2048 (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
2048
2048book cover.jpg
מידע כללי
מאת דוד פסיג
שפת המקור עברית
הוצאה
שנת הוצאה 2010
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת ידיעות אחרונות
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 978-965-545-114-6
הספרייה הלאומית 002720398

2048 הוא ספר מאת דוד פסיג, פרופסור לחקר העתיד. יצא לאור בישראל בשנת 2010. הספר מציג מבוא מקיף למתודולוגיית "הגישה הגאוגרפית", מתודולוגיה לחיזוי מגמות ביחסים בינלאומיים. העיקרון שעומד בבסיס מתודולוגיית "הגישה הגאוגרפית", טוען שמה שמניע סכסוכים בינלאומיים הוא פחד טריטוריאלי. כמו כן מוצגים בספר עשרות תחזיות עתידיות בתחומי היחסים הבינלאומיים, הדמוגרפיה והטכנולוגיה[1].

הספר יצא בתרגום לאנגלית בינואר 2013, ונכתבה לו גרסה טורקית שיצאה לאור ב-2011 בשם "2050" (בטורקית: 2050: IKI BIN ELLI).

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיונות המובאים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן הרעיונות העיקריים המובאים בספר:[2][3]

גאופוליטיקה גלובלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת פסיג, על-מנת לזהות את המעצמות הגלובליות הבולטות בעתיד, יש לזהות את המדינות אשר נמצאות בחרדה גאוגרפית. מדינות אלו, יפעלו רבות בשל כך על-מנת לחזק את צבאותיהן. לטענתו, ישנן ארבע מדינות כאלו: ארצות הברית, רוסיה, יפן וטורקיה. סין לדעתו, הייתה יכולה להצטרף לרשימה לעיל, אם הייתה נמנעת ממדיניות הילד האחד, עם זאת היא עדיין תהיה מעצמה אזורית.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוששת מפלישה למרחבי המחייה הרחבים והריקים שלה, ופועלת לשמור על:

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוששת מפלישה יבשתית בעיקר של האמריקאים ממערב.
  • פועלת לייצר אזור חיץ מערבי על ידי השתלטות והשפעה על הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר.

יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאופוליטיקה מזרח תיכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב הסעודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פוחדת מפני השתלטות של גורמים פלסטינים והפיכתה למדינת עימות עם ישראל.
  • זקוקה לנשים שיכולות להגיע משטחי הרשות הפלסטינית עקב המצב הכלכלי העדיף בירדן.
  • עלולה לצנן את היחסים עם ישראל כדי להסיט את העוינות הפלסטינית כלפיה לכיוון ישראל.

הרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרשות הפלסטינית גאופוליטיקה בעייתית בשל הסיבות הבאות:

למסקנה:

סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאופוליטיקה ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל סובלת ממספר חרדות שנובעות: מזהותה, מהקיום הפיזי שלה, מהמתאר הטופוגרפי שלה ומהפחדים הקמאיים שהוא מעורר.
  • ישראל עטופה באזורי חיץ (ים ומדבר) למעט מצפון ומצפון מזרח.
  • ישראל מהווה אזור התכנסות של המעצמות המתמודדות על השליטה באירואסיה ולכן תמיד שזורה באינטרסים גלובליים.
  • האיום האמיתי על ישראל אינו איום אזורי או הבעיה הפלסטינית אלא איום מעצמתי.
  • עצמאותה נתונה באיום מתמיד. מודל הקיום הנוכחי הוא מודל ריבוני אך יכול להשתנות למדינת חסות או אולי אף כיבוש.
  • ישראל צריכה לתמרן בין הכוחות הגלובליים ולצעוד יחד בזהירות עם הפטרון האזורי התורן (טורקיה) של הלבנט אם היא רוצה להתקיים באופן ריבוני.

התחזיות המובאות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן התחזיות העיקריות המובאות המובאות בספר:[2][3]

תחזיות דמוגרפיות וטכנולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העולם ייכנס לתקופה שתכונה "החורף הדמוגרפי". אוכלוסיית העולם תמנה באמצע המאה בין 9 ל-10 מיליארד ואחרי כן תרד עד שתגיע ל-5 או ל-6 מיליארד לקראת סוף המאה ה-21.
  • שתי המדינות שסבלו את הירידה הניכרת ביותר באוכלוסייתן עד שנת 2050, הן רוסיה ויפן. רוסיה תאבד 18 מיליון תושבים מאוכלוסייתה, ויפן תאבד 11.1 מיליון תושבים מאוכלוסייתה.
  • בשנת 2050 תעבור אוכלוסיית הקשישים (מעל גיל 65) בעולם את רף ה-15%. באותה השנה לערך תרד אוכלוסיית התינוקות (מתחת לגיל 5) בעולם את רף ה-7%.
  • בשנת 2050 ירד הריבוי הטבעי לפחות מ-1.5% לשנה, בעולם המפותח באותה התקופה ירד הריבוי הטבעי לפחות מ-0.5% ובסוף המאה יהפוך נתון זה לשלילי.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחזית: אירועי 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחזית: אירועי 2050[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]