מפגש קסנדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפגש קסנדרה
The Cassandra Crossing
Cassandra Crossing.jpg
כרזת הסרט בארצות הברית
בימוי ג'ורג' קוסמטוס
הפקה קרלו פונטי
תסריט טום מנקביץ'
רוברט כץ
ג'ורג' קוסמטוס
עריכה פרנסואז בונו
רוברטו סילבי
שחקנים ראשיים ריצ'רד האריס
סופיה לורן
ברט לנקסטר
מרטין שין
או. ג'יי. סימפסון
מוזיקה ג'רי גולדסמית'
צילום אניו גוארניארי
מפיץ AVCO Embassy Pictures
מדינה בריטניה
איטליה
מערב גרמניה
אולפן ITC Entertainment
הקרנת בכורה איטליהאיטליה 18 בדצמבר 1976
יפןיפן 18 בדצמבר 1976
משך הקרנה 129 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פעולה, סרט אסונות, סרט מותחן עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו cassandracrossing
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מפגש קסנדרהאנגלית: The Cassandra Crossing) הוא סרט קולנוע מסוגת סרטי מתח וסרט אסונות בריטי-איטלקי משנת 1976, בבימויו של ג'ורג' קוסטמוס ובכיכובם של ריצ'רד האריס, סופיה לורן, מרטין שין, ברט לנקסטר, לי סטרסברג, אווה גרדנר, או. ג'יי. סימפסון וליונל סטנדר. הסרט מתאר במקביל את ההתמודדות של נוסעי הרכבת עם מחלה מידבקת שהופצה בין הנוסעים, ואת ניסיונות הממשל וארגון הבריאות העולמי לנתבם אל תחנת הסגר מבודדת.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלארגון טרור נודע כי במטה ארגון הבריאות העולמי בז'נבה שבשווייץ מפותח ומאוחסן נשק ביולוגי של הצבא האמריקאי פורצים 3 מחבלים לתוך בניין המטה על מנת להטמין פצצה. בחילופי האש עם מאבטחים נורה אחד המחבלים ונהרג במקום ואילו השני נפצע קשה במעבדה בה אוכסנו מיקרואורגניזמים פתוגניים רבים ששימשו לפיתוח הנשק הביולוגי. חילופי האש גורמים לניפוץ אחד המיכלים בהם אוחסן זן אלים של החיידק Yersinia pestis, שגורם להתפתחות מחלת דבר נשימתית (Pneumonic plague) בקרב שני המחבלים הנותרים. המחבל שנפצע נתפס ומוכנס להסגר, אולם תשאולו אינו זוכה להצלחה. אולם חיפוש בין חפציו האישיים חשף כי מקור החוליה הוא בשוודיה. ד"ר אלנה סטרדנר (אינגריד טולין), רופאה בכירה בארגון הבריאות העולמי, חושדת שמדובר בהדבקה בזן אלים של Yersinia pestis שפותח במיוחד למטרות צבאיות ואילו קולונל סטפן מק'קנזי (ברט לנקסטר) מכחיש זאת בטענה כי ארצות הברית נמצאת בתהליך של השמדת מאגרי הנשק הביולוגי שהיו ברשותה.

בינתיים מצליח המחבל הנותר להמלט ולעלות בז'נבה על רכבת נוסעים גדולה, שאמורה לנסוע דרך מדינות רבות באירופה עד ליעדהּ הסופי בסטוקהולם שבשוודיה, על מנת להמלט. המחבל עובר בין קרונות הרכבת וכפועל יוצא בא במגע עם הנוסעים. בסופו של דבר, כשהוא כבר תשוש מכדי ללכת, הוא גוסס לאיטו בקרון האחרון - קרון המטען. בקרון זה מצוי כלב בתוך כלוב שנדבק אף הוא במחלה.

