משה איש כסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה איש כסית
משה איש כסית (ראשון מימין) עם זאב רווח ויהודה ברקן בסרט צ'רלי וחצי (צילם יוני המנחם)
משה איש כסית (ראשון מימין) עם זאב רווח ויהודה ברקן בסרט צ'רלי וחצי (צילם יוני המנחם)
לידה 14 באוקטובר 1947
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביולי 1987 (בגיל 39)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19711987 (כ־16 שנים)
עיסוק מסעדן ושחקן קולנוע
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה (מוישל'ה) איש כסית (ויינשטיין) (14 באוקטובר 194714 ביולי 1987) היה איש בוהמה, מסעדן ושחקן קולנוע ישראלי. בנו של חצקל איש כסית, מייסד בית הקפה המיתולוגי בתל אביב "כסית", שעם מותו ירש ממנו את המקום והפך לבעליו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה איש כסית נולד ללאה ויחזקאל (חצקל) איש כסית (ויינשטיין), בעליו של בית הקפה המפורסם "כסית" בתל אביב. ב-1977 הורשע בהחזקת שרידי סם ונקנס[1].

לאחר פטירת אביו, בשנת 1979, הפך משה למנהל כסית יחד עם אמו. משה איש כסית היה איש בוהמה שאסף סביבו חבורת ידוענים ואמנים תל אביבית בולטת. הוא המשיך את דרכו של אביו בעזרה לזולת, נדבנות ודאגה לבני האדם. הוא היה ידוע כבעל חוש הומור מפותח, ו"כסית" היה מקום משיכה לשחקנים ולאנשי בוהמה מובילי דעת קהל של אותה התקופה.

בשל מבנה גופו שיחק בקולנוע דמויות של גברים גדולים, המאיימים בחוסנם הפיזי. איש כסית שיחק במספר סרטי קולנוע, מרביתם שייכים לסוגת סרטי הבורקס, ובהם: "צ'רלי וחצי" (גדליה), "גבעת חלפון אינה עונה" (הטבח יוסיפון), "הגונב מגנב פטור", "יופי של צרות!", "לול" (בעיקר במערכון "אני אישה"), "הטוב הרע והלא נורא" (בתפקיד הראשי), סרטי אסקימו לימון: "סבבה" ו"ספיחס" (המפקד של שמש), "ספר נשים", ועוד רבים אחרים. כמו כן, הוא התארח גם כשחקן אורח בתוכניות ובסדרות טלוויזיה שונות, כגון "זהו זה!" ו"קרובים קרובים".

איש כסית נפטר בפתאומיות בגיל 39 מדום לב ב-1987 בבית החולים איכילוב בתל אביב. נטמן בבית העלמין בקריית שאול. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים[2].

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרו הוקדש תקליטו של אריק איינשטיין "על גבול האור" ובצעד חריג שמו אף מונצח על עטיפת האלבום. השיר "אחרי עשרים שנה" של שמוליק קראוס מוקדש לו, שכן נכתב לאחר מותו, ובו הבית: "אחרי עשרים שנה/ היה היה לי רע/ את שיר המעלות/ האם אתה שומע/ אשיר עד יום מותי/ נושאת את תפילתי המנגינה."

חמש שנים לפני מותו בשיר של שמוליק קראוס "איך עושים תקליט" מוזכר משה איש כסית, ובסוף השיר מחקה את אביו, חצקל.[3] השיר עוסק בחוויותהם של שמוליק קראוס, יעקב רוטבליט (כותב השיר), יבי ומשה איש כסית, בבית הקפה כסית.

בשיר "סן פרנסיסקו על המים" מוזכר איש כסית יחד עם אביו בבית האחרון בשיר. "פתאום אני רוצה הביתה חזרה אל הביצה לשבת ב'כסית', ולצחוק עם משה ועם חצקל".

זמן קצר לאחר מותו נערך ערב לזכרו עם מיטב האמנים ואנשי הבוהמה של אותה התקופה[4]. כל הכנסות הערב שימשו לתרומות למוסדות לאמנים צעירים[5]. את הערב הנחו רבקה מיכאלי ואריק לביא.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה איש כסית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]