נט"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב באופן פרסומי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לוגו עמותת נט"ל

נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, (נוסדה: 1998, תל אביב)[1] היא עמותה ישראלית שמתמחה בהתמודדות עם טראומה נפשית ודחק על רקע טרור ומלחמה, ופועלת לבניית החוסן והמוכנות בחברה הישראלית, והעלאת המודעות הציבורית לפגיעתה של הטראומה נפשית על רקע לאומי.

מייסדים: ד"ר יוסי הדר[2] ויו"ר נט"ל, יהודית יובל רקנאטי[3] נט"ל חברה מייסדת בקואליציה הישראלית לטראומה. העמותה פועלת בערכי השוויון ללא הבדל דת, לאום ומין.

בראש העמותה הציבורית של נט"ל בשנים 2016–2018 עמד רא"ל (מיל.) בני גנץ[4].

כיום עומדת בראש העמותה הציבורית פרופ' רבקה כרמי[5].

נט"ל זכתה באות האפקטיביות של ארגון מידות לשנת 2017[6].

תוכן עניינים

טראומה - תסמונת דחק פוסט טראומטית PTSD[7][עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראומה נפשית מתחוללת בעקבות אירועים מסוגים שונים - כמה מהם מעשה ידי אדם. כ-15% מהנחשפים לפגיעה קשה או איום חריף על החיים (מעשה ידי אדם או אסון טבע) של עצמם או קרובים אליו, נפגעים בטראומה נפשית. זו יוצרת מוגבלות תפקודית ואינה מגיבה בנקל לטיפול פסיכולוגי או תרופתי. הטראומה משפיעה לא רק על היחיד שנחשף לה אלא על כל הקרובים לו. ברוב המקרים חולפת הטראומה הנפשית מעצמה והנפגע מחלים אך לעיתים נמשכת זמן רב לאחר האירוע והופכת לתסמונת. את התסמינים ניתן לחלק לשלושה מקבצים:

  1. חוויה חוזרת נשנית וחודרנית של האירוע הטראומתי אופן בלתי נשלט אם בחלומות או בזמן ערות
  2. הימנעות המתבטאת בקהות רגשית, הדחקה והינתקות
  3. עוררות יתר שביטוייה הם הזעת יתר, עצבנות, רגזנות, דריכות, קשיים בשינה, קשיים בריכוז וקשב ועוד

ההכרה בטראומה כתופעה בפני עצמה היא חדשה יחסית ופרי תהליך ממושך בעולם ובישראל, בקרב הקהילה המקצועית והציבור הרחב.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "טראומה לאומית" מחבר בין האוניברסליות של ההגדרה הקלינית של הטראומה ובין עולמות התוכן והתרבות של חברה או קבוצה מסוימת הרואים עצמם שותפים לאירוע דרמטי, שצרב את זיכרונותיהם לעד ושינה את זהותם העתידית באופן בסיסי, מהותי ובלתי הפיך"[8]. בישראל, לידתה של המדינה מתוך השואה, מלחמת העצמאות ותהליך של בניין אומה בתוך מאבק ומלחמה על קיומה מהווים רכיבי מפתח, אך לא רכיבים בלעדיים, בעולם הזהות של החברה הישראלית.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוותה קו פרשת מים בהתייחסות הממסדית והציבורית לטראומה נפשית כתוצאה מאירועי מלחמה[9].

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוותה קו פרשת מים באשר להכרה בטראומה בקרב אזרחים שחיים במציאות מתמשכת של סכסוך[9] ושינתה באופן דרמטי את היקף הפעילות של נט"ל. מספר הפניות לקו הסיוע של נט"ל גדל בכ-300% באוקטובר 2000. עד אז 85% מהפונים נפגעו ישירות מאירועי מלחמה ושירות צבאי ומאז כ־56% מהפונים עם מקרב החברה האזרחי, נפגעים מטרור או מאירועים לעומת כ 25% נפגעו בשירות צבאי[10].

חברה ישראלית מגוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך כך, רכיבים נוספים מגדירים את החברה הישראלית שהיא חברת הגירה ובה יחסי גומלין ענפים ומרקם חיים משותף לקבוצות רבות ובהן אוכלוסייה שורשית ערבית, דרוזית, מוסלמית ונוצרית, קליטה נרחבת של גלי עלייה ממדינות שונות (לאחר שנותיה הראשונות, ניתן לציין במיוחד את העלייה בשנות השמונים מאתיופיה ואת גלי העלייה בשנות התשעים מברית המועצות), אוכלוסייה חרדית, עובדים זרים, פליטים ועוד. נאום "ארבעת השבטים" של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין משקף, למשל, את עיקרי התפיסה על יחסי גומלין בין קבוצות מרכזיות בחברה הישראלית.

מודל מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל מגדיר "תו תקן" לטיפול בטראומה[11] וכולל 5 מספר רכיבי על:

1. טיפול, סיוע, שיקום ומענה לצרכים של המעגלים השונים של נפגעי טראומה.

2. בניית חוסן בקהילה ובקרב החברה האזרחית (הורים, ילדים, משפחות, קהילות מקצועיות, בתי ספר, רשויות מקומיות)

3. סנגור והעלאת המודעות הציבורית ל"פציעה השקופה"

4. שיתוף ידע - הכשרות וקורסים בישראל ושתופי פעולה בינלאומיים.

