Revolver (אלבום של הביטלס)
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת הביטלס | ||||||
| יצא לאור | 5 באוגוסט 1966 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 6 באפריל-21 ביוני 1966 | |||||
| מקום הקלטה | אולפני EMI | |||||
| סוגה | רוק, רוק פסיכדלי, רוקנ'רול, פרוטו פרוג | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 34:45 | |||||
| חברת תקליטים | קפיטול, פרלופון, EMI | |||||
| הפקה | ג'ורג' מרטין | |||||
| ||||||
האלבום Revolver (בתרגום: אקדח תופי) הוא אלבום האולפן השביעי של להקת הביטלס. האלבום יצא לאור ב־5 באוגוסט 1966 ומסמן את המשך נסיונותיהם של חברי הלהקה בסגנונות מוזיקליים חדשים, גישות חדשות לעיבוד מוזיקלי, כלים וצלילים חדשים, לולאות צליל וצלילים מהופכים, ועוד. הלהקה יצרה את האלבום לאחר טיולם בהודו באותה השנה, שם נחשפו לתרבות ההודית ולכלי נגינה הודיים דוגמת הסיטאר, שגיטריסט הלהקה ג׳ורג׳ האריסון למד לנגן עליו, דבר שהשפיע מאוד על סגנון האלבום שלא היה דומה לשום דבר קודם שהלהקה יצרה. האלבום זכה עם צאתו להצלחה רבה, וכבש את מצעדי המכירות בבריטניה, ארצות הברית ובמקומות רבים בעולם. עטיפת האלבום עוצבה על ידי הבסיסט והצייר קלאוס פורמן, ידידם של חברי הלהקה מתקופתם בהמבורג, בתחילת שנות ה-60.
Revolver היה המשך למספר מגמות בולטות בעבודתה של הלהקה. הראשונה הייתה המעבר מעיבודים והקלטות המבוססים בעיקר על נגינת ארבעת חברי הלהקה, לעיבודים מורכבים יותר, שהתבססו על נגינת כלי מיתר (Eleanor Rigby), קרן יער (For No One), חצוצרות (Got to Get You Into My Life), וכלים נוספים. מגמה בולטת אחרת הייתה שימוש רב בקטעי מוזיקה מנוגנים לאחור, לולאות החוזרות על עצמן של צלילים, הקלטה דרך פילטרים ובדרכים ייחודיות, נגינה לאחור, וכדומה. רוב האפקטים המיוחדים האלו שולבו בשירי הלהקה בעקבות העניין הרב שגילה מקרטני בטכניקות חדשות ושימוש בסרטי הקלטה, אך שימשו בעיקר בשירים שכתב לנון (כמו I'm Only Sleeping או Tomorrow Never Knows). מגמה בולטת שלישית באלבום הייתה דומיננטיות הולכת וגוברת של מקרטני בתוך הלהקה, כשהולך ומתבלט ההבדל בסגנון ההלחנה בין לנון ומקרטני. בין היתר, הועמד האלבום לפרס גראמי לאלבום השנה.
כתיבה והשראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר "אלינור ריגבי", נכתב על ידי מקרטני והיה הראשון בסדרה של שירים סיפוריים של מקרטני, בהם עסק בסיפור חייהן העגום של דמויות בדיוניות. עיבודו של השיר היה מהפכה בעיבוד שירי רוקנ'רול, כאשר כלל נגינת רביעיית כלי קשת ושירה בלבד.
מקרטני המשיך ותרם את השיר "For No One", המלווה וכולל קטע סולו של קרן יער בנגינת אלן סיוויל. לנון שיבח מאוחר יותר את מילותיו של שיר זה, כפי שעשה גם ביחס ל"אלינור ריגבי". תרומה חשובה נוספת של מקרטני לאלבום הייתה השיר "Got to Get You into My Life". השיר נכתב, לפי עדותו של מקרטני, על גילוי המריחואנה בחייו.[1] עיבוד תפקידי כלי הנשיפה בשיר זה וההכלאה בין סגנון המזכיר תזמורות "ביג בנד" והפזמון במבנה בלוזי היו אחד ממקורות ההשראה למוזיקת הפאנקי שהתפתחה מאוחר יותר. תרומה חשובה נוספת של מקרטני הייתה הבלדה "Here, There, and Everywhere", הגדושה מהלכים הרמוניים מעודנים ומבריקים.[2] שתי התרומות הנוספות של מקרטני היו השיר "Good Day Sunshine" ו-"Yellow Submarine", שנכתב כשיר ילדים והותאם למנעד הקולי של מבצעו, רינגו סטאר.
