פיט בסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיט בסט
Pete Best
Pete Best2005.jpg
לידה 24 בנובמבר 1941 (בן 80)
צ'נאי, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19591968
1988 – הווה
מקום לימודים Liverpool Collegiate School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה מערכת תופים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אפל רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.petebest.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פיט בסט, 2006

רנדולף פיטר בסטאנגלית: Randolph Peter Best; נולד ב-24 בנובמבר 1941) הוא מוזיקאי בריטי, אשר עיקר פרסומו כמתופף המקורי של להקת הביטלס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו של פיט בסט, מונה, נולדה בדלהי שבהודו. פיט הוא בנה הראשון. הוא נולד בצ'נאי שבהודו הבריטית, ב-24 בנובמבר 1941. שמו של אביו אינו ידוע. מונה נישאה לג'וני בסט ב-7 במרץ 1944, בקתדרלת סנט תומאס שבבומביי, ושם נולד בנם הבכור, רורי בסט. בשנת 1945, החליטה המשפחה לעבור להתגורר בליברפול, לשם הגיעו ב-25 בדצמבר 1945.

במהלך 19611962, הפך ניל אספינול לחבר קרוב של בסט ועבר לגור באחד מחדרי ביתם בשכירות. במהלך אחת מנסיעות העסקים הארוכות של ג'וני בסט, התפתח בין ניל למונה קשר רומנטי אף על פי שמונה הייתה מבוגרת מניל ב-17 שנים. במהלך תקופה זו, ילדה מונה לניל בן, וינסנט "רוג", אשר נולד בסוף יולי 1962. בתעודת הלידה נרשם כי ג'ון בסט הוא אביו. מונה וג'וני נפרדו בשנות ה-60 המוקדמות.

מונה בסט הקימה במרתף של בית המשפחה את מועדון קסבה (באנגלית: Casbah Coffee Club). המועדון היה פופולרי מאוד בליברפול ומספר החברים בו הגיע אל למעלה מאלף, שם הופיעו הביטלס במספר הזדמנויות, מפתיחתו ועד לסגירתו. בסט ניגן במועדון קסבה עם להקתו הראשונה, הבלק ג'קס (באנגלית: The Black Jacks), ומאוחר יותר עם הביטלס.

החברות בלהקת הביטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 ארגן אלן ויליאמס סדרה של הופעות עבור הביטלס באחד המועדונים בהמבורג שבגרמניה, שהחלו ב-12 באוגוסט 1960. זאת, לאחר שניסה לשלוח להקות אחרות מליברפול שנחשבו לטובות יותר מהביטלס, אך ללא הצלחה יתירה.

מאחר שלביטלס לא היה מתופף קבוע וכיוון שויליאמס הבהיר לחבריה כי ללא מתופף קבוע לא יוכלו לנסוע להמבורג, החל פול מקרטני לחפש אחר מישהו שיהיה מוכן למלא תפקיד זה ולנסוע איתם. חברי הביטלס הכירו את בסט עוד מהופעותיהם במועדון קסבה כאשר הלהקה נקראה קווארימן (באנגלית: The Quarrymen) והם ידעו שהוא מנגן על התופים. מאחר שלהקתו של בסט, הבלק ג'קס, התפרקה, הוא היה באותה עת בחיפוש אחר להקה חדשה. כך, שכנע אותו מקרטני להצטרף לביטלס כמתופף הלהקה ולנסוע איתם להופעות בהמבורג, באומרו שהם צפויים להרוויח, כל אחד, 15 ליש"ט בשבוע. מאחר שבסט, בניגוד לחברי הביטלס, ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון וסטיוארט סאטקליף, עבר את כל הבחינות בבית הספר, סיכוייו להתקבל למכללה להכשרת מורים היו גבוהים, אך הוא החליט כי קריירה מוזיקלית עם הביטלס בהמבורג היא בחירה טובה יותר. בסט עבר מבחן על ידי חברי הביטלס, ולמחרת נסע עם הלהקה להמבורג.

