נפילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפילה
נפילה היא חוויה רגילה לילדים צעירים, אך נפילה מגובה משמעותי או על משטח קשה יכולה להיות מסוכנת.
נפילה היא חוויה רגילה לילדים צעירים, אך נפילה מגובה משמעותי או על משטח קשה יכולה להיות מסוכנת.
שכיחות 226 מיליון (2015)[2]
גורם פרכוס, לקות ראייה, קשיי הליכה, סכנות ביתיות[1]
סיבוכים פגיעת ראש, זעזוע מוח, שבר,[1] שפשוף, חבורה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D000058
סיווגים
ICD-10 W19 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 XE3Y8 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נְפִילָה היא פעולה של אדם או בעל חיים הנובעת עקב חוסר בשיווי משקל, בדרך כלל אל עבר הקרקע. פעולה זו היא הגורם השני למוות בשוגג (אנ') ברחבי העולם וסיבה עיקרית לפציעה אישית (אנ'), במיוחד אצל קשישים.[3] נפילות בקרב מבוגרים מהוות סוג עיקרי של פציעות הניתנות למניעה. פועלי בניין, חשמלאים, כורים וצבעים הם עיסוקים עם שיעורים גבוהים של פגיעות מנפילה.

נראה כי פעילות גופנית לטווח ארוך מפחיתה את שיעור הנפילות בקרב אנשים מבוגרים.[4] נכון ל-2015, כ-226 מיליון מקרים של נפילות מקריות משמעותיות קרו ברחבי העולם, כאשר 527,000 מהם (כ-0.0023%) נפטרו כתוצאה מהנפילה.[2]

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה השכיחה ביותר לנפילות אצל מבוגרים בריאים היא תאונות, בין היתר על ידי החלקה או מעידה על משטחים או מדרגות יציבים, הנעלה לא נכונה, סביבה חשוכה, קרקע לא אחידה או חוסר פעילות גופנית.[5][6] מחקרים מצביעים על כך שנשים נוטות יותר ליפול מאשר גברים בכל קבוצות הגיל.[7]

גיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים מבוגרים ובעיקר אנשים מבוגרים עם דמנציה נמצאים בסיכון גבוה יותר מאשר צעירים לפציעות עקב נפילה.[8][9] אנשים מבוגרים נמצאים בסיכון עקב תאונות, הפרעות בהליכה, הפרעות שיווי משקל, רפלקסים משתנים עקב ליקוי ראייה, חושי, מוטורי וקוגניטיבי, תרופות וצריכת אלכוהול, זיהומים והתייבשות.[10][11][12][13]

מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים שחוו שבץ נמצאים בסיכון ליפול עקב הפרעות בהליכה, ירידה בטונוס וחולשה, תופעות לוואי של תרופות לטיפול בטרשת נפוצה, רמת סוכר נמוכה בדם, לחץ דם נמוך ואובדן ראייה.[14][15]

אנשים הסובלים מפרקינסון נמצאים בסיכון ליפול עקב הפרעות בהליכה, אובדן שליטה בתנועה כולל הקפאה ותנועות פתאומיות, הפרעות במערכת האוטונומית כגון תת-לחץ דם תנוחתי, התעלפות ותסמונת הטכיקרדיה התנוחתית; הפרעות נוירולוגיות וחושיות כוללות גם חולשת שרירים של הגפיים התחתונות, פגיעה ברגישות עמוקה, התקף אפילפטי, ליקוי קוגניטיבי, ליקוי ראייה, ליקוי שיווי משקל ותופעות לוואי של תרופות לטיפול במחלת הפרקינסון.[16][17]

אנשים הסובלים מטרשת נפוצה נמצאים בסיכון ליפול עקב הפרעות בהליכה, צניחת כף רגל (אנ'), אטקסיה, הפחתת פרופריוספציה, שימוש לא תקין או מופחת במכשירי עזר, ראייה מופחתת, שינויים קוגניטיביים ותרופות לטיפול בטרשת נפוצה.[18][19][20][21]

מקום עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובדים בסיכון ללא ציוד בטיחות מתאים

במסגרת מקום העבודה, תקריות נפילה הן נושא חשוב לשירותי בטיחות וגיהות בתעסוקה.[22] כל משטח הליכה/עבודה עלול להוות סכנת נפילה. יש להגן מפני נפילה כל צד או קצה לא מוגן שהם 6 רגל (1.8 מטרים) מעל הקרקע, באמצעות מעקה בטיחות (אנ'), רשת ביטחון (אנ') או בולמי נפילה (אנ')‏.[23]

