אבי מעוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבי מעוז
Avi Maoz, 2021.jpeg
לידה 6 ביולי 1956 (בן 65)
חיפה, ישראל
מדינה ישראל
השכלה ישיבת מרכז הרב
עיסוק עובד ציבור, איש עסקים, פוליטיקאי
מפלגה ישראל בעליה, נעם
סיעה הציונות הדתית
חבר כנסת
6 באפריל 2021–מכהן
(25 שבועות)
כנסות ה-24
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אביגדור (אבי) מעוז (נולד בכ"ז בתמוז תשט"ז, 6 ביולי 1956) הוא יו"ר מפלגת נעם וחבר הכנסת מטעמה בסיעת הציונות הדתית בכנסת ה-24. כיהן כמנכ"ל משרדי הפנים והבינוי והשיכון.

מראשי מטה "שלח את עמי" לשחרור אסירי ציון ומסורבי העלייה מברית המועצות. ממקימי קיבוץ מגדל עוז בגוש עציון וממחדשי היישוב היהודי בעיר דוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעוז נולד בשם אביגדור פישהיימר בקריית שמואל שבחיפה, בן לניצולת השואה אסתר ולישראל פישהיימר. בשנת 1975 התגייס לנח"ל המוצנח. לאחר שירותו היה שותף בהקמת קיבוץ מגדל עוז בגוש עציון, והיה מזכיר הקיבוץ. בין השנים 1980–1991 למד בישיבת מרכז הרב. רבו הוא הרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת הר המור.

בין השנים 1984–1986 התגייס לפעילות ציבורית במסגרת מטה "שלח את עמי" לשחרור אסירי ציון ומסורבי העלייה מברית המועצות, ופעל עם אביטל שרנסקי לשחרורו של נתן שרנסקי מהכלא הסובייטי. במסגרת זו נפגש עם נשיאים וראשי מדינות והקים לובי של חברי פרלמנט בעולם. פעילותם הביאה להירתמותו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן למאבק ולהשגת שחרורו של שרנסקי.

בשנת 1991 היה מראשוני המתיישבים בעיר דוד בירושלים. עד 1995 ניהל את מערך רכישת הקרקעות והבתים בה ואת המאבק המשפטי בעניינה. במקביל עסק בפיתוח וייזום עסקי ותעשייתי בגוש קטיף.

מעוז היה פעיל במטה "העם עם הגולן" שפעל ליצירת מחאה ציבורית נרחבת נגד תוכניותיה של ממשלת רבין למסור את רמת הגולן לסוריה.

בשנת 1996, לאחר שסייע בהצלחתה של מפלגת ישראל בעליה במערכת הבחירות, מינה אותו שר התעשייה והמסחר נתן שרנסקי לראש לשכתו וצוות היועצים שלו. בין השנים 1999–2000 היה מנכ"ל משרד הפנים תחת השר שרנסקי, ובשנת 2001 מונה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון תחת שרנסקי ובהמשך תחת אפי איתם (ממפלגת המפד"ל)[1]. עם פרישת איתם מתפקידו בשנת 2004 במחאה על תוכנית ההתנתקות, פרש גם מעוז. בתפקידו זה פעל להרחבת ההתיישבות היהודית בנגב, בגליל וביהודה ושומרון. בין השאר פעל להקמת היישוב חריש.

בדצמבר 2014 מונה למנכ"ל "גבעות עולם חיפושי נפט"[2]. ביולי 2016 התפטר מתפקידו על רקע חילוקי דעות עם הדירקטוריון[3].

בשנת 2018 שימש יו"ר המינהלת למעבר תע"ש לנגב.

במהלך השנים היה חבר קבוע מטעם ממשלת ישראל במועצת מקרקעי ישראל, חבר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, יו"ר דירקטוריון בחברת "השתתפויות בנכסים בישראל״, חבר דירקטוריון בחברת עמיגור ודירקטור חיצוני בחברת "אברות תעשיות". מעוז הוא יזם פרטי בתחומי הנדל"ן ויועץ לחברות בנושא רגולציה, תכנון וקידום פרויקטים.

בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-22, היה בין מייסדי מפלגת נעם. המפלגה פרשה מהמרוץ יומיים לפני יום הבחירות[4].

בסוף ינואר 2021 חתם על הסכם ריצה משותפת של מפלגתו עם עוצמה יהודית[5]. ב-3 בפברואר נחתם הסכם ריצה משותפת (כבלוק טכני) גם עם האיחוד הלאומי-תקומה, במסגרת רשימת "הציונות הדתית", ומעוז הוצב במקום השישי ברשימה[6] ונבחר לכנסת ה-24.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעוז תומך בכך ש"כל אדם יעשה מה שהוא רוצה בשטחו הפרטי. [...] כל מה שקשור לשלטון, לפרהסיה – שינהג כמו במדינה יהודית". הוא תומך בכך שגיור יוכפף לרבנות הראשית ובהידוק הפיקוח על מתן אזרחות ואשרות שהייה לזרים.[7][8]

מעוז מתנגד לשירות נשים בצה"ל ומעדיף שירות לאומי למעוניינות בכך. הוא סובר שהתרומה הגדולה ביותר של נשים היא בנישואים וגידול "משפחה לתפארת", כאשר "משפחה היא אבא ואמא וילדים". את הקונספט של משפחות שונות הוא רואה כאיום על עם ישראל ועל החברה הישראלית.[7]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעוז מתגורר בעיר דוד שבירושלים ונשוי לגלית. לבני הזוג עשרה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]