עם הגיעם להמבורג הופיעו הביטלס להופיע במועדון אינדרה. בסט וחבריו ללהקה שוכנו בשני חדרים קטנים ודלים מאחורי המסך של קולנוע במבי (בגרמנית: Bambi Kino), שם סבלו מהקור ומרעש הסרטים שהוקרנו במקום. מאחר שבסט היה היחידי שעבר את המבחן בגרמנית בבית הספר, הוא היה היחיד מבין חברי הביטלס שהיה מסוגל לתקשר עם בעל המועדון, ברונו קושמידר, ועם הלקוחות המועטים שפקדו את המועדון. לאחר פחות מחודשיים, עברו הביטלס להופיע במועדון נוסף שבבעלות קושמידר, הקייזרקלר (בגרמנית: Kaiserkeller), שהיה גדול ומפואר יותר.

ב-5 בדצמבר 1960 גורשו הביטלס מגרמניה בחזרה לאנגליה. קודם לכן, ב-30 בנובמבר גורש האריסון בעקבות ידיעה שהגיעה לאוזני המשטרה כי הוא בן 17 בעוד שרק לבני 18 ומעלה היה מותר לשהות באזור ריפרבהן אחרי השעה 22:00. בעקבות גירושם של השלושה שב לנון בכוחות עצמו לליברפול, בעוד סאטקליף החליט להישאר בהמבורג בחברת חברתו הגרמניה, אסטריד קירשהר.

בליברפול לא יצרו לנון, מקרטני, האריסון ובסט קשר זה עם זה במשך שבועיים. בינתיים בסט ואמו, מונה, צלצלו פעמים רבות להמבורג כדי להשיב את הציוד שהלהקה נאלצה להשאיר מאחוריה. כאשר חברי הלהקה חידשו את קשריהם והחליטו לשוב ולהופיע גייסו לשורותיה את נגן הבס של להקת בלק ג'קס שהתפרקה ובה תופף בסט, צ'אס ניובי, כדי שיתפוס את מקומו של סאטקליף. ניובי ניגן עם הלהקה במשך שבועיים בקסבה ובלית'רלנד טאון הול. הקהל הופתע מהשיפור העצום ביכולת הנגינה והשירה של הלהקה ובסגנון התיפוף החזק של בסט אשר המריץ את הלהקה לנגן בקצב ובעוצמה רבה יותר.

לאחר שהביטלס חזרו להמבורג, ב-1 באפריל 1961, לסיבוב הופעות נוסף במועדון טופ טן לצדו של הזמר הבריטי טוני שרידן, אחרי ששלטונות גרמניה שוכנעו לחדש את אשרת הכניסה שלהם ולהעניק להם רישיונות עבודה, התבקש בסט לשיר את השיר "פפרמינט טוויסט", בעוד מקרטני ניגן בתופים. עם זאת, בסט הרגיש נוח יותר בתפקיד המתופף.

ההדחה מלהקת הביטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאן אפשטיין, שהפך למנהל הביטלס בסוף שנת 1961, ניסה להחתים את הלהקה על חוזה הקלטות עם אחת מחברות התקליטים הבריטיות והצליח לארגן מבחן עבורה בחברת דקה, בלונדון ב-1 בינואר 1962. הלהקה הקליטה 15 שירים, רובם שירי כיסוי. כעבור חודש הודיעה חברת דקה כי לא יחתימו את הביטלס על חוזה הקלטות, אך אף אחד מחברי הלהקה לא סיפר על כך לבסט.

ב-6 ביוני 1962, הצליח אפשטיין לארגן לביטלס מבחן נוסף, הפעם עבור חברת פרלופון, לאוזני המפיק ג'ורג' מרטין. רון ריצ'רדס והטכנאי נורמן סמית', ניצחו על ההקלטה של ארבעה שירים. כאשר מרטין, שלא נכח במהלך ההקלטה, האזין להקלטה, השתכנע כי הלהקה מספיק טובה וראויה לחתימה על חוזה הקלטות, ובתנאי אחד: מרטין והטכנאים שלו רצו שמתופף מקצועי ינגן עם הלהקה במקום פיט בסט, דבר שהיה נהוג באותו זמן.