המנהל האמריקאי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית (אנ') ריכז גורמי סיכון ידועים מסוימים שנמצאו אחראים לתקריות נפילה במקום העבודה. גורמי הסיכון הם:[22]

אמנם נפילה יכולה להתרחש בכל זמן ובכל אמצעי במקום העבודה, ידוע כי גורמים אלו גורמים לנפילות ברמה זהה, אשר נוטים פחות להתרחש מאשר נפילות ברמה נמוכה יותר.[22]

למקצועות מסוימים, כגון פעלולנות וסקייטבורדינג, נפילה היא חלק מהעבודה.[24]

הצופים מסתכלים כאשר סטארלין פולאנקו קם מהניסיון במהלך תחרות הטריקים הטובה ביותר במגרש המשחקים קולמן (אנ'), לואר איסט סייד, מנהטן, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית.

נפילה מכוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פציעות מנפילות יכולות להיגרם בכוונה, כמו במקרים של השלכה מהחלון או קפיצה מכוונת (כחלק מניסיון התאבדות).

גובה וחומרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרת הפציעה עולה עם גובה הנפילה אך תלויה גם בתכונות הגוף והמשטח ובאופן ההשפעות של הגוף על פני השטח.[25] הסיכוי לשרוד גדל אם נוחתים על משטח בעל עיוות רב (משטח הנכופף, נדחס או נעקר בקלות), כגון שלג או מים.[25]

פציעות הנגרמות מנפילות ממבנים משתנות בהתאם לגובה הבניין וגילו של האדם. נפילות מהקומה השנייה/הרשאונה של הבניין, בדרך כלל, גורמות לפציעות שאינן קטלניות. בסך הכל, הגובה, שבו כ-50% מהילדים מתים מנפילה, הוא בין ארבע לחמש קומות (בערך 12–15 מטר) מעל פני הקרקע.[26]

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפיינים לבטיחות במקום העבודה מנסים לצמצם פציעות מנפילה.

נראה כי פעילות גופנית לטווח ארוך מפחיתה את שיעור הנפילות בקרב אנשים מבוגרים.[4][27] בבתי האבות, קיימים תוכניות למניעת נפילות הכוללות, בין היתר, מספר התערבויות מונעות נפילות חוזרות.[28]

שורדים מנפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם שנופל מגובה נמוך (כ-450 מטר) מגיע, בדרך כלל, למהירות סופנית של 190 קמ"ש לאחר כ-12 שניות. ללא שינויים בפרופיל האווירודינמי שלו, האדם שומר על מהירות זו מבלי ליפול מהר יותר.[29] כאשר האדם נופל ממקום יותר גבוה, המהירות שלו גדולה יותר בשל אטמוספירה דקה יותר והתנגדות אוויר נמוכה יותר.

דיילת JAT איירווייז, וסנה וולוביץ', שרדה נפילה, ללא מצנח, של כ-33,000 רגל (10,000 מטרים)[30] ב-26 בינואר 1972, לאחר שהמטוס של טיסה 367, דאגלס DC-9, התפוצץ כתוצאה מפיגוע טרור. הדיילת הסרבית סבלה מגולגולת שבורה, שלוש חוליות שבורות (אחת מרוסקת לגמרי), והייתה בתרדמת למשך 27 ימים. בריאיון עיתונאי שנתנה לאחר שקמה מתרדמת, היא ציינה כי על פי האיש שמצא אותה: "... הייתי בחלק האמצעי של המטוס. מצאתי את הראש כלפי מטה ועמיתי מעלי. חלק אחד של הגוף שלי עם הרגל שלי היה במטוס והראש שלי היה מחוץ למטוס. עגלת קייטרינג הוצמדה על עמוד השדרה שלי והחזיקה אותי במטוס. האיש שמצא אותי, אומר שהיה לי מזל גדול. הוא היה חובש בצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא ידע להתייחס אליי במקום התאונה".[31]