5. את הפעילות מלווה יחידת הערכה ומחקר.

נט"ל היא בין העמותות המייסדות של הקואליציה הישראלית לטראומה - ITC אשר אימצה את "תו התקן" לטיפול בטראומה שגיבשה נט"ל[12].

נט"ל פועלת על פי מודל בינ-תחומי (The whole person approach) שפיתחה לתמיכה קצרת טווח וארוכת טווח בנפגעים ישירים ומשניים של הטראומה לרבות חיילות וחיילים משוחררים, הורים וילדים, בני נוער, קהילות יישוביות ומקצועיות, אנשי ארגונים של חירום והצלה, רשויות מקומיות.

העמותה מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי[13] ומשרד הביטחון לצורך הענקת טיפולים לרבות המסגרת נוהל חרדה. כן פועלת נט"ל בשת"פ עם משרד החינוך, צה"ל, פיקוד העורף ומשטרת ישראל. פרופ' אבי בלייך[14] הוא יו"ר ועדת ההיגוי של נט"ל. ד"ר איתמר ברנע[15] הוא הפסיכולוג הראשי של העמותה.

הטראומה פוגעת הן במי שחוו אירוע טראומטי במישרין אך גם במעגלים הסובלים אותם מתפתחת טראומה שניונית. לפיכך הטיפול בטראומה כולל מעגלים שונים של נפגעים[10].

מבחינה ארגונית לאירועי דחק כאלה מאפיינים נוספים למשל, לחץ גדול על משאבי הקהילה בטווח הקצר וחוסר במשאבים לטיפול מתמשך, הכללת אנשי הטיפול בקהל היעד בהיותם חלק מן הקהילה, זיהוי אקטיבי מצד אנשי המקצוע של גורמי סיכון ועוד[16]. כ־70% מנפגעי טראומה נמנעים מפניה למוסדות רשמיים לשם טיפול. חשיבותה של הנגישות לטיפול בולטת לנוכח המחקרים המצביעים על סיכויי החלמה גבוהים ככל שההתערבות מוקדמת יותר[17]. הסיבה הנפוצה ביותר להיעדר טיפול בקרב אלה שהכירו בצורך זה הייתה חוסר נגישות, חוסר יכולת לממן טיפול או ידע לאן וכיצד לפנות[17]. כ-300,000 איש פנו והסתייעו עד כה בשירותיה השונים של נט"ל.


רכיבים מרכזיים במודל המקצועי
הורים וילדים, משפחות, נוער בסיכון חיילות וחיילים משוחררים והמעגלים המקיפים אותם אנשי טיפול, קציני נפגעים ציבור וחברה אזרחית בתי חולים, בתי ספר, רשויות מקומיות, מפעלים
חירום קו סיוע פתוח, ניידת טיפול, סדנאות דיבוב ואוורור, מחקר מבוסס EMS להתנהלות פרט בעת חירום
תיווך לשיגרה קו סיוע, ניידת טיפול, עזרה ראשונה נפשית, סדנאות בשורה מרה
שיגרה תוכניות "מקום בטוח" להקניית חוסן קורסים ותוכניות הכשרה במרכז הבינתחומי ללימודי טראומה קידום חקיקה תוכניות להקניית חוסן
טיפול משולב בעת שגרה לנפגעי PTSD : קליני, מועדון שיקומי, פרויקט תיעוד פסיכו היסטורי, תמיכה פסיכיאטרית, טיפול בתנועה, טיפול במגע, CBT, EMDR, טיפול בבעלי חיים, פוטותרפיה, קבוצות ריצה, טיפול באמנות, טיפול ביוגה, סדנאות COPE לזוגות, ביופידבק מחקר והערכה מרוץ משפחות והפנינג שנתי "רצים בצבע" להעלאת המודעות לטראומה סדנאות לשחיקה
קו סיוע מנהיגות נשים יהודית ערבית בקהילה סדנאות לניהול בעת משבר
סדנאות בשורה מרה
הכשרות לארגוני סיוע לרבות ארגוני סיוע לפליטים ועובדים זרים

טיפול, מענה וסיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל להתערבות טלפונית שפותח בנט"ל[18] ומציע התערבות חד פעמית וכן התערבות טלפונית ארוכת טווח. קו הסיוע של נט"ל דורג ראשון לענות מבין מוקדי הסיוע הטלפוניים לתמיכה נפשית בישראל[19]. במשך עשרים שנות פעילותה של העמותה התקבלו בקו הפתוח כ-55,000 פניות, מהן הופנו כ 47,000 להמשך טיפול ביחידות השונות של נט"ל. באופן עקבי, כ-50% מהפונים הם נפגעים ישירים, כ-30% הם בני משפחה של נפגעים וכ-20% מהפונים לא נפגעו ישירות או בעקיפין אך סובלים מלחץ הקשור למצב הביטחוני[20].ב 2017 פנו לקו כ-2,300 איש, ופעלו בו 10,456 שעות התנדבות.

