משתמש:Gilbuzagloמוצאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של משתמש gilbuzaglo מוצאות-טיוטה.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של משתמש gilbuzaglo מוצאות-טיוטה.


מוצאות - הגדרה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדיאנה ואקטאון מאת טיציאן יש מוצאות מלא המכסה את מעברו דרך מספר בעלים וארבע מדינות מאז צויר עבור פיליפ השני מספרד בשנות ה-50 של המאה ה-20.

מוצאות היא תיאור השתלשלות של משמורת או מיקום של חפץ היסטורי.[1] מקור המילה הוא מצרפתית.[2] השימוש במונח מוצאות התייחס בעבר בעיקר ביחס ליצירות אומנות וציורים.כיום נעשה בו שימוש במגוון תחומים נרחב. תחומים אלו כוללים את :1. ארכיאולוגיה .2.פליאונטולוגיה. 3.ארכיונים וכתבי יד.

4.ספרים 5.כלכלה מעגלית 6.מדעי המחשב.

המטרה העיקרית של מעקב אחר המוצאות של אובייקט היא בדרך כלל לספק ראיות הקשריות ונסיבתיות לדרך ההוצאתו לאור. ניתן לעשות זאת על ידי ביסוס של ההיסטורית המוצאות המאוחרת שלו. מדובר בשחזור של כרונולוגית הבעלות על האובייקט,ומיפוי גיאוגרפי של המקומות בהם הוא הוחזק. לפרקטיקה הזו יש ערך מיוחד בסיוע לאימותם של אובייקטים. כדי להשיג מטרה זו, ניתן להתשמש בטכניקות השוואתיות, חוות דעת של מומחים,ובדיקות מדעיות שכוללות תוצאות.הטכניקה הבסיסית ביותר למציאת המוצאות קשורה בעיקר אל גילוי של מסמכים שמעידים על היסטורית מוצאות של פריטים. השימוש במונח "מוצאות" באגלית מתוארך לשנות ה80 של המאה השמונה עשרה. מבחינה רעיונית ניתן לשייך את המונח מוצאות למושג המשפטי שרשרת משמרת(אנ').

עבור מוזיאונים וסוחרי אומנות(אנ')' המוצאות נחשבות לבעלות חשיבות בסיוע לביסוס התוקף המוסרי והמשפטי של הבעלות על היצירה. חשיבות המוצאות עלתה בעקבות העליה במספר יצירות האומנות שנבזזו (אנ'). נושאים אלה היוו את מקור הדאגה המרכזי לגבי יצירות שהחליפו בעלות במהלך מלחמת העולם השניה. בייחוד מדובר על החלפת בעלות בארצות שנכבשו על ידי נאצים באירופה(אנ').מוזיאונים רבים החלו לאסוף באופן אקטיבי תיעודי מוצאות של יצירות מסוג זה,תוך ניסיון לבנות באופן שיטתי את כרונולוגית הבעלות על פריטים אלו.[3] לאחרונה, נדון הנושא של בזיזת יצירות אומנות בנוגע ליצירות אומנות מאפריקה. סוג זה של אומנות מיובא בדרך כלל בדרכים לא חוקיות.כמו כן, מתעורר חשש לגבי מקרים של בזיזת ממצאים ארכיאולוגים במדינות שונות בעולם.בשנות המלחמה בעיראק, היה חשש רב מבזיזת עתיקות מאזורים בהם התנהלה המלחמה. כיום חשש כזה הוא מוחשי מאוד בעיקר כלפי ממצאים ארכיאולוגיים שמצויים באזורים בהם מתנהלת מלחמת האזרחים בסוריה.[4]

בארכיאולוגיה ובפליאונטולוגיה, נעשה שימוש במונח הנגזר מן המושג מוצאות. מדובר במושג פרובינציה (provenience). למושג הנגזר ישנה משמעות שונה מן המשמעות הנפוצה של המושג מוצאות.בדיסצפלינות אלו המושג מתייחס למיקום הפיזי הספציפי של ממצאים או אובייקטים.[5] משום כך לאובייקטים בדיסציפלינות אלו יכולים להיות שני סוגים של היסטורית מוצאות :1.היסטוריית מוצאות שמתמקדת במיקומו הפיזי של האובייקט.[6] 2.היסטוריית מוצאות שמתמקדת בכרונולוגיית הבעלות על האוביקט,ובמקומות בהם בעלות זו באה לידי ביטוי בפועל, לדוגמא באמצעות שימוש באובייקט.[7]

יצירות אמנות ופרטי אספנות ישנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטורית המוצאות של יצירות אמנות פרטי אספנות ישנים ועתיקות היא בעלת חשיבות רבה. היסטוריית המוצאות מסייעת פעמים רבות באיתור הבעלים המקוריים של הפריט. ישנן מספר סיבות מדוע מציאת היסטוריית המוצאות של יצירות אומנות היא בעלת חשיבות רבה. היסטוריית מוצאות אמינה מעלה את ערכן הכספי של יצירת האומנות. בנוסף לכך, קביעת מוצאות היצירה עשויה לסייע באימות זהותו של האמן שיצר את היצירה. היסטוריית המוצאות יכולה לסייע גם באימות אישים שמופיעים בציורי דיוקן. אימות שכזה עשוי לסייע בקביעת הזמן שבו נוצרה היצירה. קביעה שכזו יכולה לסתור או לתקף את הידע קיים אודות היצירה.

קביעה אמינה של היסטוריית המוצאות יכולה גם לסייע בפתרון סכסוכי בעלות. לדוגמה,שחזור אמין של היסטורית המוצאות של תמונה מן השנים 1933-1945,תעזור לקבוע האם מדובר בתמונה שנבזזה בידי הנאצים. גלריות רבות משקיעות מאמצים רבים בחקר המוצאות של ציורים שיש חשש שהנאצים בזזו. הסיבה לכך היא היסטורית המוצאות של יצירות אלו לא נהירה מספיק. עדויות מתועדות של היסטורית המוצאות של יצירת אומנות יכולות לעזור לקבוע את מידת האותנטיות שלהן. כמו כן,הסטורית מוצאות אמינה יכולה לסייע בקביעה אם הפריט הוא פריט גנוב. היסטוריית מוצאות מתועדת יכולה להוכיח מיהו יוצר האובייקט. דוגמא למחקר מוצאות שמאמת את זהותו של יוצר היצירה,ניתן למצוא בדיוקן ארנולפיני.

מידת האותנטיות של יצירת אמנות חשובה יכולה להשפיע על ערכה הכספי. הערך הכספי יכול להיות מושפע: א.הוודאות של היסטורית המוצאות.ב.מעמדם של הבעלים הקודמים. ג.חשיבות הבעלים כאספנים. כמו כן, במקרים רבים ערך המוצאות מושפע מהראיות לכך שאובייקט לא נמצא במסגרת חפירות ארכיאולוגיות לא חוקיות. קריטריון נוסף לערך המוצאות קשור למידת החוקיות בה הושג האובייקט.יצירות אומנות שונות זו מזו בהיסטורית המוצאות המתוארת שלהן. תיאור הסטורית המוצאות תלוי בקונטקסט בו מנותחת היצירה,ובמידע ההיסטורי הידוע עליה. תיאור היסטורית המוצאות יכול להיות תיאור באורך של מילה או משפט, או להתפרס על עמודי קטלוג רבים.

הסמכת(אנ') מומחה לקביעת היסטוריית המוצאות של יצירה והאותטיות שלה יכולה להיות מכרעת בכל הנוגע לערכה הכספי. יצירה מקורית שצייר אומן ידוע תהיה בעלת ערך כספי רב.לעומת זאת, עותק מזויף של יצירה יהיה בעל ערך כספי נמוך באופן משמעותי מהיצירה המקורית.

קביעה אם יצירה היא מקורית או מזויפת יכולה לעורר לעיתים מחלוקות רבות. ז'אק ואן מיגרן (אנ'),זייף את עבודותיו של אביו הצייר האן ואן מייחרן.[8] הוא כתב תעודות מזויפות שבהן נכתב כי העבודות נוצרו על ידי אביו.בפועל היה מדובר ביצירות מזויפות,שואן מייחרן לא היה מעורב ביצירתן.

ג'ון דרו (אנ') היה מסוגל לקבוע כי יצירות רבות הן יצירות אותנטיות. זאת חרף העובדה שניתן היה בקלות (ובאמצעים מדעיים) לקבוע שמדובר ביצירות מזויפות . באופן הזה,דרו אימת היסטורת מוצאות של מספר רב, של יצירות אומנות. מדובר היה בהיסטורית מוצאות שקרית .הוא יצר את היסטורית המוצאות הכוזבת הזו על ידי זיוף מכתבים, ורישום כוזב של היצירות בקטלוגים של תערוכות בהן הן הוצגו.[9]

לעיתים קביעת היסטורית המוצאות יכולה להיות קלת ביצוע. לדוגמא,צילום של הפריט עם בעליו המקוריים. תיעוד פשוט ומוחלט כזה יכול להעלות את ערכה הכספי של היצירה. זאת בתנאי שבעלי היצירה הם בעלים מֻכָּרִים ואמינים. יש פריטים שנמכרו במכירה פומבית במחיר גבוה בהרבה ממחירם המקורי.המחיר הגבוה ניתן בעקבות תצלום של היצירה עם אדם מפורסם. כמה דוגמאות לפריטים כאלו כוללים פריטי אספנות ישנים, שהיו בבעלותם של אנשים מוכרים מתחומים שונים. [10]

ישנו דיון ער בקרב אוצרי האומנות על הצורך להשיב חפצים תרבותיים מאוספים של מוזיאונים ממוצא קולניאל(אנ').[11]המוזיאון האפריקני בבלגיה(אנ'),לדוגמא,החל להציג בפומבי מידע על היסטורית המוצאות של פריטים מסוג זה בשנת 2021.[12]

חקר מוצאות של ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור הזה של סר ויליאם פיטר((אנ') היה חלק מאינוונטר למלי(אנ').עובדה זו צוינה על ידי הקרטלינו(אנ'),שנוסף לציור בצד ימין למעלה. הציור שוכן כעת גלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון.

