סימון ביילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימון ביילס
Simone Biles
ביילס באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
ביילס באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
לידה 14 במרץ 1997 (בת 25)
קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית
מידע כללי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משקל 103.617 ליברה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.42 מטר
www.simonebiles.com
ספורט
ענף ספורט התעמלות מכשירים
הישגים
פרסים והוקרה
  • אתלט השנה של AP (2016)
  • טיים 100 (2021)
  • אתלט השנה של AP (2019)
  • 100 נשים (BBC) (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב ריו דה ז'ניירו 2016 קבוצתי
זהב ריו דה ז'ניירו 2016 קרב רב
זהב ריו דה ז'ניירו 2016 קפיצות
זהב ריו דה ז'ניירו 2016 קרקע
כסף טוקיו 2020 קבוצתי
ארד ריו דה ז'ניירו 2016 קורה
ארד טוקיו 2020 קורה
אליפות העולם בהתעמלות
זהב אנטוורפן 2013 קרב רב
זהב אנטוורפן 2013 קרקע
זהב נאן-נינג 2014 קרב רב
זהב נאן-נינג 2014 קרקע
זהב נאן-נינג 2014 קורה
זהב נאן-נינג 2014 קבוצתי
זהב גלאזגו 2015 קרב רב
זהב גלאזגו 2015 קורה
זהב גלאזגו 2015 קרקע
זהב גלאזגו 2015 קבוצתי
זהב דוחה 2018 קרב רב
זהב דוחה 2018 קפיצות
זהב דוחה 2018 קרקע
זהב דוחה 2018 קבוצתי
זהב שטוטגרט 2019 קבוצתי
זהב שטוטגרט 2019 קרב רב
זהב שטוטגרט 2019 קפיצות
זהב שטוטגרט 2019 קורה
זהב שטוטגרט 2019 קרקע
כסף אנטוורפן 2013 קפיצות
כסף נאנינג 2014 קפיצות
כסף דוחה 2018 מקבילים מדורגים
ארד אנטוורפן 2013 קורה
ארד גלאזגו 2015 קפיצות
ארד דוחה 2018 קורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביילס על דוכן המנצחים לאחר קבלת מדליית הזהב בקרב-רב באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

סימון אריאן ביילס (באנגלית: Simone Arianne Biles; נולדה ב-14 במרץ 1997) היא מתעמלת אמריקאית, אלופה אולימפית בקרב רב אישי, קפיצות, קרקע וקבוצתי (ריו דה ז'ניירו 2016), חמש פעמים, מהן שלוש פעמים ברציפות, אלופת העולם בקרב-רב אישי ובעלת 32 מדליות אולימפיות ומאליפויות העולם, מהן 23 מדליות זהב. היא בעלת המספר הגדול ביותר של מדליות, ובעלת מספר מדליות הזהב הגדול ביותר באליפויות העולם בהתעמלות.

ביילס היא המתעמלת האפרו-אמריקנית הראשונה בהיסטוריה שזכתה במדליית זהב אישית באליפות עולם.

בעלת עיטור מדליית החירות הנשיאותית (2022)[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביילס נולדה בקולומבוס שבאוהיו. אביה קלווין קלמונס סבל מהתמכרויות שונות ולא היה בקשר עם ביילס מאז לידתה.[2] אמה הביולוגית שאנון, התמודדה עם התמכרות לאלכוהול ולסמים, נעצרה והורשעה מספר פעמים בעברות שונות, והתקשתה בגידול שמונת ילדי המשפחה.[3] בגיל שלוש עברה ביילס עם שלושה מאחיה ליוסטון שבטקסס, שם גדלה בבית סבה וסבתה מצד אמה, רון ונלי ביילס, וב-2003, הם אימצו אותה ואת אחת מאחיותיה באופן רשמי. באותה שנה החלה להתאמן בהתעמלות מכשירים, לאחר שהמאמנת איימי בורמן במועדון ספורט מקומי ביוסטון זיהתה אותה מחקה מתעמלות אחרות והמליצה לצרפה לאימונים. מאז שימשה בורמן כמאמנת של ביילס. ב-2011 החליטה לוותר על לימודים בתיכון ולהתרכז באימוני ההתעמלות.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2013, השתתפה לראשונה בתחרות של התאחדות ההתעמלות הבינלאומית, כשהתחרתה באמריקן קאפ. באוקטובר אותה שנה השתתפה באליפות העולם בהתעמלות, שנערכה באנטוורפן שבבלגיה. היא זכתה במדליית זהב בתחרות הקרב רב ובתחרות תרגיל הקרקע. בסוס קפיצות סיימה שנייה לאחר בת ארצה מקליה מרוני, בתרגיל הקורה סיימה שלישית לאחר אליה מוסטפינה וקיילה רוס ובמקבילים מדורגים סיימה רביעית.

