סתוויון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסתוויון
בארות יצחק - קציר הסתויון המשמש מספוא לבהמות-JNF040381.jpeg
קציר סתוויון בבארות יצחק ב-1946
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
סוג: דּוּרָה
מין: דורה תרבותית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Sorghum bicolor
מואנך
קציר הסתוויון בכפר ויתקין

צמח הסתיוויון הוא זן של דורה ממוצא דרום אפריקני, שגודל בישראל כמספוא ירוק לבקר בעונת הסתיו, משנות ה-40 ועד שנות ה-60.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתוויון הוא זן רב-שנתי ממין הדורה התרבותית (Sorghum bicolor). הסתוויון נבדל מן הזן העיקרי של הדורה התרבותית בגובהו הרב, המגיע למעל ארבעה מטרים, ובהיותו רב-שנתי ולא חד-שנתי. הסתוויון גדל בצפיפות רבה, הוא אינו מתעצה והוא נותר ירוק עד לאחר הפריחה[1]. עליו מתוקים[2]. עונת הצמיחה שלו הוא לקראת הסתיו, ומשך הגידול הוא כ-3 חודשים

כגידול חקלאי הסתוויון מושקה בהמטרה והיבול מגיע לכ-10 טון לדונם. הסתוויון משמש כמספוא ירוק לבקר כאשר יחידת מזון אחת דורשת בין 7.5 ל-8 קילוגרם סתוויון[3][4]. תכולת החלבון הנעכל בסתוויון הוא נמוך יחסית לסוגי מספוא אחרים ועומד על כ-50 גרם ליחידת מזון[3].

בין המזיקים של הסתוויון בישראל נמנים דרור הבית[5] וחזיר בר[6].

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של זן הסתוויון בדרום אפריקה, שם נקרא באנגלית Kaffir Corn או Kafir Corn, אך שם זה איננו בשימוש כיום מסיבות של תקינות פוליטית, שכן המונח "כאפירים" היה שם גנאי לילידי אפריקה שחורי-עור. מספר זנים דומים יובאו גם לארצות הברית, כבר בסוף המאה ה-19, וגודלו שם כמספוא לבהמות וכצמח גרעינים להאכלת עופות, בעיקר בקנזס.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתוויון הובא לארץ ישראל מדרום אפריקה על ידי המחלקה לחקר החקלאות ברחובות בתחילת שנות ה-40, כדי לספק מספוא ירוק לפרות החולבות בעונת הסתיו, בין אספסת לתלתן[1]. הוא נזרע בסביבות חודש מאי[7]. בשנת 1945 גודל הסתוויון בארץ ישראל על שטח של כ-1000 דונם[1] ובראשית שנות ה-50 על כ-10,000 דונם[8]. בין השאר, הוא גודל במשמר השרון[9], בארות יצחק, עין חרוד[10], ומרחביה[11]. בבוסתן הגליל שגשג הסתוויון למרות האדמה המלוחה יחסית, שהקשתה על האספסת והתירס[12]. בשנת 1958 היה הסתוויון סוג המספוא הזול ביותר למעט מרעה[3].

היקף השימוש בסתוויון היה שונה במשקים שונים. במאמר משנת 1953 הומלץ להשתמש בשמינית השטח המוקצב לגידול מספוא לצורך סתוויון ושהסתוויון ישמש להאכלת הבקר בחודשים אוקטובר - נובמבר, בהם אין מרעה[13]. במשמר הנגב עמד היקף הסתוויון מכלל החציר הירוק על כ-2% בשנת 1955[14]. בגניגר מצאו אנשי המשק שהסתוויון פחות טוב מגידולי התירס והפסיקו לגדלו במהלך שנות ה-50[15]. בבית זרע היווה הסתוויון 4.6% ממספוא הבקר בשנת תשי"א ובשנת תשט"ו לא נעשה בו שימוש[16]. בחוקוק מצאו שהסתוויון, כגידול שלחין, הוא יקר ועברו למרעה טבעי וגידולי בעל[17]. במזרע היה הסתוויון פחות מאחוז ממספוא הבקר בשנת תשי"ד[18]. בבית אלפא בתש"ך סיפק הסתוויון כ-1.5% ממספוא הבקר[19]. בסוף שנות ה-50 כמעט ופסק השימוש בסתוויון בעמק יזרעאל בגלל עלויות המים[20].

