ניצה שאול
לידה |
25 ביוני 1950 (בת 74) י' בתמוז ה'תש"י תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1968 |
עיסוק | שחקנית |
בן זוג | דורון סלומון |
מספר צאצאים | 2 |
פרופיל ב-IMDb | |
ניצה שאול (נולדה ב-25 ביוני 1950) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מדבבת וזמרת ישראלית. כלת פרס אמ"י על מפעל חיים לשנת 2022.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאול נולדה וגדלה בתל אביב. בצעירותה למדה פסנתר, גיטרה קלאסית ופיתוח קול. את שירותה הצבאי עשתה בלהקת פיקוד המרכז.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות השבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-70 כיכבה בסרטים "השוטר אזולאי", "כץ וקרסו", "חגיגה בסנוקר", "גבעת חלפון אינה עונה", "השועל בלול התרנגולות" ו"שרגא קטן".
בין השנים 1975–1993 עברה לחיות ולהופיע בלונדון, שם שיחקה בהצגות תיאטרון רבות. אחת ההופעות הזכורות ביותר היא הופעתה בהצגה "סימן סוללת השד האדום" מאת טנסי ויליאמס לצדו של פירס ברוסנן.
במאי 1979 הצטלמה בעירום חלקי לכתבה במגזין פלייבוי.
שנות השמונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-80 הופיעה גם ב-BBC, היא כיכבה במיני-סדרה טלוויזיונית "קסלר", ושיחקה בתפקידי אורח בסדרות כמו "דוקטור הו", איסטאנדרס ו-"C.A.T.S. Eyes".
ב-1983 השתתפה בתפקיד אסתר בסרט "המגילה 83" בבימויו של אילן אלדד.
שנות התשעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1992 הופיעה שאול בקלטת לילדים "דו רה מי פה". עם חזרתה לישראל החלה שאול להופיע גם בטלוויזיה, ושיחקה בסדרות "פלורנטין", ו"רמת אביב גימל".
בין השנים 1993–1994 הנחתה את תוכנית הילדים "מוסיכף", ואת התוכנית "בקצה השרביט". שתי התוכניות שודרו בערוץ 2 תחת זכיינית השידור רשת. במשך שלוש שנים היא ערכה וביימה את שידורי הפרומו של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בערוץ 2.
בשנת 1996 שיחקה לצד דובי גל בסרטו של אלי קנר "מי האבא?".
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאול כיכבה בסדרה "אסתי המכוערת" ובסדרת ההמשך, "אלביס" (בהם שיחקה את איקה, אשתו של שייקה לוי).
שאול השתתפה בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" בשנת 2005, שם רקדה עם הרקדן דניס בלוצרקובסקי. השניים הגיעו למקום השלישי. באותה שנה ביצעה שוב את התפקיד של 'סילביה המשתוללת' במחזמר 'כמו בסרט'[1].
מאז 2001 מעלה שאול בצוותא בתל אביב את מופע הילדים "צלילי קסם" אותו היא יצרה, כתבה וערכה. סדרת המופעים כוללת שילוב של מגוון אמנויות הבמה: מוזיקה קלאסית, ג'אז, מחול ואופרה.
ביוני 2013 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "שטיסל" ששודרה ב-yes בתפקיד הרבנית חשין. ב-2017 שיחקה במחזה "ערב שקופיות" מאת יפתח קליין ובבימויו.
בשנים 2018 ו-2022 השתתפה בסדרה צומת מילר.
בשנת 2019 השתתפה בתפקיד הראשי בסרט הקולנוע "אהבה בשלייקס" לצד יהודה בארקן, וכמו כן במחזמר "גבעת חלפון אינה עונה" בדמותה מהסרט המקורי, אך כמבוגרת, בתיאטרון הבימה. למחווה לתפקיד זה אף חזרה בהופעת אורח חד פעמית ב"זהו זה!" באוגוסט 2020.
בפברואר 2022 נבחרה להיות הפרזנטורית של מרכז הטיפוח והאסתטיקה ALOKINO[2]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשואה למנצח דורון סלומון, אותו הכירה בלהקת פיקוד מרכז ולזוג שתי בנות: איטן סלומון (זמרת) וגל סלומון (שחקנית).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניצה שאול, ברשת החברתית אינסטגרם
- ניצה שאול, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ניצה שאול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ניצה שאול, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ניצה שאול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ניצה שאול, דף שער בספרייה הלאומית
- ניצה שאול, בארכיון הבימה
- ניצה שאול, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- חוה ברק, ריאיון עם ניצה שאול, באתר מגזין יופי
- ניצה שאול, יוצרת הסדרה "צלילי קסם עם ניצה שאול"
- ניצה שאול מתמודדת עם התאונה הקשה של בתה, באתר ynet
- מאיה מזרחי, ניצה שאול – "המקום שבו גרה החוויה", באתר אפוק טיימס ישראל, 27 באפריל 2012
- מלונדון עד בת ים: תחנות תרבות עם ניצה שאול, באתר nrg, 10 בדצמבר 2014
- סמדר סלטון, "עוד לא עשיתי בוטוקס", באתר ישראל היום, 10 במרץ 2016
- יעל שרר, "צלילי קסם" - המופע של ניצה שאול שכובש את היכל התרבות בעיר. ראיון, באתר mynet כפר סבא, 10 בנובמבר 2017
- אבנר שביט, "משגע אותי שצעירים אומרים לי 'תקשיבי מותק'. אף אחד לא ידבר אליי ככה": ריאיון עם ניצה שאול, באתר וואלה, 7 באפריל 2019
- יואב בירנברג, "כאמא לשתי בנות, קשה לי שלא קמתי וצרחתי", באתר "ידיעות אחרונות", 5 באוגוסט 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניצה שאול- בין מלחיני פולחן לסרטי פולחן, באתר שימו לב!, 2021-03-11
- ^ הג'וב החדש של "יעלי" מגבעת חלפון | בועות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2022