מודל ההתערבות הטלפונית המתמשכת[21] פותח על סמך שלושת שלבי ההחלמה של ג'ודית לואיס-הרמן[22] פסיכולוגית קלינית אמריקאית המתמחה בטיפול בנפגעי אלימות. אלה כוללים יצירת ביטחון, שיחזור סיפור הטראומה וחידוש הקשר בין הנפגעים לבין קהילתם.

ניידת טיפול נשלחת במקרים מסוימים.

מודל הטיפול המשולב[23][עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הקלינית בנט"ל פועלת בגישה של טיפול דינמי ארוך טווח ומציע טיפול מסובסד ברמות שונות לפונים רלוונטיים לרבות חיילות וחיילים משוחררים ומשפחותיהם, הורים וילדים, פדויי שבי ומשפחותיהם. במסגרת הגישה הטיפולית הכוללת שפותחה בנט"ל The Whole Person Approach נוסף לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי לפי הצורך נעשה שימוש במגוון שיטות לרבות CBT, EMDR, ביופידבק, טיפול פרטני, טיפול זוגי ומשפחתי, סדנאות COPE, טיפול באמנות, קבוצות ריצה, טיפול בתנועה, פוטותרפיה, יוגה רגישה לטראומה, טיפול במגע, טיפול עם כלבים ובעלי חיים ועוד.

חיילות וחיילים משוחררים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים קרביים רבים סובלים מסימפטומים של מצוקה פוסט-טראומטית (PTSD), המופיעים לעיתים מיד לאחר האירועים ולעיתים זמן מה או אף זמן רב אחריהם. נמצא שהנטייה הרווחת היא להתעלם מהמצוקה הרגשית או להדחיקה. חיילים בשירות סדיר מופנים לגורמים הרלוונטיים בתוך הצבא.

מאז 2016 פועלת נט"ל לקידומה של הצעת חוק להקניית זכות לטיפול נפשי במימון המדינה לכלל החיילים הקרביים וזאת כחלק מסל הזכויות לחיילים משוחררים. בנוסף, לאחר תקופה שתיקבע, זכות להענקת טיפול מסובסד לאלה מקרבם הזקוקים לכך באופן מתמשך.

פדויי שבי ואנשי צד"ל מהווים קבוצות ייעודיות לפעילות.

מרכז תיעוד פסיכו-היסטורי[24][עריכת קוד מקור | עריכה]

פותח על בסיס מודל תיעוד ניצולי שואה[25]. כחלק מההליך הטיפולי מאפשר המרכז לאנשים שעברו טראומה על רקע לאומי לספר את סיפורם בפני מצלמה.

מועדון חברתי-שיקומי[26] לנפגעים כרוניים מטראומה ראשונית ומשנית.[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון המהווה מקום מפגש, פעילות ויצירה עבור מי שמתקשים לתפקד. מטרתו לשמור על רמת תפקוד מינימלית וכן לתמוך ולספק מעטפת סיוע. בנוסף, בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי מפעילה נט"ל מועדון שיקומי ייעודי לנפגעי טרור.

חוסן בחברה האזרחית ובקהילה[27][עריכת קוד מקור | עריכה]

במיוחד מאז שנת 2000 מהווה החברה האזרחית פלח עיקרי מהפונים לנט"ל ובפעילותה של נט"ל. היחידה הקהילתית בנט"ל מפעילה פרויקטים מודולריים לבניית חוסן לפני בקרב קהילות וקבוצות שנחשפו לטראומה או שיש להן סיכוי גבוה לחשיפה לטראומה. העבודה מתקיימת בקרב מבוגרים ולילדים, למשפחות, לקהילות, לאנשי ארגוני הצלה וכוחות ביטחון, רשויות מקומיות, ארגוני סיוע לעובדים זרים ופליטים, מפעלים, נפגעי אסונות טבע, קהילות ערביות, דרוזיות, חרדיות ועוד.

פרויקט "מקום בטוח" להקניית חוסן לתלמידי בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת סדנאות לכיתות של בתי ספר יסודיים הנערכים בשיתוף ושילוב צוותי ההוראה בבית הספר. כוללים הכשרה והכנה להתמודדות עם טראומה גם על רקע בריונות ואלימות במציאות הבית ספרית.

סדנאות שחיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להתמודדות עם שחיקה על רקע חשיפה מתמשכת לטראומה מסוגים שונים נערכות בעיקר בקרב צוותים רפואיים ופאר רפואיים של בתי חולים ברחבי הארץ, ומפעלים וכן בארגוני סיוע ורשויות מקומיות והכשרה מקצועית להגשת עזרה ראשונה נפשית מהוות פרויקטים בסיסיים בפעילות הקהילתית.

יהודים וערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד פעילות שוטפת ושל פרויקטים שונים כחלק מעבודתה הכללית של העמותה, פועלים גם באופן ייעודי פרויקט למנהיגות קהילתית של נשים יהודיות וערביות בערים מעורבות וכן שולחן עגול יהודי ערבי לשם קידום דיאלוג מקצועי בין חלקיה השונים של החברה הישראלית כולה המתמודדת עם טראומה.

