התעמלות מכשירים במשחקים האולימפיים







התעמלות מכשירים היא ענף במשחקים האולימפיים מאז חידושם בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). הוא נחשב לאחד משלושת הענפים היוקרתיים במשחקים, לצד האתלטיקה והשחייה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשחקים האולימפיים הראשונים התחרו רק מתעמלים גברים. באתונה התחרו המתעמלים בטבעות, מקבילים, מתח, סוס סמוכות, סוס קפיצות וטיפוס על חבל, וכן בתחרויות קבוצתיות במקבילים ובמתח.
באולימפיאדת פריז (1900) לא נערכה אף אחת מהתחרויות שנערכו באתונה, והתחרות היחידה שהתקיימה היא קרב רב ליחידים. בניגוד למקובל כיום, קרב-רב באותם ימים שילב, לצד התעמלות מכשירים, גם מקצועות באתלטיקה קלה, כגון קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה וקפיצה במוט, ואף הרמת משקולות.
באולימפיאדת סנט לואיס (1904) שבו ונערכו כל תחרויות היחידים שנערכו באתונה, בנוסף לקרב-רב, ועליהם התווספו עוד מספר תחרויות יחידים: להטוטנות, טריאתלון[1] ותחרות משולבת (תחרות שדומה למעשה יותר לקרב-רב המודרני, והתבססה על ארבעה מכשירים). בנוסף, נערכה תחרות קרב-רב קבוצתית, בה השתתפו 13 מועדונים אמריקאיים. המשלחת הגרמנית, שקיבלה את הציון הגבוה ביות בקרב-רב הקבוצתית, נפסלה לאחר שהתברר כי חבריה היו ממועדונים שונים.
באולימפיאדת לונדון (1908) שוב הצטמצם מספר התחרויות, ונערכו רק תחרויות קרב-רב ליחידים ולקבוצות. בניגוד למשחקים הקודמים, הקרב-רב כלל מקצועות התעמלות מכשירים בלבד, כפי שנהוג כיום. בנוסף, בתחרות הקרב-רב הקבוצתית, התחרו נבחרות של מדינות, ולא מועדונים. באולימפיאדת סטוקהולם (1912) נוספו לשתי תחרויות אלה שתי תחרויות נוספות: תחרות קבוצתית עם בחירה חופשית של תרגיל ומכשיר, ותחרות קבוצתית בשיטה שוודית. באולימפיאדת אנטוורפן (1920) נערכו תחרויות במתכונת זהה.
באולימפיאדת פריז (1924) הוחזרו כל תחרויות היחידים שנערכו במשחקים הראשונים באתונה (טבעות, מקבילים, מתח, סוס סמוכות, סוס קפיצות וטיפוס על חבל), וכן נערכה בפעם היחידה בהיסטוריה גם תחרות על סוס קפיצות צדי. התחרויות הקבוצתיות שנוספו בלונדון בוטלו, והתחרות הקבוצתית היחידה שנערכה הייתה קרב-רב.
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) הייתה הראשונה בה השתתפו גם מתעמלות. לנשים נערכה רק תחרות אחת, קרב-רב קבוצתי. תחרויות הגברים לא כללו הפעם טיפוס על חבל. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) שוב לא נערכו תחרויות לנשים. לתחרויות הגברים הושב הטיפוס על חבל (בפעם האחרונה), וכן נוספו להטוטנות, טאמבלינג (סדרת קפיצות שנערכת על מסלול מאורך) ולראשונה בהיסטוריה גם תרגיל קרקע.
באולימפיאדת ברלין (1936) הוחזר הקרב-רב לנשים, והוא נערך מאז ברציפות. תחרויות הגברים כללו קרב-רב קבוצתי, קרב-רב ליחידים ותרגילי טבעות, מקבילים, מתח, סוס סמוכות, סוס קפיצות וקרקע. מתכונת זו של תחרויות הגברים לא השתנתה מאז ועד היום.
