מים לדוד המלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באר מים ליד בית לחם, תחריט מעשה ידי פיליפ וולף משנת 1862

מים לדוד המלך הוא פזמון שכתב והלחין עקיבא נוף לקראת פסטיבל הזמר של שנת תש"ל (מאי 1970),[1] ושרה להקת הגשש החיוור. הפזמון, שתוכנו מבוסס על מעשה בתנ"ך, מתאר כיצד שלושה מגיבורי דוד פשטו לעורף האויב על מנת להביא מים לדוד.

שמו של הפזמון נבחר לשמו של התקליט העשירי של להקת הגשש החיוור.[2]

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור המקראי שהוא הבסיס לפזמון מופיע בספר שמואל ב' כ"ג. כשברח דוד מפני שאול, הפלשתים שלטו בבית לחם. דוד התאווה למים מבור המים שבבית לחם, עיר הולדתו, וביטא את רצונו בקול. יש המפרשים זאת עקב החום ששרר, יש המפרשים זאת עקב כך שהמים שהיו באמתחתו לא היו ראויים לשתייה ויש המפרשים זאת מפני שרצה מים צלולים מעיר הולדתו:

וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר

בעקבות זאת, שלושה מגיבורי דוד יצאו לבית לחם להביא מים לדוד, בלי ידיעת דוד.

וַיִּבְקְעוּ שְׁלשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר, וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד - וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם, וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַיְיָ

דוד, שכעס על הסיכון שחייליו לקחו על עצמם בשבילו, לא הסכים לשתות את המים וניסך אותם לה'.[3]

הפזמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפזמון מרחיב את הסיפור המקראי הקצר למיתוס גבורה, פרי רוחו של מחבר הפזמון. הפזמון כולל שלושה בתים בני ארבע שורות כל אחד, בחריזה מסורגת (א ב א ב). לאחר כל בית מופיע פזמון חוזר, שמילותיו נתנו לשיר את שמו:

מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, מַיִם, מַיִם לְדָוִד,
מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶך, מַיִם לְדָוִד.

בקטע המסיים את הפזמון, המהווה פארודיה על השיר הרוסי "קלינקה", ניתן לשמוע את שייקה בתפקיד דוד המלך אומר לשלושת הגיבורים "אמרתי וודקה".

תלבושתם של חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הגשש החיוור מבצעת את הפזמון "מים לדוד המלך", כפי ששודר בטלוויזיה הישראלית

השיר התפרסם בין השאר הודות להופעתם של חברי להקת הגשש החיוור, שהיו לבושים במעין טוניקות. בעת ביצוע הפזמון החוזר הניפו חברי הלהקה את ידיהם, ועקב כך בצבצו תחתוניהם. הדעות לגבי ההופעה היו חלוקות - חלק מהצופים תמכו בהופעה המפתיעה, וחלק ראו בה לא-ראויה. יצחק שמעוני, שהיה מנחה הערב בו הופיעה הלהקה עם החצאיות, אמר ש"השיר עומד לשיפוט ולא הביצוע". עד היום ההופעה הזו הפכה לשם נרדף לפזמון, ומזוהה איתו אף יותר מהמילים.

מסופר שכאשר ראש הממשלה, גולדה מאיר, צפתה בהופעתם, ביצעו השלושה את השיר בלי הטוניקות, שכן המארגנים סברו שזה לא יהיה מכובד להופיע כך. לאחר ההופעה הביעה גולדה את התפעלותה מהם, רק שאלה: "אבל למה לא הופעתם עם החצאיות?".

כביקורת לאלו שבקרו את ההופעה עם הטוניקות והעיבוד ההיתולי, כתבה נעמי שמר את הפזמון "למה צחקה מיכל" על הלעג שהביעה מיכל כלפי דוד כשרקד לפני ארון הקודש בעלותו ירושלימה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 12 השירים של פסטיבל הזמר הישראלי תש"ל, מעריב, 15 במאי 1970
  2. ^ זאב רב-נוףפעם גשש - תמיד גשש, דבר, 8 ביולי 1970
  3. ^ חז"ל בתלמוד הבבלי (מסכת בבא קמא, דף ס', עמוד ב'), מסבירים, כי המים שביקש דוד הם רמז לשאלה הלכתית שנשלחה לבית הדין בבית לחם. ראו: ‫הרב שמואל שפירא, מיהם שלושת גיבורי החיל של דוד המלך?, באתר ynet, 14 ביולי 2010‬