עצ'ד אל-דולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עצ'ד אל-דולה
عضد الدولة
Adud al-Dawla medallion.jpg
מדליון מוזהב ובו עצ'ד אל-דולה יושב במרכז.
לידה 24 בספטמבר 936
אספהאן, השושלת הבויהית
פטירה 26 במרץ 983 (בגיל 46)
בגדאד, השושלת הבויהית
שם מלא פאנה ח'וסרו
מדינה השושלת הבויהית
מקום קבורה מסגד האימאם עלי (נג'ף) עיראקעיראק
עיסוק שליט עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אסלאם שיעי?
שושלת הבויהים
אב רוכן א-דוולה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים בהאא א-דוולה
סמסאם א-דוולה
שרף א-דוולה
Diya' al-Dawla
Taj al-Dawla עריכת הנתון בוויקינתונים
שאהנשאה
אמיר פארס
949983
(כ־34 שנים)
אמיר כרמאן
967983
(כ־16 שנים)
אמיר עיראק וג'זירה
978983
(כ־5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פָּאנָה חֻ'וסְרוֹפרסית: فنا خسرو) מוכר יותר בתואר המלכותי עָצֻ'ד אֶל-דּוּלָהערבית: عضد الدولة; ניצב האומה העבאסית) היה לאמיר המרכזי של קונפדרצית השושלת הבויהית, שלט מהמרכזים שיראז ובגדאד בין השנים 949 ועד מותו בשנת 983. בשיאו שלט באימפריה אשר התמשכה מבלוצ'יסטן אל תימן ואל חופי הים התיכון. הוא נודע כגדול שליטי השושלת ובסוף שלטונו היה לאדם החזק ביותר במזרח התיכון.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור היו שלושה אחים בניו של בויה, השלושה אשר מקורם בחופי הים הכספי פנו לקריירה צבאית וחילקו את השפעת כיבושיהם בינם בצורת קונפדרציה; מזרח פארס ומדבר לוט ניתנו לאח אחמד אשר בירתו שיראז הייתה למרכז הקונפדרציה, השטחים מריי ועד אספהאן ניתנו לאח רוח ושטחי ח'וזסתאן, דרום מסופוטמיה ועבר לורסתאן ניתנו לאח מואיז ואלו היו לראשי השושלת הבויהית.

פאנה נולד ב-24 בספטמבר 936 כבנו של רוח אל-דולה, כאמור היה זה אחיו של אחמד אל-דולה ומואיז אל-דולה. שמה של אמו לא נודע, מה שכן ידוע כי מקורה מעבר פארס בקירוב אל חוף המפרץ הפרסי.

שלטון בפארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 948 עמאד בחר בפאנה להיות לו ליורש משום שלא היו לא כל ילדים. בדצמבר שנה אחר כך עמאד נפטר ופאנה עלה לשלטון של השושלת הבויהית, כעת שולטת באזור פארס ודרום מסופוטמיה.

מספר פקידי ממשל לא ראו בעין טובה את ירושת הכס של פאנה ומרדו נגד היורש הצעיר. רוח אל-דולה, באותה העת מוקם בעיראק, מיהר לדרום פארס בשביל להציל את בנו. ביחד עם אחיו הוזיר מואיז הם הפילו את המרד ופאנה הוכתר בעודו בן 13 כמלך המלכים (שאהנשאה) בבירה הדרומית שיראז.

מלך המלכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עלייתו לכס דרש פאנה מידי הח'ליפה העבאסי את התואר טאג' אל-דולה (כתר האומה). מואיז חשש כי התואר מהווה סיכון על מעמדו שלו כוזיר גדול ולכן פאנה התפשר לבסוף על התואר עצ'ד אל-דולה (ניצב האומה). חונכו של פאנה היה המדינאי אבו א-פאדי אבן אל-אמיד אשר לימד אותו את כלי השלטון.

כיבושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת תחילת שלטונו של פאנה נראו מרידות רבות ברחבי פרס. בשנת 967 עברה בהצלחה מערכה לכיבוש בשטחי איחוד האמירויות הערביות ועומאן המודרניים ובמסגרתם מצר הורמוז כולו ניתן לידי השפעה פרסית. מאוחר יותר באותה השנה מואיז נפטר ובנו איז ירש את אביו כמושל עיראק.

שנה אחר כך, ב-968 יצא פאנה לראשונה בראש צבאו לכיבוש השושלת הזיארית וצפון פרס, הזיארים היו עד לאותה הנקודה השושלת האיראנית המפוארת מכל. מסעו של פאנה, במסגרתו כבש האחרון את כרמאן, סיסתאן ובלוצ'סתאן והביא לממלכתו חוף נרחב אל הים הערבי כמו גם יוקרה ועושר שהועברו מידי הזיארים. כאשר בהמשך פנה פאנה צפונה הוא הוסיף לכבוש את ח'וראסאן, נטרל למעשה את השושלת הזיארית, הכפיל את גודל ממלכתו והשיג חוף לעבר הים הכספי מעבר להרי אלבורז.

