מנאל א-שריף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנאל א-שריף

מנאל א-שריףערבית: منال الشريف ; 25 באפריל 1979) היא סופרת, עורכת, ופעילה פמיניסטית למען זכויות האדם. א-שריף התפרסמה בעקבות הנהגת קמפיין למימוש זכותה של האישה הסעודית לנהוג ברכבה בשנת 2011. בכך היא הצליחה לשבור מוסכמות וגבולות חברתיים, ולנפץ מנהגים שהוטלו על נשים סעודיות זמן רב, כדי למנוע מהן את זכות הנהיגה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנאל א-שריף נולדה באחת השכונות הוותיקות במכה, בערב הסעודית, בשנת 1979. מקור משפחתה מצפון-מערב מכה. היא סיימה את לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטת "המלך עבד אל-עזיז" (جامعة الملك عبد العزيز) בתחום מדעי המחשב. היא עבדה כיועצת אבטחת מידע באינטרנט בחברת עראמקו הסעודית, ובחברת הנפט הלאומי הסעודית. כמו כן עבדה כעיתונאית בעיתון הסעודי "אל-וטן" והשתתפה בהרבה מערכות הסברה למען זכויות נשים. בנוסף לקריירה המקצועית שלה, נאבקה א-שריף במשך שנים למען זכויות הנשים הסעודיות, ניהלה מסע תעמולה למען זכויותיהן של הנשים בסעודיה במשך שנים רבות.

פעולותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990, מנאל א-שריף תרמה להשקת היוזמה "אנהג במכונית שלי בעצמי" כדרך לדרישה לקבל אשור חוקי לאשה הסעודית לנהוג בעצמה. כחלק ממסע התעמולה הציבורי צילמה והקליטה, הפעילה וז'ייהה אל-כדיר ,את עצמה ואת מנאל א-שריף בשעת הנהיגה, הסרטונים פורסמו ב-YouTube ובפייסבוק. בעקבות המאבק בשנת 1990, עשרות נשים נהגו במכוניות שלהן כאקט מחאתי בריאד; נעצרו ונכלאו ליום אחד, והחרימו את דרכוניהן, ונשים רבות מהן איבדו את מקום עבודתן. בחודש ספטמבר 2007, "העמותה להגנה על זכויותיהן של נשים בסעודיה" ("جمعية الحماية والدفاع عن حقوق المرأة في المملكة العربية السعودية"), שנוסדה על ידי ואג'יהה אל-חוידר ופאוזיה אל-עיוני, אספה כ-1,100 חתימות אשר נמסרו למלך עבדאללה, והן בקשו ממנו רשות לנשים לנהוג.[1]. ביום האישה הבינלאומי 2008, צילמה אל-כדיר את עצמה בסרט וידאו תוך כדי נהיגה ופרסמה אותו ב-YouTube. הסרט עורר סערה תקשורתית בינלאומית לאחר פרסומו.

בעקבות האביב הערבי, האזרחית הסעודית מג'דה נג'לה חרירי נהגה במכוניתה, בשבוע השני של חודש מאי 2011 ואמרה: "בעבר כאן בסעודיה, אף פעם לא שמענו על הפגנות, אבל אחרי מה שקרה במזרח התיכון, התחלנו להאמין שיש אנשים שמוכנים לצאת לרחובות ולהביע את דעתם, והייתה להם השפעה משמעותית עלי". מנאל א-שריף נעצרה ושוחררה ב-21 במאי 2011, ונעצרה שוב ביום שלמחרת, וב-30 במאי, שוחרר תמורת ערבות כספית, ובלבד שתזומן ותגיע לחקירה במידת הצורך. כמו כן היא התחייבה להימנע מלנהוג ולהופיע בתקשורת. ה-ניו יורק טיימס ועיתונים אחרים, מצאו קשר בין הקמפיין של מנאל א-שריף ובין האביב הערבי, וציינו שקיים פחד אצל השלטונות לעורר הפגנות ומרדנות ברחוב הסעודי בתקופה שבה מרדנות קהילתית, כבשה מדינות רבות במזרח התיכון. מייד לאחר הקמפיין, א-שריף המשיכה לבקר את הממשלה הסעודית בטוויטר ובעיתונות, בנושאים כגון: חירויות בקרב עובדים זרים, חוסר הבחירות למועצת השורא (مجلس الشورى), רצח "לאמא אל-ע'מאדי" (لاما الغامدي) ועוד.

נכון לשנת 2015, א-שריף עובדת כיועצת לאבטחת מידע וכמנהלת פרויקטים בחברת "בלו נתורקס" בין דובאי וסעודיה.

