משתמש:Liab4/מבנה משרד ראש הממשלה

המבנה הארגוני של משרד ראש הממשלה

לשכת ראש הממשלה

לשכת ראש הממשלה מנהלת את שגרת יומו של ראש הממשלה ואת עבודתו השוטפת. לשכת ראש הממשלה כוללת את מנהל הלשכה, עוזרים וצוות מזכירות. ללשכה כפופים יועצי ראש הממשלה בנושאים השונים.

בראשה עומד ראש לשכת ראש הממשלה המוכר גם כראש הסגל. הוא עוזרו הבכיר של ראש ממשלת ישראל. הוא עובד בצמוד לראש הממשלה על בסיס יומיומי, וכתוצאה מרוכזת בידיו עוצמה רבה. ראש הסגל הנוכחי הוא צחי ברוורמן.

ראש הסגל הוא הגורם המתכלכל והמנהל של כל הצוות הבכיר ביותר בסביבת ראש הממשלה.

מזכירות הממשלה

מזכירות הממשלה אחראית לתחומים שונים בעבודתה השוטפת של הממשלה ובעיקר לישיבות הממשלה וועדות השרים; הקשר בין הממשלה לכנסת; דוברות הממשלה ותפקידים מיוחדים נוספים. הממשלה היא הממנה, על פי הצעת ראש הממשלה, את מזכיר הממשלה.

• הכנת סדר היום לישיבות הממשלה וועדות השרים והכנת החומר להצעות ההחלטה, לרבות חומר רקע רלוונטי.

• קשר עם הכנסת – מזכירות הממשלה, ביחד עם השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אחראית על הקשר בין הממשלה לבין הכנסת: הנחת הצעות חוק המוגשות לכנסת מטעם הממשלה על שולחן הכנסת, טיפול בהצעות הדחופות והרגילות לסדר היום המוגשות מטעם חברי הכנסת, ייצוג הממשלה בישיבות נשיאות הכנסת ועוד.
• נושאים נוספים – מזכירות הממשלה מתאמת השתתפות של חברי ממשלה כנציגי המדינה באירועים מיוחדים כמו: ייצוג הממשלה בלוויות של חללי כוחות הביטחון או חללי פיגוע חבלני, פרסום מודעות אבל מטעם הממשלה על הירצחם בפיגועי טרור של אזרחי ישראל וייצוג שרים או סגני שרים בקבלות פנים לרגל אירועים רשמיים הנערכים על ידי שגרירי המדינות בישראל, ולרגל החג הלאומי של מדינותיהם.

העומד בראש מזכירות הממשלה הוא מזכיר הממשלה: יוסי פוקס.

מזכיר הממשלה אחראי להכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. המזכיר מקיים קשר שוטף עם ראש הממשלה וחברי הממשלה כדי לתאם את ההצעות להחלטה ולקבוע את סדר היום של ישיבות הממשלה וועדות השרים.

כמו כן, מקיים מזכיר הממשלה קשר שוטף עם נשיא המדינה בכל הנוגע לנושאים שעולים לדיון בממשלה והחלטותיה. בנוסף לאחריותו על עבודת מזכירות הממשלה, ממלא מזכיר הממשלה משימות נוספות אשר מטיל עליו ראש הממשלה והוא נחשב לאחד מבעלי התפקידים הקרובים ביותר אליו.

המזכירות הצבאית

המזכירות הצבאית מתאמת את כלל פעולות לשכת ראש הממשלה עם הגופים המרכזיים במערכת הביטחון הישראלית. בראשה עומד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה המהווה את ציר התקשורת המרכזי בינו לבין צה"ל ומערכת הביטחון.

המטה לביטחון לאומי

המטה לביטחון לאומי (בראשי תיבות: מל"ל) הוא גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני חוץ וביטחון. המל"ל פועל מכוח חוק המטה לביטחון לאומי, התשס״ח–2008 ומהווה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה. המל"ל אמון בעיקרו על הכנת החומר לישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני ועל הובלת עבודות מטה בין משרדיות בתחומים שונים הקשורים לביטחון הלאומי, מטעם ראש הממשלה. בראש המל"ל עומד היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה: צחי הנגבי.