פליטים, ארגוני סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים שונים של הכשרה, חוסן עזרה ראשונה נפשית נערכים בין היתר גם עם ארגון הסיוע מסיל"ה לעובדים זרים, ועם צוות בית החולים בנהריה בו מאושפזים פליטים מסוריה.

משפחות, הורים וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 דיווחו 9% מהילדים בישראל על תסמינים פוסט טראומטיים ברמת קלינית ו-15% על תסמינים ברמה בינונית עד חמורה מאד. הנתון המטריד ביותר במחקר זה היה סך כל שיעור הילדים שדיווחו בו על תסמינים ברמות השונות (מתונה עד חמורה מאד) היה 42% מהנבדקים ללא קשר למקום מגוריהם או לרמת החשיפה שלהם לטרור[17]. אוכלוסיית היעד של הצוות הקהילתי נחלקת לשלוש קבוצות עיקריות: אנשי מקצוע המטפלים בנפגעי טראומה, אנשי כוחות ההצלה ואוכלוסיות בסיכון – נפגעי טראומה באופן ישיר או עקיף.

פעילות בקהילה
הורים וילדים, משפחות, נוער וקהילות ארגוני הצלה, רשויות מקומיות, בתי חולים ואנשי מקצוע אנשי טיפול וארגוני סיוע
חירום אוורור, דיבוב, פוטותרפיה עזרה ראשונה נפשית עזרה ראשונה נפשית
הרגע אחרי החירום ותיווך לשיגרה ניידת טיפול הכשרה לטיפול בטראומה משנית
בניית חוסן מקום בטוח - תוכנית לבתי הספר, סדנאות חוסן שונות סדנאות שחיקה רשויות מקומיות בתי חולים, משטרה, ארגוני הצלה סדנאות שחיקה למפעלים, בתי חולים, משטרה

סנגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקיקה בישראל בנושא עוגנה בשנות החמישים והשבעים והכירה רק בפגיעות בגוף ורכוש. מאז שנת 2000 על רקע שינוי במציאות (טרור, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה) וכן התפתחות בשיח המקצועי והציבורי כאחד על טראומה, נערכו שינויים ותוספות של חקיקה ותקנות המכירות בפגיעה נפשית כפגיעה ממשית על רקע טרור ומלחמה. השינויים בחקיקה וכן בשיח המקצועי והציבורי קשורים גם בפעילותם של עמותות וגופים בחברה האזרחית. מאז 2016 פועלת נט"ל לקידומה של הצעת חוק להקניית זכות לטיפול נפשי במימון המדינה לכלל החיילים הקרביים וזאת כחלק מסל הזכויות לחיילים משוחררים. בנוסף, לאחר תקופה שתיקבע, זכות להענקת טיפול מסובסד לאלה מקרבם הזקוקים לכך באופן מתמשך.

נקודות ציון בחקיקה ותקנות מדינה בנושא טראומה כתגובה לקרב, מציאות של טרור ומלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1951 - חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה
  • 1956 - חוק הגמלאות לנפגעי ספר
  • 1970 - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • 2000 - תקנה של ביטוח לאומי מכירה בפוסט טראומה לצורך קבלת קצבת נכות
  • 2000 - הצעת חוק פרטית של ח"כ זהבה גלאון (מרצ) המבקשת להבחין בין תגובת קרב למחלות נפש.
  • חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ותיקון מס' 21 נכות נפשית והלם קרב.
  • 2006 - קביעתו של נוהל חרדה לאחר מלחמת לבנון השנייה
  • 2012 - הרחבתו של נוהל החרדה בביטוח לאומי.

ביטוח לאומי ונוהל חרדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסד לביטוח הלאומי אחראי ליישום מדיניות הממשלה בטיפול בנפגעי פעולות איבה. דרך הטיפול שלו בנפגעים מסמלת אפוא את יחסה של המדינה אליהם...עולה מדיניות מהוססת המשקפת יחס דו ערכי להכרה בנפגעי החרדה. וזאת לא במנותק מיחסו של הביטוח הלאומי לכלל הנזקקים לשירותיו, המאופיין בנגישות נמוכה ומכשולים. לפי סקרים אמון הציבור במוסד עומד על 2.1 בסולם ל 1–5 וגם הוועדות הרפואיות זוכות לביקורת. היחס של המוסד לביטוח לאומי לנפגעי פעולות איבה קיבל ביטוי גם בדו"ח מבקש המדינה משנת 2003 המדגיש את הקושי להתמצא בהנחיות סבוכות והצורך לקצר תהליכי טיפול בתביעות[28]. תפיסת השיקום המשותפת למוסד לביטוח הלאומי ולמשרד הביטחון מתמקדת בהיבט הצר של תעסוקה. זוהי תפיסה מנוגדת לידע שקיים כבר לפיו רבים מנפגעי הטראומה מצליחים לתפקד היטב במעגל העבודה אך סובלים מקשיים רגשיים כבדים שפוגעים קשות באיכות חייהם ולא פעם אף מחבלים במערכות היחסים החברתיות-משפחתיות שלהם באופן בלתי הפיך. אלה אינם זקוקים לתוכנית שיקומית במובנה בביטוח הלאומי אלא לסיוע נפשי יאפשר להם להקטין את השפעת הטראומה על חיי היומיום שלהם[29].

