ישראל פוליאקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל (פולי) פוליאקוב
Yisrael Poliakov.jpg
ישראל פוליאקוב
לידה 7 ביולי 1941
ירושלים
פטירה 30 באוקטובר 2007 (בגיל 66)
פתח תקווה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים

פרס ישראל לשנת 2000 - על תרומה לחברה ולמדינה

פרס האקדמיה לטלוויזיה 2008 - השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית
דמות ידועה סרג'יו קונסטנזה ("גבעת חלפון אינה עונה")
שפה מועדפת עברית ויידיש
עיסוק שחקן, זמר, במאי תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג שוש פוליאקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יעל פוליאקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ישראל פוליאקוב שני משמאל עם "התרנגולים", תחילת שנות ה-60
כיכר הגששים ע"ש ישראל (פולי) פוליאקוב בגבעת שמואל
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של ישראל פוליאקוב
ביחד עם שלישיית הגשש החיוור

ישראל מרדכי (פולי) פוליאקוב (7 ביולי 1941; י"ב בתמוז תש"א - 30 באוקטובר 2007; י"ח בחשוון תשס"ח) היה שחקן, זמר וקומיקאי ישראלי, אשר זוהה בעיקר עם שלישיית "הגשש החיוור" והופיע רבות בתיאטרון ובקולנוע הישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליאקוב נולד בירושלים למרים ולשלמה פוליאקוב, שחקן ומאמן כדורגל. הוא גדל בתל אביב. הוא למד בבית הספר החקלאי הכפר הירוק ובשנת 1958 החל לשרת בלהקת הנח"ל, והשתתף בתוכניות "לא לצאת מהכלים" ו"בדרך כלל", לצד גברי בנאי וחנן גולדבלט (שאתו גם למד 4 שנים בפנימיית הכפר הירוק).

עם שחרורו מצה"ל השתתף בסרט "משפחת שמחון" המבוסס בחלקו על סדרת הרדיו הידועה "משפחת שמחון" וב-1961 הצטרף ללהקת "התרנגולים" בהפקת נעמי פולני. הלהקה הורכבה מיוצאי הלהקות הצבאיות ובהם יהורם גאון, ליאור ייני, חנן גולדבלט וגברי בנאי ששירתו עמו בלהקת הנח"ל, ושייקה לוי. פוליאקוב הופיע במסגרתה עד פיזורה ב-1964.

במקביל לפירוק הלהקה הקימו יוצאי "התרנגולים" בנאי, פוליאקוב ושייקה לוי, ביחד עם היוזם-המפיק אברהם דשא (פשנל), את שלישיית הבידור "הגשש החיוור", שהפכה במהרה לצוות הבידור המצליח בישראל, סמל לקונצנזוס תרבותי ובעל השפעה עמוקה על ההומור והשפה העברית. במסגרת זו השתתף פוליאקוב בביצועם של עשרות פזמונים ועשרות מערכונים שהפכו ללהיטים. תפקידים בולטים שמילא:

  • הסייד במערכון "הסיידים".
  • פקיד תחבורה צבאי במערכון "המכונית המגויסת".
  • טברייני (אחד משלושה) במערכון "קפיטריה בטבריה"
  • חולה במחלת העליזות, במערכון "חכם מיימון"
  • אדון קרקר במערכון "קרקר נגד קרקר"
  • ציגלה, נוכל שמנסה להשיג כסף קל
  • רב סוהר אהרון לאפה ידידו של רפי לירי
  • שופט הכדורגל יהויכין פנדלוביץ' במערכון "אופסייד סטורי"
  • שחקן הכדורסל "נשרקה" במערכון "שחקן כדורסל".

ב-1967, יחד עם חבריו מ"הגשש החיוור", שיחק פוליאקוב בסרטו של אפרים קישון "ארבינקא", ולאחריו השתתפה השלישייה במספר רב של סרטי קומדיה וסאטירה ישראליים. הדמות הקולנועית הבולטת ביותר שגילם פוליאקוב היא זו של סרג'יו קונסטנצה בסרט הקאלט של אסי דיין "גבעת חלפון אינה עונה".

