משתמש:Dori642/טיוטה
בזרג עלוי (פרסית: بزرگ علوی; אנגלית: Bozorg Alavi; נולד ב-2 בפברואר 1904 נפטר 18 בפברואר 1997). נחשב כסופר שמאלני ביותר שעבודותיו נאסרו להפצה באיראן בין השנים 1979-1953.[1] היה סופר איראני משפיע, אינטלקטואל ופעיל פוליטי, חבר ומייסד של תנועת התוּדֵה הקומוניסטית האיראנית בשנות הארבעים של המאה ה-20. בשנת 1953, לאחר ההפיכה נגד ראש הממשלה מוחמד מצדק גלה מאיראן וחי עד סוף חייו באירופה (בעיקר בגרמניה). בעת שהותו בפריז היה מהמייסדים של קבוצת כותבים ספרותית של איראנים גולים. בשנת 1952 יצא לאור ספרו המוכר ביותר "עיניה" אשר נחשב בעיני רבים ליצירת מופת. הרומן פורסם באיראן אולם זמן קצר לאחר מכן נאסר לפירסום עד נפילת משטר השאה. "עיניה" יחד עם יצירות נוספות מוזכרים בחומרי הלימוד בתיכונים האיראניים. עלוי נחשב לאחד מחלוצי הספרות האיראנית המודרנית.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזרג עלוי נולד בטהראן, איראן. ילד שלישי מתוך שישה ילדים. הוא גדל במשפחה של סוחרים כאשר בנוסף פעלו אביו וסבו בזירה הפוליטית עם נטיות לשמאל ותמכו בתנועה החוקתית. סבו, חאג' סייד מוחמד חאראף, ייצג את גילדת הסוחרים בפרלמנט הראשון של איראן. אביו, סייד אבול-חסן, היה אף הוא פעיל פוליטי שלקח חלק בתנועה לאומית איראנית פרו- אירופאית שהתפתחה בגרמניה. [1] בזרג עלוי למד בבית ספר יסודי מסורתי בטהראן,[1] ובשנת 1922 נשלח לברלין יחד עם אחיו הגדול, שם התחנך חינוך תיכוני ואוניברסיטאי, ונחשף לכתביו של זיגמונד פרויד אשר מאוחר יותר השפיעו על רבות מיצירותיו הספרותיות.[2] לימודיו האוניברסיטאים הוא למד חינוך ופסיכולוגיה ובשנת 1928 סיים באוניברסיטת מינכן.[1]
בשנת 1927 חזר לאיראן והחל ללמד גרמנית בשיראז ואחר כך בטהרן. בזמן הזה היה פעיל בחוגים שדוגלים במרקסיזם ולקח חלק בהוצאה לאור של כתב עת מרקסיסטי בשם דניא ("העולם").[3] אחיו הבכור של עלוי לקח אף הוא חלק בהוצאה של כתב עת מרקסיסטי אחר, הוא נרדף על ידי השלטון האיראני כששהה בגרמניה ונמלט לרוסיה. ברוסיה סבל מרדיפה של השלטון הלניניסטי וסיים את חיו במחנה עבודה באוזבקיסטן.[4] עלוי היה אחד מ-53 האנשים המפורסמים שנכלאו באיראן בשנת 1937 תחת משטרו של רזא שאה בגין פעילות קומוניסטית.[2] להגנתו טען עלוי שלא היה מעורב פוליטית באותה תקופה אלא היה חבר בקבוצת ספרות, שבין היתר קראה בכתבים קומוניסטיים. הוא נשפט ל-7 שנות מאסר, אך שוחרר לאחר 4 שנים, בשנת 1941, לאחר חנינה כללית בעקבות השתלטות בעלות הברית על איראן במלחמת העולם השנייה. עם שחרורו פרסם יצירה המתארת את חוויותיו בכלא. הוא המשיך בפעילותו הפוליטית ובספטמבר 1941 הפך לחבר מייסד של מפלגת התודה הקומוניסטית של איראן ושימש כעורך כתב העת שלה.[5] לאחר מלחמת העולם השנייה, התקרב עלוי לקומוניזם הסובייטי ובמסגרת משלחת סקר איראנית ביקר ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית.[6]
בשנת 1946 התקיים קונגרס הסופרים האיראני הראשון ועלוי מילא תפקיד מרכזי בארגונו. הקונגרס היה בעל אוריינטציה פוליטית שמאלנית, תרם באופן משמעותי לפיתוח הספרות המגויסת, שמשכה קבוצה גדולה של סופרים. בשנים מאוחרות יותר הוא מיקד את תשומת לבם של סופרים איראנים בזכויותיהם הקולקטיביות ובאינטרסים המשותפים, תהליך שהגיע לשיאו בהקמת אגודת הסופרים של איראן (1968). האגודה ראויה לציון בהובלתה בהתמודדות עם בעיות הצנזורה בשנים שלאחר מכן.[4] עלוי שהה בגרמניה בעת שההפיכה ב-1953 הפילה את ממשלתו של ראש הממשלה מצדק והביאה למעצרים ולמאסרים מסיביים. עלוי נשאר בגלות במזרח ברלין, לימד באוניברסיטת הומבולדט, עד לנפילת שושלת פהלווי במהפכה ב-1979. בשנות הקריירה המאוחרות שלו יצר עלוי מספר יצירות בגרמנית בניהן: "איראן בעימות" ו"ארץ הוורדים והזמירים", הוא כתב מאמרים בנושא ההיסטוריה וההתפתחות של השירה הפרסית וכן מילון פרסי-גרמני.[2]
באביב 1979 חזר לזמן קצר לאיראן לאחר 25 שנות גלות והתקבל בחום על ידי אגודת הסופרים האיראנית. הוא חזר לאיראן שנה לאחר מכן ב-1980 לביקור קצר נוסף ונחרד מהמפנה המדכא של המהפכה. הוא המשיך לחיות ולעבוד בברלין, וביקר באיראן בפעם האחרונה ב-1993. עלוי נפטר בברלין ב-1997.[4]