באולימפיאדת הלסינקי (1952) החלו גם תחרויות למתעמלות יחידות. ארבעת המקצועות בהן התחרו הנשים הם מקבילים מדורגים, סוס קפיצות, קורה וקרקע, ובנוסף נערכה גם תחרות קרב-רב. שינוי נוסף בתחרויות הנשים היה הוספה של תחרות קבוצתית עם מתקן נייד (הדומה במהותה לתרגילי ההתעמלות האומנותית של ימינו. תחרות זו נערכה גם באולימפיאדת מלבורן (1956), ולא נכללה באולימפיאדת רומא (1960). מאז אולימפיאדת רומא לא חל שינוי במתכונת התחרויות לנשים.
שיטת התחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלב המוקדמות של כל התחרויות נערך במקביל. למעשה, המתעמלים השונים מתחרים במסגרת של קרב-רב, והתוצאה שהשיגו בכל מכשיר בנפרד משמשת גם לדירוג שלהם לגבי המכשיר עצמו. עבור מדינות שמיוצגות על ידי חמישה מתעמלים, המוקדמות מהוות גם מוקדמות לקרב-רב הקבוצתי. בכל אחד מהמכשירים מתחרים ארבעה מתוך החמישה, והציון המצטבר של כל המתעמלים של מדינה מסוימת בכל המכשירים, מהווה את הניקוד הכולל של הנבחרת.
לשלב הגמר בכל מכשיר מעפילים 8 המתעמלים שהשיגו את הציון הגבוה ביותר בשלב המוקדמות ורק שניים מכל מדינה. שלושת המתעמלים שדורגו במקומות 9 עד 11 מהווים רזרבה. לשלב הגמר בקרב-רב ליחידים מעפילים 24 המתעמלים שסכום הציונים שלהם בכלל המכשירים היה הגבוה ביותר, וארבעה נוספים הם רזרבה. לגמר הקרב-רב הקבוצתי מעפילות 8 הנבחרות שהשיגו את הציון הגבוה ביותר בשלב המוקדמות. בגמר הקרב-רב הקבוצתי מתחרים שלושה מתעמלים מכל נבחרת בכל תרגיל מתוך חמישה מתעמלים.
מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עודכן לאחרונה לאחר המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020
מקום | מדינה | זהב | כסף | ארד | סך הכול |
---|---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
72 | 67 | 43 | 182 |
2 | ![]() |
39 | 44 | 37 | 120 |
3 | ![]() |
33 | 34 | 36 | 103 |
4 | ![]() |
29 | 21 | 19 | 69 |
5 | ![]() |
25 | 20 | 26 | 71 |
6 | ![]() |
16 | 19 | 14 | 49 |
7 | ![]() |
15 | 11 | 14 | 40 |
8 | ![]() |
14 | 6 | 9 | 29 |
9 | ![]() |
13 | 12 | 13 | 38 |
10 | ![]() |
12 | 13 | 10 | 35 |
11 | ![]() |
10 | 15 | 19 | 44 |
12 | ![]() |
9 | 5 | 4 | 18 |
13 | ![]() |
8 | 5 | 12 | 25 |
14 | ![]() |
6 | 13 | 17 | 36 |
15 | ![]() |
5 | 3 | 4 | 12 |
16 | ![]() |
5 | 3 | 3 | 11 |
17 | ![]() |
5 | 2 | 4 | 11 |
18 | ![]() |
5 | 2 | 1 | 8 |
19 | ![]() |
3 | 10 | 9 | 22 |
20 | ![]() |
3 | 3 | 10 | 16 |
21 | ![]() |
3 | 0 | 0 | 3 |
![]() |
3 | 0 | 0 | 3 | |
23 | ![]() |
2 | 4 | 5 | 11 |
24 | ![]() |
2 | 3 | 1 | 6 |
25 | ![]() |
2 | 2 | 6 | 10 |
