סונטה 130

Sonnet 130
My mistress' eyes are nothing like the sun; Coral is far more red than her lips' red ; If snow be white, why then her breasts are dun; If hairs be wires, black wires grow on her head. I have seen roses damask, red and white, But no such roses see I in her cheeks; And in some perfumes is there more delight Than in the breath that from my mistress reeks. I love to hear her speak, yet well I know That music hath a far more pleasing sound; I grant I never saw a goddess go; My mistress, when she walks, treads on the ground: And yet, by heaven, I think my love as rare As any she belied with false compare.

סונטה 130
עיני אדוניתי אינן כשמש כלל וכלל; הרי אלמוג אדום יותר מבדל שפתיה; אם שלג הוא צחור מדוע אפרפר אם כך הוא גוון שדיה; שיערותיה תיל, ושחור ברזל מחלפותיה; ורדים ראיתי כעין משי, שושן שני וגם צחור, אך לא כאלה בלחייה; ובניחוח בושם תענוג אדע יותר מזה אשר מצחין מנשמתה. אקשיב רב קשב לכל מוצא מפיה, אך לי היטב ידוע כי צליל חליל ותוף נעים הוא בהרבה. מודה ומתוודה כי לדרכי אלים לא אתוודע; אך כשגבירתי דורכת, גוררת בוץ ומדמנה בצעדיה. ובכל זאת, בשם שמיים, אדמה כי נדירה אהובתי (המגוכחת) ככל מי שסולפה דמותו בהשוואה מופרכת.

סונטה 130 מאת ויליאם שייקספיר שמה ללעג את מחבריהם של שירי אהבה המתארים את אהובתם בדימויים מופרכים. הסונטה מסתיימת בהצהרת אהבה של המשורר לאהובתו, כמות שהיא.

במכלול 154 הסונטות של שייקספיר נמצאת סונטה זו במקבץ הסונטות 127–152, המופנות לפילגשו של שייקספיר ומביעות רגשי אהבה עזים.

תוכן הסונטה

בסונטה מתייחס המשורר לאהובתו בדימויים המקובלים, ושולל אותם אחד לאחד. ההשוואה נעשית בשישה מקבצים שבכל אחד מהם זוג שורות. דוגמה לכך הן שתי שורות הפתיחה:

My mistress' eyes are nothing like the sun;

Coral is far more red than her lips' red ;

ובתרגומו של שמעון זנדבנק:

עֵינֵי גְּבִרְתִּי הֵן שֶׁמֶשׁ? לֹא וָלֹא!
אַלְמֹג אָדֹם יוֹתֵר מִשִּׂפְתוֹתֶיהָ.

חמשת הזוגות הראשונים עוסקים בהשוואה של האהובה ליפי הטבע. הזוג הבא שולל את השוואתה לאלילה. בזוג השורות האחרון מביע המשורר את אהבתו העזה לאהובתו, ושולל את ההשוואות המופרכות:

And yet, by heaven, I think my love as rare

As any she belied with false compare.

ובתרגומו של מאיר ויזלטיר:

אַף עַל פִּי כֵן, אַהֲבָתִי שְׁלֵמָה,
וְכָל הַהַשְׁוָאוֹת הֵן עַל בְּלִימָה.

מבנה

הסונטה כתובה במשקל פנטמטר ימבי, בתבנית חריזה א-ב-א-ב, ג-ד-ג-ד, ה-ו-ה-ו, ז-ז.

פרשנות

פרשנים ראו סונטה זו כפרודיה סאטירית של שייקספיר על יצירתם של משוררים בני זמנו, כמו גם יצירתו של המשורר האיטלקי בן המאה ה-14 פטרארקה. הפרודיה הופכת לאמירה בוטה בשורת הסיום, שבה מציג המשורר את השירים האחרים כשקריים.

סונטה 130 בתרגום אברהם עוז

סונטה 130
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

עֵינֵי אֲהוּבָתִי הֵן לֹא כַּשֶּׁמֶשׁ;
אַלְמֹג אָדֹם מֵאֹדֶם שִׂפְתּוֹתֶיהָ;
אִם צַח הַשֶּׁלֶג, גּוֹן שָׁדֶיהָ רֶמֶץ;
אִם כֶּבֶל הַשֵּׂעָר, שְׁחוֹרִים כְּבָלֶיהָ.
מֶשִּׁי שׁוֹשָׁן רָאִיתִי צְחוֹר וָאֹדֶם
אַךְ לֹא עַל לְחָיֶיהָ מֵעוֹלָם;
הֲמוֹן בְּשָׂמִים יָדִיפוּ רֵיחַ קֹדֶשׁ
יוֹתֵר מֵהֶבֶל פִּיהָ הַנִכְלָם.
אֹהַב נִימֵי קוֹלָהּ, אֲבָל יָדוּעַ
כִּי נְעִימוֹת עָרְבוּ לִי פִּי כַּמָּה;
עוֹד לֹא רָאִיתִי אֵיךְ אֵלָה תָּנוּעַ,
אַךְ עַלְמָתִי דּוֹרֶכֶת אֲדָמָה.
וְחֵרֶף זֹאת אַהֲבָתִי שְׁלֵמָה הִיא
וְאֵין שָׁווֹת לָהּ תַּחַת הַשָּׁמַיִּם.