השיר "I'm Only Sleeping" היה תרומתו של לנון. ראשיתו של סולו הגיטרה המנוגן לאחור בטעות של טכנאי, שהפך את סרט ההקלטה. האריסון למד לנגן את תפקיד הגיטרה בסדר הפוך, כשמאוחר יותר הצטרף אליו גם מקרטני, ועם היפוך הסרט הושמעה נגינת הגיטרה בסדר תווים נכון, כשצלילי הגיטרה מהופכים. לנון הסביר, מאוחר יותר, כי הרעיון עלה במוחו בטעות, כאשר היה תחת השפעת מריחואנה, אף כי בפועל כלל לא השתתף בהקלטה בה 'התגלה' האפקט. לנון תרם שיר נוסף, "She Said She Said", העמוס נגינת גיטרות והוסיף אליהם את השירים "And Your Bird Can Sing" ו-"Dr. Robert".
כישרון ההמצאה של חברי הלהקה הגיע לשיאו דווקא בשיר הראשון מן האלבום שהוקלט, "Tomorrow Never Knows", של לנון. השיר, ששמו בא לו ממשחק מילים טיפוסי של רינגו סטאר, התבסס במילותיו על "ספר המתים הטיבטי". לנון ביקש לשמוע בשיר שירתם של עשרת אלפים נזירים טיבטיים ומקרטני וטכנאי ההקלטות ג'ף אמריק עמלו על יצירת האפקט באמצעות הקלטות של גיטרות הפוכות, קולות מהופכים ולולאות של צלילים. שימוש ייחודי נעשה גם באופן הקלטת קולו של לנון, כך שיישמע מרוחק ומהדהד. לשיר ולאווירתו הייתה השפעה ניכרת על המוזיקה הפסיכדלית בשנים הבאות.
פריצתו של ג'ורג' האריסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלבום סימן פריצה משמעותית ראשונה של ג'ורג' האריסון כמלחין, כאשר בפעם הראשונה זכה לשלב שלושה שירים מפרי עטו באלבום של הלהקה. הביטלס בחרו לפתוח את האלבום בשיר "Taxman", בו תינה האריסון את העובדה שהכנסותיה של הלהקה מוסו בשיעור של 95 אחוזים ("אם חמישה אחוז נראה לך עלוב ודל - תגיד תודה שאני משאיר לך משהו בכלל"). השיר מאזכר ישירות את ראשי הממשלה ממפלגת השמרנים (אדוארד הית') והלייבור (הרולד וילסון). סולו הגיטרה בשירו של האריסון - סולו המושמע גם בסיום השיר - מנוגן דווקא על ידי מקרטני. האריסון תרם לאלבום גם את השיר "I Want to Tell You" ואת "Love You To", שלחנו מערבי, אך הוא מלווה בנגינת סיטאר.
כותרת האלבום ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם האלבום, כמו שם האלבום שלפניו (Rubber Soul), הוא משחק מילים. פירושו אקדח תופי וגם דבר־מה מסתובב, כגון התקליט כאשר הוא מנוגן. חברי הלהקה התלבטו רבות לפני שנבחר השם לאלבום. לפי ספרו של ברי מיילס, הכותרת המקורית שארבעת חברי ההרכב בחרו הייתה "Abracadabra", אך השם נגנז מכיוון שלהקה אחרת כבר השתמשה בו. לנון הציע את השם "ארבע הצלעות של משולש הנצח", וסטאר הציע בבדיחות הדעת את השם "After Geography" כמשחק מילים על שם אלבומם של האבנים המתגלגלות "Aftermath", שיצא באותה תקופה. הלהקה המשיכה להתחבט בין שמות רבים עד שבמהלך מסע ההופעות שלהם ליפן ביוני-יולי 1966 נבחר פה אחד השם "Revolver".