26 | ![]() |
2 | 2 | 4 | 8 |
27 | ![]() |
2 | 2 | 1 | 5 |
28 | ![]() |
1 | 2 | 1 | 4 |
![]() |
1 | 2 | 1 | 4 | |
30 | ![]() |
1 | 1 | 2 | 4 |
31 | ![]() |
1 | 1 | 1 | 3 |
![]() |
1 | 1 | 1 | 3 | |
33 | ![]() |
1 | 1 | 0 | 2 |
34 | ![]() |
1 | 0 | 0 | 1 |
![]() |
1 | 0 | 0 | 1 | |
36 | ![]() |
0 | 2 | 0 | 2 |
37 | ![]() |
0 | 1 | 0 | 1 |
38 | ![]() |
0 | 0 | 4 | 4 |
39 | ![]() |
0 | 0 | 1 | 1 |
![]() |
0 | 0 | 1 | 1 | |
![]() |
0 | 0 | 1 | 1 | |
![]() |
0 | 0 | 1 | 1 | |
סך הכל (42 מדינות) | 351 | 332 | 335 | 1018 |
מתעמלים שצברו את מרב מדליות הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת כל המתעמלים שזכו ב-3 מדליות זהב ויותר או ב-4 מדליות בסך הכל ויותר (נכון לאולימפיאדת טוקיו 2020)
ספורטאי | אומה | משחקים | זהב | כסף | ארד | סה"כ |
---|---|---|---|---|---|---|
לאריסה לטינינה | ![]() |
1956–1964 | 9 | 5 | 4 | 18 |
סוואו קאטו | ![]() |
1968–1976 | 8 | 3 | 1 | 12 |
ניקולאי אנדריאנוב | ![]() |
1972–1980 | 7 | 5 | 3 | 15 |
בוריס שאחלין | ![]() |
1956–1964 | 7 | 4 | 2 | 13 |
ורה צ'סלבסקה | ![]() |
1960–1968 | 7 | 4 | 0 | 11 |
ויקטור צ'וקרין | ![]() |
1952–1956 | 7 | 3 | 1 | 11 |
אקינורי נקיאמה | ![]() |
1968–1972 | 6 | 2 | 2 | 10 |
ויטלי שרבו | ![]() |
1992–1996 | 6 | 0 | 4 | 10 |
טקאשי אונו | ![]() |
1952–1964 | 5 | 4 | 4 | 13 |
אגנס קלטי ![]() |
![]() |
1952–1956 | 5 | 3 | 2 | 10 |
נדיה קומנץ' | ![]() |
1976–1980 | 5 | 3 | 1 | 9 |
פולינה אסטחובה | ![]() |
1956–1964 | 5 | 2 | 3 | 10 |
יוקיו אנדו | ![]() |
1960–1968 | 5 | 2 | 0 | 7 |
מיצו צוקהרה | ![]() |
1968–1976 | 5 | 1 | 3 | 9 |
אנטון היידה | ![]() |
1904 | 5 | 1 | 0 | 6 |
נלי קים | ![]() |
1976–1980 | 5 | 1 | 0 | 6 |
זו קאי | ![]() |
2008–2012 | 5 | 0 | 1 | 6 |
לודמילה טורישצ'בה | ![]() |
1968–1976 | 4 | 3 | 2 | 9 |
ג'ורג' מיץ | ![]() |
1924–1936 | 4 | 3 | 1 | 8 |
אלכסיי נמוב | ![]() |
1996–2000 | 4 | 2 | 6 | 12 |
אולגה קורבוט | ![]() |
1972–1976 | 4 | 2 | 0 | 6 |
סימון ביילס | ![]() |
2016–2020 | 4 | 1 | 2 | 7 |
ולדימיר ארטיומוב | ![]() |
1988 | 4 | 1 | 0 | 5 |
ולנטין מורטוב | ![]() |
1952–1956 | 4 | 1 | 0 | 5 |
אקטרינה סאבו | ![]() |
1984 | 4 | 1 | 0 | 5 |
ג'ורג'ו זמפורי | ![]() |
1912–1924 | 4 | 0 | 1 | 5 |
לי קסיאופנג | ![]() |
2000–2008 | 4 | 0 | 1 | 5 |
אלכסנדר דיטיאטין | ![]() |
1976–1980 | 3 | 6 | 1 | 10 |
קוהיי אוצ'ימורה | ![]() |
2008–2016 | 3 | 4 | 0 | 7 |
אייזו קנמוצו | ![]() |