[[קובץ:SirWilliamPetre.jpg|שמאל|ממוזער| סר ויליאם פיטר((אנ')זה היה חלק מן אוסף, הברון ג'ון למלי הראשון((אנ').עובדה זו צוינה על ידי הקרטלינו (אנ')שנוסף לציור בצד ימין למעלה. הציור שוכן כעת גלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון

מטרתו של מחקר מוצאות של ציורים ויצירות אומנות הוא לייצר רשימה מלאה וכרונולוגית של בעלי היצירה. זאת תוך הסתמכות על מסמכים או מקורות,שמבססים את היסטורית המוצאות והבעלות. נקודת ההתחלה של מחקר המוצאות יכולה להיות מסומנת כרגע הזמנת היצירה מהאמן,או מתחילת העבודה עליה. נקודת הסיום של מחקר המוצאות יתמקד בבעלות הנוכחית על היצירה. בפועל,סביר להניח שיהיו פערים בכרונלוגיית הבעלות הזו. ייתכן שחלק מהמסמכים יהיו חסרים,וחלק מהם יאבדו. בתיעוד היסטוריית המוצאות של היצירה חשוב לציין את התאריכים בהם היצירה הוצגה בתערוכות. כמו כן,חשוב לציין מתי היצירה נדונה במקורות הכתובים,או הופיעה בהם כאיור.

כאשר מחקר המוצאות מבקש להתקדם בשחזור כרונולוגיית הבעלים,חשוב מאוד לתאר בפירוט את היצירה, ואת הקונטקסט שמתוכו היא נוצרה.[13] כותרת היצירה או שיוכה לאמן ספציפי, עשויים להשתנות עם הזמן. ניתן להשתמש בגודל הפיזי של היצירה כדי לבחון האם הגודל הוזכר במקורות כתובים. החלק האחורי של ציור יכול להכיל מידע מהותי על יצירה. ייתכנו שיהיו עליה א.סימנים שנוצרו בתערוכות. ב.חותמות של בתי מסחר. ג.תוויות ששייכות לגלריות. ד.אינדיקציות נוספות שמעידות על בעלות קודמת. כמו כן,ייתכנו גם תוויות שקשורות למשלוחים שהיצירה הייתה חלק מהם. בתוכנית הטלווזיה ?Fake or Fortune(אנ') של ה-BBC נחקרה היסטוריית המוצאות של הציור- Bords de la Seine à Argenteuil(אנ'). הציור נחקר באמצעות מדבקות שהודבקו בגלריות היצירה,ותווית משלוחים שנמצאו כל גבה. לעתים ניתן לזהות היסטורית מוצאות מוקדמת יותר של יצירה על ידי קרטלינו(אנ'),[14] שנוסף לחזית שלה.[15] עם זאת, הכתוביוות הללו יכולות להיות מזויפות. בנוסף לכך,ייתכן שהצבעים שבהם נצבעה הכתובית דהו עם הזמן. כמו כן, ייתכן שהכתוביות שעל התמונה נפגעו מצבעים שבאו במגע עם היצירה.

רישומים של מכירות פומביות,שנערכו בעבר,הם משאב חשוב שמסייע בחקר היסטורית המוצאות של ציורים.

דוגמאות לרישומים של מכירות פומביות שמצויים בידי מוסדות אומנות ברחבי ההעולם

  • ספריית וייט (אנ'),מחזיקה באוסף של קטלוגים של מכירות פומביות. אוסף זה יכול לאפשר לחוקרים לזהות מתי נמכרו ציורים ספציפיים במכירות פומביות לאורך השנים.
  • ספריית היינץ בגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון משמרת אוסף דומה של קטלוגים למכירות פומביות. האוסף מתייחס רק למכירות של ציורי פורטרט ודיוקן.
  • הספרייה הלאומית לאמנות במוזיאון ויקטוריה ואלברט שומרת על אוסף של קטלוגי מכירות פומביות שהתקיימו בעבר בבריטניה. [16]
  • אוניברסיטת יורק הקימה אתר אינטרנט עם משאבי מידע מקוונים. המאגר מתמקד במחקר של יצירות אומנות שנוצרו בין השנים 1660-1735. מקורות המידע שכלולים באתר זה כוללם יומנים,קטלוגי מכירות,חשבוניות שניתנו על יצירות שנמכרו,תכתובות,ורשימות מלאי (אינוונטרים).
  • במכון המחקר של Getty (אנ')בלוס אנג'לס מתקיים פרויקט לחקר איסוף ומוצאות (PSCP).[17] הפרויקט הכולל מסד נתונים מקוון,שנמצא בשלבי עיצוב.מסד הנתונים כולל רשומות של מכירות פומביות שהתקיימו בעבר, ורשומות נוספות, שקשורות לחקר היסטורית מוצאות של יצירות.[18]
  • בספריית האמנות של Frick(אנ')בניו יורק יש אוסף נרחב של קטלוגים של מכירות פומביות ותערוכות שהתקיימו בעבר. [19]
  • למכון ההולנדי לתולדות האמנות (RKD) יש מספר מאגרי מידע הקשורים ליצירות של אמנים שפעלו בהולנד.[20]

אם ציור נמצא בידיים פרטיות במשך תקופה ממושכת ומוצג בבית שמכיל יצירות רבות,הוא עשוי להירשם ברשימת מלאי(אינוונטר) של אותו הבית. כדוגמא לרישום שקיים באופן הזה ניתן לציין את אינוונטר למלי(אנ').[21] ייתכן שמי שביקר באותו בית הבחין ביצירה,וכתב עליה מאוחר יותר במקורות כתובים.[22] כמו כן, ייתכן שהיצירה הוזכרה בעבר במקור כתוב אישי,דוגמאת צוואה או יומן.כאשר הציור נקנה מהבעלים או מן האמן עשוי להיות קיים שטר מכירה, שמעיד על המיקום ועל זמן המכירה.ייתכן שקיים קטלוג מחקרי בו מופיעות היצירות.[23]בקטלוג המחקרי ניתן למצוא פירוט של כלל היצירות הידועות של האמן,ואת המיקום הנוכחי שלהן.מאגר נתונים של קטלוגים מחקריים כאלו זמין בקרן הבינלאומית לחקר האמנות.[24] באמצעות מסד הנתונים הזה ניתן ללמוד באמצעות תמונות היסטוריות על יצירות ספציפיות. בנוסף לכך, באמצעות מאגר זה ניתן לצפות במכלול העבודות של אמן מסוים,או להתמקד בסוגה מסוימת.באופן דומה,תצלום של ציור במסד הנתונים הזה עשוי להראות כתובות (או חתימות) שנעלמו מהתעודים קודמים של היצירה. הסיבה לכך יכולה להיות קשורה לשחזור שלא היה נאמן למקור.עם זאת,ייתכן כי צילום מוקדם של היצירה עשוי להראות כי כתובת שנעלמה לא הייתה קיימת גם בתקופות מוקדמת יותר. אחד ההיבטים השנויים במחלוקת בחקירת הדיוקן "אורז" (אנ'), בו מוצגת ג'יין אוסטין,נוגע לשאלת זהותו של האומן שצייר את היצירה. סוגיה נוספת ש ששנויה במחלקות לגבי הדיוקן הזה קשורה לזיהוי המקום בו נוצרה היצירה.[25]

מוצאות בארכיונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קובץ:BRA_stamp.jpg|שמאל|ממוזער| חותמת על מסמך היסטורי, המראה שהוא עבר בידי המדור לשימור הרשומות של איגוד הרישומות הבריטי(אנ'), זהו שירות הצלה לחומר ארכיוני: המספר מציין את היסטורית המוצאות מוקדמת יותר. ]] המושג מוצאות, הידוע גם כהִיסְטוֹרְיַת מִשְׁמֹרֶת, הוא מושג ליבה בארכיונאות ובעיבוד ארכיוני. המונח מתייחס לאנשים, לקבוצות או לארגונים שיצרו או קיבלו פריטים כמקור נצבר של רשומות. לאחר מכן, אותם יחידים או ארגונים יצרו שַׁרְשֶׁרֶת מִשְׁמֹרֶת (אנ') של פריטים.[26] המושג מוצאות כעקרון בארכיונאות,[27] הוביל לקביעתם של כמה כללים. כלל ראשון קובע כי מבחינה פיזית יש לשמור על רשומות שמגיעות ממקור משותף.[28] כלל שני קובע,שמבחינה אינטלקטואלית ,ניתן לאתר את חומרי הארכיון ולהבין את הסדר הפנימי שלהם. את התהליך הזה ניתן לבצע באמצעות מציאת עזרי איתור(אנ'), ועל ידי שימוש בהם.על מנת שניתן יהיה למפות את הארכיון,יש לשמר ולתעד רישומים שהגיעו ממקורות שונים. כל קבוצת רישומים שהגיעה ממקור ספיצפי,צריכה להיות מתועדת באופן נפרד. באופן פרקטי, קביעת היסטורית המוצאות של מסמך ארכיוני ניתנת להשגה על ידי הפעלה של מערכות בקרה. מערכות אלו מתעדות את היסטורית המוצאות של המסמך הארכיוני.היסטוריה זו כוללת את פירוט תיקונים שבוצעו במסמכים במהלך השנים. מסמך ארכיוני שהיסטורית המוצאות שלו תוטל בספק,[29] ייחשב כגורם שפוגע באיכות המידע שמופק מהארכיון.

