נמל התעופה הבין-לאומי נריטה
 | |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
| תצלום אוויר של נמל התעופה | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||
| תקופת הפעילות |
20 במאי 1978 – הווה (45 שנים)  | ||||||||||||||
| מפעיל | Narita International Airport Corporation | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | נריטה, מחוז צ'יבה | ||||||||||||||
| משרת את | מטרופולין טוקיו | ||||||||||||||
| בסיס לחברות | אייר אסיה יפן, אול ניפון איירווייז, ג'פאן איירליינס, ג'ט סטאר יפן | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 35°45′52″N 140°23′30″E / 35.76444°N 140.39167°E | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 41 מטר (135 רגל) | ||||||||||||||
| www.narita-airport.jp/en | |||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
| סטטיסטיקה (2017) | |||||||||||||||
| מספר הנוסעים | 40,512,594 | ||||||||||||||
| תנועות מטוסים | 243,474 | ||||||||||||||
| מטען | 2,198,012 (טון) | ||||||||||||||
נמל התעופה הבינלאומי נריטה, המוכר גם בשם: נמל התעופה טוקיו נריטה (ביפנית: 成田国際空港, באנגלית: Narita International Airport) הוא נמל תעופה השוכן כ-57.5 ק"מ מזרחית לתחנת טוקיו וכ-7 ק"מ דרומית מזרחית לתחנת נריטה שנמצאת בעיר נריטה. הנמל משרת את אזור מטרופולין טוקיו, ומשמש כנמל התעופה המרכזי לטיסות בינלאומיות אל יפן ומחוצה לה. בשנת 2007 עברו דרכו 35,478,146 נוסעים, ו-2,099,349 טון מטען. הוא הנמל השני הכי פעיל ביפן מבחינת כמות נוסעים, הנמל הכי פעיל מבחינת כניסה ויציאה של סחורה אווירית ביפן עצמה ומקום תשיעי בעולם.
הנמל נקרא "נמל התעופה החדש של טוקיו" (新東京国際空港 Shin-Tōkyō Kokusai Kūkō, באנגלית New Tokyo International Airport) עד שנת 2004, אף על פי שבציבור היפני הוא היה ידוע כ"טוקיו נריטה". זאת על מנת להבדיל אותו משדה התעופה הישן הידוע כ"טוקיו האנדה".
נמל התעופה משמש כבסיס פעולה מרכזי לחברות אול ניפון איירווייז, ג'פאן איירליינס, ניפון קרגו איירליינס, וכבסיס משני לחברות דלתא איירליינס, ויונייטד איירליינס.
בשנת 2020 זכה הנמל במקום השביעי בדירוג "שדה התעופה הטוב בעולם" של SKYTRAX.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות השישים החלה הממשלה היפנית לקדם תוכנית שתסייע להתמודד עם הצפיפות הגוברת בנמל התעופה האנדה (Haneda Airport), אחת הפתרונות שהוצעו- הקמת נמל תעופה ליד העיירה נריטה, התוכנית התקבלה בשנת 1966, ובנייתו תוכננה לשנת 1971.
בשנת 1971 החלה הממשלה היפנית להפקיע אדמות עליהן תוכנן להבנות הנמל, פעולה זו נתקלה בהתנגדות חריפה של אזרחים שחששו שארצות הברית תשתמש בשדה במקרה של תקיפה בברית המועצות, ושל איכרים שאדמותיהם הופקעו. במהלך ההפגנות נהרגו ארבעה אזרחים ושלושה שוטרים.
בשנת 1972 הושלמה בנייתו של הטרמינל הראשון, סיום בניית המסלול הראשון תוכנן למרץ 1978, אך פתיחתו התעכבה בחודשיים לאחר שקבוצת מפגינים פרצה למקום והרסה את מגדל הפיקוח.
לקראת מונדיאל 2002 שהתקיים בקוריאה הדרומית ויפן, הושלם בניית המסלול השני (ההחלטה לבנותו התקבלה בשנת 1986), הנמל הופרט בשנת 2004 שמו שונה מ"ניו טוקיו" לנריטה, בשנת 2008 הוארך המסלול הראשון כדי לאפשר למטוס האיירבוס A380 את הנחיתה בשדה.