העלאת מודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ משפחות שנתי נערך מאז 2012 בגני התערוכה בתל אביב. כתב העת "בנגע לרגש מופץ מדי שנה לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל.

שיתוף ידע, הכשרות מקצועיות, קורסים, הערכה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הבינתחומי ללימודי טראומה בנט"ל[30][עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיתוף עם בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, מציע מגוון תוכניות לימוד בסוגיות טראומה לרבות תוכנית לימודים חד שנתית בנושא "פסיכותרפיה ממוקדת טראומה" לצד קורסים שונים לאנשי טיפול וקורס לקהל הרחב על טראומה.

תוכנית ייעודית על טראומה, פסיכותרפיה ועזרה ראשונה נפשית מתקיימת זה מספר שנים עבור קציני הנפגעים של צה"ל.

הערכה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מבוסס (EMS (experience sampler methodology מאפשר ניטור התנהלות בעת חירום מתמשך. יחידת הערכה מעריכה באופן שוטף את פעילות העמותה, יעילות הטיפולים וההתערבויות המקצועיות השונות וכן מחקרים ייעודיים הבודקים את השפעתם של מצבי טרור ומלחמה מתמשכים על בריאות הנפש ועל החוסן של קבוצות שונות בחברה הישראלית. פרופ' מרק גלקופף[31] עומד בראש היחידה.

סדנאות לקהלים שונים והכשרות מקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנאות חוסן לאנשי הוראה וכיתות לימוד (תוכנית "מקום בטוח"), לרשויות מקומיות ומפעלים שונים, סדנאות וקורסים לטיפול בטראומה לאנשי טיפול, סדנאות "בשורה מרה" לקציני נפגעים, אנשי בתי חולים וצוותים רפואיים, סדנאות בתחומי טראומה לארגוני סיוע לעובדים זרים ופליטים, לארגוני סיוע והצלה וכוחות חילוץ.

הקואליציה הישראלית לטראומה ומשלחות סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נט"ל היא חברה מייסדת בקואליציה הישראלית לטראומה. במסגרת זו אנשי המקצוע של נט"ל עובדים בשיתוף פעלה עם מרכזי חוסן ברחבי הארץ. משלחות סיוע הומניטריות של הקואליציה עם אנשי טיפול של נט"ל פעלו בארצות הברית, אסיה, אמל"ט.

מייסדי נט"ל - ד"ר יוסי הדר[32] ויהודית יובל רקנאטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר יוסי הדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר הדר (נולד: 19 מאי, 1946, בלגיה. נפטר: יולי 1998, ישראל) רופא, פסיכיאטר סופר, משורר ומחזאי. ממייסדי העמותה לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, עמד בראש המכון ע"ש אלי ויזל ללימודי שואה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. הניח אחריו אישה ושלושה ילדים. היוצרת מיכל פרץ היא בתו.

בנם של ניצולי שואה אשר נולד במחנה מעבר בבלגיה. עלה לארץ עם הוריו בגיל שנה - בכ"ט בנובמבר 1947. בשנותיה הראשונות בארץ חיה המשפחה בצריפונים במעברת גבעת-שמואל, בפרדס רוזנבלום, ומאוחר יותר עברה להתגורר בבית בקרית ישראל. יוסי הצטרף לעתודה הצבאית, למד רפואה באוניברסיטה העברית ובבית חולים "הדסה". התגייס לצה"ל ב-1971 והיה הרופא המרחבי של רמת הגולן (כולל האוכלוסייה הדרוזית). במלחמת יום הכיפורים ד"ר הדר נחשף להלם קרב באירוע שהגיע לסף נפילה בשבי הסורי עם חובש ושני חיילים. במלחמה ניתח פצועים בתנאי קרב ותחת אש והציל חיים. המלחמה הותירה בו רושם עז, ובמבט לאחור נראה שסבל מתגובה פוסט-טראומטית. תגובה זו הצטרפה לטראומת השואה שיוסי גדל בקרבתה, ואלה השפיעו על החלטתו ללמוד פסיכיאטריה. את התמחותו בפסיכיאטריה עשה בבית החולים לחולי נפש "שלוותה" בהוד השרון. במלחמת שלום הגליל כאיש מילואים, הופקד על יחידת הרפואה בהטס. הראשון לעסוק על טראומה ופוסט טראומה בחברה הישראלית בדגש על טראומה שמקורה בשואה והלם קרב. בעקבות זאת הקדיש את המשך העשייה המקצועית שלו לפסיכיאטריה וטראומה והנחלת המודעות לגביהם ובפרט על רקע השואה והלם קרב.

ספרים ומחזות

ד"ר הדר פרסם שורה של ספרי שירה וסיפורת וכן מחזות[33] מהם שבעה הופקו והוצגו על במות תיאטרון בישראל ובלונדון.

בין מחזותיו: "הלם קרב", "ביבוף", "אוסטרליה הדרומית" ו"המעברה שליד חדרה נסגרת".