אגפי המל"ל הם:

• מדיניות ביטחונית ותכנון אסטרטגי: אמון על ריכוז הטיפול מול מערכת הביטחון בכלל ההיבטים מהתחום הביטחוני-צבאי ותיאום בין כלל הגופים והגורמים הפועלים בתחומי תפיסת הביטחון, הפעלת הכוח, בניין הכוח ותקציבי הביטחון.
• מדיניות חוץ: אמון על תכלול עבודת המטה בנושא מדיניות החוץ. האגף אמון על זיהוי ומעקב אחר התפתחויות אזוריות וגלובליות, ריכוז מסמכי מדיניות הנוגעת ליחסי ישראל עם המערכת הגלובלית, הכנת רה"מ ור' המל"ל לשיחות עם גורמים זרים, קיום קשרים שוטפים, מתן תדרוכים לדיפלומטים ואורחים זרים ועוד.
• מדיניות פנים: מרכז את הטיפול בסוגיות פנים בעלות ממשק לביטחון הלאומי של מדינת ישראל הכולל בין היתר את ריכוז הטיפול בהיבטים ביטחוניים-מדיניים הנוגעים למיעוטים בישראל וגיבוש המלצות למדיניות עבור הדרג המדיני לקראת מועדים רגישים ובעקבות אירועים חריגים.
• האגף למזה"ת, אפריקה וקשרים מיוחדים: אחראי על הובלת הקשרים הדיפלומטיים הלא רשמיים של ישראל, פיתוח וכינון קשרים דיפלומטים עם מדינות שלישראל אין קשרים רשמיים מולן וקיום קשרים שוטפים ומתן תדרוכים לדיפלומטיים ואורחים זרים.
• מודיעין, אינטגרציה וועדות שרים: אחראי על:
  • גיבוש וריכוז הצעות שוטפות בנוגע לסדר היום של ישיבות הקבינט המדיני- ביטחוני, ועדות שרים ודיונים ביטחוניים המתקיימים בראשות ראש הממשלה, הכנה וביצוע של ישיבות אלה, הובלה שוטפת של פעילות הכשרת שרי הקבינט המדיני- ביטחוני ותדרוכם לקראת ישיבות הקבינט.
  • גיבוש תמונת מצב לאומית יומית (במסגרת האגף פועל (24/7) חדר המצב הלאומי האחראי על עיצוב תמונת המצב), ביצוע הערכות מצב שנתיות, עיתיות ושוטפות ולנוכח אירועים מרכזיים ומתפתחים לשימוש הדרג המדיני.
  • בניית תמונת מצב מודיעין אינטגרטיבית (איומי טרור ואיומים על העורף) ובכללם טיפול באיומי טרור על ישראלים בחו"ל, גיבוש אזהרות מסע לישראלים בחו"ל, הגדרת תרחישי איומי הטרור כבסיס לקביעת איום הייחוס לטרור ולאיומים על העורף, בניית יכולות להתמודדות לאומית מול טרור הג'יהאד העולמי ושיפורן באופן שוטף.
• האגף לפיתוח אסטרטגי וארגון: אחראי על פיתוח תשתיות ויכולות הנדרשות למל"ל לשם ביצוע תפקידיו כמו הון אנושי ותשתיות טכנולוגיות וטכניות חיוניות, וכן על גיוס, ניהול ומימוש המשאבים הנדרשים לשם כך.
• האגף לביקורים וקשרי חוץ: אחראי על ליווי ראש הממשלה בפגישות ואירועים בינלאומיים בארץ ובחו"ל, על התכנון וההוצאה לפועל של ביקורים אלו, על ההיבטים המנהליים, הטקסיים והלוגיסטיים בביקורים הבינלאומיים בארץ של מנהיגים ממדינות זרות הכרוכים בביקורים אלה ועל קשרי החוץ של המל"ל וכלל אגפיו.
• נושאים מיוחדים: מהווה את מוקד הידע הטכנולוגי של המל"ל. האגף מוביל נושאים טכנולוגיים ואסטרטגיים ברמת הביטחון הלאומי.
• לוחמה בטרור ומנהל אזרחי: מרכז ומסדיר את הטיפול בהיבטי מניעת אירועי טרור והיערכות הזירה האזרחית למצבי חירום ומשברים העלולים להשפיע על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. בנוסף מרכז גם את הטיפול בטרור בלתי קונבנציונלי ובניתוח השפעות משבר האקלים על הביטחון הלאומי.
• הלשכה המשפטית: עוסקת בהיבטים המשפטיים של עבודת המל"ל.

