבעי היסוד ב-RGB | אדום • ירוק • כחול | |
| צבעים שניוניים | ציאן • צהוב • מג'נטה | |
| צבעים שלישוניים | כתום • תרוג • ירוק אביב • תכלת • סגול • ורוד שושנה | |
| פיגמנטי צביעה | אוכרה • ספיה • כחול פרוסי • וירידיאן • אולטראמרין | |
| שונות | אינדיגו • ענבר • חום • זהב • נחושת • ארגמן • ורוד • שני • בורדו • בורגונדי • בז' • חאקי • טורקיז • ערמון • פנטון 448c • קרדינל • כתום בטיחותי • ירוק זית | |