כאשר שמעו לנון, מקרטני והאריסון כי מרטין וטכנאי ההקלטה מעדיפים כי מתופף מקצועי ישתתף בהקלטה הקרובה שלהם, הם ביקשו מאפשטיין להדיח את בסט מהלהקה. לפני שאפשטיין הפך למנהל של הביטלס, הייתה אמו של בסט, זו שארגנה את כל ההזמנות להופעות עבור הלהקה וזאת, מאז שהם פיטרו את המנהל הקודם, אלן ויליאמס. אפשטיין חש מצוקה לנוכח הבקשה וכפי שכתב באוטוביוגרפיה שלו, הוא "לא היה בטוח" לגבי השיפוט של מרטין לגבי כישורי התיפוף של בסט ו"לא היה להוט לשנות את הרכב הביטלס בעת הזו שבה חבריה היו בתהליך התפתחות... אני ביקשתי מהביטלס להשאיר את הלהקה כפי שהיא". אפשטיין גם ביקש את עצתו של בוב וולר, התקליטן של המועדון שבו היו הביטלס להקת הבית, מועדון קאוורן (באנגלית: Cavern), אשר השיב כי הרעיון להדיח את בסט לא היה רעיון טוב משום שמדובר היה באישיות פופולרית בקרב האוהדים של הביטלס. בסופו של דבר, החליט אפשטיין לנהוג על פי החלטתם של לנון, מקרטני והריסון. ב-16 באוגוסט 1962, שנתיים וארבעה ימים מאז שבסט הצטרף לביטלס, הוא נפגש עם אפשטיין, על פי הזמנתו, ואפשטיין הודיע לו כי הוא מודח מתפקידו כמתופף של הביטלס.

הסיבות להדחה מלהקת הביטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

איש לא הסביר מפורשות לבסט מדוע הוא הודח. כל מה שאפשטיין אמר לו היה "הבחורים לא רוצים אותך יותר בלהקה". אפשטיין טען באוטוביוגרפיה שלו כי לנון, מקרטני והאריסון חשו שבסט "היה קונבנציונלי מדי כדי להיות חלק מהביטלס ואף על פי שהוא היה מיודד עם ג'ון, הוא לא היה אהוב על ג'ורג' ופול".

עם השנים ניתנו הסברים שונים להדחתו של בסט, אך כולם מתבססים על התרשמויות, הערכות וניחושים.

אחרי החברות בלהקת הביטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר שבסט הודח מחברותו בלהקת הביטלס, ניסה אפשטיין לפצות אותו והציע לו לעמוד בראש הרכב חדש, אך בסט השיב בשלילה. בסט חש אכזבה ודיכאון, הסתגר בביתו במשך שבועיים, וסירב לפגוש איש או להשיב על שאלות בקשר להדחתו. באופן דיסקרטי, פעל אפשטיין עם שותפו, ג'ו פלאנרי, לצירופו של בסט ללהקת לי קרטיס והאול סטארס, אשר מאוחר יותר, לאחר עזיבתו של לי קארטיס, שונה שמה לפיט בסט והאול סטארס. הלהקה חתמה על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים דקה, והקליטה את התקליטון "אני עומד לדפוק על דלתך", שלא זכה להצלחה רבה.

לבסוף, עבר בסט לארצות הברית יחד עם המלחינים ויין ביקרטון וטוני ודינגטון. להקתו החדשה, דה פיט בסט פור, אשר מאוחר יותר, כאשר מספר חבריה גדל מארבע לחמישה, כונתה דה פיט בסט קומבו, הופיעה ברחבי ארצות הברית וביצעה שירים משנות ה-50 יחד עם שירים מקוריים. הלהקה הקליטה עבור חברות תקליטים קטנות אך בהצלחה מועטה. בסופו של דבר, הוציאה לאור חברת התקליטים סאבאג' תקליט של דה פיט בסט קומבו והעניקו לו את השם "הטוב ביותר של הביטלס" (באנגלית: Best Of The Beatles), כמשחק מילים בין שם המשפחה של בסט לבין המילים "הטוב ביותר". התקליט התקבל באכזבה בקרב הרוכשים אשר ציפו לתקליט אוסף של הביטלס. הלהקה התפרקה זמן קצר לאחר מכן.