במלחמת העולם השנייה, היו מספר דיווחים של צוותי אוויר צבאיים ששרדו נפילות ארוכות מכלי טיס שנפגעו קשות: סמל הטיסה ניקולס אלקמאדי (אנ') נפל מגובה של 18,000 רגל (5,500 מטרים) ללא מצנח וניצל כשהוא פוגע בעצי אורן ושלג רך. הוא סבל מנקע ברגל. סמל אלן מגי (אנ') נפל מגובה של 22,000 רגל (6,700 מטרים) ללא מצנח וניצל כשהוא נחת על גג הזכוכית של תחנת רכבת. סגן איוואן צ'יסוב נפל מגובה של 23,000 רגל (7,000 מטרים). בזמן שהיה לו מצנח, התוכנית שלו הייתה לעכב את פתיחתו מאחרי שהיה בעיצומו של קרב אוויר וחשש מירי בזמן שהוא תלוי מתחת למצנח. הוא איבד את הכרתו מחוסר חמצן ופגע במדרון מכוסה שלג כשהוא מחוסר הכרה. בעודו סובל מפציעות קשות, הוא הצליח לחזור לטוס תוך שלושה חודשים.

נמסר כי שניים מהקורבנות של טיסה 103 של פאן אמריקן שרדו את הנפילה החופשית לתקופה קצרה לאחר שפגעו בקרקע, אך מתו מפצעיהם לפני שהגיעה העזרה.[32]

יוליאנה קפקה שרדה מנפילה חופשית ארוכה כתוצאה מהתרסקות טיסה 508 (אנ') של LANSA (אנ') ב-24 בדצמבר 1971, לאחר שהמטוס, שעליו הייתה, נקלע לסערת ברקים, והתפרק בגובה של כ-3.2 קילומטרים מעל פני הים (כ-10,000 רגל). קפקה, שהייתה אז בת 17, צללה לקרקע בעודה חגורה למושב, ושרדה את ההתרסקות עם עצם בריח שבורה, חתך עמוק בזרוע ועין ימנית נפוחה.[33]

כדוגמה ל-"הישרדות בנפילה חופשית", שלא הייתה קיצונית כפי שמדווחים לעיתים בעיתונות, צנחן מסטפורדשייר, אנגליה, הממלכה המאוחדת צנח 1,800 מ' (6,000 רגל) ללא מצנח ברוסיה ושרד. ג'יימס בול אמר כי הוא היה אמור לקבל סימן מצנחן אחר לפתוח את המצנח שלו, אך הסימן הגיע בשתי שניות מאוחר מדי. בול, שצילם את הצניחה השנייה לסרט תיעודי בטלוויזיה, נחת על סלעים מכוסים שלג וסבל מגב וצלע שבורה.[34] אמנם היה לו מזל לשרוד, אבל זה לא היה מקרה של הישרדות בנפילה חופשית אמיתית, כי הוא טס בחליפת כנפיים, שהוריד מאוד את מהירותו האנכית. בנוסף, השטח שאליו קפץ היה עם כיסוי שלג עמוק. במהלך השנים, שורדי הצניחה החופשית האחרים שרדו תאונות שבהן העיתונות דיווחה כי אף מצנח לא נפתח, אם כי הם למעשה האטו את מהירותם מ-190 קמ"ש ל-130 קמ"ש.

קופץ צינחה החופשית והפעלולן, לוק אייקינס, קפץ בהצלחה ללא מצנח מכ-25,000 רגל (7,600 מטרים) לרשת בגודל 10,000 רגל רבוע (930 מטרים רבועים) בקליפורניה, ארצות הברית, ב-30 ביולי 2016.[35]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013, נפילות לא מכוונות הביאו ל-556,000 מקרי מוות, לעומת 341,000 מקרי מוות ב-1990.[36] נפילה היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה כתוצאה מפגיעות לא מכוונות, לאחר תאונות דרכים.[37]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפילות נמצאה הסיבה הנפוצה ביותר לפציעה שנראתה בחדרי מיון בארצות הברית. מחקר אחד מצא כי 35.7% מתוך כמעט 7.9 מיליון ביקורי בחדרי מיון היו נפילות.[39] בקרב ילדים בני 19 ומטה, נרשמים מדי יום כ-8,000 ביקורים בחדרי המיון.[40]

נכון ל-2000, 717 עובדים מתו מפציעות שנגרמו מנפילות מסולמות, פיגומים, בניינים או גבהים אחרים.[41] נתונים עדכניים יותר ב-2011, מצאו כי נפילות במקום העבודה היו כ-14% מכלל ההרוגים במקום העבודה בארצות הברית באותה שנה.[42]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2017, כ-1,000 קשישים נופלים מדי יום.[43]

על פי מחקר שבוצע ב-2017, 11.2% מבני ה-65 שענו על המחקר, דיווחו על נפילה בחצי השנה שקדמה לקיום המחקר. שיעור הנפילות בקרב גברים היה נמוך יותר מאשר שיעור הנפילות בקרב נשים.[44]