עקרונות המוצאות בארכיונאות פותחו במאה ה-19 על ידי ארכיונאים ממוצא צרפתי ופרוסי. הם זכו להכרה נרחבת על בסיס הניסוח שלהם במדריך לסידור ותיאור הארכיונים מאת ארכיונאי המדינה הולנדיים.[30] המדריך פורסם בהולנד בשנת 1898. הוא המכונה לעתים קרובות בשם "המדריך ההולנדי"(אנ').[31]חוקר מדעי הרוח הדיגיטליים, שיימוס רוס,(אנ'),טען כי יש להתאים את העקרונות התיאורטיים של תיעוד מוצאות ארכיוניים לתחום השימור הדיגיטלי. [32]

אחד הביטויים לחשיבות הרבה של המושג מוצאות בתחום הארכיונאות הוא שמו של כתב עת בנושאי ארכיונאות. כתב העת נקרא "מוצאות"(provenance). כתב העת הזה יוצא לאור על ידי אגודת הארכיונאים של ג'ורג'יה.[33]

חקר מוצאות של ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם כאשר באים לבחון את כרונולוגית הבעלות על עותקי ספרים,ניתן יהיה לעשות שימוש במושג מוצאות. ניתן להשתמש במושג מוצאות במסגרת חקירה של מקרים ספציפיים שקשורים לספרים.חקר מוצאות יבקש לחקור מי היו הבעלים של עותקים בודדים של ספרים,או של ספריות שלמות. בדרך כלל מדובר במחקר רחב, שיכלול גם מעקב אחר הנסיבות בהן עותקים של ספרים הועברו מסטטוס בעלות אחד לאחר. במקרים אלו,המחקר ינסה לאסוף ראיות פיזיות שנמצאות בתוך ספרים עצמם. ראיות אלו יוכלות לשמש גם כראיות במחקר שיתמקד באפיק אחר. אפיק זה יבקש לבחון מה הייתה האינטראקציה שקיימו קוראים עם הספרים.[34] [35]

מימד נוסף לחקר מוצאות ספרים יבקש לעמוד על התפקיד ההיסטורי שמילאו ספרים במגוון של היבטים. המימד המחקרי הזה יתעניין בשאלות שקשורות מעמדם של הספרים מבחינה חברתית,אינטלקטואלית וסִפְרוּתִית.מחקרים שעוסקים בנושאים אלו,עשויים להעשיר את הידע אודות ההשפעה של אוספי ספרים ספציפיים על בעליהם.לדוגמה,חקירה של אוסף ספרים שבעליו הוא סופר מפורסם. מחקר מן הסוג הזה עשוי לסייע באיתור היצירות הספרותיות המרכזיות שהשפיעו על יצירתו של אותו סופר.

מספר רב של מחקרי מוצאות מתרכזים בחקר של אוספי ספרים שהיו בבעלותם של אנשים מפורסמים.עם זאת, גם ישנה גם התייחסות לספרים שהיו בבעלותם של קוראים אנונימיים. זאת בייחוד אם מדובר בבעלים הנוכחיים של אוסף הספרים. בנוסף,במסגרת זו ניתן לחקור גם את האינטראקציה שקיימו קוראים אנונימיים עם ספרים. [36] [37]

ניתן ללמוד על היסטוריית המוצאות של ספר, באמצעות בחינת המרכיבים הפיזיים שקיימים בו. לדוגמא,ניתן להתחקות אחר אלמנטים פיזיים שנמצאים בספר עצמו: א.הקדשות. ב.הערות שוליים. ג.מדבקות אקס ליבריס. ד.שיר בחרוזים מופיע בתוך הספר.[38] ה.כריכת הספר. במקביל,ניתן להתייחס למקורות מידע חיצוניים שקשורים לספר.לדוגמא, קטלוגים של מכירות פומביות בהן הספרים נמכרו.[34]

חקר מוצאות ספרים בעולם היהודי ובמדינת ישראל:פרויקט אוצרות הגולה

לערך המורחב - אוצרות הגולה

פרויקט אוצרות הגולה הוא פרויקט גדול שביקש למפות ולתעד את היסטורית המוצאות של ספרים יהודיים שנבזזו על ידי הנאצים החל ב1936,[39] ועד לסיומה של מלחמת העולם השנייה. מטרת הפרויקט הייתה להשיב את הספרים אל בעליהם המקוריים,ולחלופין להעביר אותם לרשות מדינת ישראל. הכוונה הייתה להעביר את הספרים למוסדות שונים בישראל, ובתוך מוסדות אלו גם אל הספרייה הלאומית. בפרויקט נטל חלק ארגון ה-JCR,[40]שמקום מושבו היה בארצות הברית ובאירופה. כמו כן,פרויקט השתתפה ועדה מיוחדת מטעם האוניברסיטה העברית.ועדה זו נקראה בשם "הוועדה להצלת אוצרות הגולה". הוועדה הוקמה באוניברסיטה העברית בשנות ה-40 של המאה ה-20. חברי הוועדה היו מרצים באוניברסיטה,וספרנים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. תפקיד הוועדה היה להציג את דרישותיה של האוניברסיטה העברית לקבלת חלק מן הספרים שנמצאו לאחר המלחמה,ושבמהלכה היו בידי הנאצים. במהלך מלחמת העולם השנייה,בזזו הנאצים ספרים מספריות יהודיות באירופה,וגם ספרים שהיו בבעלותם של אנשים פרטיים. בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים הפכה הוועדה להצלת אוצרות הגולה למחלקה בספרייה הלאומית. נציגיה פעלו עד לשנות ה-70 והביאו ארצה מאות אלפי ספרים מאירופה. רוב הספרים שהגיעו לישראל התחלקו בין ספריות ציבוריות,ספריות של ישיבות,ספריות של בתי ספר,ספריות של בתי כנסת וספריות אקדמיות.חלק גדול מן הספרים הגיע אל הספרייה הלאומית. ספרי אוצרות הגולה, שנקלטו בספרייה הלאומית, שימשו מקור מרכזי להבנת והנצחת התרבות היהודית באירופה. באמצעות ספרים אלו ,ניתן היה להכיר את צרכי הקריאה, הלימוד ,התפילה של יהדות אירופה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה.

קיצור שולחן ערוך עם סמלו של ארגון הJCR, שהיה אחראי על איתור ספרי אוצרות הגולה

בנוסף לכך, הספרים העשירו את האוסף הלועזי של הספרייה הלאומית. בשנת 2021 נעשה מחקר בנושא ספרי אוצרות הגולה שנמצאים בספרייה הלאומית. במהלך המחקר נרשמו כ- 10,000 מספרי אוצרות הגולה שנקלטו משנות החמישים עד לשנות השבעים בספרייה. מתוכם זוהו כ-8000 ספרים.[41] מידע שמסווג אותם בתור ספרי אוצרות הגולה, נוסף למערכת עלמא. מידע זה ניתן לאיתור במערכת החיפוש "מרחב" של הספרייה הלאומית. בסוף שנת 2022 חודש הפרויקט. בסך הכל אותרו וסומנו במסגרתו כ 35,000 רשומות של פריטים מאוספי הספרייה שהובאו לארץ במסגרת פעילותה של מחלקת אוצרות הגולה.

יינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעסקאות של יין ישן עם פוטנציאל להשביח לאורך זמן(אנ'),לסוגיית המוצאות יש השפעה רבה על אופן בהעכת היין. הערכת היין תתמקד בשני פרמטרים מרכזיים 1.איכותו של היין. 2. הסיכון שהיין יכול להיות חלק ממערך רחב של הונאת יינות(אנ'). היסטוריה מתועדת של התנאים בהם אוחסן היין במרתף יכולה לעזור בהערכת איכותו של בציר יין שנחשב לישן. זאת תוך התחשבות באופיו השברירי של היין,ובשבריריותם של תנאי האחסון שלו. [42]

שימוש במושג מוצאות בדיסצפלינות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה ופליאונטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה משתמשים במושג מוצאות באמצעות שני מושגים שונים.

