Let It Be (סרט)
 | |
| עטיפת האלבום | |
| בימוי |
מייקל לינדסיי-הוג  |
|---|---|
| הפקה |
ניל אספינל, מל אוונס, הביטלס |
| שחקנים ראשיים |
בילי פרסטון מל אוונס יוקו אונו ג'ורג' מרטין הביטלס לינדה מקרטני Maureen Starkey Tigrett דרק טיילור ג'ורג' האריסון הת'ר מקרטני ג'ון לנון קווין הרינגטון מייקל לינדסיי-הוג פול מקרטני רינגו סטאר |
| מוזיקה |
ג'ון לנון |
| צילום |
אנטוני ב' ריצ'מונד |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| הקרנת בכורה |
13 במאי 1970 |
| משך הקרנה |
81 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט תיעודי |
| פרסים |
פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (פול מקרטני, ג'ון לנון, ג'ורג' האריסון, רינגו סטאר) |
| דף הסרט ב-IMDb | |
  | |
Let It Be (תן לזה להיות/ לו יהי) הוא סרט תיעודי שיצא בשנת 1970 המתאר את התקופה האחרונה של ארבעת חברי להקת הביטלס כלהקה. הסרט צולם בזמן הקלטות אלבומם האחרון, Let It Be, במהלך חודש ינואר 1969. זהו הסרט האחרון שהוציאו הביטלס כלהקה. הסרט זכה בפרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר ובפרס גראמי בקטגוריית הפסקול הטוב ביותר לסרט.
תוכן עניינים
על הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטלס החלו את הקלטות האלבום וצילומי הסרט באולפני טוויקהאם בלונדון ב-2 בינואר 1969. כבר באותה עת היו חיכוכים רבים בין חברי הלהקה והם היו בלתי מרוצים מהתנאים באולפן ומלוח הזמנים של ההקלטות; להבדיל מהקלטות קודמות באולפני אבי רוד בהן התרגלו להתחיל את ההקלטות מאוחר ולהמשיך בהן לתוך הלילה, הם נדרשו להתחיל בעבודה בשעות הבוקר. רוב העימותים בין חברי הלהקה נותרו מחוץ לסרט, למעט סצינות מעטות, ביניהן אחת ובה עימות קשה בין פול מקרטני וג'ורג' האריסון. הסרט מציג ברובו את הלהקה בחזרות והקלטות לאלבום.
ב-10 בינואר הודיע האריסון כי הוא עוזב את הלהקה (הודעה שלא תועדה בסרט עצמו). הוא שוכנע על ידי שאר חברי הלהקה לחזור בו מהצהרתו וב-22 בינואר הם המשיכו בעבודתם במרתף ההקלטות שבבניין המשרדים של חברת אפל. האריסון הביא עמו את חברו בילי פרסטון שליווה את הלהקה באורגן.
ההופעה על הגג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הופעת הביטלס על הגג
ערך מורחב – הרעיון הראשוני בצילומי הסרט היה לסיים אותו בהופעה חיה, שתהיה הראשונה שלהם מאז סיבוב ההופעות האחרון באוגוסט 1966. אולם, הלהקה לא הצליחה להגיע להחלטה על סוג ההופעה; מקרטני הציע הופעה במועדון קטן, כפי שעשו בימיהם הראשונים, ג'ון לנון הציע הופעה מחוץ לבריטניה, רינגו סטאר העדיף להישאר בתחומי המדינה והאריסון לא הראה התלהבות לביצוע ההופעה כלל. לאחר שנכשלו בכך, הלהקה התפשרה על הופעה לא רשמית, על גג הבניין של משרדי אפל, ליד כיכר פיקדילי בלונדון. ההופעה התקיימה ב-30 בינואר 1969, ובה השתתפו ארבעת חברי הלהקה וכן בילי פרסטון, והם ניגנו 5 שירים. בסרט שולבו גם ראיונות עם אנשים מהרחוב, אשר הופתעו לשמוע את ההופעה, שכן קיומה לא פורסם. ההופעה והסרט מסתיימים עם הגעתה של המשטרה כדי להפסיק את ההופעה.
השירים בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל השירים נכתבו על ידי לנון ומקרטני, אלא אם צוין אחרת.
- Paul's Piano Intro
- Don't Let Me Down
- Maxwell's Silver Hammer
- Two of Us
- I've Got a Feeling
- Oh! Darling
- One After 909
- Jazz Piano Song (נכתב על ידי מקרטני ורינגו סטאר)
- Across the Universe
- Dig a Pony
- Suzy (נכתב על ידי כל ארבעת חברי הלהקה; בסרט נקרא השיר Suzy's Parlour)
- I Me Mine (האריסון)
- For You Blue (האריסון)
- Bésame Mucho (Consuelo Velázquez/Sunny Skylar)
- Octopus's Garden (סטאר)
- You've Really Got a Hold on Me (Smokey Robinson)
- The Long and Winding Road
- Shake Rattle and Roll (Jesse Stone (under his working name Charles E. Calhoun))
- Kansas City (Jerry Leiber/Mike Stoller)
- Lawdy Miss Clawdy (Lloyd Price)
- Dig It
- Let It Be
- Get Back
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Let It Be", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"Let It Be", באתר נטפליקס
"Let It Be", באתר AllMovie (באנגלית)
"Let It Be", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
