מתתיהו שלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
PikiWiki Israel 13575 Animal Industries at Kibbutz Ramat Yohanan.jpg

מתתיהו שֶׁלֶם (27 במרץ 1904 - 10 במאי 1975) איש רוח, מלחין ומשורר ישראלי, מחלוצי הזמר העברי איש העלייה השלישית, מראשוני היוצרים של תרבות החג הקיבוצית.

יצירותיו שאובות מן המקורות היהודיים הקדומים ומנוף הארץ, בה הרבה לטייל ולהלך אחרי הצאן.  

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו ונעריו בפולין וברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהרוביישוב שבאימפריה הרוסית (כיום בפולין) בשם מתתיהו ויינר. בן לשלום ואתל וינר. בילדותו המוקדמת עברה המשפחה לזמושץ'.

אביו, היה מורה ומחנך. בתחילה בעיר הולדתו, הרוביישוב בחדר המתוקן ולאחר מכן בזמושץ' לשם עבר עם משפחתו ב-1908 לאחר שהוזמן לנהל את בית הספר "קדימה"[1], בו גם למד מתתיהו.

מילדותו דיבר מתתיהו עם אביו ביידיש וכבר כילד אהב לחבר שירים וראה עצמו כ"ילד משורר"[2].

במהלך מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה לאוקראינה שם נדדה בין מקומות שונים. נדודיו בתקופה זאת מתוארים בדבריו כהזדמנות להקשבה ולשמיעה של שירים וסגנונות שונים[3].

המשפחה שבה לזמושץ' לאחר מהפכת אוקטובר בתחילת שנות ה-20. בזמושץ' היה שלם מדריך בקן השומר הצעיר. עבד בדפוס והחל להתנסות בהדפסת שירים משלו בעברית.

בתחילת שנת 1922 נשלח שלם על ידי הוריו ללמוד חינוך, אך במקום זאת, הצטרף לקבוצה של תנועת החלוץ שנשלחה לעבודה חקלאית לכפר רומני בסביבה. על מנת להכשיר עצמה לעליה לארץ ישראל. מתתיהו היה מחבר שירים בנושא העלייה ארצה וחלוציות לקבוצת העבודה, ומוסר אותם להם באופן אנונימי, והחברים בקבוצה היו שרים אותם.

שנותיו הראשונות בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1922 עלה מתתיהו לארץ ישראל. בשנותיו הראשונות בארץ, הסתובב מתתיהו מספר חודשים. מקום עבודתו הראשון היה במסחה (כפר תבור). במסחה עבד כחלק מקבוצה של השומר הצעיר לצד פועלים ערבים רבים. עבודתו שם פתחה לו צהר לעולם התרבות והשירה הערבית. במהלך עבודתו, התעניין ולמד את השפה הערבית ואת מנגינותיהם ושיריהם של הבדואים והפאלחים שעבדו עמו. הכרות זאת עם התרבות הערבית ביקש להעמיק, ולשם כך הצטרף לקבוצת עבודה בנית הגשר בנהריים על הירדן, לצורך מעבר הרכבת. תנאי העבודה היו קשיים. המקום היה מוכה מלאריה שחורה, והעובדים גרו בכוכים ובמערות במקום. קיצוב האוכל היה דל וכלל פיתות וזיתים.

כלל העובדים מלבד מתתיהו היו ערבים. מתתיהו מעיד כי למד להבחין בין שלוש קבוצות שונות. פלחים בדויים ועירוניים. כל אחת מהקבוצות הייתה בעלת מעמד ומטען תרבותי שונה. תקופה זו הייתה בעלת חשיבות רבה בהתפתחותו המוזיקלית של מתתיהו.

בית אלפא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1927 עבר שלם לקיבוץ בית אלפא, שם התגוררה חברתו ולימים אשתו, טובה. ב-1928 עם רכישת הצאן בקיבוץ, הפך להיות רועה צאן. העבודה משכה אותו בשל השוטטות בגלבוע, המפגשים עם הערבים והאופי הרומנטי שבה. רעיית הצאן הייתה בעבורו קרקע פורייה ליצירה. שם לרגלי הגלבוע כשהוא נוהג את עדרו גמלו שיריו הראשונים. היו אלה שירי טבע ונוף, שירי רועים, שנתנו ביטוי לחברה חדשה המכה שורשיה בקרקע. בפילוג הפנים קיבוצי ב-1940 בין אנשי השומר הצעיר ואנשי מפא"י, עבר עם האחרונים לרמת יוחנן.

רמת יוחנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמת יוחנן המשיך מתתיהו שלם את פועלו, הן בענף הצאן והן בתחום יצירת הזמר והחג. בנוסף לרעיית הצאן, התבקש מתתיהו לשמש מורה בחברת הנוער, ולשם כך יצא ב-1944 להשתלמות בהוראה בירושלים, כשהוא משלב לימודי מוסיקה אצל רוזובסקי. במסגרת עבודת ההוראה בחברת הנוער בקיבוץ חיבר מחזות המשבצים בתוכם שירים ומנגינות, והעלה אותם על הבמה עם חניכיו.

עם תום עבודתו בחינוך הקים את המכון להוי ומועד ברמת יוחנן, המשמש כמרכז לשימור חקר ויצירה בנושא תרבות הווי והחג. במשך השנים בהם עבד בחינוך ובמכון להווי ומועד שמר תמיד על קשר חם עם ענף הצאן ועם הרעיה שהיו אהבתו הראשונה. בשנותיו האחרונות התרכז בעבודתו ב"מכון להווי ומועד" כשהוא מלווה בעצה ובהדרכה את הפעילות התרבותית במשקים.

ב-17 במאי 1975 נפטר מתתיהו ברמת יוחנן, לאחר מחלה ממושכת[4].