בשנות ה-50 עשה דוד ליבנה בעין חרוד ניסיונות הכלאה של סורגום וסתוויון[21][22].

קציר הסתויון נעשה תחילה במגל שכן החרמש לא התאים לקצירתו[1][23]. בשנת 1950 נעשו ניסיונות לשימוש בקומביין לקצירתו[10][24]. לקראת סוף שנות ה-50 שיווק מפעל גל-נע מנהריה מקצצת שהתאימה לקציר הסתוויון[25]. בשנת 1963 הציגה חברת מ.ה.ל מכסחת המתאימה לקציר סתוויון[26].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סתוויון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 מרעה מלאכותי לבהמות וחצירים בגובה 4 מטרים, הבוקר, 25 באוקטובר 1945
  2. ^ בטנים בטנים, דבר, 29 במרץ 1978
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 בעיות ענף הבקר לחלב, משק הבקר והחלב 25, עמ' 10
  4. ^ הזנת הבקר לאור המחקרים של ועדות פ. אי. או., משק הבקר והחלב 19, עמ' 27
  5. ^ מכת צפרים, על המשמר, 16 ביולי 1953
  6. ^ החזית השניה בשדות הגליל, דבר, 1 בינואר 1954
    הקדחת והמזיקים בגליל, על המשמר, 11 במרץ 1954
  7. ^ הגשמים גרמו לאיחור בקציר, על המשמר, 8 במאי 1949
  8. ^ על הספקת המספוא בתשי"ב, משק הבקר והחלב, תשרי תשי"ג, חוברת מס' 1, עמ' 19-22
  9. ^ קבוצת משמר השרון בעמק חפר, דבר, 10 בספטמבר 1945
  10. ^ 10.0 10.1 בענף המכונות החקלאיות, דבר, 1 בפברואר 1950
  11. ^ ואתא שונרא, על המשמר, 7 בינואר 1952
  12. ^ י. ענברי, ממבצר נאצי לבוסתן ישראלי, זמנים, 23 במרץ 1954
  13. ^ פטר לנדסברג, מבעיות הרפת במושב, משק הבקר והחלב 3, עמ' 24-25
  14. ^ הרפת במשמר הנגב, משק הבקר והחלב, 12, דצמבר 1955, עמ' 39-40
  15. ^ ענף הבקר בגניגר, משק הבקר והחלב 12, דצמבר 1955, עמ' 20
  16. ^ ענף הבקר בבית זרע בתשט"ו, משק הבקר והחלב 14, עמ' 11
  17. ^ חמש שנות ענף הבקר בחוקוק, משק הבקר והחלב 14, עמ' 29
  18. ^ הרפת במזרע בתשי"ד, משק הבקר והחלב 9, עמ' 29
  19. ^ ענף הבקר בבית אלפא בתש"ך, משק הבקר והחלב 42, עמ' 46
  20. ^ רשמים והרהורים, משק הבקר והחלב 35, עמ' 9
  21. ^ ש. שחורי, הכלאת תירס וסתויון לירק מספוא חדש, דבר, 5 באוגוסט 1954
    נסיונות חקלאיים במרתף בית בעין חרוד, דבר, 24 באוגוסט 1954
  22. ^ א. מש, הישגים בשדה הנסיונות בעין חרוד, דבר, 3 בדצמבר 1958
  23. ^ המשבר בתנועה הקיבוצית, הבוקר, 30 באוקטובר 1953
  24. ^ מתקן למניעת תאונות בקומביין לירק, על המשמר, 11 בפברואר 1954
  25. ^ מקצצת ירק, על המשמר, 31 במאי 1959
  26. ^ מכסחת הגוזמת וקוצרת, דבר, 29 במרץ 1963