המועצה הלאומית לכלכלה

גוף מטה המייעץ לראש הממשלה ולממשלה בנושאים כלכליים ומסייע בתכנון המדיניות הכלכלית, תוך דגש על ראייה ארוכת טווח. מאז יוני 2021 למועצה אין יו"ר.

תפקידי המועצה:

• גיבוש והובלת תהליכים אסטרטגיים לקידום הכלכלה והחברה, בשיתוף משרדי הממשלה, רשויות וגופים פרטיים. לדוגמה: מתווה להאצת התחדשות עירונית בפריפריה, הגדלת שיעור המועסקים במקצועות ההייטק ועוד.
• גיבוש תחזיות דמוגרפיות אזוריות לשימוש כלל משרדי הממשלה.
• כתיבת מחקרים וניירות מדיניות בנושאים מרכזיים שעל הפרק.
• ריכוז עבודת מטה כלל ממשלתית לגיבוש הערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית המוצגת לכל ממשלה נכנסת בתחילת הקדנציה שלה.
• הכנת חוות דעת ביחס להצעת תקציב המדינה והצעת חלופות במידת הצורך.
• הכנת חוות דעת מקצועיות ביחס להצעות להחלטה העומדות על סדר יומה של הממשלה וועדותיה בתחומי הכלכלה.
• ייצוג ראש הממשלה בוועדות ציבוריות ובין-משרדיות שונות.

מערך ההסברה הלאומי

אמון על פעולות ההסברה של ישראל ועל דוברות משרד ראש הממשלה. המערך מונה 3 גופים העובדים בשיתוף פעולה. הוא פועל מכוח החלטת ממשלת ישראל מ-8 ביולי 2007. המערך הוקם לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה.

מטה ההסברה

מטה ההסברה מתאם את עבודת כלל גופי ההסברה הרשמיים בישראל. עבודתו נפרשת על הזירה הבינלאומית, בינערבית, פלסטינית וישראלית, כמו גם על זירת המידע. המטה מוביל מספר פרויקטים כמו: פעילות הסברה סביב מבצע "שומר החומות", הסברת המאבק בפשיעה במגזר הערבי, הקמת פורטל החדשות הממשלתי ועוד. מנהל מטה ההסברה הוא: גדי עזרא.

דוברות ראש הממשלה

דוברות ראש הממשלה אמונה על קיום קשר, הפצה ופרסום חומרים הקשורים לרה"מ, לגורמי תקשורת וגופי מדיה בארץ ובעולם. עורכת ומפיצה הודעות לתקשורת, משיבה לשאילתות הנוגעות לגופים היושבים תחת משרד רה"מ, מתדרכת כתבים ועוסקת בהפקת אירועי רה"מ בהיבט התקשורתי.

לשכת העיתונות הממשלתית

לשכת העיתונות הממשלתית (בראשי תיבות: לע"מ) אחראית מטעם משרד ראש הממשלה על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים ואנשי התקשורת הפועלים בארץ. עבור העיתונאים הזרים מהווה לע"מ ממשק מרכזי להתנהלות מול מוסדות המדינה והצבא. בין היתר, לע"מ אחראית גם על צילומי אישים ואירועים ממלכתיים. מנהל הלשכה מאז 2012 הוא: ניצן חן.

מערך הגיור

מערך הגיור אחראי על הגיור הממלכתי במדינת ישראל. המערך עוסק בגיוס וקליטת המתגיירים, הלימוד וההכנה לגיור ובהפעלת והכוונת בתי הדין לגיור.

המערך קובע את תכני הלימוד, ואחראי על כך שיושג הידע הנדרש להגשה לבית הדין לגיור. המערך מכווין ומסייע למתגיירים במהלך כל תהליך הגיור.

