מפגש קסנדרה

מפגש קסנדרה
The Cassandra Crossing
	כרזת הסרט בארצות הברית
בימוי	ג'ורג' קוסמטוס
הופק בידי	קרלו פונטי
תסריט	טום מאנקיוויקז, רוברט כץ, ג'ורג' קוסמטוס
עריכה	פרנסואז בונו; רוברטו סילבי
שחקנים ראשיים	ריצ'רד האריס; סופיה לורן; ברט לנקסטר; מרטין שין; או. ג'יי. סימפסון
מוזיקה	ג'רי גולדסמית'
צילום	אניו גוארניארי
מדינה	בריטניה; איטליה; מערב גרמניה
חברת הפקה	ITC Entertainment
חברה מפיצה	AVCO Embassy Pictures
הקרנת בכורה	18 בדצמבר 1976; 18 בדצמבר 1976
משך הקרנה	129 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פעולה, סרט אסונות, סרט מותחן
הכנסות באתר מוג'ו	cassandracrossing
	דף הסרט ב־IMDb

מפגש קסנדרה (באנגלית: The Cassandra Crossing) הוא סרט קולנוע מסוגת סרטי מתח וסרט אסונות בריטי-איטלקי משנת 1976, בבימויו של ג'ורג' קוסטמוס (אנ') ובכיכובם של ריצ'רד האריס, סופיה לורן, מרטין שין, ברט לנקסטר, לי סטרסברג, אווה גרדנר, או. ג'יי. סימפסון וליונל סטנדר. הסרט מתאר במקביל את ההתמודדות של נוסעי הרכבת עם מחלה מידבקת שהופצה בין הנוסעים, ואת ניסיונות הממשל וארגון הבריאות העולמי לנתבם אל תחנת הסגר מבודדת. בסופו של דבר, רק שלושה אנשים מתים מהמחלה^[1], אך מאות אנשים נהרגו בגלל ניסיונות אלימים של הרשויות למגר אותה, בכל מחיר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלארגון טרור נודע כי במטה ארגון הבריאות העולמי בז'נבה שבשווייץ מפותח ומאוחסן נשק ביולוגי של הצבא האמריקאי פורצים שלושה מחבלים לתוך בניין המטה על מנת להטמין בו פצצה. בחילופי האש עם מאבטחים נורה אחד המחבלים ונהרג במקום ואילו השני נפצע קשה במעבדה בה אוחסנו מיקרואורגניזמים פתוגניים רבים ששימשו לפיתוח הנשק הביולוגי. חילופי האש גורמים לניפוץ אחד המיכלים בהם אוחסן זן אלים של החיידק Yersinia pestis, שגורם להתפתחות מחלת דבר נשימתית (אנ') בקרב שני המחבלים הנותרים. המחבל שנפצע נתפס ומוכנס להסגר, אולם תשאולו אינו זוכה להצלחה. אולם חיפוש בין חפציו האישיים חשף מסמכים, כגון כרטיסי רכבת מסטוקהולם, וגילה כי מקור החוליה הוא בשוודיה. ד"ר אלנה סטרדנר (אינגריד טולין), רופאה בכירה בארגון הבריאות העולמי, חושדת שמדובר בהדבקה בזן אלים של Yersinia pestis שפותח במיוחד למטרות צבאיות ואילו קולונל סטפן מק'קנזי (ברט לנקסטר) מכחיש זאת בטענה כי ארצות הברית נמצאת בתהליך של השמדת מאגרי הנשק הביולוגי שהיו ברשותה.

בינתיים מצליח המחבל הנותר להימלט. הוא תשוש, מבולבל, ומגלה תסמינים של המחלה, כגון תחושת צמא עזה. הוא מצליח לעלות כנוסע סמוי, בז'נבה על רכבת נוסעים גדולה, שאמורה לנסוע דרך מדינות רבות באירופה עד ליעדהּ הסופי בסטוקהולם שבשוודיה, עיר מולדתו. המחבל עובר בין קרונות הרכבת של המחלקה הראשונה והמטבח כדי לחפש מים לשתייה. הוא בא במגע עם הנוסעים; הוא מנשק תינוקות, מלטף ילדים ולוחץ ידיים לאנשים. בסופו של דבר, כשהוא כבר תשוש מכדי ללכת, הוא גוסס לאיטו בקרון האחרון – קרון המטען. בקרון זה מצוי כלב בתוך כלוב שנדבק אף הוא במחלה.

הרשויות מצליחות להתחקות אחר עקבות המחבל, בעיקר בעזרת ההנחה, שהוא ייסע חזרה ברכבת, שהביאה אותו לז'נבה. ד"ר סטרדנר מציעה לעצור את הרכבת באחת מתחנותיה על מנת לבודד את המחבל הנותר, אולם מק'קנזי מתנגד וטוען שאין לעצור את הרכבת בשום אופן, אלא לנתבהּ ליעד חלופי שיוכל לקלוט את כל הנוסעים בתנאי הסגר. היעד שנבחר לשם כך נמצא במחנה ששימש את גרמניה הנאצית ב-Janov שבפולין, אולם על מנת להגיע לשם על הרכבת לנסוע על גבי מסילת ברזל ישנה וגשר רעוע, הקרוי "גשר קסנדרה", שיצאו מכלל שימוש בשנת 1948.