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים ביוגרפיים ביצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של מתתיהו משלבת הכרות עמוקה עם הזמר העממי בתרבויות שונות. בבית אביו גדל על ניגונים חסידים שירי ציון, וכן שירים ביידיש. בהכשרה לפני עלייתו ארצה עבד בכפר אוקראיני שם הכיר קבוצת איכרים העובדת ושרה, שם גם לקח חלק בשמחות חקלאיות, קציר, אסיף. עם עלייתו ארצה, למד רבות על הזמר המזרחי מהערבים לצדם עבד במסחה וכן בגשר הירדן בנהריים. המפגש בין מזרח ומערב נכחו ביצירתו באופן מתמיד.

כבר מילדותו וצעירותו הוא מספר על על כתיבת שירים בכלל ועל כתיבת שירים למטרת קהילה מאידך "הייתה לי הנטייה עוד מילדות לחבר את השיר שאני רציתי מבלי תכלית או מגמה מסוימת - זה היה למען מקהלת בית הספר...ראיתי את עצמי בהיותי ילד, כמשורר"

והפכה להיות שירה שמיועדת לכלל במהלך שהותו בכפר האוקראיני "חברתי שירים באופן אנונימי, זאת אומרת לא זיהיתי את עצמי ומסרתי אותם לחבר'ה והחבר'ה היו שרים אותם. הנושא היה חלוצים, כליה ארצה, וכו'"

רק בעת שהותו ביית אלפא הפך ממתתיהו לדמות אליה פונים על מנת שתכתוב לאירועי הקהילה "כשהשמעתי שירי לראשונה בחוגי חברים נמצא להם הד ונתבקשתי לשיר אותם עוד ועוד עד אשר מצאתי עצמי לפתע מחבר לצרכים שונים של הקיבוץ, לאירועי חג שונים, לילדי הגן ובית הספר".

מתתיהו שם דגש על היות יצירתו יצירה עממית המבטאת חיבור לעבודה לטבע ולחיי היום יום.

יצירת השירים נעשתה לדברי מתתיהו לא לשם העלתם על במה, אלא מופנית לחיים עצמם, ומהווה ביטוי לאירועי החג והחברה וכן להוי היום היום[5].

כבר בבית אלפא החל מתתיהו בעיצוב חג הגז. בכך הפך מיוצר שירה ליוצר טקס. שיריו הפכו למרכז תוכן עיקרי בטקסים שיצר והם מבטאים את תוכן החג ונותנים ביטוי לרחשי הלב.

אם תרצו נא זכרוני / כי שרתי לתומי. / בסלע לא חצבתי / לא עקרתי בהרים / אור גמעתי בנאות / כצמח בכרים. // מתתיהו שלם

מתתיהו לא למד מוסיקה בצורה מסודרת ואף לא ידע תווים שנים רבות. את שיריו הראשונים היה שר אחת לתקופה ליהודה שרת, שהיה רושם להם תווים. ברמת יוחנן, התמסר שלם לעיצוב דפוסים חדשים לחגים במשק הקיבוצי והכפרי, ויצר מסכות חג, לחג העומר, חג הסוכות, חג הגז וחג כלולות. ביצירתו, עבד בשיתוף עם לאה ברגשטיין, שהייתה הכוריאוגרפית של המחולות שבוצעו באותן חגיגות. מסכות אלו הכוללות טקסים, שירים ומנגינות, הפכו לנכסי תרבות של התנועה הקיבוצית.

בשנת 1951 הוענק לו פרס אנגל מטעם עיריית תל אביב-יפו[6].

משיריו הידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שיריו הידועים: "שה וגדי" (על-פי שיר עם סלאבי), "רועה ורועה", "פנה הגשם", "שיבולת בשדה", "שמעו שמעו", "עז וכבש" "יוחנן וגבריאל"[7], "הבו לנו יין", ועוד.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבאת העמר, מסכת חג ושירה
  • החג ביישוב הקיבוצי
  • העומר, איחוד הקבוצות והקיבוצים, המחלקה לתרבות והסברה. המדור להוי ומועד
  • הרועה וחגו
  • זמרים
  • חגינו המחודשים, פסח, עומר
  • נבל ואביגיל, מחזה לגיל הנעורים, אחוד הקבוצות והקיבוצים - הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד
  • רועים בגלבע / אגודת הנוקדים
  • שבלת בשדה, חגי טבע ושדה
  • שירים אחרים
  • שמחת כלולות

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור החסידות: ילקוט למסיבות בשנת הבעל שם טוב, המערכת : מתתיהו שלם, יהודה ארן, נחום בן ארי, שלמה קפלן, הוצאת תרבות וחינוך, תל אביב, תש"ך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה קפלן (עורך), זמרים, הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, 1969 - תווים ל-76 מהשירים שהלחין שלם[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלם, באתר יוצאי זמושץ'
  2. ^ ש. מתתיהו, ראיון עם ציפי פליישר, עזבון מתתיהו, המכון להוי ומועד רמת יוחנן, 1963
  3. ^ Personal card - כרטיס אישי, www.ry-hantzacha.org.il
  4. ^ מת המלחין מתתיהו שלם, דבר, 11 במאי 1975
  5. ^ מתתיהו, שלם, עזבון
  6. ^ חולק פרס אנגל מטעם עיריית ת"א, דבר, 26 באוקטובר 1951
  7. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע,"יוחנן וגבריאל" (תווים), 2 קולות, עיבוד גיל אלדמע, יוצר: מתתיהו שלם, 1985, ארכיון, סדרה בי
  8. ^ אבנר בהטזמרים של מתתיהו שלם, על המשמר, 29 באוגוסט 1969