מערך הגיור פועל ב-4 מחוזות ובתי דין מיוחדים לגיור הפרושים ברחבי הארץ – ירושלים, תל אביב, חיפה וקריית גת. בנוסף המערך פועל במרכזי קליטה בהם שוהים עולים מאתיופיה הפרוסים ברחבי הארץ בחיפה והצפון ובדרום.

הנפקת תעודות הגיור על ידי המערך נעשית לאחר אישור הרב הראשי ונשיא בית הדין הגדול. זוגות שנרשמו דרך המערך יקבלו תעודת המרה המעידה על כניסתם ליהדות ותעודת נישואין רשמית של מדינת ישראל.

ממלא מקום ראש המערך הוא: הרב יהודה עמיחי.

רשות האסדרה

(לשעבר: אגף למדיניות רגולציה בתוך אגף ממשל וחברה) הרשות הוקמה בשנת 2022 מכוח חוק עקרונות האסדרה.

תפקידיה הרשות הם:

• לייעץ לממשלה בנוגע לקידום מדיניות רגולציה יעילה ועריכת מחקרים ופיתוח שיטת העבודה של הממשלה בעניינים אלה.
• לקדם תהליכי תכנון בתחום, לסייע בהנגשת רגולציה לציבור, לקדם תיאום ושיתוף פעולה בין רגולטורים וליישב מחלוקות ביניהם.
• לבצע בחינה, מדידה והערכה של רגולציה קיימת, ולגבש המלצות בעניינה.
• לייעץ לרגולטורים לעניין האיכות של תהליכי הערכת השפעות הרגולציה שביצעו.

המטה החברתי-כלכלי

אגף כלכלה ותשתיות

(לשעבר: האגף הכלכלי) האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות בתחומי מדיניות כלכלית, על-פי הנחיות מנכ"ל המשרד ובהתאם למדיניות ראש הממשלה. בשנת 2012, בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה ("דו"ח קוצ'יק"), שונה שם האגף ל"אגף כלכלה ותשתיות" כחלק מהקמת המטה הכלכלי-חברתי במשרד ראש הממשלה. אגף כלכלה ותשתיות מוביל את עבודת המטה בהכנת תקציב המדינה וחוק ההסדרים במקביל ובשיתוף פעולה הדוק עם אגף התקציבים במשרד האוצר. בראש האגף עומד הסמנכ"ל אמיר ברקן.

האגף מספק ייעוץ כלכלי למנכ"ל משרד ראש הממשלה ומוביל את פעילות המטה בתחומי משק וכלכלה, בכלל זה מדיניות מאקרו ותקציב המדינה, מיסוי והכנסות המדינה, תחרותיות ושוק ההון, וכן נושאי שכר ונושאים שקשורים בחשב הכללי. האגף מקדם ומלווה מטעם משרד ראש הממשלה את תחומי התחבורה, התשתיות, האנרגיה, משק המים, שוק הנדל"ן (לרבות היבטים הנוגעים ליישום חוק התכנון והבניה בנושאים אלה), התיירות, התעסוקה התעשייה ומסחר, התקשורת, וכן בהיבטים תקציביים הנוגעים למערכת הביטחון. עובדי ועובדות האגף מכהנים כנציגי ראש הממשלה במוסדות התכנון הארציים: המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), ובדריקטוריון מכון התקנים הישראלי.

במסגרת פעילות, לקח האגף חלק במספר מהלכים מרכזיים:

• אסטרטגיה לתחום הפיתוח הבין-לאומי במסגרת החלטת ממשלה מספר 4021 מיום 23.07.2018
• התכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות בישראל - הקמת מאגר של מגה-פרויקטים בהיקף 116 מיליארד שקל
• ועדת ששינסקי 2 לבחינת מיסוי משאבי הטבע, במסגרת "פורום הארבעה"
• מתווה הרפורמה בחברת חשמל
• הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שנודעה בשם ועדת לוקר, על שם העומד בראשה, אלוף (מיל') יוחנן לוקר

אגף ממשל וחברה

אגף ממשל וחברה (לשעבר: האגף לתכנון מדיניות) פועל במשרד ראש הממשלה החל משנת 2006. האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות בתחומי מדיניות חברתית ולהובלת רפורמות ממשליות.

