עמק רפאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השתפלות עמק רפאים בתחילת המאה ה-20, כשהיו בו רק בתי המושבה הגרמנית ותחנת הרכבת

עמק רפאים הוא תא שטח גאוגרפי בדרום ירושלים, המשתפל לעבר ערוץ נחל רפאים, אחד מיובליו של נחל שורק. כיום מהווה אזור העמק חלק מן המבנה האורבני של העיר, ומאוכלס בשכונות מגורים אחדות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמק נמצא כקילומטר מדרום-מערב לירושלים העתיקה. גבולותיו הגאוגרפיים הם, בקירוב, אזור גן הפעמון בצפון, מורדות הרכסים שעליהם השכונות טלביה וקטמון במערב, מורדות אבו תור ובקעה ואזור התעשייה של תלפיות במזרח, ואזור בית צפאפא (שם מתחיל הערוץ העמוק והתלול של נחל רפאים) בדרום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הדורות, עד יציאתה של ירושלים מן החומות במחצית השנייה של המאה ה-19, שימש העמק ככל הנראה כשטח פורה לגידולים חקלאיים בין ירושלים לבין בית לחם. עדות לכך ניתן למצוא בספר ישעיהו: "והיה כאסף קציר קמה, וזרעו שבלים יקצור; והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים" (ספר ישעיהו, פרק י"ז, פסוק ה'). מעת לעת שימש העמק כמקום איסוף וחניית צבאות לקרבות שונים בסביבות ירושלים-בית לחם: "ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים" (ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ט"ו). עמק רפאים נזכר כבר בספר יהושע, בתיאור גבולות נחלת שבט יהודה לאחר כיבוש הארץ: "וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים צָפוֹנָה" (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ח'). באופן דומה נזכר העמק אגב תיאור גבולותיה הדרומיים של נחלת שבט בנימין.

בחלקו הדרומי של העמק נוסד הכפר הערבי בית צפאפא, שתושביו הוכרו על ידי השלטונות העות'מאניים כבעליהם החוקיים של אדמות העמק. בשנות ה-70 של המאה ה-19 מכרו תושבי בית צפאפא אדמות בצפון העמק לגרמנים הטמפלרים שחפצו להתיישב בסמוך לירושלים, ועל אדמות אלה הקימו הטמפלרים את מושבתם שנקראה "רפאים", ומוכרת כיום כשכונה הירושלמית "המושבה הגרמנית".

בסוף המאה ה-19 נסללה מסילת הרכבת לירושלים, בנתיב שהתפתל לעבר העיר דרך ערוץ נחל רפאים. חלקה האחרון של המסילה, עם הגעתה לעבר העיר, עבר בתוך עמק רפאים ממזרח לבתי המושבה הגרמנית, ותחנת הרכבת ירושלים הוקמה בפתחו העליון והצפוני של העמק, מצפון למושבה. באזור זה מצאו המהנדסים מתכנני המסילה כר שטח מישורי ורחב יחסית שנדרש לתשתית התחנה, דבר נדיר יחסית בטופוגרפיה של אזור ירושלים.

באותה עת בה התיישבו הטמפלרים בעמק, הלכה והתרחבה ההתיישבות מחוץ לחומות העיר העתיקה, שיהודים וערבים כאחד שאפו להיחלץ מצפיפותה. בהמשך להתיישבות הגרמנית הוקמו על המורדות המתונים של הגבעות המשתפלות אל העמק שכונות הרווחה הערביות טלביה, קטמון ובקעה. מדרום למושבה הגרמנית התמקם בעמק יישוב קטן של יוונים, שכונה הידועה כיום בשם "המושבה היוונית".

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הלך והתבסס מקומו של עמק רפאים כחלק אינטגרלי מן המרקם העירוני של העיר המתפתחת. האזור המשיך להיות מיושב בגרמנים, יוונים וערבים, בעיקר נוצרים. בשנות ה-40 שינה האזור את פניו לחלוטין מבחינה דמוגרפית: הגרמנים תושבי המושבה הגרמנית פונו בידי הבריטים, כנתיני אויב, במהלך מלחמת העולם השנייה, ומאוחר יותר פונו או נמלטו ממנו התושבים הערביים במהלך קרבות מלחמת העצמאות. תום הקרבות מצא את עמק רפאים בחלקה המערבי של ירושלים המחולקת, ובתיהן הנטושים של שכונות העמק יושבו ביהודים. בחלקו הדרומי של העמק, בשולי שכונת קטמון בואכה בית צפאפא, נבנו בשנות ה-50 סדרות של שיכונים צפופים לאיכלוס גלי העלייה הגדולים שהגיעו באותה עת, ואלה התפתחו לשכונות מצוקה שנודעו בשם "קטמונים".

עמק רפאים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום משמש השם עמק רפאים כשמו של האזור העירוני הכולל את המושבה הגרמנית המקורית, המושבה היוונית, השוליים המערביים של שכונת בקעה ההיסטורית (אלה שממערב למסילת הרכבת), והשוליים המזרחיים של קטמון. "עמק רפאים" הוא גם שמו של הרחוב החוצה את העמק, כיום ציר תנועה חשוב בירושלים ורחוב מרכזי של קניות ובילוי. פעמים רבות משמשים השמות "עמק רפאים" ו"המושבה הגרמנית" (או רק "המושבה") כשמות חלופיים ונרדפים לשם האזור כולו, אף שבפועל המושבה הגרמנית המקורית כוללת רק את הבתים בחלקו הצפוני של העמק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°45′47.53″N 35°13′8.84″E / 31.7632028°N 35.2191222°E / 31.7632028; 35.2191222