הרשויות מצליחות להתחקות אחר עקבות המחבל וד"ר סטרדנר מציעה לעצור את הרכבת באחת מתחנותיה על מנת לבודד את המחבל הנותר, אולם מק'קנזי מתנגד וטוען שאין לעצור את הרכבת בשום אופן, אלא לנתבהּ ליעד חלופי שיוכל לקלוט את כל הנוסעים בתנאי הסגר. היעד שנבחר לשם כך נמצא במחנה ששימש את גרמניה הנאצית ב-Janov שבפולין, אולם על מנת להגיע לשם על הרכבת לנסוע על גבי מסילת ברזל ישנה וגשר רעוע, הקרוי "גשר קסנדרה", שיצאו מכלל שימוש בשנת 1948.

למק'קנזי ולד"ר סטרדנר נודע כי ברכבת נוסע ד"ר ג'ונתן צ'מברליין (ריצ'רד האריס), נוירולוג מפורסם. הם מצליחים ליצור עמו קשר ולהסביר לו את המתרחש, לרבות ההחלטה לנתב את רכבת ליעד חדש. מק'קנזי מספר לד"ר צ'מברליין כי הסיכויים להדבקות במחלה עומדים על כ-60% ומפציר בו למצוא מהר ככל האפשר את המחבל השלישי. בנוסף הוא אומר שאין בכוונתו לעורר בהלה מיותרת ולכן ליתר הנוסעים תמסר גרסה שונה; הרכבת מנותבת ליעדהּ החדש בעקבות התרעה על חבלה במסילה עליה היא נוסעת על ידי ארגון טרור אנרכיסטי.

ד"ר צ'מברליין ואשתו לשעבר, ג'ניפר ריספולי-צ'מברליין (סופיה לורן), מגלים את גופתו של המחבל השלישי ומנסים לחברו למנשא מיוחד כדי לפנותו מן הרכבת באמצעות מסוק של הצבא האמריקאי שחג מעליהם. הם אינם מצליחים בכך משום שהרכבת נכנסה למנהרה, אולם מספיקים להעלות למסוק את הכלב החולה שמפונה מיד למעבדה במטה ארגון הבריאות העולמי.

בנתיבה החדש עוצרת הרכבת בתחנת נירנברג שבגרמניה, שם חיילים אמריקאים בחליפות מגן אוטמים אותה על ידי הלחמת לוחות פח על חלונותיה, מעמיסים מכשור רפואי ובלוני חמצן ואוסרים על ירידת הנוסעים ממנה. חלק מהחיילים עולים לרכבת, מצטרפים לנסיעה ובאמצעות כלי נשק שברשותם משליטים בה את מרותם, היינו בידוד מלא של נוסעי הרכבת מהסביבה החיצונית.

הרכבת מחדשת את נסיעתה לכיוון פולין ולד"ר צ'מברליין נודע מפי אחד הנוסעים (לי סטרסברג), יהודי ניצול שואה מפולין, על המצב הרעוע של "גשר קסנדרה". בנוסף לכך ד"ר צ'מברליין שם לב כי אחוז הנדבקים ברכבת הוא נמוך בהרבה מתחזיותיו של מק'קנזי ולמרבה ההפתעה אלה שנדבקו החלו להחלים. במקביל, במטה ארגון הבריאות העולמי, חל שיפור ניכר בבריאותו של הכלב המודבק שחולץ מן הרכבת, וד"ר סטרדנר מגיעה למסקנה כי אחוז החמצן הגבוה בכלוב בו שהה הכלב במעבדה סייעה להחלמתו. ד"ר צ'מברליין יוצר קשר עם מק'קנזי על מנת לספר לו על ההתפתחויות החדשות ולבקש ממנו לעצור את הרכבת כדי לא לעלות על "גשר קסנדרה" המסוכן. אולם מק'קנזי אינו מעוניין לעצור את הרכבת; מבחינתו קריסת "גשר קסנדרה" ומותם של כל הנוסעים רק תביא לתועלת בכך שתסתיר את עובדת אחסון ופיתוח הנשק הביולוגי של ארצות הברית במדינה נייטרלית.