ראשיתו של האגף לתכנון מדיניות כאגף חברה ותשתיות במועצה לביטחון לאומי, וביוני 2006 הוכפף האגף למנכ"ל משרד ראש הממשלה. בראשיתו עסק האגף בפיתוח ובהטעמת תרבות תכנון ובקרה בעבודת הממשלה וכן בגיבוש מדיניות הנוגעת לקבוצות חברתיות שונות. בשנת 2012, בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה ("דו"ח קוצ'יק"), שונה שם האגף ל"ממשל וחברה" כחלק מהקמת המטה הכלכלי-חברתי במשרד ראש הממשלה. במסגרת שינוי זה, הורחבו תחומי פעילותו של האגף כך שיכללו הובלה וקידום של רפורמות לשיפור עבודת הממשלה, חיזוק הממשק שבין האזרח לבין הממשלה והובלת פעילות משרד ראש הממשלה בתחומים חברתיים.

החל מהקמת האגף בשנת 2006 עמד בראשו אהוד פראוור, שכיהן בתפקיד עד לשנת 2018. החל מחודש מרץ 2018 מכהן בתפקיד זה אורן כהן.

בתחום ממשל, פועל האגף לשיפור ולייעול תהליכי עבודת הממשלה. בתחום זה מוביל האגף מספר מהלכים מרכזיים:

• הובלה של תפיסת התכנון, היישום וההערכה הממשלתית באמצעות הטמעת מתודולוגיה אחידה (כפי שבאה לידי ביטוי במדריך התכנון הממשלתי), פרסום תוכניות העבודה הממשלתיות והמעקב אחר ביצוען.
• הקמת מנגנון למעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה ופרסום דו"ח שנתי לציבור.
• קידום התוכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות של מדינת ישראל - התוכנית כוללת רשימה של פרויקטי תשתית, שעלותם 100 מיליון ש”ח ויותר ושהקמתם צפויה להתחיל בין השנים 2017–2021.
• קידום הליך סקירת הוצאות בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר, לבחינת היעילות והאפקטיביות של התחייבויות תקציביות קודמות של הממשלה.
• ריכוז עבודת הצוות לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות").
• סיוע בקידום הרפורמה לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה.
• ריכוז הפעילות בנושאי ממשל מול ארגון ה-OECD באמצעות חברות קבועה בוועדת הממשל הציבורי של הארגון (The Public Governance Committee).

בתחום חברה, עוסק האגף בקידום נושאים חברתיים המגיעים לשולחנו של ראש הממשלה ומוביל עבודות מטה בשורה של נושאים לאומיים. כמו כן, עוסק האגף בגיבוש ובהפעלת מדיניות לחיזוק שיתופי פעולה בין-מגזריים ולקידום שיתוף הציבור בעבודת הממשלה. בין המהלכים המרכזיים שמוביל האגף בתחומים אלו:

• הובלת התוכנית הממשלתית לקידום השילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, ומעקב רציף אחר יישומה במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות.
• שיפור אופן האספקה של שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ, באמצעות הכשרת מובילי הרכש במשרדים החברתיים, הקמת חממה למכרזים פורצי דרך, שיפור מדידת התוצאות בשירותים החברתיים ועוד.
• הפעלת שולחן עגול בין-מגזרי בו חברים נציגי הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי, המקדם סוגיות חברתיות בין-מגזריות דוגמת חיזוק החוסן החברתי בחירום או היערכות להזדקנות האוכלוסייה.
• פיתוח תפיסה וכלים לשיתוף הציבור בעבודת הממשלה.
• ריכוז הצוות הבין-משרדי לשיפור המענים לניצולי שואה.

אגף פנים, תכנון ופיתוח

אגף פנים, תכנון ופיתוח (לשעבר: אגף תיאום, מעקב ובקרה) פועל במשרד ראש הממשלה כחלק מהמטה הכלכלי-חברתי. האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות בתחומי מדיניות פנים ושלטון מקומי, תכנון ודיור ופיתוח כלכלי, על-פי הנחיות מנכ"ל המשרד ובהתאם למדיניות ראש הממשלה.