היא הייתה המתעמלת האפרו-אמריקנית הראשונה שזכתה במדליית זהב אישית באליפות העולם. בעקבות זכייתה בתחרות הייתה מושא להערה גזענית מצד המתחרה האיטלקית קרלוטה פרליטו, שאמרה בראיון שבפעם הבאה היא ובת ארצה יצבעו את עורן לשחור על מנת שיוכלו גם הן לזכות.[4]

באליפות העולם ב-2014 זכתה פעם נוספת במדליית זהב בקרב רב ובתרגיל קרקע, והוסיפה לכך מדליית זהב בתרגיל הקורה ומדליית זהב קבוצתית עם נבחרת ארצות הברית. בסוס הקפיצות סיימה שנייה, לאחר הונג הן-ג'ונג' הצפון קוריאנית. היא לא העפילה לגמר בתחרות המקבילים המדורגים. היא הייתה המתעמלת הראשונה מאז לודמילה טורישצ'בה ב-1974, שזכתה בארבע מדליות זהב באותה אליפות עולם.

ב-2015, זכתה בפעם השלישית ברציפות באליפות ארצות הברית בקרב רב, וגם זכתה במקום הראשון בתרגילי הקפיצות והקורה ובמקום השני בתרגיל הקרקע. באליפות העולם בהתעמלות שנערכה בגלאזגו שבסקוטלנד, זכתה פעם נוספת בארבע מדליות זהב. היא זכתה בפעם השלישית ברציפות בקרב רב, ובמדליות זהב בתרגילי הקורה, קרקע והתחרות הקבוצתית. בנוסף זכתה במדליית ארד בקפיצות.

ב-2016, זכתה בפעם הרביעית ברציפות באליפות ארצות הברית בקרב רב, וכן זכתה בשלוש מדליות זהב בתרגיל הקורה, קפיצות וקרקע.

אלופה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכתה ביילס בארבע מדליות זהב, מהן שלוש אישיות ובמדליית ארד אחת, והייתה בכך למתעמלת האמריקאית המצליחה ביותר בכל הזמנים.

בתחרות הקבוצתית זכתה במדליית זהב ביחד עם לורי הרננדז, גבי דאגלס, אלי רייזמן, מדיסון קושיאן, בתוצאה של 184.897 נקודות, לפני רוסיה (176.688 נקודות) וסין (176.003 נקודות). היא היחידה מבין המתעמלות האמריקאיות, שהתחרתה בכל ארבעת המכשירים, קפיצות (15.933 נקודות), מקבילים מדורגים (14.800 נקודות), קורה (15.300 נקודות) וקרקע (15.800 נקודות),

בקרב-רב אישי זכתה בתוצאה של 62.198 נקודות, לפני אלי רייזמן (60.098 נקודות) ואליה מוסטפינה מרוסיה (58.665 נקודות). בתחרות הקפיצות זכתה במדליית זהב נוספת בתוצאה של 15.966 נקודות, לפני מריה פאסקה (15.253), וג'וליה שטיינגרובר (15.266) ובתחרות הקרקע זכתה במדליית זהב רביעית בתוצאה של 15.966 נקודות. במכשיר הקורה זכתה במדליית ארד בתוצאה של 14.733 נקודות לאחר סאנה ווברס ההולנדית (15.466 נקודות) ובת ארצה לורי הרננדז (15.333 נקודות). בעקבות הישגיה, נבחרה על ידי חברי המשלחת האולימפית האמריקאית לשאת את דגל ארצות הברית בטקס הסיום.

לאחר אולימפיאדת ריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המשחקים האולימפיים יצאה להפסקה בת שנה, במהלכה השתתפה בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" וסיימה במקום הרביעי.

