משה איש כסית
 | |
| משה איש כסית (ראשון מימין) עם זאב רווח ויהודה ברקן בסרט צ'רלי וחצי (צילם יוני המנחם) | |
| לידה |
14 באוקטובר 1947 תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
14 ביולי 1987 (בגיל 39) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1971–1987 (כ־16 שנים) |
| עיסוק | מסעדן ושחקן קולנוע |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
משה (מוישל'ה) איש כסית (ויינשטיין) (14 באוקטובר 1947 – 14 ביולי 1987) היה איש בוהמה, מסעדן ושחקן קולנוע ישראלי. בנו של חצקל איש כסית, מייסד בית הקפה המיתולוגי בתל אביב "כסית", שעם מותו ירש ממנו את המקום והפך לבעליו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה איש כסית נולד ללאה ויחזקאל (חצקל) איש כסית (ויינשטיין), בעליו של בית הקפה המפורסם "כסית" בתל אביב. ב-1977 הורשע בהחזקת שרידי סם ונקנס[1].
לאחר פטירת אביו, בשנת 1979, הפך משה למנהל כסית יחד עם אמו. משה איש כסית היה איש בוהמה שאסף סביבו חבורת ידוענים ואמנים תל אביבית בולטת. הוא המשיך את דרכו של אביו בעזרה לזולת, נדבנות ודאגה לבני האדם. הוא היה ידוע כבעל חוש הומור מפותח, ו"כסית" היה מקום משיכה לשחקנים ולאנשי בוהמה מובילי דעת קהל של אותה התקופה.
בשל מבנה גופו שיחק בקולנוע דמויות של גברים גדולים, המאיימים בחוסנם הפיזי. איש כסית שיחק במספר סרטי קולנוע, מרביתם שייכים לסוגת סרטי הבורקס, ובהם: "צ'רלי וחצי" (גדליה), "גבעת חלפון אינה עונה" (הטבח יוסיפון), "הגונב מגנב פטור", "יופי של צרות!", "לול" (בעיקר במערכון "אני אישה"), "הטוב הרע והלא נורא" (בתפקיד הראשי), סרטי אסקימו לימון: "סבבה" ו"ספיחס" (רס"ר פלכטר, המפקד של שמש), "ספר נשים", ועוד רבים אחרים. כמו כן, הוא התארח גם כשחקן אורח בתוכניות ובסדרות טלוויזיה שונות, כגון "זהו זה!" ו"קרובים קרובים".
איש כסית נפטר בפתאומיות בגיל 39 מדום לב ב-1987 בבית החולים איכילוב בתל אביב. נטמן בבית העלמין בקריית שאול. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים[2].
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזכרו הוקדש תקליטו של אריק איינשטיין "על גבול האור" ובצעד חריג שמו אף מונצח על עטיפת האלבום. השיר "אחרי עשרים שנה" של שמוליק קראוס מוקדש לו, שכן נכתב לאחר מותו, ובו הבית: "אחרי עשרים שנה/ היה היה לי רע/ את שיר המעלות/ האם אתה שומע/ אשיר עד יום מותי/ נושאת את תפילתי המנגינה."
חמש שנים לפני מותו בשיר של שמוליק קראוס "איך עושים תקליט" מוזכר משה איש כסית, ובסוף השיר מחקה את אביו, חצקל[3]. השיר עוסק בחוויותהם של שמוליק קראוס, יעקב רוטבליט (כותב השיר), יבי ומשה איש כסית, בבית הקפה כסית.
בשיר "סן פרנסיסקו על המים" מוזכר איש כסית יחד עם אביו בבית האחרון בשיר. "פתאום אני רוצה הביתה חזרה אל הביצה לשבת ב'כסית', ולצחוק עם משה ועם חצקל".
זמן קצר לאחר מותו נערך ערב לזכרו עם מיטב האמנים ואנשי הבוהמה של אותה התקופה[4]. כל הכנסות הערב שימשו לתרומות למוסדות לאמנים צעירים[5]. את הערב הנחו רבקה מיכאלי ואריק לביא.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לול - תוכנית הטלוויזיה במספר מערכונים, הבולטים שבהם: זבזדובה, ספורטאית רוסיה שלוקחת הורמונים גבריים, ובמערכון "אני אישה"
- כץ וקרסו (1971) – בני (צעיר בליין)
- שלום, תפילת הדרך (1973)
- הבית ברחוב שלוש (1973) – חייל
- עיניים גדולות (1974) – אוהד מתפרע במשחק הכדורסל
- צ'רלי וחצי (1974) – גדליה
- חגיגה לעיניים (1975)
- עברית בסימן טוב (1975) – שליח
- יהיה טוב סלומוניקו (1975)
- איש רחל (1976)
- גבעת חלפון אינה עונה (1976) – הטבח יוסיפון
- יופי של צרות (1976) – אלפונסו הספר
- הצילו את המציל (1977) – בחור בחוף הים
- הגונב מגנב פטור (1977) – גדליה
- בדרנית בחצות (1977)
- שרגא קטן (1978) – פקיד המג"ד
- שלאגר (1979) – מאבטח של מאפיונר
- טעות במספר (1979) – מעסה במלון
- עם ישראל חי (1981) – אופנוען
- חמסין (1982)
- ספיחס (1982) – רס"ר פלכטר
- סבבה (1983) – רס"ר פלכטר (מפקד בסיס סבבה)
- ספר נשים (1984) – קופאי פרסי והומוסקסואל
- קרובים קרובים (1984) – נישום בוכה
- פעם אחת (1984)
- רחוב סומסום (1985)
- התזמורת (1985)
- שוברים (1985) – בן חור
- מניו יורק באהבה (1985) – ריקרדו
- זהו זה! (1986)
- הטוב הרע והלא נורא (1986) – בתפקיד הראשי של האסיר בוכמן.
- לול (סרט) (1988) – סרט שמרכז את קטעי השירים והמערכונים הנבחרים מתוך לול (תוכנית טלוויזיה), ששודרה בארבעה חלקים בערוץ הראשון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתן זהבי, איש כסית היה, חדשות, 15 ביולי 1987
- משה איש כסית, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
משה איש כסית, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- משה איש כסית, באתר ספר הקולנוע הישראלי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה איש כסית הורשע בהחזקת שרידי חשיש, דבר, 27 בדצמבר 1977
- ^ ירון פריד, 1987, ירון פריד מפתח תחביב עיתונאי מורבידי במקצת, באתר הארץ, 27 במאי 2009
- ^ יוחאי וולף, Japan In Dishpan, גלגל מסתובב: רגעי החסד של שמוליק קראוס, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2012
- ^ טל פרי, למוישלה באהבה, מעריב, 27 בנובמבר 1988
- ^ טל פרי, אמנים למען קרן ע"ש משה איש כסית, מעריב, 11 בספטמבר 1988