כדי להתייחס למיקום הפיזי המדויק של פריט ארכיאולוגי בתוך אתר החפירה מתשמשים הארכיאולגים במושג provenience.[5] כדי לתאר את ההיסטוריה המתועדת המלאה של הממצא, ואת היסטורית הבעלויות של נעשה שימוש במושג provenance. באופן אידיאלי, בחפירות מודרניות, המיקום הספציפי של החפץ[43] מתועד באופן תלת מימדי על ידי סיכוך. סיכוך זה נעשה בדיוק רב. כמו כן,ניתן לתעד בווידאו את תהליך המיפוי של הממצא וסיכוכו. יש לעשות זאת באופן שיספק הוכחה מוחשית לדרך בה התנהל ההליך כולו. במסגרת התיעוד, יש לתאר את ההקשר הארכיאולוגי הרחב יותר אליו ניתן לשייך את הממצא. בעבודות ארכיאולוגיות ישנות, שבוצעו לרוב על ידי ארכיאולוגים חובבים,לא ניתן היה לאתר את המיקום המדויק של חלק מהממצאים. ניתן היה לדעת רק באופן משוער מהו המיקום של הממצאים הללו בתוך אתרי חפירה הארכיאולוגית.הידיעות המשוערות הללו היו נפוצות בעיקר בממצאים שלא נמצאו באתרי חפירה מקצועיים.בנוסף לכך,ייתכן שהמיקום של הממצאים באתרי החפירה לא נרשמו באופן מקצועי ומדויק.

המונח provenience[44] הופיע בשנות השמונים של המאה ה-19. מונח זה החל להופיע כמאה שנה לאחר הופעתו של המונח מוצאות,(provenance), שנמצא בשימוש בדיסצפלינות רבות. מחוץ להקשרים אקדמיים, שימש המושג provenience כמושג נרדף למושג provenance. השימוש הנרדף במושגים אלו נפוץ בעיקר באנגלית אמריקאית.

לכל ממצא ארכיאולוגי נתון עשוי להיות גם מוצאות במובן של provenience,[45] וגם במובן של provenance.[46] סיכום ההבחנה בין שני המושגים היא ש"מוצאות במובן של provenience היא נקודה קבועה של מיקום, בעוד שמוצאות במובן של provenance יכולה להיחשב כמסלול שניתן לעקוב אחריו". מדובר במעקב אחר התחנות בהן עבר האוובייקט הן מבחינת מיקומו, והן מבחינת הבעלות עליו.[47] מטאפורה נוספת היא שמוצאות במובן של provenience הוא מעין "מקום הלידה או מקום מוצא" של האובייקט.לעומת זאת, מוצאות במובן של provenance הוא מעין מסמך "קורות החיים" של האובייקט.[48] יחד עם זאת,ייתכן שמדובר בהבחנה שאיננה מדויקת לעיתים. ישנם ממצאים ארכיאולוגים רבים שנמצאו,ולאחר מכן הועברו באמצעות סחר אל מקומות אחרים.כמו כן, ייתכן שחלק מן הממצאים הארכיאולוגיים נוצרו במקום אחד, אך השימוש היום-יומי בהם נעשה במקום אחר.

מלבד הדיוק המדעי, הצורך בהבחנה בין שני המושגים הללו תואר באופן הבא: [48]

"הארכיאולוגים לא מייחסים חשיבות לשאלה למי היה שייך ממצא ארכיאולוגי. הם יותר מתעניינים בקהילה בה נעשה השימוש בממצא. בנוסף לכך,הארכיאולוגים מתעניינים בהקשר החברתי שבמסגרתו התרחש השימוש באובייקט. אנו (הארכיאולוגים) מתעניינים מהי הסיבה לכך שמטבע רומי נמצא בספינה שטבעה בים. המטבע נמצא כארבע מאות שנה לאחר שנכנס בפעם הראשונה לשימוש.לעומת זאת,ההיסטוריונים של האומנות מייחסים לשאלה הזו חשיבות זניחה . הסיבה לכך היא שהם יכולים לאתר את המִטְבָּעָה שייצרה את המטבע .כמו כן ניתן להסתמך על המידע שמוטבע על המטבע עצמו. "זה מטבע רומי, מה עוד אנחנו צריכים לדעת?" אומר היסטוריון של האמנות. "אנו צריכים לדעת יותר פרטים על סחר הספינות באזור הים התיכון בתקופה הרומית המאוחרת". אומר ארכיאולוג. מוצאות במובן של provenance הוא מושג בעל חשיבות להיסטוריון של האמנות כדי לקבוע באופן מבוסס מי היו הבעלים של אובייקט או יצירה .לעומת זאת, מוצאות במובן של provenience הוא מושג בעל חשיובות לארכיאולוג כדי להבין את המשמעות של מיקומו של הממצא הארכיאולוגי. כמו כן, הארכיאולוגים ינסו להבין מהי משמעות של ההקשר ההיסטורי והחברתי שאליו ניתן לשייך את הממצא."

— Hirst, K. Kris (December 22, 2016). "Provenience, Provenance, Let's Call the Whole Thing Off: What is the difference in meaning between provenience and provenance?". ThoughtCo. Dotdash/IAC. Retrieved September 21, 2017. תורגם לעברית

בהקשר זה, מוצאות במובן של provenance יכולות להיות קשורות לעיתים נדירות להיסטוריה המפורטת של המקום שבו נמצא האובייקט, או להיסטורית השימוש והבעלות עליו.[48] בדומה לבחינת המוצאות של יצירות אומנות, בחינת ההיסטוריה של ממצא ארכיאולוגי לא תתרכז רק בתקופה המודרנית,קרי בתקופת הגילוי של האובייקט.מדובר במקרים בהם ניתן למצוא כיתוב על הממצא, או שקיים תיאור שלו במקורות כתובים מהעת העתיקה. למושא מחקר בארכיאולוגיה או אנתרופולוגיה תרבותית עשויה להיות היסטורית מוצאות מוקדמת. תולדות הבעלות עליו, ותיעוד השימוש בו יכולים להיות מתועדים במקורות כתובים מהעת העתיקה. בהמשך לכך,ייתכן שלאותו אובייקט תהיה היסטורית מוצאת שמתמקדת בתקופה מאוחרת יותר. את התקופה הזו ניתן להגדיר כתקופה שלאחר גילויו של האובייקט או הממצא בחפירות ארכיאולוגיות. לבסוף, יתכן שהיסטורית המוצאות של אותו אובייקט תכיל פרק נוסף. פרק זה יתייחס לדרכי הטיפול,התצוגה והאחסון שלו. הפרק הזה יתייחס לתקופה בה החלו להעביר את האובייקט תהליכים של שימור, כהכנה לתצוגה בתערוכות.

עדות להיסטורית מוצאות במובן הכללי יותר של provenance יכולה להיות בעלת חשיבות בארכיאולוגיה. זיופים של ממצאים ארכיאולוגיים כמעט ואינם מוכרים מבחינה מחקרית. למרות זאת, לעתים ההקשר הארכיאולוגי נרחב שבתוכו נחשפו הממצאים לא תועד באופן מספק. הסיבה לכך היא שלא נמצא תיעוד מדויק ומספק של הממצאים שמרכיבים את ההקשר הזה. ממצאים אלו נחשבים לממצאים שניתן להפיק מהם הידע הארכיאולוגי מועט מאוד. כאשר ממצא ארכיאולוגי בעל תיעוד חסר או לא מדויק נמצא באתר המקורי בו הוא שכן,הטיפול בו ייעשה בזהירות. בנוסף לכך, ייתכן שהיסטורית המוצאות של ממצאים מן הסוג הזה לא תהיה נהירה. הסיבה לכך יכולה להיות קשורה לכך שהקשר הארכיאולוגי בו הוא מופיע הוא הקשר מעומעם. הסיבות לעמעום הזה יכולות להיות קשורות בכמה גורמים:א.הפרעות בשכבות סטרטיגרפיות.ב. שחיקה. ג.רעידות אדמה,ד.שחזור קדום[49]ה.פרעה(אנ'). בנוסף לכך, יתכן שחלק מהמצאים ארכיאולוגים הועברו בדרך לא חוקית. גורמים אלו עלולים להרחיק את הממצאים מן המיקום מן ,והקשר ההמקורי שמתוכו הם התגלו.מדינות רבות בעלות ממצאים ארכיאולוגים העבירו חקיקה שאוסרת על סחר פנים מדינתי במורשת תרבותית. ממצאים הארכיאולוגים נכללים במורשת תרבותית,שעליהם לשון החוק מבקשת להגן .לעתים קרובות נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע את היסטוריית המוצאות הוודאית של ממצא ארכיאולוגי.כמו כן,ייתכן שהמחקר הנוסף יסייע בקביעת הסטטוס המשפטי של הממצא. ברמה כללית יותר,מחקר נוסף בנושאים אלו ינסה לקבוע האם קיים קשר כלשהו בין המוצאות במובן הprovenience,[50] לבין מוצאות במובן של במובן של provenance.[51]

בפליאונטולוגיה ובפליאונתרופולוגיה מתועדת תופעה בה מאובנים יכולים לנוע מן הסביבה הראשונית בה הם שכנו. הם יכולם עדיין לשכון באותה סביבה, אך בתוך מרבצים שלא היוו חלק מסביבתם ראשונית. הסיבות לכך שהמאובנים זזו יכולות להיות קשורות לשחיקה של מחשופים. המחשופים עצמם הם לא חלק מן המאובן עצמו,אך הם קרובים אליו מאוד מבחינה פיזית.