בנובמבר 2017 שבה להתאמן, הפעם תחת מאמן חדש, לורן לנדי.[5]

ביילס חזרה לנבחרת הלאומית באופן רשמי במרץ 2018, כאשר בתחרות הראשונה בה השתתפה, אליפות ארצות הברית הקלאסית, זכתה במדליית הזהב בקרב-רב בתוצאה כוללת של 58.700. בנוסף זכתה בזהב במכשיר הקרקע, בתרגיל הקורה וקיבלה את הציון הגבוה ביותר בקפיצה בודדת במכשיר הקפיצות.[6] באליפות הלאומית של ארצות הברית, שהתקיימה באוגוסט, זכתה ביילס במקום הראשון בכל אחד מהמכשירים, לראשונה בתולדות האליפות, ובמקום הראשון בתחרות הקרב-רב כשהיא מקדימה את המקום השני, מורגן הורד, ב-6.55 נקודות.[7][8]

בערב פתיחת אליפות העולם, שנערכה בדוחא בנובמבר 2018, סבלה ביילס מכאב בטן וקיבלה טיפול בבית חולים בעקבות אבן, שהתגלתה באחת מכליותיה. באליפות עצמה היא הובילה את נבחרת ארצות הברית לזכייה במדליית זהב קבוצתית, היא זכתה בפעם הרביעית בתחרות הקרב רב, במדליות זהב בתרגילי הקפיצות והקרקע, במדליית כסף במקבילים מדורגים, ובמדליית ארד בתרגיל הקורה.[9]

ביולי 2019, התחרתה ביילס באליפות ארצות הברית הקלאסית, בה זכתה במדליית הזהב בקרב-רב בהפרש של 2.1 נקודות מהמקום השני בו זכתה המתעמלת ריילי מקוסקר. בנוסף, זכתה במדליית זהב במכשיר הקרקע, מדליית ארד במכשיר הקורה והגיעה למקום חמישי במקבילים מדורגים.[10]

תרגילים בביצוע בכורה לנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2019, זכתה בפעם השישית באליפות ארצות הברית בקרב רב, וזכתה במדליות זהב בתרגילי סוס הקפיצות, הקורה (עם תרגיל בו הייתה הראשונה לבצע דאבל-דאבל: ירידה מהקורה בשתי סלטות ובשני ברגים יחד), קרקע (עם תרגיל בו הייתה לאישה הראשונה שביצעה קפיצה משולשת כפולה, סלטה עם בורג אחד, וסלטה שנייה עם שני ברגים) ובמדליית ארד במקבילים המדורגים.

באליפות העולם ב-2019, זכתה בחמש מדליות זהב: בתחרות הקבוצתית עם נבחרת ארצות הברית, בקרב-רב אישי, בתרגיל הקפיצות, בתרגיל הקורה ובתרגיל הקרקע.

אולימפיאדת טוקיו 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת טוקיו 2020 הפסיקה ביילס את השתתפותה בתחרות הקבוצתית במהלך מקצה הגמר, וציינה שהיא "צריכה להתמקד בבריאות הנפשית שלי".[11] בהמשך הודיעה שהיא מסירה את השתתפותה גם מהתחרות האישית.[12] עם זאת, ביילס החליטה להשתתף בגמר הקורה, וזכתה במדליית ארד עם ניקוד של 14.000

ביילס הופיעה ברשימת 40 Under 40 לשנת 2021 של מגזין פורצ'ן.[13]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוגוסט 2020 נמצאת בזוגיות עם שחקן הפוטבול ג'ונתן אוונס,[14] ובפברואר 2022 השניים התארסו.[15]