יחד עם חבריו לשלישיית "הגשש החיוור" זכה פוליאקוב בשנת תש"ס (2000) בפרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה. באותה שנה, לאחר 36 שנות פעילות, התפרקה השלישייה, ופוליאקוב החל לשחק בהצגות תיאטרון, בהן "אצבע אלוהים", "שובו של מוריס שפילמן", "משפחת ישראלי" ו"אמא קוראז'". הוא ביים הצגות בידור לחנה לסלאו ולצמד גדי יגיל ומוטי גלעדי ואף כיכב בעצמו בגרסה חדשה ל"רחוב סומסום". ב-2005 השתתף כשחקן אורח בפרק אחד של העונה הראשונה של סדרת הדרמה "בטיפול", שם גילם את אביו של הטייס המטופל, ידין, וזכה לשבחי הביקורת. ב-2007 השתתף פוליאקוב, בתפקיד עצמו, בסדרת הטלוויזיה "הכל דבש" שנכתבה על ידי בתו יעל פוליאקוב, וכללה חומרים אוטוביוגרפיים.

הסצנה האחרונה לה הצטלם פוליאקוב הייתה הסצנה הפותחת את העונה השנייה של "בטיפול", אותה תיארו יוצרי הסדרה כסצנה החשובה ביותר של העונה השנייה. בעקבות פטירתו של פוליאקוב בוטלה סצנה מתוכננת נוספת של "בטיפול" בכיכובו.

ביולי 2008, 9 חודשים לאחר מותו, זכה פוליאקוב על תפקידו בסדרה "הכל דבש" בפרס השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה. בתו יעל קיבלה את הפרס בשמו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962 נישא לשחקנית רינה גנור אך כעבור זמן קצר השניים התגרשו. בשנת 1971 נישא לזמרת ריקי גל אך הזוג התגרש ב-1975. זמן קצר לאחר מכן נישא לשוש מישאל, לימים שוש מישאל פוליאקוב, לה היה נשוי עד מותו. מנישואים אלה נולדו שני בנים - איתמר ואריאל, ובת - יעל.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל פוליאקוב נפטר ב-30 באוקטובר 2007 מסרטן הכבד[1] כשהוא משאיר אחריו אישה, שושנה, בת יעל, ושני בנים. יום לאחר פטירתו הוצג ארונו בתיאטרון הקאמרי ובטקס האשכבה, שרו לזכרו חבריו לשלישיית "הגשש החיוור" את השיר "פנס בודד" כאשר ביניהם ניצב מיקרופון ריק שסימל את מקומו החסר של פולי. פוליאקוב נטמן בבית העלמין של קיבוץ עינת.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות בידור וסרטים שבהם השתתף[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות הגשש החיוור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמחת זקנתי. 1964. בימוי: שייקה אופיר
  • תוכנית ד. 1966. בימוי: שייקה אופיר
  • סינימה גשש. 1967. בימוי: ניסים אלוני
  • קנטטה לשווארמה. 1969. בימוי: ניסים אלוני
  • קסיוס קליי נגד חלפון. 1971. בימוי: יוסי בנאי
  • אופסייד סטורי. 1974. בימוי: יוסי בנאי
  • עובדים עלינו עבודה עברית. 1977. בימוי: יוסי בנאי
  • קרקר נגד קרקר. 1980. בימוי: יוסי בנאי
  • בעבור חוקן דולרים. 1985. בימוי: מוטי קירשנבאום
  • כוסות רוח. 1991. בימוי: יוסי בנאי

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2007 - אסי כהן (מסודרים)
פרס האקדמיה לטלוויזיה - השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית
2008 - ישראל פוליאקוב (הכל דבש)
הבא:
2009 - צחי גראד (אמא'לה)