קמפיין הנשים נוהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמפיין בעד נהיגת נשים החל בעקבות האסור של השייח'ים הסוניים הסעודים הבכירים (ה"מופתים") שאסרו על נשים לנהוג ברכב. בכירי המופתים בראשותו של שייח' עבד אל-עזיז בן באז, הוציאו כמה פסקי הלכה שאוסרים עליהן לנהוג. נשיא מועצת חכמי המופתים, שייח' עבד אל-עזיז אל-שייח' גם מתח ביקורת על עיתונים העוסקים בנושא, וטען שנשים בסעודיה מקבלות את זכויותיהן כהלכה. כמו כן הסביר השייח' סאלח אלפוזאן, חבר במועצה, את העניין בצורה מנומקת: "מסוכן לתת לנשים את החופש לקחת את המכונית וללכת לכל מקום שתרצינה". השייח' מוחמד בן עתימין הצטרף גם הוא להתנגדות ואמר: "אין ספק שנשים נוהגות בהשפעת יצר הרע הטמון בהן, הדבר יכול להיות פתח לדברים אחרים רעים וקטלניים".

המאבק בעד זכות הנשים לנהוג ב-2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמפיין המפורסם שלה בשנת 2011 "אנהג במכונית שלי בעצמי", המאבק לאישור לנהוג עבור נשים סעודיות, היווה אתגר עבורה ועבור פעילות פמיניסטיות אחרות ברחבי העולם והתריס אל מול מדיניות וחוקים מפלים מגדרית. ב-18 בדצמבר 2012, א-שריף הודיעה שקבלה רישיון נהיגה שהונפק על ידי האמירות של דובאי באיחוד האמירויות הערבי, היא גם הביעה את תקוותה לקבל את הרישיון הסעודי בקרוב.[2] קבוצה של נשים כולל מנאל א-שריף, החלה בשנת 2011 בקמפיין בפייסבוק בשם"למד אותי איך לנהוג על מנת להגן על עצמי", שבו הם קראו לצורך לאפשר לנשים לנהוג, מחאה שקוראת לנשים סעודיות לנהוג החל מיום 17 ביוני 2011. נכון ל-21 מאי 2011, כמעט 12 אלף קוראים תמכו בקמפיין בפייסבוק. מאז 2013 הטילו השלטונות הסעודיים הגבלות נוספות על חופש התנועה או תרגול נהיגה לנשים.

אל שריף תיארה את הקמפיין כפעולה חשובה במסגרת המאבק למען זכויותיהן של הנשים, ובמקביל הביעה וז'יהה אל-כדיר את תמיכתה בקמפיין ובא-שריף. לקראת סוף חודש מאי, שתיהן נהגו ברכב שלהן בעיר חובאר והן העלו קטעי וידאו לאתר YouTube ופייסבוק. במהלך הסרטון, א-שריף אמרה:"זה קמפיין התנדבות כדי לעזור לבנות הסעודיות ללמוד נהיגה ולמען חינוך הבנות במדינה הזאת איך לנהוג, לפחות בשעת חירום,מה קורה חלילה, אם מי שנוהג בהן חוטף התקף לב?". בעקבות המסע נעצרה א-שריף על ידי משטרת הדת ב-21 במאי 20111 ושוחררה לאחר שש שעות.[3] נכון ל-23 מאי 2011, כ-600,000 אנשים צפו בסרטון שלה.

בעקבות מעצרה של אל-שריף, נעצרה אישה נוספת לאחר שנהגה ברכב, היא שוחררה לאחר שחתמה על הצהרה שלא תנהג שוב. בתגובה למעצרה של א-שריף, פרסמו רבים סרטוני נשים סעודיות נוהגות ברכב שלהן. ב-26 במאי, דיווחו הרשויות כי א-שריף תישאר במעצר עד ה-5 יוני 2011. לאחר שיחרורה במאמצים רבים, שלחה א-שריף מכתב למלך עבדאללה, מלווה בעתירה שנחתמה על ידי 4,500 נשים סעודיות, בו טענה כי "סערה של כעס ותדהמה ליוותה כל אחד מהסעודים והמבקרים בחו"ל, כי הגברת מנאל א-שריף נכלאה על דבר שאינו עבירה מוסרית או פלילית". בעקבות המעצרים של א-שריף, היא דיווחה שנדחקה לשוליים עוד ועוד על ידי מעסיקה בעראמקו הסעודית, ולאחר מכן התפטרה.

