מועצה אזורית הר חברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועצה אזורית הר חברון
סמל המועצה
דגל המועצה
Har Hevron Regional Council ap 004.jpg
בניין המועצה באזור התעשייה מיתרים
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 14
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים
‎29
ראש המועצה יוחאי דמרי
תאריך ייסוד 1982
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 7,900 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎181
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎5.9%‏ בשנה עד סוף 2016
(למפת צפון הנגב רגילה)
BeershebaNorthNegev.svg
 
מועצה אזורית הר חברון/בניין המועצה
מועצה אזורית הר חברון
בניין המועצה
מפת היישובים של מועצה אזורית הר חברון
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]Israel Map - Har Hebron Regional Council Zoomin.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4044
    - דירוג מדד ג'יני
‎128
לאום ודת
יהודים: 99.7%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 16.6%
גילאי 5 - 9 15.6%
גילאי 10 - 14 11.6%
גילאי 15 - 19 11.4%
גילאי 20 - 29 15.0%
גילאי 30 - 44 17.6%
גילאי 45 - 59 9.6%
גילאי 60 - 64 1.5%
גילאי 65 ומעלה 1.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 6
תלמידים 1,610
 –  יסודי 1,157
 –  על-יסודי 453
מספר כיתות 74
ממוצע תלמידים לכיתה 22.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל מועצה אזורית הר חברון נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.hrhevron.co.il
בית הספר האזורי בסוסיא
בניין ישיבת עתניאל המהווה מוקד מרכזי ביישוב

המועצה האזורית הר חברון הממוקמת בדרום מערב יהודה (מחוז יהודה ושומרון) קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1982. המועצה כוללת 15 התנחלויות וארבעה מצפים, בהם יישובים קהילתיים, חילוניים, דתיים, ושיתופיים-חקלאיים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 37.8 ק"מ. למועצה 13 חברי מועצה ובראשם עומד יוחאי דמרי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במועצה אזורית הר חברון 7,900 תושבים (מקום 181 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, למועצה אזורית הר חברון דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 79.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 8,786 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[2]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הר חברון

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם המועצה האזורית גוש עציון בצפון, המועצה המקומית מיתר והמועצה האזורית בני שמעון בדרום, המועצה האזורית תמר במזרח, והמועצה האזורית יואב במערב.

בסמיכות לשטח השיפוט של המועצה נמצאת הנפה הגדולה ביותר של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, נפת חברון. שטחה של המועצה האזורית הוא שטח ההר באזור דרום יהודה, החולש על שפלת יהודה ועל מדבר יהודה. בתוך שטח-שיפוט המועצה האזורית נמצאות שתי רשויות עצמאיות: קריית ארבע וחברון. בשטח שיפוטה של המועצה עובר קו פרשת המים הארצי.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח שיפוט המועצה האזורית פועלים 24 גני ילדים ממלכתיים וממ"ד, גן חינוך מיוחד אחד, ושני בתי ספר אזוריים: ממ"ד סוסיא (זוכה פרס חינוך ישראל לשנה"ל ה'תשס"ו) ביישוב סוסיא וממ"ד דביר ביישוב עתניאל. כמו כן, רבים מילדי המועצה לומדים בבתי הספר ביישובים קריית ארבע ומיתר הסמוכים.

בתחומי המועצה נמצאות שלוש ישיבות תיכוניות:

במעלה חבר קיימת גם ישיבה קטנה לאומית.

בנוסף, פועלות בשטח המועצה ארבע ישיבות גבוהות/הסדר ומכינה קדם צבאית:

בשטח המועצה פועלות גם שלוש מדרשות לבנות:

  • "מכון ראשית" מדרשה לבנות בוגרות שירות צבאי או לאומי, נמצאת בלב מושב מעון.
  • מדרשת נגוהות, המשלבת שירות לאומי עם לימודים תורניים
  • מדרשת מעלה חבר.

ביישוב בית חגי פועל כפר נוער הנותן מענה לבעלי צרכים מיוחדים בגילאי 12-18.

שלטון מוניציפלי במועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה האזורית הר חברון מנוהלת על ידי ראש המועצה ומליאת המועצה ולכל יישוב יש ועד מנהל. בבחירות למועצה, הנערכות אחת לחמש שנים, נבחרים ראש המועצה, המליאה, וועדי היישובים. במליאת המועצה ישנה נציגות לכל יישוב כאשר מספר הנציגים משתנה על פי כמות התושבים - כל יישוב שמספר התושבים בו עולה על 500 זכאי לשני נציגים בעוד שיישובים קטנים יותר זכאים רק לנציג אחד.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרומא - שורשים, התיישבות ומסלולי טיול בהר חברון, עורך: צביקה פלג, יצא לאור על ידי המועצה האזורית הר חברון, תשס"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]