למק'קנזי ולד"ר סטרדנר נודע כי ברכבת נוסע ד"ר ג'ונתן צ'מברלין (ריצ'רד האריס), נוירולוג מפורסם. הם מצליחים ליצור עמו קשר ולהסביר לו את המתרחש, לרבות ההחלטה לנתב את רכבת ליעד חדש. מק'קנזי מספר לד"ר צ'מברלין כי הסיכויים להדבקות במחלה גבוהים מאוד והסיכויים למות במקרה של הדבקה עומדים על כ-60%. מק'קנזי מפציר בצ'מברלין למצוא מהר ככל האפשר את המחבל השלישי. בנוסף הוא אומר שאין בכוונתו לעורר בהלה מיותרת ולכן ליתר הנוסעים תמסר גרסה שונה; הרכבת מנותבת ליעדהּ החדש בעקבות התרעה על חבלה במסילה עליה היא נוסעת על ידי ארגון טרור אנרכיסטי.

ד"ר צ'מברלין ואשתו לשעבר, ג'ניפר ריספולי-צ'מברלין (סופיה לורן), מגלים את גופתו של המחבל השלישי ומנסים לחברו למנשא מיוחד כדי לפנותו מן הרכבת באמצעות מסוק של הצבא האמריקאי שחג מעליהם. הם אינם מצליחים בכך משום שהרכבת נכנסה למנהרה, אולם מספיקים להעלות למסוק את הכלב החולה שמפונה מיד למעבדה במטה ארגון הבריאות העולמי.

בנתיבה החדש עוצרת הרכבת בתחנת נירנברג שבגרמניה, שם חיילים אמריקאים בחליפות מגן אוטמים אותה על ידי הלחמת לוחות פח על חלונותיה, מעמיסים מכשור רפואי ובלוני חמצן ואוסרים על ירידת הנוסעים ממנה. 45 מהחיילים עולים לרכבת, מצטרפים לנסיעה ובאמצעות כלי נשק שברשותם משליטים בה את מרותם. החיילים מוודאים כי הנוסעים לא יפגמו במאמצי הבידוד מהסביבה החיצונית, ומנסים גם לבודד את אותם נוסעים שמגלים סימפטומים של המחלה משאר הנוסעים.

הרכבת מחדשת את נסיעתה לכיוון פולין ולד"ר צ'מברלין נודע מפי אחד הנוסעים, הרמן קפלן (לי סטרסברג), יהודי זקן, ניצול שואה מפולין, על המצב הרעוע של "גשר קסנדרה". ד"ר צ'מברלין יוצר קשר עם מק'קנזי על מנת לספר לו על ההתפתחויות החדשות ולבקש ממנו לעצור את הרכבת כדי לא לעלות על "גשר קסנדרה" המסוכן. אולם מק'קנזי אינו מעוניין לעצור את הרכבת; מבחינתו קריסת "גשר קסנדרה" ומותם של כל הנוסעים רק תביא לתועלת בכך שתסתיר את עובדת אחסון ופיתוח הנשק הביולוגי של ארצות הברית במדינה נייטרלית.

בנוסף לכך ד"ר צ'מברלין שם לב כי אחוז הנדבקים ברכבת הוא נמוך בהרבה מתחזיותיו של מק'קנזי ולמרבה ההפתעה אלה שנדבקו החלו להחלים. במהלך הנסיעה נפטרו רק שני נוסעים מהמחלה - המחבל ונזירה זקנה. החיילים סגרו אותם בארון מתים אטומים. כמו כן, המחלה לא הצליחה בכלל להגיע אל רוב נוסעי הרכבת. רק אנשים מהמחלקה הראשונה נדבקו בה. במקביל, במטה ארגון הבריאות העולמי, חל שיפור ניכר בבריאותו של הכלב המודבק שחולץ מן הרכבת, וד"ר סטרדנר מגיעה למסקנה כי אחוז החמצן הגבוה בכלוב בו שהה הכלב במעבדה סייע להחלמתו. חמצן בריכוז גבוה כמו זה שהחיילים הזרימו ברכבת. סטרדנר לא מצליחה להניע את מק'קנזי מהחלטתו.