פרסים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקום רביעי בתוכנית "רוקדים עם כוכבים", בה השתתפה לאחר אולימפיאדת ריו
  • ב-2017 זכתה בפרס ESPY לספורטאית השנה
  • ב-2018, חשפה, כי אף היא הייתה מקורבנות ההתעללות המינית של רופא נבחרת ההתעמלות האמריקאית לארי נאסר. על כך זכתה יחד עם חברותיה, בפרס ארתור אש למעשי אומץ וגבורה בתחום הספורט[16]
  • 2022 מדליית החירות הנשיאותית[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימון ביילס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 AP (2022-07-01). "סימון ביילס, סטיב ג'ובס המנוח והאב השכול שטראמפ תקף: ביידן יחלק 17 מדליות כבוד". Ynet. נבדק ב-2022-07-01.
  2. ^ EXCLUSIVE 'My dad flipped on me - don't call, don't visit': Golden girl Simone Biles' ex-addict birth mom reveals bitter family rift after she was forced to give the Olympian up for adoption to her own mother and father, דיילי מייל, 10 באוגוסט 2016
  3. ^ Meet Simone Biles, who is about to turn Olympic gymnastics upside down, וושינגטון פוסט, 1 ביולי 2016
  4. ^ U.S. seeks explanation from Italy, אתר ESPN, ‏10 באוקטובר 2013
  5. ^ Simone Biles: 'Mentally and physically, I've given myself a rest', ‏ESPN, ‏26 באוקטובר 2017
  6. ^ Biles, Wong win all-around titles at 2018 GK U.S. Classic, באתר USA Gymnastics
  7. ^ Biles shines on all four events on way to record fifth U.S. senior all-around title, באתר USA Gymnastics
  8. ^ טל שורר, ביילס שברה עוד שיא - וערכה מחווה מרגשת: "למען הנשים שהותקפו", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 20 באוגוסט 2018
  9. ^ אורן אהרוני, סימון ביילס הגיעה ל-20 מדליות באליפויות עולם, באתר ynet, 3 בנובמבר 2018
  10. ^ Biles, McClain win all-around titles at 2019 GK U.S. Classic, באתר USA Gymnastics
  11. ^ אורן אהרוני, סימון ביילס "קרסה מנטלית" - וארה"ב לא זכתה בזהב, באתר ynet, 27 ביולי 2021
  12. ^ ynet ספורט, סימון ביילס פרשה גם מגמר הקרקע, באתר ynet
  13. ^ 40 Under 40, באתר Fortune (באנגלית)
  14. ^ Simone Biles Makes Romance With NFL Player Jonathan Owens Instagram Official, באתר E! Online, ‏2020-08-02
  15. ^ Jason Duaine Hahn, Lindsay Kimble Updated February 15, 2022 06:39 Pm, Simone Biles and Boyfriend Jonathan Owens Are Engaged: 'The Easiest Yes', באתר PEOPLE.com (באנגלית)
  16. ^ Simone Biles Says She Was Sexually Abused by Team Doctor, באתר Time (באנגלית)


Olympic rings without rims.svg
אלופות אולימפיות בהתעמלות מכשירים, קרב רב אישי
1952: מריה גורוחובסקי ברית המועצותברית המועצות • 1956: לאריסה לטינינה ברית המועצותברית המועצות • 1960: לאריסה לטינינה ברית המועצותברית המועצות • 1964: ורה צ'סלבסקה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה • 1968: ורה צ'סלבסקה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה • 1972: לודמילה טורישצ'בה ברית המועצותברית המועצות • 1976: נדיה קומנץ' רומניהרומניה • 1980: ילנה דוידובה ברית המועצותברית המועצות • 1984: מרי לו רטון ארצות הבריתארצות הברית • 1988: ילנה שושונובה ברית המועצותברית המועצות • 1992: טטיאנה גוטסו Olympic flag.svg • 1996: ליליה פודקופייבה אוקראינהאוקראינה • 2000: סימונה אמנאר רומניהרומניה • 2004: קרלי פטרסון ארצות הבריתארצות הברית • 2008: נסטיה ליוקין ארצות הבריתארצות הברית • 2012: גבי דאגלס ארצות הבריתארצות הברית • 2016: סימון ביילס ארצות הבריתארצות הברית • 2020: סוניסה לי ארצות הבריתארצות הברית
פרס ה-BET לספורטאית השנה
סרינה ויליאמס (2001) • סרינה ויליאמס (2002) • סרינה ויליאמס (2003) • סרינה ויליאמס (2004) • סרינה ויליאמס (2005) • ונוס ויליאמס (2006) • סרינה ויליאמס (2007) • קנדיס פארקר (2008) • סרינה ויליאמס (2009) • סרינה ויליאמס (2010) • סרינה ויליאמס (2011) • סרינה ויליאמס (2012) • גבי דאגלס (2013) • סרינה ויליאמס (2014) • סרינה ויליאמס (2015) • סרינה ויליאמס (2016) • סרינה ויליאמס (2017) • סרינה ויליאמס (2018) • סרינה ויליאמס (2019) • סימון ביילס (2020) • נאומי אוסקה (2021) • נאומי אוסקה (2022)
הקודם:
2020: לברון ג'יימס 		ספורטאי השנה של מגזין טיים
2021: סימון ביילס 		הבא:
2022: ארון ג'אדג'
הקודם:
2021: לברון ג'יימס 		פרס בחירת הקהל למשנה המשחק של השנה
2022: סימון ביילס 		הבא:
2022: סרינה ויליאמס
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סימון_ביילס&oldid=35208188"