בפליאונטולוגיה,ההבחנה בין המוצאות במובן הprovenience למוצאות במובן של provenance מעורפלת לעיתים. מילון מונחים קצר באתר אינטרנט של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע, לדוגמא,מתייחס לשני המושגים כאל שני מושגים נרדפים.[52] לעומת זאת, עבודות מחקריות בתחום פליאונטולוגיה עושות שימוש תכוף במושג מוצאות במובן של provenience.[53] זאת בדומה לשימוש שנעשה במושג במסגרת המחקר הארכיאולוגי.לעומת זאת,רוב המוזיאונים שעוסקים במדע ובארכיאולוגיה משקיעים מאמץ רב בתיעוד הדרך בה הושגו הממצאים שנכללים באוסף. הם עושים זאת באמצעות תיעוד היסטורית הבעלות, ותיעוד של הדרכים בהן נעשה שימוש באובייקט במשך בשנים. המאמצים הללו מעידים על כך שהמוזיאונים מעדיפים לעסוק במוצאות במובן של provenance. רשומות היסטוריית המוצאות של פריטי האוסף מסייעות ביצירתה של שרשרת משמרת.שרשרת משמרת היא כינוי לרצף הגופים שבחזקתם נמצאו הרשומות,מהיווצרותן ועד לרכישתן בידי מוסד מוזיאוני.[54] רשומות היסטוריית המוצאות עוזרות למפות באופן מדויק את את רשימת הבעלים הכרונולוגית של פריטי האוסף.

מוצאות בנתונים ממוחשבים (data)[עריכת קוד מקור | עריכה]

 מחקר מדעי נחשב בדרך כמקור מוצאות טוב כאשר הוא מתועד בפירוט רב. רק כאשר המחקר מתואר בפירוט רב ניתן לבצע שחזור שלו. [55] [56] מערכות זרימת עבודה מדעיות(אנ') מסייעות למתכנתים לעקוב אחר הנתוני המידע באמצעות פרמטרים שונים לניתוחם. מדובר בפרמטרים שמייצגים שינויים שונים שעברו הנתונים.בהקשר זה ניתן לדבר על פירושים שונים שניתנו לנתונים,על דרך בה הם נותחו. מערכי נתונים נחשבים לאמינים כאשר תהליכי היצירה שלהם הם תהליכים שניתנים לשחזור. כמו כן,מערכי נתונים נחשבים לאמינים, אם ניתן לאתר בתוכם פגמים. איתור הפגמים אמור להוביל לשיפורו של מערך הנתונים.[57] חוקרי אבטחת מידע מעוניינים להגיע אל המקורות הראשוניים של מוצאות הנתונים. הסיבה לכך היא שהמקורות הראשוניים יכולים לעזור בניתוח נתונים חשודים.

ברמה הכללית יותר,כך ניתן להפוך מערכות גדולות, שנחשבות לאטומות,למערכות שקופות יותר.[58] יוזמות נוכחיות מבקשות לנהל באופן יעיל שיתוף וביצוע של שימוש חוזר בנתונים אקולוגיים. יוזמות אלו מעידות על החשיבות הגוברת שמיוחסת למוצאות נתונים. דוגמאות ליוזמות או כאלו הן שלושה פרויקטים של הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית.[59] כמו כן, פרוייקטים דומים קיימים גם בתוכנית המחקר לשינויים גלובליים בארה"ב. ((אנ')[60] בנוסף לכך,בכמה קונסורציומים אקדמיים בינלאומיים, כדוגמת Research Data Alliance(אנ'),יש קבוצות עבודה ספציפיות,שעוסקות ודנות בסוגיות שקשורות למוצאות. במסגרת קבוצות עבודה אלו מתקייימים דיונים בסוגיות שנוגעות למוצאות נתונים.מדובר לרוב בקבוצות עבודה של בעלי עניין שמתמקדים בחקר מוצאות נתונים. נושאי הדיון המרכזיים בקבוצות אלו קשורים לממדים מחקריים של מוצאות הנתונים.[61]

מדעי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך מדעי המחשב,תחום מדעי המידע היא הדיספצלינה בה נעשה השימוש התכוף יותר במונח "מוצאות". השימוש במושג מוצאות במסגרת הזו מתייחס בעיקר אל התשתלשלות הנתונים (אנ'). נקודת ההתייחסות למושג מוצאות קשורה בעיקר למקורות הראשוניים של מאגר הנתונים. בעשור האחרון,המחקר הרחיב את המודל המושגי להבנת הקשרים הסיבתיים והיחסים בין הנתונים.המודל המושגי הרחב כולל בתוכו גם התייחסות לתהליכים ולגורמים שמשפיעים על נתונים. כמו כן,המודלים החדשים כוללים התייחסות למשתנים המרכזיים שמניעים את התהליכים הללו.דוגמא למודל תיאורטי שעובד בהתאם למודל המחקרי העדכני,ניתן למצוא בסדנה הבינלאומית להערות על מוצאות,(IPAW).[62] בנוסף, ניתן למצוא מודל ניתוח תיאורטי זהה גם בסדנה לתיאוריה ופרקטיקה של מוצאות(TAPP).[63] הגופים הרשמיים שעומדים מאחורי הרשת הסמנטית,[64]אשררו בשנת 2014 את מודל הנתונים הסטנדרטי לייצוג מוצאות. ראשי התיבות של שם המודל הוא PROV.[65] מודל זה שואב את נתונים ממערכות ייצוג מוצאות רבות. מערכות אלו נחשבות למערכות מוכרות וישנות. בין מערכות אלו ניתן למנות את Proof Markup Language(אנ'), ואת מודל המוצאות הפתוח (Open Provenance Model).[66]

היכולת לקחת נתונים ממערכת אחת ולהשתמש בהם במערכת אחרת,היא יעד עיצובי עדכני במדעי המחשב. ביעד עיצובי זה מתמקד רוב הידע התיאורטי העדכני בנוגע למוצאות.[67]

את היעד הזה ניתן להשיג באמצעות סדנאות עבודה שונות, דוגמאת סדנת מודל המוצאות הפתוח.[68] מטרתה של של סדנת עבודה הזו הוצגה כ"ביסוס של יכולת הפעלה הדדית של מערכות". הביסוס אמור להעשות באמצעות יצירת הסכמים להחלפת מידע בין המערכות.[69] מודלים של בסיסי נתונים ותבניות סדורות שמספקות מידע על המוצאות עושים בדרך כלל שימוש חוזר במודלים[70] של מטא-דאטה. השימוש בנתונים נעשה על מנת שהסכמים הללו יוכלו להתקיים. גם אוצר המילים של OPM,[71] וגם האונטולוגיה של PROV, [72] עושים שימוש נרחב במודלים תיאוריים של מטא-דאטה.לדוגמא, ניתן לדבר בהקשר זה על מודלים כדוגמאת Dublin Core,וטכנולוגיות רשת סמנטית.[73] הפרקטיקה הנוהגת בזמן הנוכחי קשורה להסתמכות על מודל הנתונים W3C PROV. מודל זה החליף את מודל ה-OPM. [74]

ישנם מספר ישומים שיכולים ללכוד את מוצאות הנתונים. ניתן לשלב את אותם ישומים במערכות ההפעלה של המחשב.ניתן להטמיע ולתחזק את היישומים הללו באמצעות שיטת קוד פתוח:

:1.CamFlow & [75] [76] ,Progger [77] עבור מערכות ההפעלה לינוקס ו-Ms Windows.

2.SPADE עבור Linux, MS Windows ו- MacOS.[78]

בשנים האחרונות חלה עליה בהתעניינות בהיסטורית מוצאות של מערכות ההפעלה.העלייה בהתעניינות בסוגיה זו חלה בעיקר בקרב קהילת אבטחת המידע. הסיבה לכך היא שבאמצעות התחקות אחר היסטוריית מוצאות,ניתן לפתח טכניקות חדשניות שיאפשרו זיהוי של פריצות למערכות המידע. [79] יישומים אחרים שמתייחסים למוצאות קיימים גם עבור שפות תכנות ,ותוכנות מחשב ספציפיות, כגון RDataTracker [80] עבור R ו- NoWorkflow[81] עבור Python.

הטמעת מקור של כל המערכת עבור לינוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • PASS [82] – מקור סגור – לא מתוחזק – קרנל v2.6. איקס
  • Hi-Fi [83] – קוד פתוח [84] – לא מתוחזק – kernel v3.2.x
  • Flogger [85] – מקור סגור – לא מתוחזק – קרנל v2.6.x
  • S2Logger [86] – מקור סגור – לא מתוחזק – kernel v2.6.x
  • LPM [87] – קוד פתוח [88] – לא מתוחזק – kernel v2.6.x
  • פרוגר [89] [77] [90] [91] – קוד פתוח [92] – לא מתוחזק – kernel v2.6.x ו-kernel v.4.14.x
  • CamFlow [93] [94] [95] – קוד פתוח [96] – מתוחזק – kernel v6.0. איקס

פטרולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאגרמת QFL (אנ')( קוורץ, פצלת שדה ,שברי ליתיום ) המשמשת לקביעת היסטוריית מוצאות טקטונית באבני חול

השימוש במסגרת הפטרולוגיה במושג "מוצאות" מתייחס בדרך כלל למקור היווצרות של חלקיקים בתוך הסלע.לרוב מדובר בחקירת היווצרות החלקיקים של סלע משקע. המושג מוצאות במסגרת הזו איננו מבקש לחקור את הנסיבות שהובילו לכך שדווקא חומרים מסוימים הובילו להיווצרותו של סלע המשקע. במקום זאת, מושג זה בא לתאר מבחינה כמותית את החומרים מהם מורכב הסלע.לדוגמא, ניתן להעריך את הכמות של כל אחד מהחומרים שמרכיבים את אבן החול. ניתן לעשות זאת על ידי קביעת הפרופרוציות של כל אחד מהחומרים הבאים שמהם מורכבת אבן החול: קוורץ,פצלת שדה ושברי ליתיום.