עטיפת האלבום עוצבה ואוירה על ידי הבסיסט והצייר הגרמני קלאוס פורמן, ידידם של הביטלס מתקופתם בהמבורג, גרמניה. פורמן שילב אלמנטים של רישום וקולאז' עם תצלומים שצילם בעצמו ותצלומים שצילם הצלם רוברט ויטאקר (Robert Whitaker).
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלבום נחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של הרוק. בשנת 1997, לפי סקר "המוזיקה של המילניום" שבוצע על ידי העיתון הבריטי הגרדיאן, נבחר כאלבום השלישי המוצלח ביותר בכל הזמנים. בשנת 2001 בחר ערוץ המוזיקה VH-1 באלבום כטוב בכל הזמנים. האלבום קיבל דירוג זהה בשנת 2002 מקוראי מגזין המוזיקה רולינג סטון. כמו כן, ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים קיבל האלבום את המקום השלישי, אחרי האלבומים "סרג'נט פפר" של הביטלס ו-"Pet Sounds" של להקת The Beach Boys. האלבום כונה "נקודת השיא האישית של כל אחד מחברי הביטלס, שמתחברות יחדיו ליצירת אלבום מושלם". ביחד עם "סרג'נט פפר" נחשב האלבום כמסמל את שיא תקופת היצירה של הביטלס.
רשימת הרצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל השירים נכתבו על ידי ג'ון לנון ופול מקרטני, אלא אם צוין אחרת.
| רצועה | שירה מובילה | אורך |
| צד ראשון | ||
| 1. Taxman (ג'ורג' האריסון) | ג'ורג' האריסון | 2:39 |
| 2. Eleanor Rigby | פול מקרטני | 2:08 |
| 3. I'm Only Sleeping | ג'ון לנון | 3:02 |
| 4. Love You To (ג'ורג' האריסון) | ג'ורג' האריסון | 3:01 |
| 5. Here, There and Everywhere | פול מקרטני | 2:26 |
| 6. Yellow Submarine | רינגו סטאר | 2:40 |
| 7. She Said She Said | ג'ון לנון | 2:37 |
| צד שני | ||
| 1. Good Day Sunshine | פול מקרטני | 2:10 |
| 2. And Your Bird Can Sing | ג'ון לנון | 2:02 |
| 3. For No One | פול מקרטני | 2:01 |
| 4. Doctor Robert | ג'ון לנון | 2:15 |
| 5.I Want to Tell You (ג'ורג' האריסון) | ג'ורג' האריסון | 2:30 |
| 6. Got to Get You Into My Life | פול מקרטני | 2:31 |
| 7. Tomorrow Never Knows | ג'ון לנון | 2:57 |
מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעדי סוף שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
 ארצות הברית
|
מצעד האלבומים המסחריים | 58[3] |
| מצעד אלבומי הרוק והאלטרנטיבי | 67[4] | |
| מצעד אלבומי הרוק | 40[5] | |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Revolver באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Revolver באתר AllMusic
האלבום Revolver באתר Discogs
האלבום Revolver באתר ספוטיפיי
האלבום Revolver באתר Yandex.Music (ברוסית)- התקליט באתר "תנ"ך הביטלס" (באנגלית)
- ארי קטורזה, המחר לעולם אינו יודע, באתר ynet, 24 באוגוסט 2006
עודד היילברונר, 50 שנה להופעת האלבום החשוב בתולדות הרוק, באתר הארץ, 27 ביולי 2016- בן שלו, ההשלכות המהפכניות של ה"ריבולבר" של הביטלס, במלאות יובל לצאתו, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2016
- עמית סלונים, 50 שנה ל-"Revolver", האלבום שהמציא את המוזיקה מחדש, באתר וואלה!, 05 באוגוסט 2016
- מסע הקסם המסתורי, באתר Listen Notes התוכנית מסע הקסם המסתורי.
- סקירה מקיפה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי ספרו של ברי מיילס – Paul McCartney : Many Years from Now.
- ^ ראו למשל ניתוחו של אלן פולאק
- ^ Catalog Albums, Billboard, 2023 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Top Rock & Alternative Albums, Billboard, 2023 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Top Rock Albums, Billboard, 2023 (באנגלית)
בקרת זהויות  |
|
|---|