בעקבות ההתנגדות לנמל, שדה התעופה מאובטח בצורה קפדנית, דבר שמייקר את אגרת הנחיתה בשדה, (בשנת 2005 אגרת הנחיתה למטוס בואינג 747 הייתה 6,800 €).
העלויות הגבוהות, המרחק היחסי של נמל התעופה ממרכז העיר, ועליית מחירי הדלק גרמו לירידה במספר הנוסעים מכ-35 מיליון בשנת 2007 לכ-33 מיליון בשנת 2008.
בתי נתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרמינל 1
לובי הנכנסים בטרמינל 2
בנמל התעופה ישנם שני טרמינלים:
- טרמינל 1 המבנה המרכזי בנמל, בו רוב החנויות וקניון הדיוטי פרי הנקרא "Narita Nakamise", הטרמינל מחולק לשניים:
- צפון משמש בעיקר את חברות התעופה החברות ב-SkyTeam.
- דרום נפתח ביוני 2006 ומשמש בעיקר את חברות התעופה החברות ב-סטאר אלייאנס, למעט החברות אייר ניו זילנד, ואיג'יפטאייר.
- טרמינל 2 מחובר לטרמינל 1 באמצעות רכבת קלה, משמש בעיקר את חברת התעופה ג'פאן איירליינס ואת החברות בברית Oneworld.
חברות תעופה ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-65 חברות תעופה טסות מנמל התעופה לאוקיאניה, אסיה, אירופה, אפריקה, צפון ודרום אמריקה.
טיסות לישראל וממנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאי 2019 הודיעה אל על על פתיחת קו בין הנמל לתל אביב החל ממרץ 2020. הקו יפעל במתכונת של 2 טיסות שבועיות.[2]
פתיחת הקו נדחתה עקב מגפת הקורונה ובמרץ 2023 המריאה הטיסה הראשונה של חברת אל על מנמל התעופה בן-גוריון לנמל התעופה הבינלאומי נריטה שבטוקיו, יפן.
נכון ל-יוני 2023, חברת אל-על מבצעת כ-3 טיסות שבועיות בין תל אביב לנמל, עם מטוס הבואינג 787.
ביוני 2023 הודיעה החברה כי היא מתכוונת להוסיף טיסה נוספת בקו מתל אביב לנמל, באוקטובר 2023.
תחבורה אל הנמל וממנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכביש המהיר 295 מקשר בין הנמל למחוז צ'יבה (Chiba Prefecture).
הכביש המהיר 296 מחבר את הנמל עם העיר סוסה (Sōsa).
לתחנת הרכבת מגיעות רכבות של שלוש חברות: Keisei Narita Airport Line ,Keisei Electric Railway, ו-East Japan Railway Company.
חברות הרכבות נריטה אקספרס (Narita Express) וסקאי ליין (Skyliner) מפעילות שרותי רכבות מהנמל למרכז טוקיו.
מספר קווי אוטובוס יוצאים משדה התעופה שרותי מוניות ולימוזינות נפוצים גם הם, שירות מיוחד מאפשר להגיע מהנמל למספר מנחתים במרכז העיר באמצעות מסוקים.
תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-30 בינואר 1979 התרסקה לאוקיינוס השקט טיסת מטען של חברת ואריג כ-30 דקות לאחר ההמראה.
- ב-23 במרץ 2009 התרסקה במהלך הנחיתה טיסה 80 של פדרל אקספרס על המסלול, שני הטייסים נהרגו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי נריטה (ביפנית)- אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי נריטה (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי נריטה (בסינית מפושטת)
- אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי נריטה (בסינית מסורתית)
- אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי נריטה (בקוריאנית)
נמל התעופה הבין-לאומי נריטה, ברשת החברתית פייסבוק
נמל התעופה הבין-לאומי נריטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נמל התעופה הבין-לאומי נריטה, ברשת החברתית אינסטגרם
נמל התעופה הבין-לאומי נריטה, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר נמל התעופה
- תמונות הנמל באתר "JetPhotos"
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זכרונות מהעבר: אלו שדות התעופה הטובים בעולם, באתר כלכליסט, 13 במאי 2020
- ^ החל ממרץ 2020: טיסות ישירות של אל על מת"א לטוקיו, באתר כלכליסט, 29 במאי 2019