בין ספריו: המעט שיש, שירים (ספרית פועלים, תשל"ח 1978, תל אביב), הצריף השוודי, סיפורים (ספרית פועלים, תשל"ט 1979, תל אביב), ביבוף (אור-עם, תשמ"ז 1987, תל אביב)

עכשיו באו אל ביתי ימים אחרים, שירים (ספרי עיתון 77, תשנ"ה 1994, תל אביב), יוצקה (קרן, תשס"ג 2003, תל אביב)

יוסי הדר ונט"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר הדר הגה ויזם את הקמתה של עמותה שתפעל החברה האזרחית לשם סיוע לנפגעי טראומה. הוא פנה עם הרעיון ליהודית יובל רקנאטי פילנתרופית שהיא גם אשת טיפול, שהייתה תלמידתו בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת בר-אילן ומודרכת שלו בתל השומר כדי להקים את העמותה. ב-1998 ייסד עם יהודית יובל רקנאטי את נט"ל. ימים ספורים לאחר רישום העמותה נפטר יוסי הדר ממחלה קשה ולא זכה לראות את מפעלו זה קורם עור וגידים[33]. ד"ר הדר המשיך לשמש השראה לרקנאטי, שעקב פטירתו הפתאומית הפכה ליו"ר נט"ל. יובל רקנאטי העניקה אות הוקרה של נט"ל לרעייתו של הדר בכנס מקצועי לציון שנת העשרים לעמותה (2018).

יהודית יובל רקנאטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית יובל רקנאטי (נולדה: 1951, תל אביב, לבית רקנאטי) היא פילנתרופית, יזמת חברתית ואשת עסקים ישראלית. מייסדת שותפה של קרן גנדיר.

בתם של דניאל רקנאטי ומטילדה לבית קראסו. נכדתו של לאון רקנאטי שיחד עם שותפו משה קראסו ייסד (1935) את בנק דיסקונט.

אם לשלוש בנות מנישואיה לד"ר רולי יובל. בן זוגה הוא דוד שמחה.

רקנאטי בוגרת תואר בארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בוגרת לימודי צילום במדרשה לאמנות, לימודי ריפוי באמנות בלסלי קולג' וכן לימודי גשטאלט.

בוגרת בית הספר הכרמל וגימנסיה הרצליה. בגיל 13 הצטרפה יובל רקנאטי לתנועת הצופים. במשך שש שנים פעלה כחניכה ומדריכה בשבט "קהילה" בתל אביב. הפעילות בצופים הייתה חוויה מעצבת עבור יובל רקנאטי. בצה"ל שירתה כקצינת ח"ן ובין היתר ערכה ביקורי בית להערכת מצבם ונסיבות חייהם של חיילים מרקע חברתי כלכלי מוחלש. ביקורים אלה היו מפגש ישיר ראשון של יובל רקנאטי עם הקהילות הפגיעות ביותר בחברה הישראלית. במהלך מלחמת יום כיפור ומשך תקופה לאחריה, התנדבה במחלקת הכוויות של בית החולים איכילוב בתל אביב. לאחר המלחמה ועל רקע מחסור בכוח אדם רקנאטי חזרה והתגייסה לשירות בצה"ל למשך שנה נוספת בה שימשה קצינת נפגעים.

תפיסה פילנתרופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקנאטי שותפה לחזונו של ד"ר הדר להענקת נראות ולגיטימציה לנפגעים וסיוע וטיפול מקצועי, נגיש ומסובסד, שאינם מותנים בחסמים ביורוקרטיים[9]. בראיון אמרה יובל רקנאטי: "חוסן לאומי מבוסס על מודעות לטראומה והטיפול הנאות בה. אנו בנט"ל עושים את מה שעל המדינה לעשות ונראה שהיא מוצאת שזה נוח להישען על כך שאנו נעשה זאת. רוב המימון של נט"ל מגיע מתרומות מעבר לים"[25].

יו"ר שהיא פילנתרופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשבועיים לאחר רישומה של העמותה נפטר ד"ר הדר בפתאומיות ממחלה קשה. עקב כך עמדה יובל רקנאטי בצומת דרכי בו החליטה להתמסר לעמותה כיו"ר. מותו המוקדם והפתאומי של ד"ר הדר הותיר את יובל-רקנאטי לבדה בעמדת ייחודית בה הפילנתרופית עומדת גם בראש עמותה טיפולית של חברה אזרחית.

האתגר המהותי

בפניו עמדה העמותה בשנותיה הראשונות נבע ממאפייניה של "הפציעה השקופה", הדימוי והסטריאוטיפים הקשורים בתופעה והיה קושר במיעוט פונים, בושה וחוסר מודעות לנושא. יובל-רקנאטי הסתייעה ביועצים וקיימה תהליכים אסטרטגיים שונים לעיצוב דרכה של העמותה והתפתחותה בהעלאת מודעות וחשיפה ציבורית, בפעילות בקרב קהילות בחברה האזרחית, הכשרה ושיתוף ידע ופעילות בינלאומית. האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 היוותה מפנה מבחינת פניות הציבור "מאפייני הפניות והפונים לנט"ל השתנו באורח משמעותי בפרוץ אינתיפאדת אל אקצה...עלייה של כ-300%"[20] ואופיים השתנה - מרוב של פונים שנחשפו לטראומה במסגרת השירות הצבאי לרוב של פונים מקרב החברה האזרחית וחיים במציאות של סכסוך.