א-שריף כמקור השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנאל א-שריף, בת ה-33, נחשבת לאישה פורצת דרך גבולות ומוסכמות, היא היוותה מקור השראה לקמפיין למען זכויות נשים, כאשר קראה תיגר על האיסור על נשים לנהוג במכוניות בערב הסעודית.[4]. איסור זה עוגן בחוות דעת מועצת מדעני בכירי הדת האיסלאמי בסעודיה. כמו כן, הנושא הזה נחשב לנושא של דעת קהל כללי חשוב בחברה סעודית. למרות שמערכת התנועה הסעודית אינה מונעת מנשים לנהוג, רישיונות הנהיגה מונפקים לגברים בלבד[5]

ב- 2011 א-שריף השתתפה בפנל שעסק בתנועות חברתיות ונשים בפורום החברתי של האומות המאוחדות, השייך למועצת זכויות האדם, ונערך לאחרונה בז'נבה, אשר דן בהשפעה של המדיה החברתית על חיי היומיום של אזרחים סעודיים, וכיצד הוא הפך לכלי רב עוצמה בתנועה לשחרור האישה. במהלך הדיון, אמרה: "מדיה חברתית שיחקה תפקיד מרכזי בעבודה שאני עושה למען זכויות נשים, בלי יוטיוב, טוויטר ופייסבוק, לא יכולנו להגיע לנקודה המוצלחת הזו במאבק שלנו, בסעודיה אין חוצה-פלטפורמות ואין מקומות להביע את הדעות שלך". לכן, זה מדהים להשתמש בכלים אלה. א-שריף הסבירה כיצד העובדה שחלק גדול יותר ויותר מהאנשים הסעודיים, להוטים לדעת את החדשות ולהוטים להביע את דעתם במדיה חברתית. על פי דו"ח שהונפק על ידי מדיה החברתית ערבית בבית הספר הממשלתי בדובאי, הסעודים המשתמשים הפעילים ביותר של טוויטר בעולם הערבי, שמונים כ-393,000 משתמשים פעילים של טוויטר. לדבריה, על הכלי המקוון, "לא רק להביע את דעתנו, אלא גם כדי לעשות את ההבדל, ולהתחיל קמפיינים, ולשלוח בקשות. העיתונות המקומית מעולם לא פרסמה את הדרישות שלנו. זרקו אותי לכלא מפני שהשתמשתי במדיה החברתית. זה הכרחי לבדוק את התגובה על מנת לממש את היקף כוח ההשפעה". א-שריף אמרה, "הדבר החשוב ביותר עבורנו הוא, שנשים מודעות יותר ויותר לזכויותיהן ולמדו לנקוט בפעולות הדרושות להן בהתאם לצרכיהן". וכן, "לעולם אל תזלזל בפעולה החזקה שננקטת על ידי הפרט. פעולות בודדות אלו, כשיצטברו יחד, מהוות כוח אדיר שלא ניתן להפסיק ולא ניתן להתגבר עליו". א-שריף טענה שזה הגיע לנקודת אל-חזור, ולא יכולים להחמיץ את המומנטום. היא אמרה: "אני מקווה שנשיג אזרחות מלאה בממלכת ערב הסעודית, שוויון בהזדמנויות חינוך ותעסוקה, מעורבות בחיים הפוליטיים וחופש ביטוי ושיתוף בקבלת החלטות".[6][7]

קמפיין הנשים האסורות בשל חוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר שיחרורה ב-30 במאי 2011, הובילה א-שריף קמפיין חדש שנקרא"פרג'" אשר קורא לרשויות לפעול למען שחרור הנשים האסירות הסעודית, האינדונזיות והפיליפיניות, העצורות בבית סוהר נשים אל –דמאם, שנעצרו על ידי המשטרה בשל חובות קטנים שלא יכלו לשלם.[8] אותן נשים אסירות, שרובן היו עובדות מקומיות, ונשארו בכלא בשל חוסר היכולת שלהן לשלם את חובותיהן, ומעסיקיהן לא עזרו בשחרורן או במתן כסף להן על מנת לחזור למולדתן. א-שריף חשפה את השמות של כ-22 נשים אינדונזיות, ו-4 נשים אחרות זקוקות לעזרה, כמו כן קבעה את הסכום הדרוש לשחרורן. היא יזמה מענק תרומות ישירות למנהל בית הסוהר לנשים בדמאם, על מנת לפרוע את החוב שלהן ולשחרר את אותן נשים.[9]

הישגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקום ראשון באזור חינוכי מכה -בית ספר תיכון.
  • מדליות רבות על השתתפותה כשחקנית בנבחרת הכדורסל, וצוות הקרטה הראשון באוניברסיטה על שם המלך עבד אל-עזיז.
  • המגן של מצוינות אקדמית – על סיומה תואר ראשון בהצטיינות, במדעי מחשב מאוניברסיטה על שם המלך עבד אל-עזיז בג'דה.
  • תעודות הערכה רבות מחברתעראמקו הסעודית, על זכייתה במקום הראשון בתחרות"התחזות אלקטרונית-סיכון והגנה.
  • האישה הסעודית הראשונה שהייתה מומחית בתחום אבטחת מידע.
  • ממייסדי הנבחרת הלאומית הראשונה להתמודדות בהפרות אתיות.