הידיעה על מציאת התרופה לא עוזרת לשכנע את החיילים לעצור את הרכבת ובשלב זה מבינים הנוסעים ובראשם ד"ר צ'מברליין שהרשויות מוכנות לעשות הכל על מנת לשמור על קיום הנשק הביולוגי בסוד, לרבות להרוג את כל נוסעי הרכבת. קומץ נוסעים: ניקול דרסלר (אווה גרדנר), אשתו של סוחר נשק גרמני, רובי נווארו (מרטין שין), בן לוויה צעיר של ניקול דרסלר ומבריח סמים, והסוכן האלי (או. ג'יי. סימפסון), שעוקב אחרי נווארו ונוסע מחופש לכומר, מנסים להשתלט על הרכבת מידי החיילים. הם מנסים להגיע אל הקטר כדי לעצרו, אך הדבר לא עולה בידם.

הנוסעים מבינים כי לא יעלה בידם לעצור את הקטר ומחליטים לנתק את הקרונות המאספים של הרכבת על מנת להקל על משקל הרכבת בעת חציית "גשר קסנדרה", מתוך מחשבה שאולי הדבר ימנע את קריסת הגשר. לאחר חילופי אש עם החיילים הם מצליחים להשתלט על מחצית מהקרונות המאספים ומנתקים עצמם מהקרונות המובילים במרחק של קילומטר אחד מהגשר. חלקה הקדמי של הרכבת עולה על "גשר קסנדרה", אשר קורס לנהר תחת משקלהּ וגורם למות כל הנוסעים, ואילו בחלקה האחורי המנותק, מפעילים הנוסעים ברגע האחרון את בלמי החירום ועוצרים על שפת הגשר שקרס וכך ניצלים.
במטה ארגון הבריאות העולמי משוכנע מק'קנזי שאף אחד מהנוסעים לא שרד את הנפילה לנהר. בסוף הסרט נראים מק'קנזי וד"ר סטרדנר כשהם עוזבים את בניין הארגון בעוד שאחד מהקצינים משוחח בטלפון. מתוך דבריו ניתן להבין שהן ד"ר סטרדנר והן קולונל מק'קנזי נתונים תחת מעקב.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויאדוקט גרבי (Garabit viaduct) מעל נהר טרייר שימש השראה ל"גשר קסנדרה" הרעוע בסרט

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של אגם סוֹלִינָה (קַסוּנדרוּב) שימש השראה לשם הסרט

מפגש קסנדרה צולם במספר אתרים באירופה; בעוד שסצנות הפנים צולמו באולפני צ'ינצ'יטה ברומא שבאיטליה, מרבית סצינות החוץ צולמו בצרפת ובשווייץ. "גשר קסנדרה" שמופיע בסרט מספר פעמים הוא למעשה ויאדוקט גראבי (Garabit viaduct) שנבנה בין השנים 1880-1884 על ידי גוסטב אייפל מעל נהר טרייר, בסמוך לקומונת Ruynes-en-Margeride. ההשראה לשמו של הגשר בסרט התקבלה משמו של אגם מלאכותי בפולין הקרוי אגם סוֹלִינָה (Jezioro Solińskie) שנמצא בפרובינציית פודקרפאטי בדרום-מזרח המדינה. אגם מלאכותי זה, שנוצר בשנת 1968 על ידי סכירת נהר סן, נקרא גם אגם קַסוּנדרוּב והוא ממוקם על אתר בו עמד לפנים גשר ברזל ועברה מסילת רכבת ישנה שיצאה מכלל שימוש בשנת 1960.

סצנת תחנת הרכבת בז'נבה צולמה למעשה בתחנת הרכבת של בזל, ואילו מרבית סצנות הנסיעה של הרכבת צולמו לאורך הקו המחבר את הערים בזל-דלמונט-פורנטרוי שבשווייץ.

תחילה הוצע לשחקן הבריטי פיטר או'טול לגלם את דמותו של ד"ר צ'מברליין, אולם זה סירב ובמקומו לוהק לתפקיד ריצ'רד האריס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]