ב-1968 החליט בסט לעזוב את עסקי השעשועים ולנסות ולשכוח את קשריו עם הביטלס. בסט החל לעבוד בהעמסת לחם במשאיות אספקה, עבודה במשמרות שזיכתה אותו בשכר של 8 ליש"ט לשבוע. כישוריו והשכלתו סייעו לו להשיג משרה של עובד מדינה בלשכת התעסוקה של גרסטון שבליברפול, שם התקדם מעבודה של פקיד למשרת ניהול.

עם חלוף הזמן החל בסט להתראיין לאמצעי התקשורת ולכתוב על קורותיו עם הביטלס, ואף שימש כיועץ טכני עבור הפקת סרט הטלוויזיה "לידתם של הביטלס". הוא מצא קורטוב של תהילה ואף הודה כי הוא מעריץ של המוזיקה של הביטלס ואף רכש את תקליטיה.

בשנת 1988, לאחר עשרים שנה שבהן סירב לתופף מול קהל, נעתר בסט לתופף יחד עם אחיו, רוג, מול קהל בכנס הביטלס הבינלאומי הנערך בליברפול מדי שנה. בסט החליט לשוב לעולם השעשועים והקים את להקת פיט בסט בנד.

בשנת 1995, הפיקו חברי הביטלס שנותרו בחיים את האלבום "אנתולוגיה 1" אשר כלל מספר הקלטות ובהן תופף בסט, כולל שירים מהמבחנים של הלהקה עבור חברות התקליטים דקה ופרלופון. הוא זכה, בתמורה לכך, בדמי תמלוגים שנעו בין 1,000,000 ל-4,000,000 ליש"ט. אולם הוא לא התראיין עבור הספר או סרט התעודה שהופקו במסגרת פרויקט האנתולוגיה של הביטלס. בקולאז' התצלומים שעיטר את עטיפת האלבום "אנתולוגיה 1" מוצגת תמונה של חברי הלהקה, כולל בסט, בימיה הראשונים. אולם דמותו של בסט הוסרה ממנה ובמקומה מופיעה דמותו של מחליפו, רינגו סטאר, שנלקחו מהתקליט הראשון של הביטלס, Please Please Me. בצדה השמאלי של עטיפת האלבום "אנתולוגיה 1" ניתן לראות תמונה קטנה של בסט. בסט הופיע בפרסומת של בירה קרלסברג ששודרה במהלך הפסקת הפרסומות הראשונה של הפרק הראשון של סדרת הטלוויזיה "אנתולוגיה" ששודרה בערוץ ITV בנובמבר 1995. בפרסומת הופיע הכיתוב "כנראה הלאגר הכי פיט בעולם" (באנגלית: Probably the Pete Best lager in the world) כמשחק מילים בין שם משפחתו למילה "הכי טוב" כפי שמופיעה בסיסמה הידועה של חברת קרלסברג.

כיום[דרושה הבהרה] מופיע בסט עם אחיו הצעיר, רוג, ולהקתו, פיט בסט בנד, ברחבי העולם וב-6 ביולי 2007 נכנס בסט להיכל התהילה של המוזיקה של ליברפול (באנגלית: All You Need Is Liverpool Music Hall of Fame).

אלבומם של פיט בסט בנד, "היימנס גרין" ראה אור ב-16 בספטמבר 2008 בארצות הברית, ב-24 באוקטובר 2008 ברחבי העולם למעט בבריטניה, וב-27 באוקטובר 2008 בבריטניה והוא כולל אך ורק שירים מקומיים, רובם מתייחסים לילדותו בליברפול. דמותו של בסט שהוסרה מעטיפת האלבום "אנתולוגיה 1" מופיעה בעטיפה של האלבום "היימנס גרין".

