משתמש:Lirdon/לוחמה אווירית במלחמת אוקראינה רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

לוחמה אווירית במלחמת אוקראינה רוסיה מתאפיינת בשימוש מועט יחסית בכוח אווירי מסורתי המתמקד בהשגת עליונות אווירית בשמי הזירה, ובסיוע לכוחות הקרקעיים. בפועל, כוחות האוויר והחלל של רוסיה, שעבר תהליך של רפורמה ומודרניזציה וכלל מספר גדול יותר של כלי טיס מתקדמים יותר, לא הצליח להביס את חיל האוויר האוקראיני ,שברובו הסתמך על טכנולוגיה מימי ברית המועצות, ואת יכולות ההגנה האווירית שלו. ולאחר ההתייצבות של הלוחמה בזירה המזרחית, שני חילות האוויר מתמקדים בתקיפות טקטיות מקומיות עם הסתמכות על חימוש טיפש תוך ניסיון להישאר מחוץ לטווח מערכות הנ"מ וטילי הכתף של האוייב.

עם זאת, במלחמה זאת נצפו חידושים רבים משני הצדדים.

רקע על הכוחות האוויר הרוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חיל האוויר הרוסי

כוחות האוויר הרוסים סבלו מקשיים רבים החל מביסוסם מתוך כוחות האוויר הסובייטיים. בשנות ה-90 עקב קשייה הכלכליים של רוסיה חלקו של חיל האוויר בתקציב הביטחון קוצץ בהדרגה מכ-20 אחוז בשנת 1992 ל-10 אחוז בשנת 2000. עקב כל זה התעקבו תוכניות פיתוח ורכש, חיל האוויר הרוסי התקשה לתחזק ולשדרג את מטוסיו ואף סבל מחוסר יכולת לרכוש דלק ולהקנות לטייסיו שעות טיסה קבילות כדי לשמור על קישוריהם. בשנת 2000 שעות הטיסה הממוצעות לטייס קרב עמדו על 29. חיל האוויר אף נאלץ להוציא משירות את כל מטוסי הקרב החד מנועיים שלו דוגמת המיג-23, מיג-27, סוחוי Su-17 ודומיהם. חיל האוויר וחיל ההגנה האווירית אוחדו בשנת 1998 בשביל להקטין עלויות תפעול של שתי החילות.

במהלך הזמן הזה חיל האוויר היה מעורב בפעילות אווירית בחזית אבחזיה, טג'יקיסטן, מלחמות צ'צניה הראשונה והשנייה, ועוד. כל הפעילות המבצעית הזאת (ברובה במחוז הצבאי הדרומי) גרעו משעות הטיסה הכלליות של החיל, שתעדף טיסות מבצעיות על טיסות אימון.

בשל כל אלה, חיל האוויר הרוסי התקשה לשמור על מוכנות ועל יכולות טכנולוגיות מודרניות, ונשען על טקטיקות ואופרטיבות מימי המלחמה הקרה.

בשנת 2008, עקב לקחים ממלחמת גאורגיה-רוסיה החל תהליך של רפורמות מעמיקות בכלל הכוחות המזוינים של רוסיה. בחיל האוויר, מטרת הרפורמות הייתה לארגן כוח אווירי מודרני קטן יחסית לזה שהיה נהוג בעבר, אבל עם שיעור מוכנות וכשירות גבוהים יותר תמורת מחיר תפעולי נמוך יותר. הרפורמות המשיכו עד שנת 2015, כאשר שיאם היה איחוד ארגון חיל האוויר וכוחות ההגנה של האוויר והחלל תחת מטריית כוחות האוויר והחלל הרוסיים.

החל משנת 2011 עקב שיפור בכלכלה הרוסית, החלו מספר תוכניות רכש ושדרוג להחלפה או עדכון מצבת מטוסיה המיושנים ולכן ארגנה תוכנית רכש לשנים 2011-2020.

בעוד מטוסי הקרב לרוב מוחלפים בדגמים חדשים יותר – מטוסי Su-27 מוחלפים במטוסי Su-30 ו-35 וכדומה, מטוסי ההפצצה והתקיפה עוברים השבחות. היוצאים מהכלל כאן הם מטוסי הסוחוי Su-34 החדשים שנרכשו ומטוסי Tu-160 חדשים שצפויים היו להיכנס ליצור.

תוכניות רכש גם נחתמו למסוקים, הבולט בהם הוא רכש של מסוקי הקרב קאמוב Ka-52 הקואקסיאליים היחודיים.