חקר מוצאות בזרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאות הזרעים מתייחסות לאזור ספציפי שידוע כי ממנו הופקו או נבעו זרעים של צמחים. מוצאות מקומיות היא עמדה שנתמכת על ידי אקולוגים. עמדה זו הטוענת כי יש לשתול רק זרעים שידוע שמקור המוצאות שלהם הוא באזור ספציפי. אזור המוצאות של הזרע הוא האזור שבו אמורה להתקיים הזריעה.חשוב לציין תפיסה זו תלויה בקבלת הנחות היסוד שעומדות בבסיס ההשקפה הסתגלנית(אנ'). מדובר בהשקפה שגורסת כי באופן אוניברסלי, אוכלוסיות צמחים מתאימות את עצמם ביעילות למיקום הגיאוגרפי בו הם ממוקמים.[97] בנוסף לכך, הנחת היסוד היא כי רק בצורה הזו ניתן למנוע מצב בו יכולת ההתרבות של הצמח תדוכא(אנ'). לעומת זאת, ביולוגים שמאמינים בביולוגיה אבולוציונית טוענים שהקפדה על זריעה בהתאם למוצאות הגיאוגרפיות של הזרע איננה החלטה נכונה לעיתים. הסיבות לכך הן:

1. הסתגלות של הזרע למיקום הגיאוגרפי שלו איננה תופעה שכיחה.זאת בניגוד לדעה שהייתה מקובלת יותר בעבר. [98]

2.הרקע לחוסר ההסתגלות (אנ')של אוכלוסיית הצמחים יכולה לנבוע מתהליכים טבעיים אחרים שעברו על אוכלוסייה זו. [98]

3.פעולות אנושיות של פיצול בתי גידול(אנ') עלולות לירידה בפוטנציאל ההסתגלותי של הצמח. [99]

4.הברירה הטבעית משתנה במהירות עקב שינויי האקלים,[100] ותהליכי פיצול של בתי גידול.

5.לא סביר שחלקי אוכלוסיה יתפצלו על ידי ברירה טבעית אם ההתפצלות התרחשה כבר בעבר. [101] אם תהליך מסוג זה אכן התרחש,הסיכון שהתרבותו של הצמח תדוכא הוא נמוך. [102]

ישנה דרך שבאמצעותה ניתן לחשוף שונות גנטית(אנ') בין מוצאות שונות של זרעים. ניתן לעשות זאת באמצעות ניסויים שכוללים גידול של צמחים בסביבות שונות מבחינה גיאוגרפית. בניסויים אלו שותלים זרע עם היסטורית מוצאות גיאורפית אחת במיקום גיאוגרפי אחר. לחלופין, ניתן לזרוע את אותו זרע במקומות שהשונות ביניהם היא גם סביבתית וגם מבחינה גיאוגרפית. ניסויים אלו יכולים לתרום להבנה של האופן שבו זרעים עם ממוצאות גיאוגרפים שונות מגיבים לתנאי סביבה שונים. בנוסף לכך, ניסויים כאלו יכולים לתרום להרחבת הידע בכל הנוגע לביצוע של ברירה אסטרטגית של מוצאות. ברירה אסטרטגית של מוצאות יכולה להיות רלוונטית במיוחד בכל הנוגע לדרך בה ניתן להתמודד עם שינויי אקלים גלובליים.(אנ') [103]

מוצאות במדעי המחשב -היבטים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת השימוש במונח מוצאות בתחום מדעי המחשב היא בירור המוצאות של טובין שמצויים במחשב. דוגמא לטובין אלו היא חומרת המחשב. באמצעות השימוש במושג מוצאות,ניתן יהיה להעריך אם מדובר בטובין מזויפים או בטובין מקוריים. בטובין המקוריים ניתן יהיה להשתמש באופן חוקי. בירור לעומק של השאלות אלו ניתן לעשות באמצעות שימוש במושג שרשרת משמורת(אנ').מושג זה הוא מושג בעל משמעות משפטית,ונעשה בו שימוש בחקר מקרים פליליים או מסחריים.

היסטוריית המוצאות של תוכנה כוללת את הרישום של הספציפי של התוכנה,ושל תנאי הרישוי שלה. לדוגמה, כאשר משלבים בתוכנה רכיב תוכנה חופשי, שנוצר בשיטת קוד פתוח, או רכיב תוכנה עם זכויות קנייניות. בכל אחד מן המקרים הללו, יהיה צורך להבין מהו מקור המוצאות של כל רכיב. באופן הזה ניתן יהיה להבטיח שתנאי הרישוי של התוכנה יתקיימו. בנוסף לכך,רק בדרך הזו ניתן להבין לעומק מהי היסטוריית המוצאות של כל הרכיבים שמרכיבים את התוכנה.

מוצאות נתונים מקיפות את מוצאות של הנתונים הממוחשבים. ישנן שתי שאלות מרכזיות ,שניתן להעלות כאשר באים לנתח מוצאות של נתונים: 1.למי שייכים הנתונים. 2.מהו האופן שבו נעשה השימוש בנתונים?. בחינה של השאלה למי שייכים הנתונים תנסה לספק למשתמש מידע אודות הגורם האחראי למוצאות הנתונים. באופן אידיאלי, המידע על הבעלים של הנתונים יכלול גם מידע על מקור הנתונים הראשוני. בחינת אופן השימוש בנתונים תספק מידע על הדרך בה נעשה שימוש בנתונים.כמו כן, בחינה זו כוללת לעיתים קרובות גם מידע בנוגע לדרך הציטוט המקובלת הנתונים. בנוסף, בחינה זו כוללת גם מידע על המקור הראשוני שלמ המידע. הפרמטר שבוחן למי שייכים הנתונים מעורר חששות רבים כאשר באים לדון בשימוש בנתונים אלקטרוניים. הסיבה לכך היא שמדובר במערכי נתונים שמשתנים במהירות, ולעיתים קרובות. בנוסף, לרוב הנתונים הללו מועתקים באופן שסותר את כללי הציטוט המקובלים. דרך הציטוט לא תקינה זו מתעלמת ממאגר הנתונים הראשוני. מסדי נתונים מאפשרים בחירה של מידע ספציפי מהמסד בקלות יחסית. כמו כן, הם מאפשרים למזג את המידע הספציפי שנבחר, עם מקורות ומערכי נתונים אחרים. ברוב המקרים, החיבור הזה נעשה ללא תיעוד של אופן השגת הנתונים. כמו כן, בנתונים החדשים שנוצרו לא נכלל תיאור של השינויים שעבר מערך הנתונים הראשוני.מערך הנתונים הראשוני הוא זה שעמד בבסיס הנתונים המוצגים. [104] הניתוח האוטומטי -גרפי של מוצאות הנתונים מתואר כאמצעי אימות. הניתוח האוטומטי גרפי יכול לעזור בבחינת השאלה האם מאגר הנתונים עומד בתקנות שנוגעות לשימוש והצגת נתונים. דוגמא לתקנות כאלו ניתן למצוא בתקנות הGDPR. תקנות אלו נקבעו על ידי האיחוד האירופי. [105]

מוצאות יכולות להיות מוגדרות כמאובטחות אם ניתן לתת ערבויות של יושרה וסודיות בכל הנוגע למידע שקיים עליהן. במילים אחרות, מוצאות מאובטחות הן מוצאות שניתן יהיה להבטיח שמידע עליהן לא ישוכתב.,המשתמשים בפריט המידע יוכלו לציין מי הם האנשים שיוכלו לבדוק את הפעולות שבוצעו על ידם.[106][107]

פעולה פשוטה שיכולה להגן על המוצאות של המידע ממוחשב היא הגדרת כקובץ לקריאה בלבד(אנ'). פעולה הזו תאפשר למשתמש לראות את תוכנו של הקובץ, אבל לא לערוך אותו. קריאה בלבד יכולה במקרים מסוימים למנוע מצב שבו המשתמש ימחק את הקובץ (אנ'). המחיקה יכולה להתרחש בכוונת זדון של המשתמש או בפעולה שוגגת.