השפעות

אלבומו של סטינג, "...Nothing Like the Sun", שואל את שמו משורת הפתיחה של סונטה 130. בהקדמה לאלבום מספר סטינג כי שם האלבום נבע ממפגש שהיה לו לילה אחד בהייגייט היל (שכונת מגוריו בלונדון) עם שיכור. הלה תפס את סטינג בשולי בגדו, הצביע על הלבנה, ודרש לדעת "כמה יפה היא הלבנה? כמה יפה היא הלבנה?". סטינג השפיל אליו את עיניו וענה לו "עיני אהובתי אינן כשמש כלל ועיקר" (במקור: "My mistress eyes are nothing like the sun") - השורה הפותחת את סונטה 130. "מצאתי", כתב סטינג, "ששייקספיר יעיל תמיד בהרגעת שיכורים אלימים ולו רק משום שזה נותן להם את ההרגשה שאתה מטורף יותר מהם". השיר Sister Moon המופיע בתקליט מוקדש לאפיזודה זו, ושורת הפתיחה של הסונטה פותחת את אחד מבתי השיר.

חוקר הספרות גדעון טיקוצקי ציין כי בסונטה החמישית שבמחזור השירים "אהבתה של תרזה די מון" מאת לאה גולדברג, "יש ודאי התכתבות סמויה עם סונטה מספר 130 של שייקספיר, שגם היא יוצאת חוצץ נגד היופי החלול, הסכריני של האשה בשירת ימי הביניים". ניתן לראות זאת בבית המסיים של הסונטה החמישית, האומר:

”האמשילך לזוהר הכחלחל,
ענוג רוטט, בלב של השלהבת?
יפית בעיני מכל משל.”

תרגומים לעברית

הסונטה זכתה לתרגומים רבים לעברית, ובהם:

• תרגומו של ש. שלום, 1967.
• תרגומו של מאיר ויזלטיר, הנאמן לרעיון של שייקספיר, אך חורג ממילותיו. נכלל בספרו 'פגימות' שיצא לאור בספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1979.
• תרגומו של שמעון זנדבנק, הנאמן למילותיו של שייקספיר. נכלל בספר "הסונטות" מאת שקספיר, בשיצא לאור במסגרת הספריה החדשה לשירה, 1992.
• תרגומו של אפרים ברוידא, 1977.
• תרגומו של אילן שיינפלד, 2004.
• תרגומה של זיוה שמיר, 2010.
• תרגומו של יעקב אוסטרובר, בְּשׁוּרוֹת נִצְחִיּוֹת, 2017.
• תרגומו של אברהם עוז, מתוך "סך הכל: יומן שירי - תרגומים ושירים", בעריכת נוית בראל, הוצאת פרדס, 2024.

כל התרגומים הללו שומרים על תבנית החריזה של המקור.

קדם לתרגומים אלה תרגומו של אברהם רגלסון. זהו תרגום מילולי, המתעלם מתבנית החריזה של המקור.

באחדים ממחזותיו נטל שייקספיר סיפורים קלאסיים, ועיבד אותם למטרותיו ולזמנו. ברוח גישתו זו של שייקספיר פעלו שני יוצרים עבריים, שיצרו גרסאות עכשוויות של הסונטה:

• בשנת 1989 פורסם מעין תרגום של אריה זקס, שהוא למעשה יצירה חדשה השואבת השראתה מהסונטה של שייקספיר, כפי שאפשר ללמוד מזוג שורות מתוכה:

שדה כוסה ביקיני, לא הולבן כשלג,
שערה אינו משי, והיא כן לועסת מסטיק.

• וריאציה מודרנית נוספת, פרי עטה של חרות מעוז, מתחילה במילים:

עיני אהובתי אינן כשל נינט
יעל בר-זוהר לא נתנה לה את שפתיה
את הפרסומת לשמפו שיערה לא יקשט
ולארה קרופט היא לא - צונחים שדיה.

דיון במסכת נדרים

במסכת נדרים מובא דיון במאפייני יופייה של אישה, דיון שהקדים את שקספיר ביותר מאלף שנים. הדיון מספר על אדם שנדר שאשתו לא תיהנה מרכושו עד שתראה משהו יפה שבה לרבי ישמעאל ברבי יוסי. במאמץ להתיר את הנדר פנה רבי ישמעאל ברבי יוסי לתלמידיו:

”אמר להם: שמא ראשה נאה? אמרו לו - סגלגל.
שמא שערה נאה? דומה לאניצי פשתן.
שמא עיניה נאות? טרוטות הן.
שמא אזניה נאות? כפולות הן.
שמא חוטמה נאה? בלום הוא.
שמא שפתותיה נאות? עבות הן.
שמא צוארה נאה? שקוט הוא.
שמא כריסה נאה? צבה הוא.
שמא רגליה נאות? רחבות כשל אווזא.
שמא שמה נאה? לכלוכית שמה.
אמר להן: יפה קורין אותה לכלוכית, שהיא מלוכלכת במומין, ושרייה” ("ושרייה" - והתיר את הנדר).

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "סונטה 130" באתר מיוזיק בריינז
• מילות השיר "סונטה 130" באתר Genius
• הסונטה מפי השחקן הבריטי אלן ריקמן, יוטיוב
• ויליאם שקספיר: סונטה 130, תרגומיהם של שמעון זנדבנק ומאיר ויזלטיר, באתר "הספריה החדשה"
• "מותה של לאורה" של פטרארקה וסונטה 130 של שייקספיר, באתר התיכון ליד האוניברסיטה
• ויליאם שייקספיר, סונט 130, באתר המוסד החינוכי מבואות עירון
• רות וסרמן, סונט (סונטה) 130 / ויליאם שקספיר(הקישור אינו פעיל), בית הספר עמי אסף
• אילן שיינפלד, סודות משולחן הכתיבה, באתר GoGay,‏ 15 בספטמבר 2004
• סונטה 130 בספר "עיני אהובתי - כל סונטות שקספיר", בתרגום זיוה שמיר
• השמעת קריאת סונטה 130 בעברית בליווי הטקסט, בתרגום יעקב אוסטרובר, youtube