על פי מחקר שבוצע ב-2019, 23.8% מבני ה-65 שענו על המחקר נפלו בשנה האחרונה, כאשר רובם נפלו ברחוב או בביתם הפרטי. שיעור הנפילות בקרב גברים (16.4% מכלל הגברים) היה נמוך יותר מאשר שיעור הנפילות בקרב נשים (29.4% מכלל הנשים).[45]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפילה בוויקישיתוף
קישורים מהמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Important Facts about Falls - Home and Recreational Safety". Centers for Disease Control and Prevention. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-08-26. נבדק ב-25 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 GBD 2015 Disease and Injury Incidence and Prevalence (8 באוקטובר 2016). "Global, regional, and national incidence, prevalence, and years lived with disability for 310 diseases and injuries, 1990–2015: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2015". Lancet. 388 (10053): 1545–1602. doi:10.1016/S0140-6736(16)31678-6. PMC 5055577. PMID 27733282. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ "Fact sheet 344: Falls". World Health Organization. באוקטובר 2012. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2013-12-24. נבדק ב-3 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 de Souto Barreto, P; Rolland, Y; Vellas, B; Maltais, M (28 בדצמבר 2018). "Association of Long-term Exercise Training With Risk of Falls, Fractures, Hospitalizations, and Mortality in Older Adults: A Systematic Review and Meta-analysis". JAMA Internal Medicine. 179 (3): 394–405. doi:10.1001/jamainternmed.2018.5406. PMC 6439708. PMID 30592475. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Government of Canada, Canadian Centre for Occupational Health and Safety (2019-08-03). "Prevention of Slips, Trips and Falls : OSH Answers". www.ccohs.ca. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-05-28. נבדק ב-2019-08-04.
  6. ^ "Risks of Physical Inactivity". www.hopkinsmedicine.org (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-08-04. נבדק ב-2019-08-04.
  7. ^ Talbot, L. A., Musiol, R. J., Witham, E. K., & Metter, E. J. (2005).
  8. ^ Gillespie, L. D. (2013).
  9. ^ Yoshikawa, T. T., Cobbs, E. L., & Brummel-Smith, K. (1993).
  10. ^ O'Loughlin, J. L., Robitaille, Y., Boivin, J. F., & Suissa, S. (1993).
  11. ^ Winter DA, Patla AE, Frank JS, Walt SE.
  12. ^ Elble RJ, Thomas SS, Higgins C, Colliver J. Stride-dependent changes in gait of older people.
  13. ^ Snijders AH, van de Warrenburg BP, Giladi N, Bloem BR.
  14. ^ Tsur, A., & Segal, Z. (2010).
  15. ^ Vivian Weerdesteyn PhD, P. T., de Niet MSc, M., van Duijnhoven MSc, H. J., & Geurts, A. C. (2008).
  16. ^ C.W. Olanow, R.L. Watts, W.C. Koller An algorithm for the management of Parkinson's disease: treatment guidelines Neurology, 56 (11 Suppl 5) (2001), pp.
  17. ^ McNeely, M. E., Duncan, R. P., & Earhart, G. M. (2012).
  18. ^ Finlayson, M. L., Peterson, E. W., & Cho, C. C. (2006).
  19. ^ Severini, G., Manca, M., Ferraresi, G., Caniatti, L. M., Cosma, M., Baldasso, F., .
  20. ^ D. Cattaneo, C. De Nuzzo, T. Fascia, M. Macalli, I. Pisoni, R. Cardini Risks of falls in subjects with multiple sclerosis Arch Phys Med Rehabil, 83 (2002), pp. 864–867
  21. ^ L.B. Krupp, C. Christodoulou Fatigue in multiple sclerosis Curr Neurol Neurosci Rep, 1 (2001), pp. 294–298
  22. ^ 1 2 3 "Preventing Slips, Trips, and Falls in Wholesale and Retail Trade Establishments" (Press release). DHHS (National Institute for Occupational Safety and Health) Publication No. 2013-100. באוקטובר 2012. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-06-16. נבדק ב-7 בינואר 2013. {{cite press release}}: (עזרה)
  23. ^ "NIOSH Falls from Elevations". United States National Institute for Occupational Safety and Health. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-04-26. נבדק ב-4 בנובמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Strauss, Robert (25 בינואר 2004). "Skaters Want a Better Image". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-08-03. נבדק ב-2021-08-30. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 Atanasijević, T; Nikolić, S; Djokić, V (2004). "Level of total injury severity as a possible parameter for evaluation of height in fatal falls". Srpski Arhiv Za Celokupno Lekarstvo. 132 (3–4): 96–8. doi:10.2298/sarh0404096a. PMID 15307311free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  26. ^ Barlow, B.; Niemirska, M.; Gandhi, R. P.; Leblanc, W. (1983). "Ten years of experience with falls from a height in children". Journal of Pediatric Surgery. 18 (4): 509–511. doi:10.1016/S0022-3468(83)80210-3. PMID 6620098.