תוכניות פיתוח גם החלו למטוסי קרב דור 5, דוגמת הסוחוי Su-57, ונשקים שגא-קוליים דוגמת צירקון 3M22 ו-Kh-47M2 קינז'אל, ואף מטוסי דור 6 (לפחות על פי הרוסים) דוגמת הסוחוי S-70 אוחוטניק והמיג 41.

עם זאת, עקב הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות מעורבותה במלחמת האזרחים האוקראינית וסיפוח חצי האי קרים, תקציב הביטחון קטן, וערכו של הרובל ירד ולכן רוסיה נאלצה לגבש תוכנית רכש חדשה וצנועה יותר לשנים 2018-2027. אך עדיין מטרת התוכנית היא שבסופה חיל האוויר הרוסי יכלול כ-70 אחוז כלי טיס חדשים.

ההכנות לפלישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר כוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הגבול המערבי של רוסיה נמצא תחת האחריות של המחוז הצבאי המערבי, בעוד חלק נוסף של הגבול עם אוקראינה, בעיקר באזור חצי האי קרים וים אזוב, נמצא תחת האחריות של המחוז הצבאי הדרומי.

ההערכה לקראת תחילת הלחימה שכוחות האוויר הרוסים יכלו להעמיד 313 כלי טיס כנף קבועה: כ-110 מטוסים במחוז הצבאי המערבי וכ-200 מטוסים במחוז הצבאי הדרומי.

יחידות של המחוז הצבאי המערבי
שם תתי יחידות סוג כלי טיס
ארמיית חיל האוויר וההגנה האווירית השישית הדיוויזיה האווירית המעורבת ה-105 של המשמר
רגימנט מטוסי קרב ה-14 של המשמר סוחוי Su-30
רגימנט אווירי מעורב ה-47 סוחוי Su-34
רגימנט מטוסי הקרב ה-159 של המשמר סוחוי Su-35
רגימנט מטוסי הקרב ה-790 סוחוי Su-35
רגימנט המסוקים ה-322
ארמיית חיל האוויר וההגנה האווירית ה-11 הדיוויזיה האווירית המשולבת ה-303:
רגימנט מטוסי התקיפה ה-18 של המשמר סוחוי Su-25
רגימנט מטוסי הקרב ה-23 של המשמר סוחוי Su-35S
רגימנט המסוקים ה-112 מיל מי-8 מיל מי-24
רגימנט המסוקים ה-319 מיל מי-24
יחידות של המחוז הצבאי הדרומי
שם תתי-יחידות בסיס סוג כלי טיס
ארמיית האוויר וההגנה האווירית הרביעית הדיוויזיה האווירית המעורבת הראשונה של המשמר:
רגימנט מטוסי הקרב ה-3 של המשמר סוחוי Su-27, סוחוי Su-57
רגימנט מטוסי הקרב ה-31 של המשמר סוחוי Su-30
רגימנט מטוסי הפצצה ה-559 סוחוי Su-34
הדיוויזיה האווירית המעורבת הרביעית:
רגימנט מטוסי התקיפה ה-960 סוחוי Su-25
הדיוויזיה האווירית המעורבת ה-27:
רגימנט האווירי המעורב ה-37 סוחוי Su-24, סוחוי Su-25
רגימנט מסוקי הקרב ה-38 סוחוי Su-27
רגימנט המסוקים ה-39 מיל מי-8, מיל מי-28, מיל מי-35, קמוב Ka-52
תעופה ארוכת הטווח הדיוויזיה של המפציצים הכבדים ה-22 של המשמר:
רגימנט המפציצים הכבדים ה-52 של המשמר טופולב Tu-22M
התעופה הימית הרוסית דיוויזיית התעופה הימית השנייה של המשמר
רגימנט מטוסי התקיפה הימיים ה-43

רקע על כוחות האוויר האוקראיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכש הכטבמי"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר כוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות של חיל האוויר האוקראיני
שם סוג כלי
חטיבת התעופה הטקטית ה-7 Su-24M
חטיבת תעופת התובלה ה-15
רגימנט תעופת התובלה ה-25
חטיבת התעופה הטקטית ה-39
חטיבת התעופה הטקטית ה-40
חטיבת התעופה הטקטית ה-114
חטיבת התעופה הטקטית ה-204
חטיבת התעופה הטקטית ה-299
חטיבת התעופה הבלתי מאויישת ה-383
חטיבת תעופת התובלה ה-456
חטיבת התעופה הטקטית ה-831
שם סוג כלי
פיקוד אווירי מרכזי
שם סוג כלי
פיקוד אווירי דרומי
שם סוג כלי

הערכות מומחים לפני פרוץ המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומחים מערביים שראו את המצב הנוצר תרום פרוץ המלחמה וניסו לשער את מהלכה מבחינת הזירה האווירית שיערו שחיל האוויר האוקראיני יובס במהירות יחסית בתחילת המלחמה, בטווח זמנים של שעות ועד מספר ימים.