הידיעה על החלמת אנשים רבים ברכבת לא עוזרת לשכנע את החיילים לעצור את הרכבת ובשלב זה מבינים הנוסעים ובראשם ד"ר צ'מברלין שהרשויות מוכנות לעשות הכל על מנת לשמור על קיום הנשק הביולוגי בסוד, לרבות להרוג את כל נוסעי הרכבת. קומץ נוסעים מהמחלקה הראשונה, שמודע היטב להחלמת החולים נוקט בפעולה אלימה ומנסה להשתלט על הרכבת מידי החיילים. בין השותפים: ניקול דרסלר (אווה גרדנר), אשתו של סוחר נשק גרמני, רובי נווארו (מרטין שין), בן לוויה צעיר של ניקול דרסלר, מטפס הרים ומבריח סמים, והסוכן האלי (או. ג'יי. סימפסון), שעוקב אחרי נווארו ונוסע מחופש לכומר. המאבק האלים בין שני האחרונים, קודם להתגבשות הנוסעים לכדי צוות השתלטות על הרכבת, גרם לקלקול מכשיר הקשר של החיילים על הרכבת. הידיעה על החלמת הכלב ומציאת התרופה לא יכולה להגיע אל החיילים, והידיעות על התפתחויות חיוביות ברכבת, לא מגיעות אל מק'קנזי.

נוסעי המחלקה הראשונה מנסים להגיע אל הקטר כדי לעצרו, אך הדבר לא עולה בידם: תחילה, ד"ר צ'מברלין ניסה לשכנע את החיילים לעצור את הרכבת. בהמשך הוא ניסה לתת להם פקודה שיעצרו את הרכבת, מתוך קביעה שהוא הסמכות הרפואית ושהם הגיעו לסייע לו מתוך בקשה שלו. בהמשך הסוכן האלי ניסה לשכנע אותם וגם לתת להם פקודות, מתוקף תפקידו כנציג היחידי ברכבת של ארגון המשטרה הבין לאומי. בשלב הבא, נוסעי המחלקה הראשונה החלו במאבק אלים כדי להסיח את דעת החיילים, בעת שמטפס ההרים, רובי נווארו, ניסה להגיע לקטר בטיפוס על חלקו החיצוני של גוף הרכבת. אולם החיילים הבחינו מתוך הרכבת, וירו בו למוות.

הנוסעים מבינים כי לא יעלה בידם לעצור את הקטר ומחליטים לנתק את הקרונות המאספים של הרכבת על מנת להקל על משקל הרכבת בעת חציית "גשר קסנדרה", מתוך מחשבה שאולי הדבר ימנע את קריסת הגשר. לאחר חילופי אש עם החיילים הם מצליחים להשתלט על מחצית מהקרונות המאספים ומנתקים עצמם מהקרונות המובילים במרחק של קילומטר אחד מהגשר. חלקה הקדמי של הרכבת עולה על "גשר קסנדרה", אשר קורס לנהר תחת משקלהּ וגורם למות כל הנוסעים, ואילו בחלקה האחורי המנותק, מפעילים הנוסעים ברגע האחרון את בלמי החירום ועוצרים על שפת הגשר שקרס וכך ניצלים.
במטה ארגון הבריאות העולמי משוכנע מק'קנזי שאף אחד מהנוסעים לא שרד את הנפילה לנהר. בסוף הסרט נראים מק'קנזי וד"ר סטרדנר כשהם עוזבים את בניין הארגון בעוד שאחד מהקצינים משוחח בטלפון. מתוך דבריו ניתן להבין שהן ד"ר סטרדנר והן קולונל מק'קנזי נתונים תחת מעקב.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויאדוקט גרבי (Garabit viaduct) מעל נהר טרייר שימש השראה ל"גשר קסנדרה" הרעוע בסרט

סופיה לורן – ג'ניפר ריספולי-צ'מברלין
ריצ'רד האריס – ד"ר ג'ונתן צ'מברלין
ברט לנקסטר – קולונל סטפן מק'קנזי
מרטין שין – רובי נווארו
לי סטרסברג – הרמן קפלן
אווה גרדנר – ניקול דרסלר
אינגריד טולין – ד"ר אלנה סטרדנר
או. ג'יי. סימפסון – הסוכן האלי
ליונל סטנדר – מקס הכרטיסן ברכבת
אלידה ואלי – האומנת
אן טורקל (אנ') – סוזאן
לו קסטל (אנ') – המחבל על הרכבת

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגש קסנדרה צולם במספר אתרים באירופה; בעוד שסצנות הפנים צולמו באולפני צ'ינצ'יטה ברומא שבאיטליה, מרבית סצינות החוץ צולמו בצרפת ובשווייץ. "גשר קסנדרה" שמופיע בסרט מספר פעמים הוא למעשה ויאדוקט גראבי (Garabit viaduct) שנבנה בין השנים 1880–1884 על ידי גוסטב אייפל מעל נהר טרייר, בסמוך לקומונת Ruynes-en-Margeride. ההשראה לשמו של הגשר בסרט התקבלה משמו של אגם מלאכותי בפולין הקרוי אגם סוֹלִינָה (Jezioro Solińskie) שנמצא בפרובינציית פודקרפצקיה בדרום-מזרח המדינה. אגם מלאכותי זה, שנוצר בשנת 1968 על ידי סכירת נהר סן, נקרא גם אגם קַסוּנדרוּב והוא ממוקם על אתר בו עמד לפנים גשר ברזל ועברה מסילת רכבת ישנה שיצאה מכלל שימוש בשנת 1960.