1968–1976 | 3 | 3 | 3 | 9 |
ג'ורג' אייזר | ![]() |
1904 | 3 | 2 | 1 | 6 |
הרמן ויינגרטן | ![]() |
1896 | 3 | 2 | 1 | 6 |
לי נינג | ![]() |
1984 | 3 | 2 | 1 | 6 |
דניאלה סיליבאש | ![]() |
1988 | 3 | 2 | 1 | 6 |
אלי רייזמן ![]() |
![]() |
2012–2016 | 3 | 2 | 1 | 6 |
יאנג ואי | ![]() |
2000–2008 | 3 | 2 | 0 | 5 |
סימונה אמנאר | ![]() |
1996–2000 | 3 | 1 | 3 | 7 |
קונרד פריי | ![]() |
1936 | 3 | 1 | 2 | 6 |
אלפרד שוורצמן | ![]() |
1936–1952 | 3 | 1 | 2 | 6 |
לאון שטוקלי | ![]() |
1924–1936 | 3 | 1 | 2 | 6 |
סבטלנה בוגינסקאיה | ![]() |
1988–1992 | 3 | 1 | 1 | 5 |
וייקו הוטנן | ![]() |
1948 | 3 | 1 | 1 | 5 |
קטלינה פונור | ![]() |
2004–2012 | 3 | 1 | 1 | 5 |
אלברט אזריאן | ![]() |
1956–1960 | 3 | 1 | 0 | 4 |
רומאו נרי | ![]() |
1928–1932 | 3 | 1 | 0 | 4 |
אלפרד פלטו ![]() |
![]() |
1896 | 3 | 1 | 0 | 4 |
צ'ן איבינג | ![]() |
2008–2012 | 3 | 1 | 0 | 4 |
מקס ויטלוק | ![]() |
2012–2020 | 3 | 0 | 3 | 6 |
פאבו האלטונן | ![]() |
1948–1952 | 3 | 0 | 2 | 5 |
דמיטרי בילוזרצ'ב | ![]() |
1988 | 3 | 0 | 1 | 4 |
אלברטו ברגליה | ![]() |
1902–1908 | 3 | 0 | 0 | 3 |
גבי דאגלס | ![]() |
2012–2016 | 3 | 0 | 0 | 3 |
קרל שומן | ![]() |
1896 | 3 | 0 | 0 | 3 |
מריה גורוחובסקי ![]() |
![]() |
1952 | 2 | 5 | 0 | 7 |
אליה מוסטפינה | ![]() |
2012–2016 | 2 | 2 | 3 | 7 |
מתעמלים ישראלים במשחקים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ישראל יוצגה בידי מתעמלים ב-8 מהאולימפיאדות בהן השתתפה. 7 מתעמלים ו-7 מתעמלות ייצגו אותה לאורך השנים. רק אחד מהם, אלכס שטילוב, השתתף ביותר מאולימפיאדה אחת.
הפעם הראשונה בה כללה המשלחת הישראלית מתעמלים הייתה באולימפיאדת רומא (1960). שלוש מתעמלות ישראליות השתתפו אז במשחקים, רות אבלס, ראלי בן-יהודה ומרים קארה. השתתפותן הייתה סמלית בעיקרה, והן לא רשמו הישגים משמעותיים. 16 שנים חלפו בטרם ייצג את ישראל מתעמל נוסף, דב לופי, באולימפיאדת מונטריאול (1976), אך גם הוא לא הגיע להישגים גבוהים. גם באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), בה השתתפו ארבעה מתעמלים ישראלים, הישגיהם היו נמוכים. ננסי גולדשמידט העפילה אמנם לשלב הגמר בקרב-רב, אך באותה העת השתתפו בו 36 מתעמלות, והיא סיימה במקום ה-31. גם באולימפיאדת סיאול (1988) ובאולימפיאדת ברצלונה (1992) לא הרשימו המתעמלים הישראלים. באולימפיאדת אתונה (2004), לאחר שתי אולימפיאדות ללא נוכחות מתעמלים ישראלים, רשם פבל גופמן את ההישג הטוב ביותר למתעמל ישראלי עד אז, כשהעפיל לגמר הקרב-רב וסיים במקום ה-19.