השערות הללו נבעו מהסתמכות על תהליך המודרניזציה והרפורמה בחיל האוויר הרוסי, וכן על ביצועי הכוחות האוויריים הרוסים במהלך המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה , במלחמת גאורגיה-רוסיה, במלחמות צ'צ'ניה הראשונה והשנייה.

המגמות שהמומחים חשבו ישפיעו במידה רבה על הצלחת המערכה האווירית הרוסית היו:

  • גודל כוחות האוויר הרוסים יחסית לאוקראינים – בעוד חיל האוויר האוקראיני כלל 50 מטוסי מיג 29, קצת מעל 30 מטוסי סוחוי 27, כתריסר מטוסי סוחוי Su-24, ומספר דומה של מטוסי סוחוי Su-25 משודרגים. כוחו של חיל האוויר הרוסי היה כ-2,000 מטוסים, עם מצבה מוערכת של למעלה מ-300 מטוסים בצמוד לגבול אוקראינה.
  • תהליך המודרניזציה וההשבחה של מלאי המטוסים הרוסים – כאמור, החל משנת 2011 עם תוכניות הרכש, החל תהליך השבחה ומודרניזציה של כלל הכוחות המזוינים, אבל גם של כוחות האוויר בפרט, רכש מטוסים, מערכות ואמצעי חימוש חדישים שאמורים היו לתת לכוחות האוויר הרוסים יתרון משמעותי ומכריע בזירה האווירית.
  • שינוי לכאורה בטקטיקות ושיטות לוחמה של כוחות האוויר – כוחות האוויר הרוסים שנשענו על טקטיקות מימי המלחמה הקרה, החלו להשתנות לכאורה החל משנת 2008, עם שימוש גובר בכוח אווירי שלא כאמצעי סיוע באש כמו ארטילריה, אלא גם ככוח עצמאי עם חימוש חכם ויכולת תקיפה ואמנעה מתקדמים.
  • בניית ניסיון בסוריה – כל הנאמר לעיל הוצג במהלך המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה, בה השתתפו כוחות אוויריים רוסים ממגוון יחידות. כל אלה לכאורה הציגו בניית ניסיון בלחימה מודרנית. אפילו מפציצים אסטרטגיים ביצעו את תקיפותיהם הראשונות במהלך מבצע זה תוך שימוש בטילי שיוט ופצצות חכמות. על כן מומחים שיערו שרוסיה צועדת לקראת כוח אווירי עם אופרטיבה שדומה יותר לזאת שבכוחות נאט"ו, המתמקדת בהשגת עליונות אווירית, ותקיפה מדוייקת.
  • יתרון מודיעיני וטכנולוגי – בעוד אוקראינה הציגה יכולת שדרוג מוגבלת למטוסים ומערכות הנ"מ הקיימות, רוסיה שילבה מטוסים ומערכות חדישות. יכולות המודיעין הרוסיות, הן מודיעין טכנולוגי, מודיעין אותות, לוחמת סייבר וכדומה, נחשבו למתקדמות. והערכה היתה שכוחות האוויר הרוסים יהיו ערוכים ליכולות של חיל האוויר האוקראיני, ואף יוכלו להשמידם או לשבש את פעילותם במהירות ויעילות יחסית.

מהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב ראשון– פברואר 2022 – פרוץ המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב שני – מרץ - אפריל 2022 – התאוששות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב שלישי – מאי - אוגוסט 2022 – מהפכת הרחפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב רביעי – ספטמבר - דצמבר 2022 – תקיפת התשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב חמישי – ינואר -פברואר 2023 – בוא החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוחמה האווירית בתקשורת ההמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוח הרפאים של קייב וההצלחה של הבאירקטאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיח על השמת אזור האסור לטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיח על אספקת כלי טיס לאוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיח על אספקת אמצעי הגנה אווירית לאוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיח על ההתנהלות הישראלית בהקשר של המלחמה האווירית באוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכת אבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורים ומסקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות והגבלות כלי הטיס הבלתי מאויישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם ירד קרנו של מסוק הקרב?[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגיית דיכוי הגנה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות ההשקעה בכוח אווירי מודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטוני יוטיוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1

* קטגוריה:2022 באוקראינה קטגוריה:2022 ברוסיה קטגוריה:2023 באוקראינה קטגוריה:2023 ברוסיה