נהלי העבודה

שגובשו בנט"ל לאורך השנים מוציאים את אנשי המנהל ובכללם את היו"ר יובל רקנאטי מתהליכי קבלת ההחלטות הקליניים. "כשעלתה הבקשה להפריד את המקום שלי מהצד הקליני היה לי קשה אבל קיבלתי את זה. זו הייתה החלטה שבסופו של דבר הייתה נכונה[9]".

מבנה

מאז הקמתה ובמשך שנים ארוכות פעלה העמותה בנחלת בנימין בתל אביב, בית שהיה בית אמה של יובל רקנאטי[34]. כיום, מרכז הטראומה של נט"ל פועל במבנה השייך ליובל רקנאטי והיא מעמידה לרשות העמותה.

תקורה

בנוסף, מממנת יו"ר נט"ל את הוצאות התקורה של העמותה ובכך כל תרומה לנט"ל מיועדת ישירות לעשייה.

הכשרות מקצועיות ותוכנית בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכזי חוסן עירוניים[34][עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית: בשנת 2013 נחנך מרכז TURN בשת"פ עם Wounded Warrior Project.

מרכז TURN לרשת חוסן עירונית גם בשיקגו כחלק ממסגרת שת"פ בין נט"ל, Bright Star Community Outreach ובתמיכת פדרציית שיקגו.

תוכניות הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוכנית ההכשרה הבינלאומית של נט"ל לניהול חירום אפקטיבי EEM[35] פועלת בשיתוף עם - Community Stress Prevention Center - CSPC בקרב עמיתים בחו"ל.
  • נט"ל מקיימת קשרי גומלין עם ארגונים עמיתים בבריטניה ובגרמניה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2008 - אות הנשיא למתנדב[36].
  • 2017 - אות האפקטיביות של "מידות"
  • 2018 - מגן שר הבריאות להתנדבות לפרויקט "רצים עם רמי"

מטרות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להוות בית טיפולי רב מקצועי לנפגעי טראומה וקרוביהם על רקע הסכסוך הישראלי הערבי ואסונות בעלי אופי לאומי למען שיקום ושיפור איכות חייהם.
  • לפעול בקהילה למניעה, התערבות והדרכה בשגרה ובחירום.
  • להוות מרכז הכשרה, הוראה והדרכה בתחום הטראומה לאנשי מקצוע.
  • להוות מרכז לקידום הידע והמחקר בתחום.
  • לפעול להעלאת המודעות בכל הקשור לטראומה על רקע לאומי בחברה הישראלית.

נקודות ציון והתפתחות ארגונית בנט"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע, טרום ההקמה

  • 1973 מלחמת יום כיפור. במהלך המלחמה שירת ד"ר יוסי הדר כרופא צבאי ברמת הגולן ובמהלכה נחשף לתופעת הלם הקרב. בהשפעת המלחמה החליט להתמחות בפסיכיאטריה בתחום הטראומה ופוסט טראומה.

שלב ההקמה

  • 1997 - ד"ר יוסי הדר רשם את עמותת נט"ל והזמין את יהודית יובל רקנאטי להצטרף כמייסדת שותפה.
  • יולי 1998 - נחנכה עמותת נט"ל ובה יחידה קלינית וקו סיוע טלפוני במודל שפותח בעמותה. משכנה של העמותה בנחלת בנימין בתל אביב.
  • 28 יולי 1998 - נפטר ד"ר יוסי הדר. במסגרת ארגון מחדש עקב פטירתו הפתאומית הופכת יהודית יובל רקנאטי ליו"ר העמותה.

פיתוח הפעילות לחברה האזרחית והרחבתה

  • ספטמבר 2000 פרוץ האינתיפאדה השנייה. על רקע אירועי האינתיפאדה ועקב גידול במספר הפניות מקרב אזרחים מתרחבת פעילותה של המחלקה הקלינית של נט"ל ברחבי הארץ. מותאם נפח הפעילות של קו הסיוע.
  • 2002 - גל פיגועי טרור. על רקע הפיגועים מוקמת הקואליציה הישראלית לטראומה על ידי נט"ל וארגונים שותפים.

מוקמת בעמותה מחלקה הקהילתית להתערבות בשטח. כחלק מהפעילות מופעלת ניידת טיפולית להגעה למקומות בהם אירעו פיגועי טרור.

  • 2005 - התנתקות מעזה וגוש קטיף ותמיכה במשפחות המפונות. השקת הפרויקט חיילים משוחררים לחיילים ששירתו באינתיפאדה הראשונה והשנייה.
  • 2006 - פורצת מלחמת לבנון השנייה. בעקבותיה התרחב פרויקט חיילים משוחררים.

נחנך מרכז טראומה של נט"ל. שוכן בבניין ברחוב אבן גבירול בתל אביב שהועמד לרשות העמותה על ידי יהודית יובל רקנאטי.

חילופי ידע והכשרה

  • 2007 - בשיתוף פעולה עם בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב מוקם בית ספר ומרכז לימודים רב תחומי של נט"ל.

מוקם מרכז תיעוד פסיכו-היסטורי לתיעוד עדויותיהם של חיילים נפגעי טראומה ונפגעי טראומה נוספים. זאת כחלק מההליך הטיפולי.