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) היה אלכס שטילוב למתעמל הראשון שמעפיל לשלב הגמר בתחרות במכשיר בודד, תרגיל הקרקע, וסיים במקום השמיני. באולימפיאדת לונדון (2012) שיפר את הישגו, וסיים במקום השישי בתרגיל הקרקע, ההישג הטוב ביותר של מתעמל ישראלי במשחקים האולימפיים עד כה. בנוסף, העפיל לשלב הגמר גם בקרב-רב, וסיים במקום ה-12. בתרגיל המתח לא העפיל לשלב הגמר, אך סיים במקום ה-12.
באולמפיאדת טוקיו 2020 זכה המתעמל ארטיום דולגופיאט במדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף זה כאשר זכה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע.
נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולימפיאדה | מתעמלת | מקבילים מדורגים | סוס קפיצות | קורה | קרקע | קרב-רב |
---|---|---|---|---|---|---|
רומא 1960 | רות אבלס | מקום 55 | מקום 100 | מקום 108 | מקום 79 | מקום 93 |
ראלי בן-יהודה | מקום 52 | מקום 96 | מקום 86 | מקום 72 | מקום 81 | |
מרים קארה | מקום 68 | מקום 108 | מקום 84 | מקום 83 | מקום 86 | |
לוס אנג'לס 1984 | ננסי גולדשמידט | מקום 58 | מקום 64 | מקום 53 | מקום 54 | מקום 31 |
לימור פרידמן | מקום 64 | מקום 59 | מקום 65 | מקום 64 | מקום 65 | |
סיאול 1988 | רויטל שרון | מקום 89 | מקום 86 | מקום 85 | מקום 86 | מקום 88 |
לונדון 2012 | ולריה מקסיוטה | מקום 78 | מקום 16 | מקום 82 | מקום 59 | מקום 59 |
טוקיו 2020 | ליהיא רז | מקום 70 | מקום 15 | מקום 64 | מקום 59 | מקום 59 |
גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולימפיאדה | מתעמל | טבעות | מקבילים | מתח | סוס סמוכות | סוס קפיצות | קרקע | קרב-רב |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מונטריאול 1976 | דב לופי | מקום 70 | מקום 38 | מקום 68 | מקום 61 | מקום 81 | מקום 73 | מקום 68 |
לוס אנג'לס 1984 | יעקב לוי | מקום 65 | מקום 71 | מקום 70 | מקום 71 | מקום 68 | מקום 61 | מקום 71 |
יוחנן מויאל | מקום 62 | מקום 63 | מקום 65 | מקום 64 | מקום 68 | מקום 61 | מקום 67 | |
ברצלונה 1992 | רון קפלן | מקום 47 | מקום 71 | מקום 86 | מקום 63 | מקום 60 | מקום 36 | מקום 65 |
אתונה 2004 | פבל גופמן | מקום 50 | מקום 26 | מקום 47 | מקום 31 | מקום 48 | מקום 36 | מקום 19 |
בייג'ינג 2008 | אלכס שטילוב | מקום 58 | מקום 63 | מקום 54 | מקום 51 | מקום 58 | מקום 8 | מקום 29 |
לונדון 2012 | פליקס אהרונוביץ' | מקום 51 | מקום 48 | מקום 56 | מקום 44 | מקום 68 | מקום 51 | מקום 32 |
אלכס שטילוב | מקום 55 | מקום 31 | מקום 12 | מקום 27 | מקום 37 | מקום 6 | מקום 12 | |
ריו דה ז'ניירו 2016 | אלכס שטילוב | (לא התחרה) | (לא התחרה) | מקום 44 | (לא התחרה) | (לא התחרה) | מקום 58 | (לא התחרה) |
טוקיו 2020 | ארטיום דולגופיאט | (לא התחרה) | (לא התחרה) | (לא התחרה) | מקום 56 | (לא התחרה) | מקום 1 | (לא התחרה) |
אלכס שטילוב | (לא התחרה) | (לא התחרה) | (לא התחרה) | (לא התחרה) | (לא התחרה) | מקום 47 | (לא התחרה) |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של התעמלות מכשירים במשחקים האולימפיים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
![]() | |
---|---|
|
![]() | |
---|---|
|
ענפי ספורט אולימפיים | |
---|---|
|