ביקורת על יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על רבות מיצירותיו ובפרט על יצירתו המוכרת מכולן "עיניה", מבקרים ספרותיים ודמויות פוליטיות כאחד העבירו ביקורת. הם הביעו ביקורת על כך שניתן לראות ביצירותיו רשומות בעלות תוכן פוליטי יותר מאשר יצירות ספרותיות. על יצירותיו המאוחרות הובעה ביקורת שונה, לאחר המהפכה האסלאמית נטען שהוא התאים את כתיבתו לשלטון והפך אותה מרומנטיקה מהפכנית לרומנטיקה אסלאמית. גם כתביו האקדמיים המאוחרים לא תרמו למעמדו הספרותי.[4]
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלוי התחתן עם אשתו הראשונה, גיטה, בשנת 1936. הנישואים הסתיימו בגירושים בשנת 1939, בעוד עלוי עדיין היה בכלא. מאוחר יותר הוא התחתן עם בת דודתו פאהמה עלוי ונולד לו בן, מני. ב-1956 נישא לגרטרוד קלפוטקה בגרמניה.[4]
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
· Chamedan (המזוודה) (1934)
· Varaq Pareh'ha-ye Zendan (מחברות בית הכלא) (1941)
· Panjah-o Seh Nafar (חמישים ושלושה איש) (1942)
· Nameh' ha va Dastan'ha-ye digar (מכתבים וסיפורים אחרים) (1952)
· Cheshmhayash (עיניה) (1952)
יצירות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
· Div... Div (שד... שד) (1931)
· האוזבקים (1948)
· Kämpfendes Iran (איראן בעימות) (1955, ברלין)
· Geschichte und Entwicklung der modernen persischen Literatur (היסטוריה והתפתחות של הספרות הפרסית המודרנית) (1964, ברלין)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
"האיש מגילאן" בתרגום לעברית, מתוך "אלכסון" כתב עת דיגיטלי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזרג עלוי, מתוך אנציקלופדיה איראניקה
בזרג עלוי, מתוך אנציקלופדיה בריטניקה
ביבליוגרפיה:
Ghods, M. Reza. “The Iranian Communist Movement under Reza Shah.” Middle Eastern Studies 26, No. 4, 1990, 506–13.
Ḥasan Mirʿābedini,. “ALAVI, BOZORG.” In Encyclopædia Iranica Online, August 6, 2014. http://www.iranicaonline.org/articles/alavi-bozorg-novelist.
Jazayery, Mohammad Ali. “Modern Persian Prose Literature.” Journal of the American Oriental Society 90, no. 2 (April 1970): 257. https://doi.org/10.2307/598141.
Mather, Yassamine. “Iran’s Tudeh Party: A History of Compromises and Betrayals.” Critique 39, no. 4 (December 2011): 611–27. https://doi.org/10.1080/03017605.2011.621250.
[1] Ḥasan Mirʿābedini, “ALAVI, BOZORG.”
[2] Ḥasan Mirʿābedini,.
[3] Jazayery, “Modern Persian Prose Literature.”
[4] Ghods, M. Reza., “The Iranian Communist Movement under Reza Shah.”
[5] {Citation}
[6] Jazayery, “Modern Persian Prose Literature.”
[7] Mather, “Iran’s Tudeh Party.”
[8] “Bozorg Alavi.”
[9] Ḥasan Mirʿābedini, “ALAVI, BOZORG.”
[10] Jazayery, “Modern Persian Prose Literature.”
[11] Ḥasan Mirʿābedini, “ALAVI, BOZORG.”
[12] Ḥasan Mirʿābedini,.
[13] Ḥasan Mirʿābedini,.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 Ḥasan Mirʿābedini, ALAVI, BOZORG, "ALAVI, BOZORG," Encyclopædia Iranica Online, available at http://www.iranicaonline.org/articles/alavi-bozorg-novelist, 6 אוגוסט 2014 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Mohammad Ali Jazayery, Modern Persian Prose Literature, Journal of the American Oriental Society 90, 1970, עמ' 257–265 doi: 10.2307/598141
- ^ M. Reza Ghods, The Iranian communist movement under Reza Shah, Middle Eastern Studies 26, 1990-10, עמ' 506–513 doi: 10.1080/00263209008700833
- ^ 1 2 3 4 5 Encyclopaedia Iranica Foundation, Welcome to Encyclopaedia Iranica, iranicaonline.org (באנגלית אמריקאית)
- ^ Yassamine Mather, Iran's Tudeh Party: A History of Compromises and Betrayals, Critique 39, 2011-12, עמ' 611–627 doi: 10.1080/03017605.2011.621250
- ^ Bozorg Alavi | Modernist Poet, Persian Novelist, Iranian Intellectual | Britannica, www.britannica.com, 2024-02-20 (באנגלית)