בבליוגרפיה-מוצאות במחקרים על תולדות הספר והספרנות.[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adams Frederick B et al. The Uses of Provenance. School of Librarianship University of California ; School of Library Service University of California 1969.
  • Myers Robin et al. Books on the Move : Tracking Copies through Collections and the Book Trade. Oak Knoll Press ; British Library 2007.
  • Pearson David et al. Provenance Research in Book History : A Handbook. New and revised ed. Bodleian Library Oak Knoll Press 2019.
  • Shaw David J and Consortium of European Research Libraries. Imprints and Owners : Recording the Cultural Geography of Europe : Papers Presented on 10 November 2006 at the Cerl Seminar Hosted by the National Széchényi Library Budapest. Consortium of European Research Libraries 2007.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההגדרה ממילון אוקספורד : "The fact of coming from some particular source or quarter; source, derivation"
  2. ^ המילה בצרפתית היא provenir. פירושה הוא לבוא ממקום מסוים או להתקדם למקום מסויים.
  3. ^ "Better Safe Than Sorry: American Museums Take Measures Mindful of Repatriation of African Art", by Robin Scher, Art News, 11 June 2019
  4. ^ "Better Safe Than Sorry: American Museums Take Measures Mindful of Repatriation of African Art", by Robin Scher, Art News, 11 June 2019
  5. ^ 1 2 "Selected Archeological Terms". 10 בפברואר 2013. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ provenience
  7. ^ Provenance
  8. ^ שזייף בעצמו את עבודותיו של הצייר יאן ורמיר
  9. ^ "A 20th Century Master Scam". אורכב מ-המקור ב-2012-02-25. נבדק ב-2012-03-06.
  10. ^ "A $2.6 Million Lesson About Provenance | Talk Auctions". אורכב מ-המקור ב-2014-08-26. נבדק ב-2014-08-24.
  11. ^ כלומר,שרוב הממצאים בהם הגיעו מארצות שהיו תחת שלטון קולינאלי אירופי, והועברו למוזיאונים בארצות אירופה על ידי אותו שלטון.
  12. ^ "Provenance of the collections". Royal Museum for Central Africa - Tervuren - Belgium (באנגלית). נבדק ב-2022-01-01.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  13. ^ הכוונה היא לסגנון היצירה, נושא היצירה, חתימת, האומן, החומרים מהם עשויה היצירה מידות, מסגרת וכו'
  14. ^ ייצוג תלת מימדי של טרומפ לויל של תווית כתובה
  15. ^ "Cartellino". Glossary. London: The National Gallery. נבדק ב-31 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Course Reserves - nal-vam.on.worldcat.org". nal-vam.on.worldcat.org.
  17. ^ Project for the Study of Collecting and Provenance
  18. ^ "What's covered in the Indexes (Getty Research Institute)". www.getty.edu.
  19. ^ "Frick Art Reference Library". www.frick.org. The Frick Collection. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Netherlands Institute for Art History Databases". אורכב מ-המקור ב-2012-09-16. נבדק ב-2012-06-07.
  21. ^ Dynasties, a catalogue of an exhibition at the Tate Gallery, Karen Hearn, page 158
  22. ^ ספר או יומן ,לדוגמא.
  23. ^ Catalogue raisonnéé(אנ')
  24. ^ קישור לקטלוגים המחקריים שמצויים באתר זה.
  25. ^ Grosvenor, Bendor. "Art History News". www.arthistorynews.com.
  26. ^ Abukhanfusa, Kerstin; Sydbeck, Jan, eds. (1994). The Principle of Provenance: report from the First Stockholm Conference on Archival Theory and the Principle of Provenance, 2–3 September 1993. Stockholm: Swedish National Archives. ISBN 9789188366115.
  27. ^ בתחום הארכיונאות רואים את המושג מוצאות כחלק מעקרון כלילות ארכיוני.בנוסף לכך המושג מוצאות מתקשר גם אל המושג שרשרת משמרת (אנ')
  28. ^ או מחטיבה ארכיונית (אנ') כמסמכים שמאוגדים יחד ככל הניתן.
  29. ^ בשל פערים במידע שנכלל בשרשרת המשמורת של הרשומה
  30. ^ הארכיונאים הם :amuel Muller, J. A. Feith, R. Fruin,
  31. ^ Douglas, Jennifer (2010). "Origins: evolving ideas about the principle of provenance". In Eastwood, Terry; MacNeil, Heather (eds.). Currents of Archival Thinking. Santa Barbara, Calif.: Libraries Unlimited. pp. 23–43 (27–28). ISBN 9781591586562.
  32. ^ Ross, Seamus (2012). "Digital Preservation, Archival Science and Methodological Foundations for Digital Libraries". New Review of Information Networking. 17 (1): 43–68 (esp. 50–53). doi:10.1080/13614576.2012.679446.
  33. ^ "Provenance, Journal of the Society of Georgia Archivists".
  34. ^ 1 2 Pearson, David (1998). Provenance Research in Book History: a Handbook. British Library. p. 132. ISBN 978-0-7123-4598-9.
  35. ^ Pearson, David (2005). "Provenance and Rare Book Cataloguing: Its Importance and Its Challenges". In Shaw, David J. (ed.). Books and Their Owners: Provenance Information and The European Cultural Heritage. Consortium of European Research Libraries. pp. 1–9. ISBN 978-0-9541535-3-3.
  36. ^ Curwen, Tony & Jonsson, Gunilla (2007). "Provenance and the Itinerary of the Book: Recording Provenance Data in On-line Catalogues". In Shaw, David J. (ed.). Imprints and Owners: Recording the Cultural Geography of Europe. Consortium of European Research Libraries. pp. 31–47. ISBN 978-0-9541535-6-4.
  37. ^ Jackson, H. J. (2001). Marginalia: Readers Writing in Books. Yale University Press. p. 2. ISBN 978-0-300-08816-8.
  38. ^ (אנ')Book _rhyme
  39. ^ בשנה זו הוקמה ספריית שלל גדולה של ספרי קבוצות שונות שהנאצים הגדיור כאויבים
  40. ^ Jewish Cultural Reconstruction
  41. ^ דניאל ליפסון, מגרמניה הנאצית לאוניברסיטה העברית: קליטתם של ספרי "אוצרות הגולה" בספרייה הלאומית, אוניברסיטת בר-אילן, 2021
  42. ^ winepros.com.au. Oxford Companion to Wine. "ageing". אורכב מ-המקור ב-2008-07-26. נבדק ב-2008-04-28.
  43. ^ provenience
  44. ^ שמתייחס למיקומו הפיזי של הממצא ארכיאולוגי,
  45. ^ כלומר היכן ממוקם הממצא מבחינה פיזית באתר החפירה,
  46. ^ כלומר היכן נעשה שימוש בפריט,ומהי היסטוריית הבעלות שלו
  47. ^ Joyce, Rosemary A. (2012). "From Place to Place: Provenience, Provenance, and Archaeology". In Feigenbaum, Gail; Jackson Reist, Inge (eds.). Provenance: An Alternate History of Art. Issues & Debates. Getty Research Institute. p. 48. ISBN 978-1606061220.
  48. ^ 1 2 3 Hirst, K. Kris (22 בדצמבר 2016). "Provenience, Provenance, Let's Call the Whole Thing Off: What is the difference in meaning between provenience and provenance?". ThoughtCo. Dotdash/IAC. נבדק ב-21 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ שקדם לגלויו של הפריט במסגרת חפירה עכשווית או מודרנית יותר.
  50. ^ מיקום פיזי באתר החפירה או באתר הפיזי בו נמצא הממצא
  51. ^ תולדות השימוש והבעלות על הממצא
  52. ^ "Glossary". PaleoPortal Collections Management. American Museum of Natural History. 2009. נבדק ב-21 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ כלומר כנקודת המצאי של הפריט בסביבה הפיזית
  54. ^ האקדמיה העברית -מילון מונחי ארכיונאת ,2023. עמ' 14.
  55. ^ Altintas, I.; Berkley, C.; Jaeger, E.; Jones, M.; Ludascher, B.; Mock S. (2004) "Kepler: An extensible system for design and execution of scientific workflows". Proceedings of 16th International Conference on Scientific and Statistical Database Management, pp. 423–424
  56. ^ Pasquier, Thomas; Lau, Matthew K.; Trisovic, Ana; Boose, Emery R.; Couturier, Ben; Crosas, Mercè; Ellison, Aaron M.; Gibson, Valerie; Jones, Chris R.; Seltzer, Margo (5 בספטמבר 2017). "If these data could talk". Scientific Data. 4: 170114. Bibcode:2017NatSD...470114P. doi:10.1038/sdata.2017.114. PMC 5584398. PMID 28872630. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ Boose, E.; Ellison, A.; Osterweil, L.; Clarke, L.; Podorozhny, R., Hadley, J.; Wise, A.; Foster, D. (2007) Ensuring reliable datasets for environmental models and forecasts. Ecological Informatics, 2(3):237–247
  58. ^ Bates, Adam; Hassan, Wajih Ul (2019). "Can Data Provenance Put an End to the Data Breach?". IEEE Security & Privacy. 17 (4): 88–93. doi:10.1109/MSEC.2019.2913693.
  59. ^ Datanet (אנ') DataONE(אנ') Data Conservancy 
  60. ^ Ma, X.; Fox, P.; Tilmes, C.; Jacobs, K.; Waple, A. (2014) Capturing and presenting provenance of global change information. Nature Climate Change 4 (6), pp.409-413.
  61. ^ "Research Data Provenance IG". RDA. 11 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "International Provenance and Annotation Workshop". International Provenance and Annotation Workshop. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "TaPP 2015". workshops.inf.ed.ac.uk. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ בכללם גם ה- World Wide Web Consortium.
  65. ^ "PROV-Overview". www.w3.org.