  27. ^ Martinez, F; Tobar, C; Hill, N (במרץ 2015). "Preventing delirium: should non-pharmacological, multicomponent interventions be used? A systematic review and meta-analysis of the literature". Age and Ageing. 44 (2): 196–204. doi:10.1093/ageing/afu173. PMID 25424450free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  28. ^ Vlaeyen, E; Coussement, J; Leysens, G; Van der Elst, E; Delbaere, K; Cambier, D; Denhaerynck, K; Goemaere, S; Wertelaers, A (בפברואר 2015). "Characteristics and effectiveness of fall prevention programs in nursing homes: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials". Journal of the American Geriatrics Society. 63 (2): 211–21. doi:10.1111/jgs.13254. PMID 25641225. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ Notes and figures on free fall (אורכב 18.02.2021 בארכיון Wayback Machine).
  30. ^ Free Fall (אורכב 09.11.2020 בארכיון Wayback Machine). greenharbor.com
  31. ^ Interviewed by Philip Baum, Green Light Aviation Security Training & Consultancy, in Belgrade, December 2001. "Vesna Vulovic: how to survive a bombing at 33,000 feet". אורכב מ-המקור ב-2008-01-08.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  32. ^ Cox, Matthew, and Foster, Tom. (1992) Their Darkest Day: The Tragedy of Pan Am 103, ISBN 0-8021-1382-6
  33. ^ "Survivor still haunted by 1971 air crash". CNN. 2 ביולי 2009. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-02-25. נבדק ב-2009-07-02. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Jumper survives 6,000ft free fall". BBC News. 18 במאי 2009. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-04-21. נבדק ב-4 בינואר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "US skydiver jumps without parachute into net from 25,000ft". BBC News. 31 ביולי 2016. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-08-28. נבדק ב-31 ביולי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ GBD 2013 Mortality and Causes of Death (17 בדצמבר 2014). "Global, regional, and national age-sex specific all-cause and cause-specific mortality for 240 causes of death, 1990–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013". Lancet. 385 (9963): 117–71. doi:10.1016/S0140-6736(14)61682-2. PMC 4340604. PMID 25530442. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ Lozano, R; Naghavi, M; Foreman, K; Lim, S; Shibuya, K; Aboyans, V; Abraham, J; Adair, T; et al. (15 בדצמבר 2012). "Global and regional mortality from 235 causes of death for 20 age groups in 1990 and 2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010". Lancet. 380 (9859): 2095–128. doi:10.1016/S0140-6736(12)61728-0. PMID 23245604. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-19. נבדק ב-2021-08-30. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ "WHO Disease and injury country estimates". World Health Organization. 2009. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2009-11-11. נבדק ב-11 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Villaveces A, Mutter R, Owens PL, Barrett ML.
  40. ^ Accident Statistics.
  41. ^ "STRATEGIC PRECAUTIONS AGAINST FATAL FALLS ON THE JOB ARE RECOMMENDED BY NIOSH" (Press release). National Institute for Occupational Safety and Health. 2 בינואר 2001. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-06-16. נבדק ב-4 בנובמבר 2007. {{cite press release}}: (עזרה)
  42. ^ "Census of Fatal Occupational Injuries, 2011" (PDF). US Bureau of Labor Statistics, US Department of Labor. ארכיון (PDF) ארכיון מהמקור מ-2020-10-26. נבדק ב-7 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ התכנית הלאומית למניעת נפילות (אורכב 29.08.2020 בארכיון Wayback Machine), משרד הבריאות
  44. ^ נפילות בקרב אזרחים ותיקים בישראל ובהשוואה בינלאומית (אורכב 27.01.2021 בארכיון Wayback Machine), המשרד לשוויון חברתי
  45. ^ סקר נפילות לאומי בישראל 2019, משרד הבריאות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.