ב-25 ביולי 2011 הביעה עיריית ליברפול את הוקרתה על תרומתו של פיט בסט למוזיקה בעיר על ידי הענקת שמות לשני רחובות בעיר, פיט בסט דרייב וקסבה קלוז.

פיט בסט נשוי לקטי ולהם שתי בנות (בבה ובוניטה) וארבעה נכדים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקליטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"I'm Gonna Knock on Your Door" עם "Why Did I Fall in Love with You" (Decca F 11929, 1964)

"Don't Play With Me (Little Girl)" עם "If You Can't Get Her" (Happening 405, 1965)

"If You Can't Get Her" עם "The Way I Feel About You" (Happening HA1117, 1965)

"Kansas City" b/w "Boys" (Cameo 391, 1965)

"(I'll Try) Anyway" עם "I Wanna Be There" (Original Beatles Drummer 800, 1965)

"Kansas City" עם "Boys" (Cameo 391, 1965)

"I Can't Do Without You Now" עם "Keys to My Heart" (Mr. Maestro Records 711, 1965)

אריכי נגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Best of the Beatles (Savage BM 71, 1965)

"I Need Your Lovin"; "Just Wait and See"; "Casting My Spell"; "Keys to My Heart"; "Why Did You Leave Me Baby?"; "Like My Sister Kate"; "I Can't Do Without You Now"; "I'm Blue"; "Some Other Guy"; "She's Alright"; "Nobody But You"; "Last Night"

The Beatle That Time Forgot (Phoenix PB-22, 1981)

"I'm Checking Out Now Baby"; "I'll Try Any Way"; "I Don't Know Why (I Just Do)"; "How'd You Get to Know Her Name"; "She's Not the Only Girl in Town"; "If You Can't Get Her"; "More Than I Need My Self"; "I'll Have Everything Too"; "The Way I feel About You"; "Don't Play With Me (Little Girl)"; "Rock and Roll Music"; "All Aboard"

Rebirth (Phoenix PB-44, 1981)

"I Can't Do Without You Now"; "Off the Hook"; "She's Alright"; "I Need Your Lovin'"; "Why Did You Leave Me Baby"; "High School Shimmy"; "I Wanna Be There"; "Everybody"; "Pete's Theme"; "Keys to My Heart"

The Beatle That Time Forgot (Phoenix PHX 340, 1982)

"I'll Try Anyway"; "I Don't Know Why I Do (I Just Do)"; "She's Not the Only Girl in Town"; "More Than I Need My Self"; "I'll Have Everything Too"; "I'm Checking Out Now Baby"; "How'd You Get to Know Her Name"; "If You Can't Get Her"; "Rock and Roll Music

"

תקליטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Back to the Beat - (1995)

The Pete Best Combo: Beyond the Beatles 1964-1966 (1996)

Live at the Adelphi Liverpool 1988 - (1996)

Best (1998)

Casbah Coffee Club 40th Anniversary Limited Edition (2009)

The Savage Young Beatles (2004)

Haymans Green (2008) - (The Pete Best Band)

)

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Rocker (Cameo) DVD

Best of the Beatles DVD

Pete Best of The Beatles DVD

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בסט!" (באנגלית: !Best) הוא מחזה קומי בדיוני שנכתב על ידי מחזאי מליברפול, פרד לולס, והוצג בתיאטרון אוורימן ליברפול ובפסטיבל התיאטרון של דבלין בשנים 1995 ו-1996. ההצגה מתארת את הצלחתו העולמית של פיט בסט ככוב רוק על לאחר שהודח מלהקת הביטלס בעוד שהצלחתה מתקשה להתרומם. המחזה זכה לביקורות טובות בעיתון המקומי "ליברפול אקו" (באנגלית: Liverpool Echo) המוזכרות גם בספרו של ספנסר ליי מ-1998, "נזרק: ההדחה של פיט בסט".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיט בסט בוויקישיתוף