  66. ^ "Provenance Web Services". openprovenance.org.
  67. ^ הכוונה היא לידע בנושאי מוצאות במדעי המחשב
  68. ^ Open Provenance Model -OPM
  69. ^ Moreau et al. (2008) The Open Provenance Model: An Overview, in J. Freire, D. Koop, and L. Moreau (Eds.): IPAW 2008, LNCS 5272, pp. 323–326, 2008. Springer.
  70. ^ שקיימים בפועל
  71. ^ Zhao, J. (2010) "Open Provenance Model Vocabulary Specification", accessed 2016-04-09.
  72. ^ Lebo et al. (eds.) "PROV-O: The PROV Ontology", accessed 2016-04-09.
  73. ^ Web Ontology Language( (OWL)(אנ)
  74. ^ Belhajjame, Khalid (4 באפריל 2013). "W3C PROV Implementations: Preliminary Analysis". נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ CamFlow, Linux security module by the University of Cambridge and Harvard University
  76. ^ Pasquier, Thomas; Han, Xueyuan; Goldstein, Mark; Moyer, Thomas; Eyers, David; Seltzer, Margo; Bacon, Jean (2017). "Practical Whole-system Provenance Capture". Proceedings of the 2017 Symposium on Cloud Computing. SoCC '17. ACM: 405–418. arXiv:1711.05296. Bibcode:2017arXiv171105296P. doi:10.1145/3127479.3129249. ISBN 9781450350280.
  77. ^ 1 2 Li, Xin; Joshi, Chaitanya; Tan, Alan Yu Shyang; Ko, Ryan Kok Leong (באוגוסט 2015). "Inferring User Actions from Provenance Logs". 2015 IEEE Trustcom/BigDataSE/ISPA (באנגלית אמריקאית). IEEE. 1: 742–749. doi:10.1109/trustcom.2015.442. ISBN 9781467379526. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  78. ^ Gehani, Ashish (8 בפברואר 2019). "SPADE: Support for Provenance Auditing in Distributed Environments". נבדק ב-10 בפברואר 2019 – via GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ Han, Xueyuan; Pasquier, Thomas; Bates, Adam; Mickens, James; Seltzer, Margo (2020-02-26). "Unicorn: Runtime Provenance-Based Detector for Advanced Persistent Threats". Network and Distributed System Security Symposium. arXiv:2001.01525. doi:10.14722/ndss.2020.24046. ISBN 978-1-891562-61-7.
  80. ^ "An R library to collect provenance from R scripts.: End-to-end-provenance/RDataTracker". 12 בדצמבר 2018 – via GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ "Supporting infrastructure to run scientific experiments without a scientific workflow management system.: gems-uff/noworkflow". 19 בדצמבר 2018 – via GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ Muniswamy-Reddy, Kiran-Kumar; Holland, David; Seltzer, Margo (2006). "Provenance-Aware Storage Systems". USENIX 2006 Annual Technical Conference Refereed Paper.
  83. ^ Pohly, Devin J.; McLaughlin, Stephen; McDaniel, Patrick; Butler, Kevin (2012). "Hi-Fi: Collecting High-fidelity Whole-system Provenance". Proceedings of the 28th Annual Computer Security Applications Conference. Acsac '12. ACM: 259–268. doi:10.1145/2420950.2420989. ISBN 9781450313124.
  84. ^ Pohly, Devin J. (19 באוגוסט 2013). "Hi-Fi". GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ Ko, Ryan K. L.; Jagadpramana, Peter; Lee, Bu Sung (בנובמבר 2011). "Flogger: A File-Centric Logger for Monitoring File Access and Transfers within Cloud Computing Environments". 2011IEEE 10th International Conference on Trust, Security and Privacy in Computing and Communications (באנגלית אמריקאית). IEEE: 765–771. doi:10.1109/trustcom.2011.100. ISBN 9781457721359. {{cite journal}}: (עזרה)
  86. ^ Suen, Chun Hui; Ko, Ryan K.L.; Tan, Yu Shyang; Jagadpramana, Peter; Lee, Bu Sung (ביולי 2013). "S2Logger: End-to-End Data Tracking Mechanism for Cloud Data Provenance". 2013 12th IEEE International Conference on Trust, Security and Privacy in Computing and Communications (באנגלית אמריקאית). IEEE: 594–602. doi:10.1109/trustcom.2013.73. ISBN 9780769550220. {{cite journal}}: (עזרה)
  87. ^ Bates, Adam; Tian, Dave; Butler, Kevin R. B.; Moyer, Thomas (2015). "Trustworthy Whole-system Provenance for the Linux Kernel". Proceedings of the 24th USENIX Conference on Security Symposium. SEC'15. USENIX Association: 319–334. ISBN 9781931971232.
  88. ^ "uf_sensei / redhat-linux-provenance-release – Bitbucket". bitbucket.org (באנגלית).
  89. ^ Ko, Ryan K.L.; Will, Mark A. (ביוני 2014). "Progger: An Efficient, Tamper-Evident Kernel-Space Logger for Cloud Data Provenance Tracking". 2014 IEEE 7th International Conference on Cloud Computing (באנגלית אמריקאית). IEEE: 881–889. doi:10.1109/cloud.2014.121. ISBN 9781479950638. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  90. ^ Taha, Mohammad M. Bany; Chaisiri, Sivadon; Ko, Ryan K. L. (באוגוסט 2015). "Trusted Tamper-Evident Data Provenance". 2015 IEEE Trustcom/BigDataSE/ISPA (באנגלית אמריקאית). IEEE: 646–653. doi:10.1109/trustcom.2015.430. ISBN 9781467379526. {{cite journal}}: (עזרה)
  91. ^ Garae, Jeffery; Ko, Ryan K.L.; Chaisiri, Sivadon (באוגוסט 2016). "UVisP: User-centric Visualization of Data Provenance with Gestalt Principles". 2016 IEEE Trustcom/BigDataSE/ISPA (באנגלית אמריקאית). IEEE: 1923–1930. doi:10.1109/trustcom.2016.0294. ISBN 9781509032051. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  92. ^ "CROWLaboratory/Progger". GitHub (באנגלית). נבדק ב-2018-08-04.
  93. ^ Pasquier, Thomas; Singh, Jatinder; Eyers, David; Bacon, Jean (2015). "Camflow: Managed Data-Sharing for Cloud Services". IEEE Transactions on Cloud Computing. 5 (3): 472–484. arXiv:1506.04391. Bibcode:2015arXiv150604391P. doi:10.1109/TCC.2015.2489211.
  94. ^ Pasquier, Thomas; Han, Xueyuan; Goldstein, Mark; Moyer, Thomas; Eyers, David; Seltzer, Margo; Bacon, Jean (2017). "Practical Whole-system Provenance Capture". Proceedings of the 2017 Symposium on Cloud Computing. SoCC '17. ACM: 405–418. arXiv:1711.05296. Bibcode:2017arXiv171105296P. doi:10.1145/3127479.3129249. ISBN 9781450350280.
  95. ^ Pasquier, Thomas; Han, Xueyuan; Moyer, Thomas; Bates, Adam; Hermant, Olivier; Eyers, David; Bacon, Jean; Seltzer, Margo (14 באוקטובר 2018). "Runtime Analysis of Whole-System Provenance". 25th ACM Conference on Computer and Communications Security. arXiv:1808.06049. Bibcode:2018arXiv180806049P. {{cite journal}}: (עזרה)
  96. ^ "CamFlow: Practical Linux Provenance". camflow.org.
  97. ^ Gould S. J.; Lewontin; R. C. (1979). "The Spandrels of San Marco and the Panglossian Paradigm: A Critique of the Adaptationist Programme". Proceedings of the Royal Society of London, Series B: Biological Sciences, 205: pp.581-598
  98. ^ 1 2 Gould & Lewontin 1979
  99. ^ Willi Y, Van Buskirk J, Hoffmann AA (2006) Limits to the adaptive potential of small populations. Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics 37: 433-458.
  100. ^ Parmesan C (2006) Ecological and evolutionary responses to recent climate change. Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics 37:pp. 637-669.
  101. ^ לפני חמש מאות שנה לערך
  102. ^ Frankham R, Ballou J, Eldridge M, Lacy R, Ralls K, et al. (2011) Predicting the probability of outbreeding depression. Conservation Biology.
  103. ^ Konnert, M., Fady, B., Gömöry, D., A'Hara, S., Wolter, F., Ducci, F. Koskela, J., Bozzano, M., Maaten, T. and Kowalczyk, J. (2015). "Use and transfer of forest reproductive material in Europe in the context of climate change" (PDF). European Forest Genetic Resources Programme (EUFORGEN), Bioversity International, Rome, Italy: xvi and 75 p.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  104. ^ Ma, X.; Fox, P.; Tilmes, C.; Jacobs, K.; Waple, A. (2014) Capturing and presenting provenance of global change information. Nature Climate Change 4 (6),pp. 409-413.
  105. ^ Pasquier, Thomas; Singh, Jatinder; Powles, Julia; Eyers, David; Seltzer, Margo; Bacon, Jean (1 באפריל 2018). "Data provenance to audit compliance with privacy policy in the Internet of Things". Personal and Ubiquitous Computing. 22 (2): 333–344. doi:10.1007/s00779-017-1067-4. ISSN 1617-4909. {{cite journal}}: (עזרה)
  106. ^ The Case of the Fake Picasso: Preventing History Forgery with Secure Provenance, Hasan et al., USENIX FAST 2009.
  107. ^ Xinlei (Oscar) Wang, Kai Zeng, Kannan Govindan and Prasant Mohapatra. (2012). "Chaining for securing data provenance in distributed information networks". In Proceedings of the IEEE International Conference for Military Communications. MILCOM '12. pp. 1–6. doi:10.1109/MILCOM.2012.6415609. ISBN 978-1-4673-1731-3.{{cite conference}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Gilbuzagloמוצאות&oldid=37168574"