פועלו מסביב לקונפדרציה, שכלל פעולה מעבר לשטחי ההשפעה של שיראז, הפך אותו לעליון על שליטי ריי ובגדאד. היה זה בנקודה זו שפאנה הוסיף לעצמו את התואר של אמיר כרמאן.

בשנת 978 נכנס פאנה למאבק באיז אל-דולה, שליט בגדאד אשר התחרה על השלטון בשיראז ופארס. במהלך מאבק ממושך העיר בגדאד, בירת האימפריה המוסלמית התפרקה לגמרי עד אשר לבסוף צלח פאנה בהבאת איז אל תחת רגליו. לאחר המאבק פאנה השתמש במצב להעשרת יוקרתו עוד יותר כאשר הפך לאמיר של עיראק וסיפח אל ממלכתו את שטחי ג'זירה כמו גם חוף אל עבר הים התיכון בעבריהם של שטחי העלווים.

יוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאנה שלט בתקופת תור הזהב של האסלאם כאשר השפעתה של התרבות הפרסית על המזרח התיכון הייתה בשיאה. עם הכיבושים המזרחיים השיג קשר ישיר את דרך המשי בסין, עם כיבושיו הדרומיים השיג חופים נרחבים לים הערבי מפרס כמו גם מחצי האי ערב, דבר שהקנה לו השפעה על הסחר עם תת היבשת ההודית כמו על כלל חציו המערבי האוקיינוס ההודי וחיזוק השליטה בעיראק וסיפוח ג'זירה כמו השגת החוף לים התיכון הקנו יחדיו קשר של הבויהים אל כל המזרח התיכון.

השליטה העליונה על נהרות הפרת וחידקל הביאו להשפעה ישירה על סמכותו של הח'ליפה האסלאמי עצמו. השליטה על חצי האי ערב הוסיפה ונתנה לפאנה אף השפעה על המרכזים הקדושים של מכה, אל-מדינה וירושלים. כל אלו הביאו להפיכתו של פאנה לדמות החזקה ביותר בעידנו והיחיד אשר היה יכול לערער על סמכותו של בית עבאס.

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלטונו פעל פאנה לייצור מבנים רבים מבוססים אדריכלות איראנית ובהם גשרים, חומות, רשתות העברת מים לשם חקלאות, מבני קודש ואף ביצורים להגנת אזרחים. לאחר השמדתה של בגדאד במאבק נגד איז פאנה החל בבנייתה המחודשת של העיר וכלל עיראק כמו גם את אתריה הקדושים ובהם מסגד האימאם חוסיין. באותו הזמן ששלט בעיראק ביקר פאנה בקברי עלי אל-האדי, חסן אל-עסכרי ועוד מבין האימאמים השיעים.

המזרחן אדם מז כתב על תרומתו של פאנה לבירה שיראז כך:

"בראשית התקופה האסלאמית לא היה חוק הנוגע לנסיעה למדינה ומחוצה לה. לראשונה בארצות האסלאם המזרחיות, מטעמי ביטחון, הורה עצ'ד אל-דולה לאבטח את שערי הבירה (שיראז). אנשים שרצו להיכנס או לעזוב את שטחו היו צריכים לעבור אישור. אלה שנסעו ללא תעודה מורשית נעצרו."

אדם מז

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פאנה נאמר כי תרם רבות לבריאות אנשיו. הוא העלה את ערך העבודה של סנדלרים אשר תיקנו את נעלייהם של עולים לבגדאד דרך החג' ממכה שבחג'אז. אחד מהחשובים בבניות האדריכלות האסלאמית היה בית חולים אשר הורה פאנה על בנייתו בבגדאד. כל פועלו של פאנה בעיר הבירה של העבאסים, בגדאד נעשה בחמש שנות שלטונו הישיר על העיר, היו אלו שנות שלטונו האחרונות שכן ב-26 במרץ 983 נפטר ונקבר כבקשתו במסגד האימאם עלי שבעיר נג'ף.

עקב פועלו הרב בקירוב אליהם, מרב ההיסטוריונים מעריכים כי פאנה היה מאמין שיעי אך אין כל כיתוב המוכיח חד משמעית את נכונות טענה זאת.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק רחב מבניותיו של פאנה במרכזי קודש מוסלמים נותרו כפי שהיו עד היום, שלטונו ראה את שיאה של ההשפעה האיראנית על מדינות ערב וזמן קצר לאחר מותו כורדיסטן תיפרד מהקונפדרציה הבויהית אשר עם הזמן תיחלש לתוך יריבויות פנימיות, רובם מעשה ידו של פאנה עצמו אשר פעל להעשרת השפעת הדרום על כלל הקונפדרציה. פאנה זכור כיחיד אשר היה יכול לח'ליפה בתקופת האימפריה המוסלמית, לשליט מוכשר ורב עוצמה ולמביא שיאו של תור הזהב של האסלאם.

ח'ליפים בזמנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עצ'ד אל-דולה בוויקישיתוף