עמוס ירקוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוס ירקוני - עבד-אל מג'יד ח'אדר אל-מזאריב
Amos Yarkoni.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תאריך לידה 1 ביוני 1920
מקום לידה נאעורה, ארץ ישראל
תאריך פטירה 7 בפברואר 1991 (בגיל 70)
מקום פטירה ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות מאי 19481969
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
תפקידים צבאיים
גשש, מפקד סיירת שקד, מושל מרכז סיני
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
מצבת זיכרון לעמוס ירקוני באנדרטת הלוחם הבדואי

עמוס ירקוני (במקור: עבד אלמג'יד מזאריב, בערבית: عبد الماجد حيدر, בתעתיק עברי: עבד אלמאג'ד חידר; 1 ביוני 1920 - 7 בפברואר 1991) היה קצין בדואי בצה"ל שהגיע לדרגת סגן אלוף. בתפקידיו האחרונים כיהן כמפקד סיירת שקד ומושל מרכז סיני. קיבל את עיטור המופת ושלושה צל"שים[1].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבד אל-מג'יד ח'דר נולד בכפר נאעורה, בן לשבט הבדואי אל-מזאריב השוכן באזור נהלל והגלבוע. בשנת 1936 הצטרף לכנופיות שהציתו את צינור הנפט כירכוכ-חיפה. בגלל סכסוך פנימי נמלט ל"קבוצת שמרון" שהורכבה מבני נהלל, וקשר קשרים עם "ההגנה" דרך משה דיין.

בשנת 1947 עבד כפועל פשוט בבתי הזיקוק. כאשר נודע לו על הטבח שערכו פורעים ערבים בפועלים יהודים, רץ לביתן החשמלאים, הזהיר אותם וייעץ להם להימלט לפני בוא ההמון הפורע. בכך הציל 6 חשמלאים מצוות בתי הזיקוק[2].

במאי 1948 התגייס לצה"ל, והחליף את שמו לעמוס ירקוני. לדבריו, היו מספר סיבות להחלפת השם: השם היה קל יותר להיגוי בפי חבריו לנשק, רובם יהודים, וסיבות ביטחוניות. השם "ירקוני" מקורו בשם המשפחה המקורי שלו בערבית: ח'דר שפרושו בעברית - ירוק.

בצה"ל שירת ב"חיל המיעוטים" ונודע כגשש וכסייר מעולה. הוא נפצע פעמיים במהלך שירותו בהתקלויות, איבד את ידו השמאלית ונפגע ברגלו. בשנת 1953 עבר קורס קצינים. ב-1955 הציע לו קצין הקשר למיעוטים בצה"ל, חיים לבקוב, להקים את יחידות הגששים בסיירות המובחרות, בהמשך השתלב בפיקוד של יחידת המיעוטים ואחר-כך בסיירת שקד, שפעלה כיחידה עצמאית קטנה מאד של פיקוד דרום לאיתור בלימת ותפיסת חוליות מסתננים, מרגלים, אנשי מודיעין ופדאיונים מגבולות מצרים וירדן.

לזכותו של עמוס נזקף פיתוח ויישום השיטה, איתה הצליחה יחידה קטנה יחסית לשמור על הגבולות הארוכים של פיקוד דרום. במהלך שירותו הצבאי הוענקו לו עיטור המופת וציון לשבח[3]. בחורף 1959 במהלך מרדף אחר חוליית מחבלים שהסתתרו בתוך שיחייה עבותה בביצות חממה שמצפון לאשקלון, נפתחה עליו לפתע אש מטווח קצר וצרור שפגע בידו השמאלית גרם לקטיעתה. למרות זאת המשיך לפקד על היחידה ולהפעיל רובה כאשר הניח את הקנה על הפרוטזה שלו. אם בשנים הראשונות של היחידה נאספו אליה מיחידות שונות לא בצורה מסודרת, הרי משנת 1961 ואילך, החל עמוס לגייס מחזורים שעברו ראשית טירונות בחטיבת הצנחנים. לאחר סיום תפקידו כמפקד סיירת שקד, מונה למושל מרכז סיני. ירקוני השתחרר מצה"ל בשנת 1969 בדרגת סגן אלוף.

בשנת תשמ"ה הוענק לו פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי.

עמוס ירקוני נפטר בשנת 1991, ונקבר בבית העלמין הצבאי קריית שאול.

בסיס משמר הנגב המשמש את גדוד התובלה "אבירי הדרום" ואת גדוד הסיור של חטיבת גבעתי קרוי על שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי מילשטיין ודב דורון, סיירת שקד, הוצאת ידיעות אחרונות, 1994.
  • מייק אלדר, יחידה 424 - סיפורה של סיירת שקד,הוצאת עמותת סיירת שקד, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירון דרוקמן, הגיבור הערבי הראשון של המדינה היהודית, באתר ynet, 7 בפברואר 2015
  2. ^ דברים שסיפר האלוף צבי זמיר על קברו של עמוס במלאת 10 שנים לפטירתו
  3. ^ רשימת המעוטרים, באתר הגבורה