האגף הוקם כאגף תיאום, מעקב ובקרה בתקופתו של שמעון שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. בשנת 2012, בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה ("דו"ח קוצ'יק"), שונה שם האגף ל"אגף פנים תכנון ופיתוח" והוא הוכפף למטה הכלכלי-חברתי. במסגרת שינוי זה, נקבע כי האגף יעסוק בנושאי מדיניות פנים ובכלל זה שלטון מקומי, מדיניות תכנון, פיתוח והקצאת קרקעות, הגירה, חקלאות בהיבטי פיתוח הכפר, איכות סביבה, ביטחון פנים, היערכות לחירום ושירותי דת.

החל מחודש ינואר 2020 מכהן ליאור פרבר בתפקיד סמנכ"ל פנים תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה.

אגף פנים, תכנון ופיתוח מוביל את פעילות משרד ראש הממשלה בתחומי מדיניות הפנים ובכלל זה שלטון מקומי, מדיניות תכנון, פיתוח והקצאת קרקעות, הגירה, חקלאות בהיבטי פיתוח הכפר, איכות סביבה, ביטחון פנים, היערכות לחירום ושירותי דת. תחומים נוספים הנמצאים בטיפול האגף הם תחומי המורשת, הקשר עם יהדות התפוצות וכן העלייה והקליטה.  עבודת האגף כוללת עיצוב וקידום מדיניות ראש הממשלה בתחומי הפנים, ומתן מענה לחסמים ואתגרים העולים ממשרדי הממשלה בסוגיות מדיניות, אשר דורשים תכלול ממשלתי רוחבי לפעילות רב-משרדית. פעילות אגף פנים, תכנון ופיתוח מאופיינת בעבודת מטה לגיבוש מדיניות; גיבוש החלטות ממשלה ביצועיות; ניהול של תוכניות העצמה ופיתוח בין משרדיות עתירות תקציב; ניהול משא ומתן מול דרגים בכירים ודרגי ביניים; ניהול תקציבים; ייזום והנעת תהליכים ממשלתיים; הסרת חסמים מערכתיים וכן ייצוג ראש הממשלה בוועדות מקצועיות ופרלמנטריות.

במסגרת פעילות, הוביל האגף מספר מהלכים מרכזיים:

• תוכניות פיתוח רב שנתיות לרשויות מקומיות בפריפריה, דוגמת קצרין, קריית שמונה, מטולה, ירוחם וכן תוכנית רב שנתית לפיתוח הדרום.
• תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי לשדרות וליישובי עוטף עזה.
• הגדרת אזורים ויישובים כבעלי עדיפות לאומית.
• הגדלת מספר המשתתפים בפרויקט תגלית "זכות מלידה".
• הגדלת המסגרת התקציבית של תוכנית החומש לשדרוג תשתיות ולעידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי.
• קידום הפעלת מרכזי החוסן ביהודה ושומרון.
• בטיחות בדרכים.

גופים נוספים הפועלים תחת המשרד

הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי

הרשות עברה למשרד ראש הממשלה מהמשרד לשוויון חברתי בשנת 2023. היא נמצאת תחת האחריות של סגן השר במשרד רה"מ אורי מקלב, באופן לא רשמי.

הרשות לזכויות ניצולי השואה

הרשות עברה למשרד ראש הממשלה מהמשרד לשוויון חברתי בשנת 2023. היא נמצאת תחת האחריות של סגן השר במשרד רה"מ אורי מקלב, באופן לא רשמי.

היחידה לתכניות חיצוניות וקידום שותפויות

היחידה עברה למשרד ראש הממשלה ממשרד החינוך בשנת 2023. היא נמצאת תחת האחריות של סגן השר במשרד רה"מ אבי מעוז, באופן לא רשמי.

