רחב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וְהָיָה בְּתֵת יְהוָה לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת. וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת.
רחב ומרגלי יהושע, בציור מהמאה ה-17

רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען. עזרתה חיונית להצלחת בני ישראל בכיבוש יריחו, ועל פי המדרש היא התגיירה ונישאה ליהושע לאחר התנחלות השבטים.

תיאורה במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ספר יהושע, רחב הסתירה את שני המרגלים (על פי המדרש היו אלה כלב בן יפונה ופינחס[1]) ששלח יהושע, וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני שכונה תקוות חוט השני בחלון ביתה אשר בחומה, באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.

כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב בידי המרגלים: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הָרִיעוּ כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָעִיר וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַ-ה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ" (ספר יהושע, פרק ו', פסוקים ט"ז-י"ז)

עיסוקה של רחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקרא רחב הייתה אשה זונה: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב" (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). בספרות בית שני (בכתבי יוסף בן מתתיהו למשל) המילה "פונדקית" שימשה גם ככינוי לזונה", וכך מתרגמים התרגומים הארמיים למקרא את מקצועה של רחב: " פונדקיתא".[2]

בניגוד לפשוטו של מקרא ולגישת התלמוד, היו בין הפרשנים המסורתיים שפירשו את המונח "זונה" כ"מי שהייתה מוכרת מזונות". רש"י היה מהראשונים שפירשו שרחב הייתה מוכרת מזונות, וצעד בכך בעקבות הפרשנות של תרגום יונתן בן עוזיאל, שתרגם "פונדקיתא" (=בעלת פונדק). עם זאת על פי רש"י רחב עסקה גם בזנות כמשמעה.[3]

על פי הרד"ק הפרשנות האמיתית של דברי התרגום, אינה שרחב עסקה במכירת מזונות, אלא שעסקה בזנות, שכן בלשון התרגום "פונדקיתא" היא כינוי לזונה ,וכך מופיע בתרגום יונתן גם ב"שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת"[4] שתרגם 'נשים פונדקן'. גם המלבי"ם סבר שרחב הייתה זונה במשמעות המקובלת והמרגלים הלכו אליה על מנת לתשאל אותה, כי כל גדולי הארץ ביקרו אצלה.

הסבר המשלב את שתי המשמעויות בכך שעוברי דרכים מצאו בפונדק את כל מחסורם הפיזי, מזון ואישה, ורחב כבעלת הפונדק סיפקה את שניהם. הסבר זה מאיר באור חדש מדוע דווקא אליה באו המרגלים, וכן מניין היה לה ידע רב כל כך על הנעשה בארץ, היות שעוברי דרכים היו מצויים אצלה.

דמותה בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התלמוד, הייתה רחב בת עשר כשיצאו בני ישראל ממצרים וזנתה כל ארבעים שנה שהיו במדבר (זבחים קטז:). כשנכנסו בני ישראל לארץ הייתה בת חמישים, התגיירה ונישאה ליהושע בן נון.[5] התלמוד מציג את רחב כבעלת יופי אגדי{{הערה|"תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א') ומתאר את מעלליה המיניים[6]. על פי הספרות המדרשית מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות.[7]

לפי המדרש הנביא ירמיהו,[8] והנביא יחזקאל[9] הם מצאצאיה, ויש המונים שורה שלמה של כהנים ונביאים כצאצאיה.[10] אף חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', היא לפי אחת הדעות בתלמוד מצאצאי רחב הזונה.[11]

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי הברית החדשה, רחב הייתה אמו של בעז, אבי-סבו של דוד המלך ומאבותיו של ישו:

סֵפֶר תּוֹלְדוֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בֶּן־אַבְרָהָם. [...] וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב, וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמוֹן. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז מֵרָחָב, וְבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד מֵרוּת, וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי. וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הוֹלִיד אֶת־שְׁלֹמֹה מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה. [...] וְהִנֵּה כָּל־הַדּוֹרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִגָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת.

רחב נחשבת לאב טיפוס של זכאי המוכס, הגזלן שאירח את ישו בביתו ביריחו ובעקבות זאת חזר בתשובה והחזיר את כל גזלותיו[12].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לורית רמון ,בעד החלון נשקפה:השתקפות המוטיב במקרא ובספרות הבתר מקראית, תל אביב: הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד, 2012. פרק שני סעיף ו' 'ותורידם בחבל בעד החלון' - רחב בחלון ביתה, יהושע ב' 24-15. עמ' 178-166.
  • אברהם נחום, אנשי שוליים בתקופת המקרא, ירושלים: מוסד ביאליק, ה' תשע"א. עמ' 144-138.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדרש בראשית רבה, פרשה ט"ז, באתר "דעת"
  2. ^ תרגום יונתן, יהושע ב', א'
  3. ^ רש"י על יהושע, ב', ט"ו
  4. ^ מלכים א', ג', ט"ו
  5. ^ מדרש רבה קהלת פרשה ח פסקה יג
  6. ^ "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'; ילקוט שמעוני שמות - פרק יח).
  7. ^ תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב
  8. ^ "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.
  9. ^ "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה).
  10. ^ "שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם ירמיהו חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונריה וחנמאל ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה שנא' מ"ב כב וילך חלקיהו הכהן ואחיקם בן עכבור ושפן ועשייה." (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ').
  11. ^ "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה" (בבלי, מגילה, י"ד ע"ב).
  12. ^ הבשורה על פי לוקס, פרק י"ט, 1-10