פרסים וכיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס רוזה פארקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנאל א-שריף הסופרת והעורכת הסעודית זכתה בפרס"רוזה פארקס הסעודית",[10] לאחר שקראה תיגר על המנהגים והחוקים המונעים מנשים סעודיות נהיגה ברכב, היא התפרסמה בעקבות זה גם ברמה בינלאומית וקשרו את שמה לאישה השחורה ששינתה את החוק של האפליה באמריקה.

בחודש מרץ 2014, כובדה א-שריף בבוורלי הילס, קליפורניה, לרגל יום האישה הבינלאומי, בארוחת צהריים התארחה אצל טינה בראון, העורכת הראשית של"The Daily Beast". מנאל א-שריף הפתיעה את הקהל באומרה כי היא הייתה נסערת עקב תיוג התואר הזה, והוסיפה כי היא אינה רואה את עצמה לוחמת, וטענה: "בשבילי אני מביעה את דעתי באופן ברור במה שאני רואה שאינו כשורה. אני רק אדם שמנסה לעמוד נגד הקיפוח, ואני חושבת שתיוג אנשים הנאבקים למען מטרות חברתיות גורם לאחרים שמעוניינים באותן מטרות, לפחד ולהירתע מההשלכות"[11]

פרסים בינלאומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-שריף נחשבת לפי מגזין"מדיניות החוץ", כאחת מהוגי הדעות הטובות ביותר בעולם לשנת 2011 ,[12] בעוד שסווגה על ידי מגזין"פורבס" כאחת מהנשים המהפכניות.[14] כמו כן, הייתה אחת משלושת האנשים שקבלו פרס ואצלב האוול, לאופוזיציה יצירתית בפורום אוסלו למען החופש באותו מגזין.[15] בחודש מרץ 2014, זכתה מנאל א-שריף בדובאי, בתואר אחת מ-100 נשים החזקות וצורפה לרשימת "ארביאן ביזנס" שכללה עוד 15 נשים סעודיות נוספות.[16] מגזין"ניוזוויק" פרסם גם, ב-12 במרץ, רשימה של"150 נשים בלתי מנוצחות" ביניהן שתי נשים סעודיות, שאחת מהן הייתה מנאל א-שריף, ושמה הופץ ברשימה של המגזין"מדיניות חוץ" כאחת מ-130 האנשים החשובים ביותר שיצרו והשפיעו על הדיאלוג העולמי בשנת 2011[11].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ al-Huwaider, Wajeha (23 May 2011)."The Saudi woman who took to the driver's seat". France 24. Archived from the original on 23 May 2011. Retrieved 23 May 2011.
  2. ^ כתבה על קבלת רישיון נהיגה מהאמירות של דובאיhttp://www.al-madina.com/node/421381
  3. ^ סרטונים צפו: סעודית אמיצה לא נכנעת למשמרות הצניעות, באתר וואלה! NEWS‏, 28 במאי 2012
  4. ^ אתר באנגלית א שריף כמקור השראה
  5. ^ "Saudi Activism Accelerates as Women Dare to Drive". Wall Street Journal. 2011-6-18.
  6. ^ Saudi Arabia urged to release woman arrested following driving campaign". Amnesty International. 24 May 2011. Archived from the original on 25 May 2011. Retrieved 25 May 2011
  7. ^ Sharifadrivingforceforchange.aspx אתר בערבית א שריף כמקור השראה
  8. ^ "Manal moved by plight of detained housemaids". Arab News. 3 June 2011. Archived from the original on 5 June 2011. Retrieved 5 June 2011.
  9. ^ "Manal...from driving activist to prison activist". Emirates 24/7. 4 June 2011. Archived from the original on 5 June 2011. Retrieved 5 June 2011
  10. ^ العربي الجديد، منال الشريف"روزا باركس" السعوديّة، 16 مارس 2014 (בעברית: הערבי החדש מנאל א שריף)
  11. ^ 11.0 11.1 פרס רוזה פארקס (בערבית)
  12. ^ The FP Top 100 Global Thinkers". Foreign Policy. 28 November 2011. Retrieved 6 May 2012.
  13. ^ Women in the World: 150 Women Fearless Women (Photos). The Daily Beast. 8 March 2012. Retrieved 6 May 2012.
  14. ^ Fifteen Minutes of Power: Women Who (Briefly) Rocked 2011. Forbes. 25 August 2011. Retrieved 6 May 2012. בשנת 2012, Daily Beast דורגה א-שריף כאחת הנשים האמיצות ביותר של השנה.[13] אל-שריף סווגה על ידי המגזין"טיים" כאחת מ-100 הנשים החשובות והמרשימות לשנת 2012
  15. ^ Jamie Weinstein (14 May 2012). Saudi woman driver: I was pressured out of my job for my activism. The Daily Caller. Retrieved 16 May 2012
  16. ^ מגזין אראביאן בזנס