  • 2008 - מבצע עופרת יצוקה. הנשיא שמעון פרס מעניק לנט"ל את אות המתנדב.
  • 2012 - כחלק מהעלאת המודעות בציבור נחנך - "רצים בצבע" מרוץ עממי הנערך מדי נובמבר. שם המירוץ מתייחס לפציעה השקופה של הטראומה.
  • 2013 - תחילת פעילות בארצות הברית ואירופה. נחנך פרויקט TURN למתמודדים עם פוסט טראומה.
  • 2014 - מבצע צוק איתן. התאפיין בעלייה חדה בפניות אזרחים לקו הסיוע של נט"ל.

הכרה ציבורית

  • 2015 - הוקמה מועצה ציבורית לנט"ל בראשות רא"ל (מיל.) בני גנץ
  • 2018 - ערב גאלה והוקרה לציון 20 שנים לפעילותה של נט"ל נערך במשכן הנשיא ראובן (רובי) ריבלין. אות מגן שר הבריאות מוענק בכנסת לפרויקט "רצים עם רמי".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נט"ל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ל www.natal.org.ilאתר נט"ל
  2. ^ על יוסי הדר
  3. ^ מקימי העמותה באתר העמותה
  4. ^ גנץ באתר העמותה
  5. ^ מיכל גלנטי, [TMI הלאונג' החברים בנט"ל נפרדים מגנץ], http://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-686460, ‏24 לפברואר 2019
  6. ^ http://www.midot.org.il/נטל נט"ל זוכה באותהאפקטיביות לשנת 2017] באתר מידות
  7. ^ כאילו היא פצע נסתר - טראומת מלחמה בחברה הישראלית, עם עובד, 2012
  8. ^ Alexander, Jeffery - Toward a Theory of Cultural Trauma, Berkeley, University of California Press, 2004
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 העם על הספה, הפוליטיקה של הטראומה בישראל, מכון אשכול, מאגנס - האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2014
  10. ^ 10.0 10.1 בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב, 2005
  11. ^ פרידמן-פלג, קרן, העם על הספה - הפוליטיקה של הטראומה בישראל, ספריית אשכולות, מכון אשכול, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2014, עמ' 23-32
  12. ^ פרידמן-פלג, קרן, העם על הספה - הפוליטיקה של הטראומה בישראל, ספריית אשכולות, מכון אשכול, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2014, עמ' 33, ISBN 978-965-493-741-2
  13. ^ נוהל חרדה ביטוח לאומי, כפי שרוענן לאחר מלחמת לבנון השנייה
  14. ^ פרופ' בלייך באתר העמותה
  15. ^ ד"ר ברנע באתר העמותה
  16. ^ בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי. עורכים: אלי זומר ואבי בלייך. הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב, 2005. עמודים 14-16
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 כאילו היא פצע נסתר - טראומת מלחמה בחברה הישראלית, עם עובד, 2012, עמ' 151
  18. ^ בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי. עורכים אלי זומר ואבי בלייך. הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב. 2005. פרק 7 התערבויות טלפוניות לאחר פיגועי טרור, איתן טמיר וסיגל חיימוב עמ' 185-213
  19. ^ שירי שניצר, סטופר - כמה זמן עובר עד שעונים במוקדים לתמיכה נפשית, ידיעות אחרונות, 16.10.2015
  20. ^ 20.0 20.1 בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי, עריכה: בלייך, אבי; זומר, אלי, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 198, ISBN 965-274-404-2
  21. ^ בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב, 2005, פרק התערבויות טלפוניות לאחר פיגועי טרור, מאת איתן טמיר וסיגל חיימוב
  22. ^ "טראומה והחלמה", 1983, הוצאת עם עובד
  23. ^ https://www.natal.org.il/clinical-treatment/על המחלקה הקלינית] באתר העמותה
  24. ^ מרכז התיעוד באתר העמותה
  25. ^ 25.0 25.1 Ruth Sinai, Center for Study of War, Terrorism Opens Doors in Tel Aviv, https://spme.org, ‏5 November 2007
  26. ^ מועדון שיקומי / מועדון נט"ל וביטוח לאומי באתר העמותה
  27. ^ היחידה הקהילתיתבאתר העמותה
  28. ^ כאילו היא פצע נסתר - טראומת מלחמה בחברה הישראלית, עם עובד, 2012, עמ' 151
  29. ^ קינן, עירית, כאילו היא פצע נסתר - טראומת מלחמה בחברה הישראלית, עם עובד, 2012, עמ' 150
  30. ^ http://school.natal.org.il/המרכז הרב תחומי] באתר העמותה
  31. ^ פרופ' גלקופף באתר העמותה
  32. ^ בית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן, ד"ר יוסי הדר, https://social-work.biu.ac.il
  33. ^ 33.0 33.1 חבר ספרנים, ד"ר יוסי הדר, לקסיקון הספרות העברית החדשה
  34. ^ 34.0 34.1 Lesely College, Helping to heal a nation's trauma, lesley.edu
  35. ^ www.eem.today
  36. ^ יורם דרורי, רואי שחורות באתר nrg