יחידות מקצועיות

• לשכה משפטית
• עתודות לישראל
• ארכיון המדינה
• היחידה לסייענים
• ביקורת פנימית
• חשב

יחידות מנהלתיות

• מנהל ההון האנושי
• מנהל תפקידים מיוחדים

מחיקות

• אחראי על יצירת סביבת עבודה הרמונית ויעילה בלשכה עצמה וגיבוש כלל הגופים בסביבת רה"מ לכדי סנכרון יעיל.
• אחראי על ניהול הלשכה ועל ארגון לוח הזמנים וסדר היום של ראש הממשלה.
• מופקד על ניהול סדר העדיפויות של הנושאים שעולים על שולחן ראש הממשלה בכלל התחומים - מדיני, ביטחוני, פוליטי וכלכלי.
• אחראי על וויסות הגישה אל ראש הממשלה וזרימת המידע המגיע אליו והיוצא ממנו ומהווה חציצה ומסנן לרעשי רקע שעשויים להפריע לו בעבודתו.
• בא כוחו של ראש הממשלה להסדרת מתחים קואליציוניים ולטיפול בבעיות שעל סדר היום הציבורי טרם הגעתן לשולחנו של ראש הממשלה.

מערך הגיור אחראי על הגיור הממלכתי במדינת ישראל. המערך מכווין, מטפל ומפקח על כלל כל תהליך הגיור, החל מגיוס וקליטת המתגיירים, הלימוד וההכנה לגיור, הפעלת והכוונת בתי הדין ודייני הגיור ועד להשלמת ההליך.

המערך קובע את תכני הלימוד, מפקח על רמת ותכני הלימודים, ועל השגת הידע הנדרש להגשה לבית הדין לגיור. כמו כן המערך מלווה את המתגיירים במהלך כל תהליך הגיור, תוך הכוונה וסיוע בכיתות, במרכזי הקליטה, במחוזות ובצבא. המערך נמצא בקשר עם ראשי קהילות ורכזים המלווים את הגרים בבתי כנסת ובשאר מוסדות הקהילה. קהילות אלו מסייעות במציאת משפחות מלוות המסייעות בהליך הגיור.

מערך הגיור פועל ב-4 מחוזות ובתי דין מיוחדים לגיור הפרושים ברחבי הארץ – ירושלים, תל אביב, חיפה וקריית גת. בנוסף המערך פועל במרכזי קליטה בהם שוהים עולים מאתיופיה הפרוסים ברחבי הארץ בחיפה והצפון ובדרום. המערך מפעיל גם טבילות לגרים במקוואות באיזור המרכז.

הנפקת תעודות ההמרה על ידי המערך נעשית לאחר אישור הרב הראשי ונשיא בית הדין הגדול. זוגות שנרשמו דרך המערך יקבלו תעודת המרה המעידה על כניסתם ליהדות ותעודת נישואין רשמית של מדינת ישראל.

ממלא מקום ראש המערך הוא: הרב יהודה עמיחי.

מערך הגיור הממלכתי הוקם בשנת 2000 תחת משרד הדתות. בשנת 2003, עם סגירת משרד הדתות עבר המערך למשרד ראש הממשלה. בשנת 2013, עם הקמת ממשלת ישראל ה-33, שב מערך הגיור ממשרד ראש הממשלה אל המשרד לשירותי דת, בראשות השר נפתלי בנט מהבית היהודי. בשנת 2015, עם כינונה של ממשלת ישראל ה-34 שב אגף הגיור אל משרד ראש הממשלה.

בתחום טיוב הרגולציה, מוביל האגף את המהלך הממשלתי להפחתת הנטל הרגולטורי בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2118 מיום 22.10.2014:

• הפחתת נטל רגולטורי קיים באמצעות תוכניות חומש משרדיות המתוות את מסגרת העבודה של כל משרד לשנים 2015–2019. בהתאם לתוכנית החומש, בכל שנה המשרד בוחן שורה של תחומים מתוך הרגולציה הקיימת במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי בכל אחד מן התחומים.
• הערכת השפעות של רגולציה חדשה, הן בחקיקה ראשית והן בחקיקה משנית, באמצעות הליך "הערכת השפעות רגולציה" (RIA- Regulatory Impact Assessment), מתודולוגיה המקובלת במדינות ה-OECD.
• קידום רפורמה במנגנון רישוי עסקים, באמצעות מעבר להסתמכות על תצהיר בקרב עסקים בעלי סיכון נמוך, כתחליף להגשת בקשה לרישיון והמתנה למענה מהרשות המוסמכת.
• ריכוז ועדת השרים לרגולציה בראשות ראש הממשלה, המכריעה במחלוקות רגולטוריות בין-משרדיות.